1
00:00:00,825 --> 00:00:02,723
לפני מספר שנים,

2
00:00:02,747 --> 00:00:06,293
אימי פיתחה דלקת מפרקים שיגרונית.

3
00:00:06,989 --> 00:00:13,088
הפרקים שלה, ברכיים ואגודלים
התנפחו, מה שגרם לכאב כרוני משתק.

4
00:00:14,391 --> 00:00:16,081
היא היתה צריכה לחתום על נכות.

5
00:00:16,734 --> 00:00:18,734
היא הפסיקה להגיע למסגד המקומי שלנו.

6
00:00:19,516 --> 00:00:22,913
בבקרים מסוימים הכאב היה כל כך חזק,
שהיא התקשתה לצחצח שיניים.

7
00:00:24,339 --> 00:00:25,516
רציתי לעזור.

8
00:00:26,500 --> 00:00:28,266
אבל לא ידעתי איך.

9
00:00:28,716 --> 00:00:29,941
אני לא רופא.

10
00:00:31,005 --> 00:00:35,011
אז, מה שאני כן -
זה היסטוריון של רפואה.

11
00:00:35,930 --> 00:00:39,392
אז התחלתי לחקור
את ההיסטוריה של הכאב הכרוני.

12
00:00:39,957 --> 00:00:43,978
מתברר, שלאוניברסיטת קליפורניה יש
אוסף היסטוריוני שלם על כאב,

13
00:00:44,002 --> 00:00:45,166
בארכיון שלהם.

14
00:00:46,593 --> 00:00:50,045
ומצאתי סיפור -
סיפור מדהים -

15
00:00:50,069 --> 00:00:55,865
אודות אדם שהציל
מיליוני אנשים מכאב.

16
00:00:55,889 --> 00:00:57,277
אנשים כמו אימי.

17
00:00:58,772 --> 00:01:00,232
ועדיין, מעולם לא שמעתי עליו.

18
00:01:00,256 --> 00:01:03,888
לא היו עליו שום ביוגרפיות,
לא סרטים הוליוודיים.

19
00:01:04,483 --> 00:01:08,272
השם שלו היה ג'ון ג'. בוניקה.

20
00:01:09,070 --> 00:01:10,618
אבל כאשר הסיפור שלנו מתחיל,

21
00:01:10,642 --> 00:01:14,755
הוא היה ידוע יותר בתור
ג'וני "שור" ווקר.

22
00:01:16,611 --> 00:01:18,951
זה היה יום קייצי בשנת 1941.

23
00:01:19,857 --> 00:01:25,017
הקרקס בדיוק הגיע לעיר הקטנה
ברוקפילד בניו יורק.

24
00:01:25,486 --> 00:01:29,407
צופים נהרו כדי לצפות בהולכים על החוט
ובליצנים.

25
00:01:29,431 --> 00:01:32,166
אם הם היו ברי מזל, אז גם
את "התותח האנושי".

26
00:01:32,190 --> 00:01:36,074
הם גם באו כדי לראות את "איש הברזל",
ג'וני "השור" ווקר.

27
00:01:36,098 --> 00:01:39,431
בריון, מאלו שמנערים אותך בעבור דמי כיס.

28
00:01:40,467 --> 00:01:43,408
אתם יודעים, ביום זה ממש,
קול הושמע

29
00:01:43,432 --> 00:01:45,417
במערכת הכריזה של הקרקס.

30
00:01:45,441 --> 00:01:49,278
הם היו צריכים רופא בדחיפות,
באוהל החיות.

31
00:01:49,302 --> 00:01:51,686
משהו קרה
למאלף החיות.

32
00:01:51,710 --> 00:01:54,839
השיא של המופע שלו השתבש,

33
00:01:54,863 --> 00:01:59,059
והראש שלו נתקע
בתוך הפה של האריה.

34
00:01:59,629 --> 00:02:01,288
נגמר לו האוויר.

35
00:02:01,312 --> 00:02:03,479
הקהל צפה באימה

36
00:02:03,503 --> 00:02:06,407
בשעה שהוא נאבק
ואחר כך התעלף.

37
00:02:06,788 --> 00:02:10,049
כאשר האריה שיחרר את לסתותיו,

38
00:02:10,073 --> 00:02:14,527
המאלף רק צנח לקרקע,
חסר תנועה.

39
00:02:15,813 --> 00:02:18,182
כאשר המאלף התאושש מספר דקות לאחר מכן,

40
00:02:18,206 --> 00:02:20,346
הוא ראה דמות מוכרת רכונה מעליו.

