WEBVTT

00:00:00.825 --> 00:00:02.723
לפני מספר שנים,

00:00:02.747 --> 00:00:06.293
אימי פיתחה דלקת מפרקים שיגרונית.

00:00:06.989 --> 00:00:13.088
הפרקים שלה, ברכיים ואגודלים
התנפחו, מה שגרם לכאב כרוני משתק.

00:00:14.391 --> 00:00:16.081
היא היתה צריכה לחתום על נכות.

00:00:16.734 --> 00:00:18.734
היא הפסיקה להגיע למסגד המקומי שלנו.

00:00:19.516 --> 00:00:22.913
בבקרים מסוימים הכאב היה כל כך חזק,
שהיא התקשתה לצחצח שיניים.

00:00:24.339 --> 00:00:25.516
רציתי לעזור.

00:00:26.500 --> 00:00:28.266
אבל לא ידעתי איך.

00:00:28.716 --> 00:00:29.941
אני לא רופא.

NOTE Paragraph

00:00:31.005 --> 00:00:35.011
אז, מה שאני כן -
זה היסטוריון של רפואה.

00:00:35.930 --> 00:00:39.392
אז התחלתי לחקור
את ההיסטוריה של הכאב הכרוני.

00:00:39.957 --> 00:00:43.978
מתברר, שלאוניברסיטת קליפורניה יש
אוסף היסטוריוני שלם על כאב,

00:00:44.002 --> 00:00:45.166
בארכיון שלהם.

00:00:46.593 --> 00:00:50.045
ומצאתי סיפור -
סיפור מדהים -

00:00:50.069 --> 00:00:55.865
אודות אדם שהציל
מיליוני אנשים מכאב.

00:00:55.889 --> 00:00:57.277
אנשים כמו אימי.

00:00:58.772 --> 00:01:00.232
ועדיין, מעולם לא שמעתי עליו.

00:01:00.256 --> 00:01:03.888
לא היו עליו שום ביוגרפיות,
לא סרטים הוליוודיים.

00:01:04.483 --> 00:01:08.272
השם שלו היה ג'ון ג'. בוניקה.

00:01:09.070 --> 00:01:10.618
אבל כאשר הסיפור שלנו מתחיל,

00:01:10.642 --> 00:01:14.755
הוא היה ידוע יותר בתור
ג'וני "שור" ווקר.

NOTE Paragraph

00:01:16.611 --> 00:01:18.951
זה היה יום קייצי בשנת 1941.

00:01:19.857 --> 00:01:25.017
הקרקס בדיוק הגיע לעיר הקטנה
ברוקפילד בניו יורק.

00:01:25.486 --> 00:01:29.407
צופים נהרו כדי לצפות בהולכים על החוט
ובליצנים.

00:01:29.431 --> 00:01:32.166
אם הם היו ברי מזל, אז גם
את "התותח האנושי".

00:01:32.190 --> 00:01:36.074
הם גם באו כדי לראות את "איש הברזל",
ג'וני "השור" ווקר.

00:01:36.098 --> 00:01:39.431
בריון, מאלו שמנערים אותך בעבור דמי כיס.

00:01:40.467 --> 00:01:43.408
אתם יודעים, ביום זה ממש,
קול הושמע

00:01:43.432 --> 00:01:45.417
במערכת הכריזה של הקרקס.

00:01:45.441 --> 00:01:49.278
הם היו צריכים רופא בדחיפות,
באוהל החיות.

00:01:49.302 --> 00:01:51.686
משהו קרה
למאלף החיות.

00:01:51.710 --> 00:01:54.839
השיא של המופע שלו השתבש,

00:01:54.863 --> 00:01:59.059
והראש שלו נתקע
בתוך הפה של האריה.

00:01:59.629 --> 00:02:01.288
נגמר לו האוויר.

00:02:01.312 --> 00:02:03.479
הקהל צפה באימה

00:02:03.503 --> 00:02:06.407
בשעה שהוא נאבק
ואחר כך התעלף.

00:02:06.788 --> 00:02:10.049
כאשר האריה שיחרר את לסתותיו,

00:02:10.073 --> 00:02:14.527
המאלף רק צנח לקרקע,
חסר תנועה.

00:02:15.813 --> 00:02:18.182
כאשר המאלף התאושש מספר דקות לאחר מכן,

00:02:18.206 --> 00:02:20.346
הוא ראה דמות מוכרת רכונה מעליו.

