1
00:00:01,100 --> 00:00:02,750
דוקטור מרטין לותר קינג הבן,

2
00:00:02,750 --> 00:00:06,636
בנאום בשנת 1968 בו הוא הוגה
במהלכה של התנועה לזכויות האזרח,

3
00:00:06,636 --> 00:00:09,330
אמר, "בסופו של דבר,

4
00:00:09,330 --> 00:00:12,413
אנחנו לא נזכור את מילות יריבינו

5
00:00:12,413 --> 00:00:15,280
כי אם את שתיקת חברינו."

6
00:00:15,280 --> 00:00:17,800
כמורה, אני הפנמתי את המסר הזה.

7
00:00:17,800 --> 00:00:19,780
כל יום, מסביבנו,

8
00:00:19,780 --> 00:00:21,456
אנחנו רואים את תוצאות השתיקה

9
00:00:21,456 --> 00:00:23,893
הבאות לידי ביטוי בצורה של אפליה,

10
00:00:23,893 --> 00:00:27,701
אלימות, רצח-עם ומלחמה.

11
00:00:27,701 --> 00:00:29,897
בכיתה, אני מאתגר את תלמידי

12
00:00:29,897 --> 00:00:32,328
להתעמק בשתיקות שבחייהם שלהם

13
00:00:32,328 --> 00:00:34,178
דרך שירה.

14
00:00:34,178 --> 00:00:36,030
אנחנו עובדים יחד 
למלא את החללים הללו,

15
00:00:36,030 --> 00:00:39,308
להכיר בהם, לתת להם שמות,

16
00:00:39,308 --> 00:00:42,740
להבין שהם אינם צריכים 
להיות מקורות לבושה.

17
00:00:42,740 --> 00:00:45,203
בנסיון ליצור תרבות בכיתתי

18
00:00:45,203 --> 00:00:47,301
בה התלמידים מרגישים 
בטוחים לחלוק את האינטימיות

19
00:00:47,301 --> 00:00:49,135
של השתיקות שלהם,

20
00:00:49,135 --> 00:00:51,216
יש לי ארבע עקרונות יסוד
הכתובים על הלוח

21
00:00:51,216 --> 00:00:53,309
הנמצא מול כיתתי,

22
00:00:53,309 --> 00:00:56,370
ועליהם כל תלמיד חותם
בתחילת השנה:

23
00:00:56,370 --> 00:00:58,543
קיראו בעין ביקורתית, 
כיתבו בצורה מודעת,

24
00:00:58,543 --> 00:01:02,408
דברו בצורה ברורה,
אימרו את האמת שלכם.

25
00:01:02,408 --> 00:01:04,972
ואני מוצא עצמי חושב רבות 
על הנקודה האחרונה הזו,

26
00:01:04,972 --> 00:01:06,871
"אימרו את האמת שלכם."

27
00:01:06,871 --> 00:01:08,665
והבנתי כי

28
00:01:08,665 --> 00:01:10,876
אם אני עומד לבקש מהתלמידים שלי לדבר,

29
00:01:10,876 --> 00:01:13,014
יהיה עליי לאמר את האמת שלי

30
00:01:13,014 --> 00:01:15,280
ולהיות כן עימם באשר לפעמים

31
00:01:15,280 --> 00:01:16,848
בהן כשלתי לעשות כן.

32
00:01:16,848 --> 00:01:18,908
אז אני אומר להם שבזמן שגדלתי,

33
00:01:18,908 --> 00:01:21,576
בתור ילד ממשפחה קתולית 
בניו אורלינס,

34
00:01:21,576 --> 00:01:24,438
תמיד לימדו אותי 
שבזמן התענית

35
00:01:24,438 --> 00:01:26,246
הדבר המשמעותי ביותר שאדם יכול לעשות

36
00:01:26,246 --> 00:01:27,788
היה לוותר על משהו.

37
00:01:27,788 --> 00:01:30,080
להקריב דבר שלרוב אתה
נהנה ממנו

38
00:01:30,080 --> 00:01:32,479
בכדי להוכיח לאלוהים כי אתה מבין 
את קדושתו.

39
00:01:32,479 --> 00:01:35,281
וויתרתי על משקאות מוגזים, מק'דונלדס,
צ'יפס,

40
00:01:35,281 --> 00:01:38,183
נשיקות צרפתיות, וכל מה שבינהם.

41
00:01:38,183 --> 00:01:42,071
אך שנה אחת, וויתרתי על הדיבור.

42
00:01:42,071 --> 00:01:44,674
שיערתי כי הדבר היקר ביותר
שאותו אוכל להקריב

43
00:01:44,674 --> 00:01:48,375
היה קולי שלי, אך אז לא הבנתי

44
00:01:48,375 --> 00:01:51,286
שוויתרתי עליו כבר לפני זמן רב.

45
00:01:51,286 --> 00:01:53,105
ביליתי כה רבות מחיי

46
00:01:53,105 --> 00:01:55,282
באומרי לאנשים את הדברים 
שהם רצו לשמוע

47
00:01:55,282 --> 00:01:56,758
במקום מה שהיו צריכים לשמוע,

48
00:01:56,758 --> 00:01:59,174
לעצמי אמרתי שאני לא אמור 
להיות מצפונו של איש

49
00:01:59,174 --> 00:02:01,469
מכיוון שעדיין הייתי צריך 
לגלות את מצפוני שלי,

50
00:02:01,469 --> 00:02:04,701
אז לפעמים לא הייתי אומר דבר,

51
00:02:04,701 --> 00:02:07,150
מספק את הבורות עם השתיקה שלי,

52
00:02:07,150 --> 00:02:09,637
מבלי להיות מודע לכך שאימות לא זקוק למילים

53
00:02:09,637 --> 00:02:11,167
בכדי לאשרר את קיומו.