41
00:02:21,169 --> 00:02:23,169
זה היה "השור" ווקר.

42
00:02:23,816 --> 00:02:29,049
איש הברזל הנשים את המאלף,
והציל את חייו.

43
00:02:30,864 --> 00:02:32,692
כעת, איש הברזל לא אמר לאף אחד,

44
00:02:32,716 --> 00:02:36,175
אבל הוא היה למעשה סטודנט
בשנה השלישית ללימודיו.

45
00:02:36,788 --> 00:02:40,450
הוא סייר עם הקרקס במהלך הקייצים
כדי לשלם שכר לימוד,

46
00:02:40,474 --> 00:02:43,184
אבל שמר זאת בסוד
על מנת לשמור על תדמיתו.

47
00:02:43,787 --> 00:02:47,191
הוא היה אמור להיות
אלים, נבל

48
00:02:47,215 --> 00:02:49,437
ולא חנון גומל חסדים.

49
00:02:50,535 --> 00:02:53,132
גם עמיתיו לרפואה לא ידעו
את סודו.

50
00:02:53,156 --> 00:02:57,235
כמו שהוא אומר זאת: "אם היית אתלט
אתה בעצם ציפור דודו טיפשה".

51
00:02:57,849 --> 00:03:00,320
אז הוא לא אמר להם על הקרקס,

52
00:03:00,344 --> 00:03:05,661
או על כך שהוא היה מתאבק מקצועי
בערבים ובסופי שבוע.

53
00:03:06,353 --> 00:03:08,973
הוא השתמש בשם בדוי כמו "שור" ווקר.

54
00:03:08,997 --> 00:03:10,926
או לאחר מכן, "המופלא במסכה".

55
00:03:11,627 --> 00:03:15,135
הוא אפילו שמר את זהותו בסודיות
באותה שנה,

56
00:03:15,159 --> 00:03:18,518
שבה הוא הוכתר לאלוף
במשקל קל-כבד.

57
00:03:18,518 --> 00:03:19,747
אלוף העולם.

58
00:03:21,313 --> 00:03:25,919
במהלך השנים, ג'ון ג'. בוניקה
חי את החיים הכפולים הללו.

59
00:03:26,515 --> 00:03:28,209
הוא היה מתאבק,

60
00:03:28,233 --> 00:03:29,390
הוא היה רופא.

61
00:03:29,788 --> 00:03:31,310
הוא היה נבל,

62
00:03:31,334 --> 00:03:32,491
הוא היה גיבור.

63
00:03:33,038 --> 00:03:34,834
הוא גרם לכאב,

64
00:03:34,858 --> 00:03:36,016
והוא טיפל בכאב.

65
00:03:37,242 --> 00:03:40,744
והוא לא ידע באותו זמן,
אבל במשך חמשת העשורים הבאים,

66
00:03:40,768 --> 00:03:43,586
הוא השתמש בזהויות האלו

67
00:03:43,610 --> 00:03:46,923
כדי להתוות דרך חדשה לחלוטין
להסתכלות על כאב.

68
00:03:47,644 --> 00:03:51,774
זה שינה את הרפואה המודרנית
בצורה כזאת, שכמה עשורים אחר כך

69
00:03:51,774 --> 00:03:56,276
מגזין "טיים" יקרא לו
האבא המייסד של ההקלה בכאב.

70
00:03:57,351 --> 00:03:58,844
אבל כל זאת קרה לאחר מכן.

71
00:04:00,179 --> 00:04:05,791
בשנת 1942, בוניקה סיים
את בית הספר לרפואה ונשא לאישה את אמה,

72
00:04:05,815 --> 00:04:09,491
אהובתו, שאותה פגש באחד
מהתחרויות שלו שנים קודם לכן.

73
00:04:10,505 --> 00:04:13,321
הוא עדיין המשיך להיאבק בחשאי
הוא היה חייב.

74
00:04:13,781 --> 00:04:18,428
ההתמחות שביצע בבית החולים סיינט וינסנט
בניו יורק לא שילמו לו דבר.

75
00:04:19,101 --> 00:04:22,853
עם חגורת האליפות שלו,
הוא התאבק במקומות מבוקשים,

76
00:04:22,877 --> 00:04:24,814
כמו במדיסון סקוור גארדן,

77
00:04:24,838 --> 00:04:26,514
מול מתחרים נחשבים.