00:02:21.169 --> 00:02:23.169
זה היה "השור" ווקר.

00:02:23.816 --> 00:02:29.049
איש הברזל הנשים את המאלף,
והציל את חייו.

NOTE Paragraph

00:02:30.864 --> 00:02:32.692
כעת, איש הברזל לא אמר לאף אחד,

00:02:32.716 --> 00:02:36.175
אבל הוא היה למעשה סטודנט
בשנה השלישית ללימודיו.

00:02:36.788 --> 00:02:40.450
הוא סייר עם הקרקס במהלך הקייצים
כדי לשלם שכר לימוד,

00:02:40.474 --> 00:02:43.184
אבל שמר זאת בסוד
על מנת לשמור על תדמיתו.

00:02:43.787 --> 00:02:47.191
הוא היה אמור להיות
אלים, נבל

00:02:47.215 --> 00:02:49.437
ולא חנון גומל חסדים.

00:02:50.535 --> 00:02:53.132
גם עמיתיו לרפואה לא ידעו
את סודו.

NOTE Paragraph

00:02:53.156 --> 00:02:57.235
כמו שהוא אומר זאת: "אם היית אתלט
אתה בעצם ציפור דודו טיפשה".

00:02:57.849 --> 00:03:00.320
אז הוא לא אמר להם על הקרקס,

00:03:00.344 --> 00:03:05.661
או על כך שהוא היה מתאבק מקצועי
בערבים ובסופי שבוע.

00:03:06.353 --> 00:03:08.973
הוא השתמש בשם בדוי כמו "שור" ווקר.

00:03:08.997 --> 00:03:10.926
או לאחר מכן, "המופלא במסכה".

00:03:11.627 --> 00:03:15.135
הוא אפילו שמר את זהותו בסודיות
באותה שנה,

00:03:15.159 --> 00:03:18.518
שבה הוא הוכתר לאלוף
במשקל קל-כבד.

00:03:18.518 --> 00:03:19.747
אלוף העולם.

NOTE Paragraph

00:03:21.313 --> 00:03:25.919
במהלך השנים, ג'ון ג'. בוניקה
חי את החיים הכפולים הללו.

00:03:26.515 --> 00:03:28.209
הוא היה מתאבק,

00:03:28.233 --> 00:03:29.390
הוא היה רופא.

00:03:29.788 --> 00:03:31.310
הוא היה נבל,

00:03:31.334 --> 00:03:32.491
הוא היה גיבור.

00:03:33.038 --> 00:03:34.834
הוא גרם לכאב,

00:03:34.858 --> 00:03:36.016
והוא טיפל בכאב.

00:03:37.242 --> 00:03:40.744
והוא לא ידע באותו זמן,
אבל במשך חמשת העשורים הבאים,

00:03:40.768 --> 00:03:43.586
הוא השתמש בזהויות האלו

00:03:43.610 --> 00:03:46.923
כדי להתוות דרך חדשה לחלוטין
להסתכלות על כאב.

00:03:47.644 --> 00:03:51.774
זה שינה את הרפואה המודרנית
בצורה כזאת, שכמה עשורים אחר כך

00:03:51.774 --> 00:03:56.276
מגזין "טיים" יקרא לו
האבא המייסד של ההקלה בכאב.

00:03:57.351 --> 00:03:58.844
אבל כל זאת קרה לאחר מכן.

NOTE Paragraph

00:04:00.179 --> 00:04:05.791
בשנת 1942, בוניקה סיים
את בית הספר לרפואה ונשא לאישה את אמה,

00:04:05.815 --> 00:04:09.491
אהובתו, שאותה פגש באחד
מהתחרויות שלו שנים קודם לכן.

00:04:10.505 --> 00:04:13.321
הוא עדיין המשיך להיאבק בחשאי
הוא היה חייב.

00:04:13.781 --> 00:04:18.428
ההתמחות שביצע בבית החולים סיינט וינסנט
בניו יורק לא שילמו לו דבר.

00:04:19.101 --> 00:04:22.853
עם חגורת האליפות שלו,
הוא התאבק במקומות מבוקשים,

00:04:22.877 --> 00:04:24.814
כמו במדיסון סקוור גארדן,

00:04:24.838 --> 00:04:26.514
מול מתחרים נחשבים.