54
00:02:11,167 --> 00:02:12,955
כאשר כריסטיאן הוכה על 
שום היותו גיי,

55
00:02:12,955 --> 00:02:14,223
הכנסתי את ידיי לכיסיי

56
00:02:14,223 --> 00:02:17,000
והלכתי בראש שמוט
כמו לא שמתי לב לדבר.

57
00:02:17,000 --> 00:02:19,535
לא יכולתי להשתמש בתא שלי 
במשך שבועות מכיוון שהמנעול

58
00:02:19,535 --> 00:02:21,796
הזכיר לי את המנעול שהצבתי על שפתיי

59
00:02:21,796 --> 00:02:23,540
כאשר חסר הבית בפינה

60
00:02:23,540 --> 00:02:25,320
הסתכל לי בעיניים, בבקשו בסך הכל

61
00:02:25,320 --> 00:02:27,502
אחר אישוש לכך שהוא ראוי למבט.

62
00:02:27,502 --> 00:02:29,607
הייתי עסוק יותר
בלגעת במסך ה'אפל' (תפוח) שלי

63
00:02:29,607 --> 00:02:31,170
מאשר להאכיל אותו בתפוח.

64
00:02:31,170 --> 00:02:32,857
כאשר האישה באירוע ההתרמה

65
00:02:32,857 --> 00:02:34,049
אמרה "אני כה גאה בך.

66
00:02:34,049 --> 00:02:37,120
זה בטח כל כך קשה ללמד את אותם
ילדים מסכנים וחסרי השכלה,"

67
00:02:37,120 --> 00:02:39,719
נשכתי את השפה שלי, משום שמסתבר
שהיינו זקוקים לכספה

68
00:02:39,719 --> 00:02:41,699
יותר מאשר שתלמידי היו זקוקים לכבודם.

69
00:02:41,699 --> 00:02:43,640
אנו משקיעים זמן רב

70
00:02:43,640 --> 00:02:47,540
בשמיעת הדברים שאנשים אומרים

71
00:02:47,540 --> 00:02:50,878
עד כי אנו בקושי שמים לב
לדברים שהם אינם אומרים.

72
00:02:50,878 --> 00:02:54,139
השתיקה היא שאריות הפחד.

73
00:02:54,139 --> 00:02:55,689
זה להרגיש את הפגמים שלך

74
00:02:55,689 --> 00:02:57,615
החותכים באיבחה את לשונך.

75
00:02:57,615 --> 00:02:59,437
זהו האוויר הנסוג מהחזה שלך

76
00:02:59,437 --> 00:03:01,429
מכיוון שהוא אינו מרגיש בטוח בריאותך.

77
00:03:01,429 --> 00:03:04,553
שתיקה היא רצח העם הרואנדי.
שתיקה היא הוריקן קתרינה.

78
00:03:04,553 --> 00:03:07,661
זה מה שאתה שומע כשלא נותרו 
מספיק שקי-גופות.

79
00:03:07,661 --> 00:03:10,062
זהו הצליל לאחר שעניבת החנק כבר נקשרה.

80
00:03:10,062 --> 00:03:13,409
הוא החריכה. הוא השלשלאות. 
הוא הזכות. הוא הכאב.

81
00:03:13,409 --> 00:03:15,164
לא נותר לך זמן לבחור את המלחמות שלך

82
00:03:15,164 --> 00:03:16,897
לאחר שהן כבר בחרו אותך.

83
00:03:16,897 --> 00:03:19,960
אני לא אתן לשתיקה לכרוך עצמה
סביב חוסר ההחלטיות שלי.

84
00:03:19,960 --> 00:03:21,927
אני אומר לכריסטיאן כי הוא אריה,

85
00:03:21,927 --> 00:03:24,287
מקדש של גבורה וזוהר.

86
00:03:24,287 --> 00:03:26,683
אני אשאל את אותו חסר בית מהו שמו

87
00:03:26,683 --> 00:03:28,393
ואיך עבר עליו יומו, משום שלפעמים

88
00:03:28,393 --> 00:03:30,340
כל שאנשים רוצים להיות זה בני אנוש.

89
00:03:30,340 --> 00:03:32,826
אני אומר לאותה אישה כי
התלמידים שלי מדברים על

90
00:03:32,826 --> 00:03:35,391
טרנסצנדטליזם כאילו שם משפחתם הוא ת'ורו,

91
00:03:35,391 --> 00:03:37,426
ורק מכיוון שצפית בפרק אחד 
של "הסמוייה"

92
00:03:37,426 --> 00:03:39,665
לא אומר שאת יודעת דבר על ילדי.

93
00:03:39,665 --> 00:03:41,338
לכן השנה,

94
00:03:41,338 --> 00:03:43,485
במקום לוותר על דבר מה,

95
00:03:43,485 --> 00:03:45,897
אני אחיה כל יום כמו היה מיקרופון

96
00:03:45,897 --> 00:03:47,820
חבוי מתחת ללשוני,

97
00:03:47,820 --> 00:03:51,825
במה מתחת לעכבותי,

98
00:03:51,825 --> 00:03:53,968
מכיוון שמי צריך דוכן נאומים

99
00:03:53,968 --> 00:03:58,207
כאשר כל מה שאי פעם הייתם צריכים 
הוא את קולכם שלכם?

100
00:03:58,207 --> 00:03:59,812
תודה רבה.

101
00:03:59,812 --> 00:04:04,712
(מחיאות כפיים)