78
00:04:26,538 --> 00:04:29,387
כמו אוורט "המזוקן הבלונדיני" מרשל.

79
00:04:29,411 --> 00:04:33,053
או מול אלוף העולם שלוש פעמים,
אנג'לו סבולדי.

80
00:04:34,192 --> 00:04:36,969
התחרויות גבו מחיר מגופו.

81
00:04:36,993 --> 00:04:40,271
הוא קרע את מפרקי הירך, שבר צלעותיו.

82
00:04:40,295 --> 00:04:45,193
לילה אחד, "טורק אגודל-גדול האיום"
שרט צלקת במצחו כמו של קפונה.

83
00:04:45,217 --> 00:04:46,519
במורד הפנים שלו.

84
00:04:47,302 --> 00:04:51,341
בבוקר יום למחרת בעבודה, הוא הצטרך
לשים מסכת מנתחים כדי להסתיר את זה.

85
00:04:52,450 --> 00:04:57,064
בוניקה הופיע פעמיים בחדר הניתוח,
עם עין כל כך חבולה,

86
00:04:57,088 --> 00:04:58,474
כך שהוא לא יכל לראות
באמצעותה.

87
00:04:59,138 --> 00:05:03,641
אבל הגרוע מכל היו האוזניים
המרוסקות שלו.

88
00:05:04,094 --> 00:05:07,502
הוא אמר שזה הרגיש כאילו שני כדורי
בייסבול נמצאים בצידי ראשו.

89
00:05:09,153 --> 00:05:12,415
כאב המשיך להצטבר בחייו.

90
00:05:13,177 --> 00:05:16,733
בהמשך, הוא היה עד לכך שאשתו
נכנסה ללידה בבית החולים שלו.

91
00:05:17,509 --> 00:05:20,633
היא נאנקה מכאבים.

92
00:05:21,657 --> 00:05:24,101
המיילדת שלה הזעיקה את 
המתמחה שהיה במשמרת.

93
00:05:24,125 --> 00:05:26,633
כדי לתת לה מעט טיפות של אתר
להקל על הכאבים שלה.

94
00:05:27,519 --> 00:05:30,880
אבל המתמחה היה בחור צעיר,
רק שלושה שבועות בעבודה -

95
00:05:30,904 --> 00:05:33,840
הוא רעד, וכאשר הזריק את האתר,

96
00:05:33,864 --> 00:05:35,692
גרם לגירוי בגרון של אמה.

97
00:05:36,145 --> 00:05:40,093
היא הקיאה והשתעלה,
והתחילה להכחיל.

98
00:05:40,895 --> 00:05:46,235
בוניקה, שצפה בכל זאת, דחף
את המתמחה הצידה,

99
00:05:46,259 --> 00:05:47,840
שיחרר את גרונה,

100
00:05:47,864 --> 00:05:50,682
והציל את חיי אישתו ואת חיי
בתו שעדיין לא נולדה.

101
00:05:52,172 --> 00:05:57,017
ברגע זה, הוא החליט להקדיש 
את חייו לתורת ההרדמה.

102
00:05:57,414 --> 00:06:02,826
בזמן מאוחר יותר, הוא אפילו הצטרף
לפיתוח האפידורל, לילודה.

103
00:06:02,850 --> 00:06:04,985
אבל לפני שיכל לעסוק במילדות,

104
00:06:05,009 --> 00:06:07,765
היה על בוניקה להתיצב בטירונות.

105
00:06:10,373 --> 00:06:11,967
בסביבות יום הפלישה לנורמנדי,

106
00:06:11,991 --> 00:06:15,213
בוניקה התייצב למרכז
הרפואי-צבאי במדיגן.

107
00:06:15,237 --> 00:06:16,387
ליד טקומה.

108
00:06:16,783 --> 00:06:21,476
עם 7,700 מיטות בבית החולים, זה היה אחד
מבתי החולים הצבאיים הגדולים באמריקה.

109
00:06:22,242 --> 00:06:24,936
בוניקה היה אחראי על 
השליטה בכאב שם.

110
00:06:25,618 --> 00:06:27,618
הוא היה רק בן 27.

111
00:06:28,470 --> 00:06:31,764
תוך כדי טיפול בכל כך הרבה חולים,
בוניקה התחיל לזהות מקרים

112
00:06:31,788 --> 00:06:34,283
שניגדו את כל מה שלמד
בימי חייו.