00:04:26.538 --> 00:04:29.387
כמו אוורט "המזוקן הבלונדיני" מרשל.

00:04:29.411 --> 00:04:33.053
או מול אלוף העולם שלוש פעמים,
אנג'לו סבולדי.

NOTE Paragraph

00:04:34.192 --> 00:04:36.969
התחרויות גבו מחיר מגופו.

00:04:36.993 --> 00:04:40.271
הוא קרע את מפרקי הירך, שבר צלעותיו.

00:04:40.295 --> 00:04:45.193
לילה אחד, "טורק אגודל-גדול האיום"
שרט צלקת במצחו כמו של קפונה.

00:04:45.217 --> 00:04:46.519
במורד הפנים שלו.

00:04:47.302 --> 00:04:51.341
בבוקר יום למחרת בעבודה, הוא הצטרך
לשים מסכת מנתחים כדי להסתיר את זה.

00:04:52.450 --> 00:04:57.064
בוניקה הופיע פעמיים בחדר הניתוח,
עם עין כל כך חבולה,

00:04:57.088 --> 00:04:58.474
כך שהוא לא יכל לראות
באמצעותה.

00:04:59.138 --> 00:05:03.641
אבל הגרוע מכל היו האוזניים
המרוסקות שלו.

00:05:04.094 --> 00:05:07.502
הוא אמר שזה הרגיש כאילו שני כדורי
בייסבול נמצאים בצידי ראשו.

00:05:09.153 --> 00:05:12.415
כאב המשיך להצטבר בחייו.

NOTE Paragraph

00:05:13.177 --> 00:05:16.733
בהמשך, הוא היה עד לכך שאשתו
נכנסה ללידה בבית החולים שלו.

00:05:17.509 --> 00:05:20.633
היא נאנקה מכאבים.

00:05:21.657 --> 00:05:24.101
המיילדת שלה הזעיקה את 
המתמחה שהיה במשמרת.

00:05:24.125 --> 00:05:26.633
כדי לתת לה מעט טיפות של אתר
להקל על הכאבים שלה.

00:05:27.519 --> 00:05:30.880
אבל המתמחה היה בחור צעיר,
רק שלושה שבועות בעבודה -

00:05:30.904 --> 00:05:33.840
הוא רעד, וכאשר הזריק את האתר,

00:05:33.864 --> 00:05:35.692
גרם לגירוי בגרון של אמה.

00:05:36.145 --> 00:05:40.093
היא הקיאה והשתעלה,
והתחילה להכחיל.

00:05:40.895 --> 00:05:46.235
בוניקה, שצפה בכל זאת, דחף
את המתמחה הצידה,

00:05:46.259 --> 00:05:47.840
שיחרר את גרונה,

00:05:47.864 --> 00:05:50.682
והציל את חיי אישתו ואת חיי
בתו שעדיין לא נולדה.

00:05:52.172 --> 00:05:57.017
ברגע זה, הוא החליט להקדיש 
את חייו לתורת ההרדמה.

00:05:57.414 --> 00:06:02.826
בזמן מאוחר יותר, הוא אפילו הצטרף
לפיתוח האפידורל, לילודה.

00:06:02.850 --> 00:06:04.985
אבל לפני שיכל לעסוק במילדות,

00:06:05.009 --> 00:06:07.765
היה על בוניקה להתיצב בטירונות.

NOTE Paragraph

00:06:10.373 --> 00:06:11.967
בסביבות יום הפלישה לנורמנדי,

00:06:11.991 --> 00:06:15.213
בוניקה התייצב למרכז
הרפואי-צבאי במדיגן.

00:06:15.237 --> 00:06:16.387
ליד טקומה.

00:06:16.783 --> 00:06:21.476
עם 7,700 מיטות בבית החולים, זה היה אחד
מבתי החולים הצבאיים הגדולים באמריקה.

00:06:22.242 --> 00:06:24.936
בוניקה היה אחראי על 
השליטה בכאב שם.

00:06:25.618 --> 00:06:27.618
הוא היה רק בן 27.

00:06:28.470 --> 00:06:31.764
תוך כדי טיפול בכל כך הרבה חולים,
בוניקה התחיל לזהות מקרים

00:06:31.788 --> 00:06:34.283
שניגדו את כל מה שלמד
בימי חייו.