113
00:06:34,976 --> 00:06:39,822
כאב היה אמור להיות סוג של פעמון אזהרה
בצורה טובה

114
00:06:39,846 --> 00:06:43,446
זה הדרך של הגוף לאיתות על פציעה,
כמו זרוע שבורה.

115
00:06:44,538 --> 00:06:46,150
אבל במקרים מסויימים,

116
00:06:46,174 --> 00:06:49,649
כמו אחרי שקטעו רגל למטופל.

117
00:06:49,673 --> 00:06:53,694
החולה היה עלול עדיין להתלונן
מכאב ברגל שלא קיימת.

118
00:06:54,231 --> 00:06:58,223
אבל אם הפציעה טופלה, מדוע
פעמון האזהרה המשיך לצלצל?


119
00:06:58,861 --> 00:07:02,990
היו מקרים אחרים בהם לא היתה
שום עדות על פציעה כלשהי,

120
00:07:03,014 --> 00:07:05,496
ועדיין, המטופל חש בכאב.

121
00:07:06,678 --> 00:07:10,646
בוניקה איתר את כל המומחים
בבית החולים שלו: מנתחים,

122
00:07:10,670 --> 00:07:13,008
נירולוגים, פסיכיאטריים, ואחרים.

123
00:07:13,782 --> 00:07:16,858
והוא ניסה לקבל את חוות הדעת
שלהם על החולים שלו.

124
00:07:17,643 --> 00:07:22,617
זה לקח יותר מדי זמן, אז הוא התחיל לארגן
פגישות קבוצתיות בארוחת הצהריים.

125
00:07:23,123 --> 00:07:27,589
זה היה כמו קבוצת מומחים
שנלחמים נגד כאב החולה.

126
00:07:27,613 --> 00:07:31,553
אף אחד מעולם לא התייחס אל הכאב,
בצורה כזאת.

127
00:07:32,928 --> 00:07:34,928
אחר כך, הוא חרש על ספרים.

128
00:07:35,845 --> 00:07:38,708
הוא קרא את כל ספרי הרפואה
שהוא יכל להשיג,

129
00:07:38,732 --> 00:07:41,283
תוך סימון כל אזכור של המילה
"כאב".

130
00:07:42,282 --> 00:07:46,163
מתוך 14,000 דפים שהוא קרא,

131
00:07:46,187 --> 00:07:50,363
המילה "כאב" היתה
על 17 וחצי מהם.

132
00:07:50,908 --> 00:07:52,910
שבעה עשר וחצי.

133
00:07:52,934 --> 00:07:58,206
עבור החלק הבסיסי, הכי נפוץ,
הכי מתסכל של להיות חולה.

134
00:07:58,875 --> 00:08:00,982
בוניקה היה המום - אני מצטט אותו,

135
00:08:01,006 --> 00:08:05,460
הוא אמר: "לאיזו מסקנה לכל הרוחות 
ניתן להגיע מתוך זה?

136
00:08:05,484 --> 00:08:08,666
על הדבר החשוב ביותר
שמעסיק את החולה,

137
00:08:08,690 --> 00:08:10,055
הם לא עוסקים."

138
00:08:11,295 --> 00:08:15,185
אז במהלכן של שמונה השנים הבאות,
בוניקה דיבר על כך.

139
00:08:15,209 --> 00:08:17,654
הוא כתב על כך, הוא כתב
את המילים החסרות הללו.

140
00:08:18,057 --> 00:08:21,771
הוא כתב את מה שברבות הימים
ייקרא: התנ"ך של הכאב.

141
00:08:22,575 --> 00:08:25,992
בתוכו הוא הציע אסטרטגיות חדשות,

142
00:08:26,016 --> 00:08:29,590
טיפולים חדשים המשתמשים בזריקות
חוסמות אותות-עצביים.

143
00:08:29,614 --> 00:08:32,357
הוא הציע מוסד חדש,
מרפאת הכאב,

144
00:08:32,381 --> 00:08:34,379
המבוססת על אותן פגישות הפסקת-צהרים.

145
00:08:35,248 --> 00:08:37,659
אבל הדבר החשוב ביותר
בספר שלו

146
00:08:37,683 --> 00:08:41,765
שזה היה סוג של פעמון אזעקה רגשי
לרפואה.

147
00:08:42,486 --> 00:08:48,467
זעקה נואשת הקוראת לרופאים
לקחת את הכאב בצורה רצינית

148
00:08:48,491 --> 00:08:49,887
בחיי המטופלים.