00:06:34.976 --> 00:06:39.822
כאב היה אמור להיות סוג של פעמון אזהרה
בצורה טובה

00:06:39.846 --> 00:06:43.446
זה הדרך של הגוף לאיתות על פציעה,
כמו זרוע שבורה.

00:06:44.538 --> 00:06:46.150
אבל במקרים מסויימים,

00:06:46.174 --> 00:06:49.649
כמו אחרי שקטעו רגל למטופל.

00:06:49.673 --> 00:06:53.694
החולה היה עלול עדיין להתלונן
מכאב ברגל שלא קיימת.

00:06:54.231 --> 00:06:58.223
אבל אם הפציעה טופלה, מדוע
פעמון האזהרה המשיך לצלצל?


00:06:58.861 --> 00:07:02.990
היו מקרים אחרים בהם לא היתה
שום עדות על פציעה כלשהי,

00:07:03.014 --> 00:07:05.496
ועדיין, המטופל חש בכאב.

NOTE Paragraph

00:07:06.678 --> 00:07:10.646
בוניקה איתר את כל המומחים
בבית החולים שלו: מנתחים,

00:07:10.670 --> 00:07:13.008
נירולוגים, פסיכיאטריים, ואחרים.

00:07:13.782 --> 00:07:16.858
והוא ניסה לקבל את חוות הדעת
שלהם על החולים שלו.

00:07:17.643 --> 00:07:22.617
זה לקח יותר מדי זמן, אז הוא התחיל לארגן
פגישות קבוצתיות בארוחת הצהריים.

00:07:23.123 --> 00:07:27.589
זה היה כמו קבוצת מומחים
שנלחמים נגד כאב החולה.

00:07:27.613 --> 00:07:31.553
אף אחד מעולם לא התייחס אל הכאב,
בצורה כזאת.

NOTE Paragraph

00:07:32.928 --> 00:07:34.928
אחר כך, הוא חרש על ספרים.

00:07:35.845 --> 00:07:38.708
הוא קרא את כל ספרי הרפואה
שהוא יכל להשיג,

00:07:38.732 --> 00:07:41.283
תוך סימון כל אזכור של המילה
"כאב".

00:07:42.282 --> 00:07:46.163
מתוך 14,000 דפים שהוא קרא,

00:07:46.187 --> 00:07:50.363
המילה "כאב" היתה
על 17 וחצי מהם.

00:07:50.908 --> 00:07:52.910
שבעה עשר וחצי.

00:07:52.934 --> 00:07:58.206
עבור החלק הבסיסי, הכי נפוץ,
הכי מתסכל של להיות חולה.

00:07:58.875 --> 00:08:00.982
בוניקה היה המום - אני מצטט אותו,

00:08:01.006 --> 00:08:05.460
הוא אמר: "לאיזו מסקנה לכל הרוחות 
ניתן להגיע מתוך זה?

00:08:05.484 --> 00:08:08.666
על הדבר החשוב ביותר
שמעסיק את החולה,

00:08:08.690 --> 00:08:10.055
הם לא עוסקים."

NOTE Paragraph

00:08:11.295 --> 00:08:15.185
אז במהלכן של שמונה השנים הבאות,
בוניקה דיבר על כך.

00:08:15.209 --> 00:08:17.654
הוא כתב על כך, הוא כתב
את המילים החסרות הללו.

00:08:18.057 --> 00:08:21.771
הוא כתב את מה שברבות הימים
ייקרא: התנ"ך של הכאב.

00:08:22.575 --> 00:08:25.992
בתוכו הוא הציע אסטרטגיות חדשות,

00:08:26.016 --> 00:08:29.590
טיפולים חדשים המשתמשים בזריקות
חוסמות אותות-עצביים.

00:08:29.614 --> 00:08:32.357
הוא הציע מוסד חדש,
מרפאת הכאב,

00:08:32.381 --> 00:08:34.379
המבוססת על אותן פגישות הפסקת-צהרים.

00:08:35.248 --> 00:08:37.659
אבל הדבר החשוב ביותר
בספר שלו

00:08:37.683 --> 00:08:41.765
שזה היה סוג של פעמון אזעקה רגשי
לרפואה.

00:08:42.486 --> 00:08:48.467
זעקה נואשת הקוראת לרופאים
לקחת את הכאב בצורה רצינית

00:08:48.491 --> 00:08:49.887
בחיי המטופלים.

00:08:51.321 --> 00:08:54.590
הוא בנה מחדש את המטרה המדוייקת של הרפואה.

00:08:55.373 --> 00:08:59.558
המטרה לא היתה שהמטופל יהיה בריא יותר.

00:08:59.582 --> 00:09:02.934
המטרה היתה שהמטופל ירגיש טוב יותר.

00:09:04.955 --> 00:09:07.042
הוא דחף את האג'נדה של 
הכאב שלו במשך עשורים,

00:09:07.066 --> 00:09:10.084
עד שזה תפס
באמצע שנות השבעים.

00:09:10.831 --> 00:09:14.285
מאות קליניקות כאב נפוצו
בכל העולם.

NOTE Paragraph

00:09:15.711 --> 00:09:18.941
אך במהלך ההצלחה - הפתעה טרגדית.

00:09:19.754 --> 00:09:22.915
שנות ההיאבקות של בוניקה
תפסו אותו.

00:09:24.597 --> 00:09:26.749
הוא היה מחוץ לזירה כבר
יותר מ- 20 שנה.

00:09:26.773 --> 00:09:31.078
אבל 1,500 קרבות מקצועיים
השאירו חותם על גופו.

00:09:31.769 --> 00:09:35.838
עוד כשהוא בשנות ה-50 לחייו, הוא סבל
מדלקת מפרקים ניוונית חמורה.

00:09:36.360 --> 00:09:40.379
במהלך 20 השנים הבאות
הוא עבר 22 ניתוחים.

00:09:40.403 --> 00:09:42.930
שכללו ארבעה ניתוחים בעמוד השדרה.

00:09:42.954 --> 00:09:45.521
והחלפת ירך אחר החלפת ירך.

00:09:46.110 --> 00:09:49.367
הוא בקושי יכל להרים את זרועו,
להזיז את צווארו

00:09:50.144 --> 00:09:52.797
הוא הזדקק לקביים כדי ללכת.

00:09:53.879 --> 00:09:57.899
חבריו והסטודנטים שלו לשעבר
הפכו להיות רופאיו.

00:09:57.923 --> 00:10:02.125
אחד מהם העיר שקרוב לוודאי לקח יותר
זריקות החוסמות-אותות-עצביים.

00:10:02.149 --> 00:10:04.727
מאשר כל אדם אחר בעולם.

00:10:06.043 --> 00:10:09.481
בעודו מכור לעבודה,
הוא עבד אפילו יותר.

00:10:09.505 --> 00:10:11.451
בין 15 ל-18 שעות ביממה.

00:10:11.922 --> 00:10:14.431
ריפוי אחרים הפך להיות
יותר מאשר רק עבודה,

00:10:14.455 --> 00:10:17.177
זה היה מבחינתו הצורה היעילה
ביותר להרגשת הקלה.

00:10:18.510 --> 00:10:22.321
"אם לא הייתי עסוק, כמו שאני עכשיו,"
הוא אמר לכתב באותו הזמן,

00:10:22.345 --> 00:10:25.530
"אז הייתי אדם נכה לכל דבר."

NOTE Paragraph

00:10:27.423 --> 00:10:30.962
בנסיעת עסקים לפלורידה
בשנות ה-80 המוקדמות,

00:10:30.986 --> 00:10:36.318
בוניקה תפס טרמפ עם סטודנט שלו
לשעבר להייד פארק בטמפה.

00:10:37.338 --> 00:10:41.482
במהלך נסיעתם הם חלפו על פני 
עצי דקל וחנו ליד אחוזה ישנה,

00:10:41.506 --> 00:10:46.116
אחוזה המחזיקה תותח כסוף ענק
שמוסתר בחנייה.

00:10:46.895 --> 00:10:49.834
הבית היה שייך למשפחת זקיני,

00:10:49.858 --> 00:10:52.830
שהם היו משהו כמו משפחת-על
קרקסית אמריקאית.

00:10:54.229 --> 00:10:56.802
עשורים קודם לכן, בוניקה צפה בהם,

00:10:56.826 --> 00:10:59.713
לבושים סרבלים כסופים ומשקפי מגן,

00:10:59.737 --> 00:11:03.505
מבצעים את המופע שהם היו חלוצים בו -
"התותח האנושי".

00:11:04.772 --> 00:11:07.847
אבל כעת הם היו כמוהו: בדימוס.

00:11:09.267 --> 00:11:12.838
הדור ההוא כולו מת
עכשיו, כולל בוניקה,

00:11:12.862 --> 00:11:15.805
אז אין אפשרות לדעת בדיוק
מה הם אמרו באותו היום.

00:11:16.475 --> 00:11:18.475
אבל עדיין, אני אוהב לדמיין זאת.

00:11:19.233 --> 00:11:22.486
"איש הברזל" ו- "התותח האנושי"
- מתאחדים,

00:11:22.510 --> 00:11:24.963
משוויצים בצלקות ישנות, ובחדשות.

00:11:25.802 --> 00:11:28.058
ייתכן ובוניקה נתן להם עצה רפואית.

00:11:28.082 --> 00:11:33.408
ייתכן ואמר להם את מה שלאחר מכן
אמר בהיסטוריה שבעל פה,

00:11:33.432 --> 00:11:39.338
שהזמן שהוא העביר בקרקס ובהיאבקות
עיצבו באופן משמעותי את חייו.

NOTE Paragraph

00:11:41.286 --> 00:11:43.970
בוניקה ראה את הכאב מקרוב.

00:11:45.236 --> 00:11:47.236
הוא חש אותו. הוא חי אותו.

00:11:48.453 --> 00:11:52.470
וזה גרם לכך שזה היה בלתי אפשרי
מבחינתו להתעלם מאחרים.

00:11:53.449 --> 00:11:56.563
מתוך האמפתיה הזאת, הוא יצר
תחום חדש לחלוטין,

00:11:56.587 --> 00:11:59.699
ושיחק תפקיד חשוב בכך
שהרפואה תכיר בכאב

00:11:59.723 --> 00:12:00.975
בפני עצמו.

NOTE Paragraph

00:12:02.627 --> 00:12:04.539
באותה היסטוריה שבעל פה,

00:12:04.563 --> 00:12:07.072
בוניקה טען שכאב

00:12:07.096 --> 00:12:11.353
הוא החוויה האנושית המורכבת ביותר.

00:12:12.215 --> 00:12:16.029
שהיא כוללת את חיי העבר, החיים
הנוכחיים,

00:12:16.053 --> 00:12:18.243
האינטראקציות שלך, המשפחה שלך.

00:12:19.256 --> 00:12:21.811
זה היה נכון בוודאות עבור בוניקה.

NOTE Paragraph

00:12:22.593 --> 00:12:25.264
אבל זה היה גם נכון עבור אימי.

00:12:28.043 --> 00:12:31.342
זה נוח לרופאים לראות את אימי

00:12:31.366 --> 00:12:34.628
כמו מטופלת מקצועית,

00:12:34.652 --> 00:12:38.470
אישה שרק מעבירה את ימיה
בחדרי המתנה.

00:12:39.714 --> 00:12:42.605
לפעמים אני נתקע בהסתכלות
כזאת בעצמי.

00:12:45.076 --> 00:12:47.043
אבל כאשר ראיתי את כאבו של בוניקה -

00:12:47.067 --> 00:12:51.599
עדות לחייו המלאים -

00:12:51.623 --> 00:12:56.130
התחלתי להיזכר בכל הדברים
שמאחורי הכאב של אימי.

00:12:58.370 --> 00:13:02.138
לפני שהם התנפחו והתדלקו,

00:13:02.162 --> 00:13:05.477
האצבעות של אימי תקתקו

00:13:05.501 --> 00:13:08.399
במחלקת משאבי אנוש בבית החולים
שבו היא עבדה.

00:13:09.150 --> 00:13:13.238
הם קיפלו סמבסוקים לכל המסגד שלנו.

00:13:14.734 --> 00:13:18.435
כשהייתי ילד, הם סיפרו את שערות ראשי.

00:13:18.459 --> 00:13:20.911
קינחו לי את האף,

00:13:20.935 --> 00:13:22.585
שרכו לי את שרוכי הנעליים.

NOTE Paragraph

00:13:29.832 --> 00:13:31.157
תודה רבה.

NOTE Paragraph

00:13:31.181 --> 00:13:38.000
(מחיאות כפיים)