149
00:08:51,321 --> 00:08:54,590
הוא בנה מחדש את המטרה המדוייקת של הרפואה.

150
00:08:55,373 --> 00:08:59,558
המטרה לא היתה שהמטופל יהיה בריא יותר.

151
00:08:59,582 --> 00:09:02,934
המטרה היתה שהמטופל ירגיש טוב יותר.

152
00:09:04,955 --> 00:09:07,042
הוא דחף את האג'נדה של 
הכאב שלו במשך עשורים,

153
00:09:07,066 --> 00:09:10,084
עד שזה תפס
באמצע שנות השבעים.

154
00:09:10,831 --> 00:09:14,285
מאות קליניקות כאב נפוצו
בכל העולם.

155
00:09:15,711 --> 00:09:18,941
אך במהלך ההצלחה - הפתעה טרגדית.

156
00:09:19,754 --> 00:09:22,915
שנות ההיאבקות של בוניקה
תפסו אותו.

157
00:09:24,597 --> 00:09:26,749
הוא היה מחוץ לזירה כבר
יותר מ- 20 שנה.

158
00:09:26,773 --> 00:09:31,078
אבל 1,500 קרבות מקצועיים
השאירו חותם על גופו.

159
00:09:31,769 --> 00:09:35,838
עוד כשהוא בשנות ה-50 לחייו, הוא סבל
מדלקת מפרקים ניוונית חמורה.

160
00:09:36,360 --> 00:09:40,379
במהלך 20 השנים הבאות
הוא עבר 22 ניתוחים.

161
00:09:40,403 --> 00:09:42,930
שכללו ארבעה ניתוחים בעמוד השדרה.

162
00:09:42,954 --> 00:09:45,521
והחלפת ירך אחר החלפת ירך.

163
00:09:46,110 --> 00:09:49,367
הוא בקושי יכל להרים את זרועו,
להזיז את צווארו

164
00:09:50,144 --> 00:09:52,797
הוא הזדקק לקביים כדי ללכת.

165
00:09:53,879 --> 00:09:57,899
חבריו והסטודנטים שלו לשעבר
הפכו להיות רופאיו.

166
00:09:57,923 --> 00:10:02,125
אחד מהם העיר שקרוב לוודאי לקח יותר
זריקות החוסמות-אותות-עצביים.

167
00:10:02,149 --> 00:10:04,727
מאשר כל אדם אחר בעולם.

168
00:10:06,043 --> 00:10:09,481
בעודו מכור לעבודה,
הוא עבד אפילו יותר.

169
00:10:09,505 --> 00:10:11,451
בין 15 ל-18 שעות ביממה.

170
00:10:11,922 --> 00:10:14,431
ריפוי אחרים הפך להיות
יותר מאשר רק עבודה,

171
00:10:14,455 --> 00:10:17,177
זה היה מבחינתו הצורה היעילה
ביותר להרגשת הקלה.

172
00:10:18,510 --> 00:10:22,321
"אם לא הייתי עסוק, כמו שאני עכשיו,"
הוא אמר לכתב באותו הזמן,

173
00:10:22,345 --> 00:10:25,530
"אז הייתי אדם נכה לכל דבר."

174
00:10:27,423 --> 00:10:30,962
בנסיעת עסקים לפלורידה
בשנות ה-80 המוקדמות,

175
00:10:30,986 --> 00:10:36,318
בוניקה תפס טרמפ עם סטודנט שלו
לשעבר להייד פארק בטמפה.

176
00:10:37,338 --> 00:10:41,482
במהלך נסיעתם הם חלפו על פני 
עצי דקל וחנו ליד אחוזה ישנה,

177
00:10:41,506 --> 00:10:46,116
אחוזה המחזיקה תותח כסוף ענק
שמוסתר בחנייה.

178
00:10:46,895 --> 00:10:49,834
הבית היה שייך למשפחת זקיני,

179
00:10:49,858 --> 00:10:52,830
שהם היו משהו כמו משפחת-על
קרקסית אמריקאית.

180
00:10:54,229 --> 00:10:56,802
עשורים קודם לכן, בוניקה צפה בהם,

181
00:10:56,826 --> 00:10:59,713
לבושים סרבלים כסופים ומשקפי מגן,

182
00:10:59,737 --> 00:11:03,505
מבצעים את המופע שהם היו חלוצים בו -
"התותח האנושי".

183
00:11:04,772 --> 00:11:07,847
אבל כעת הם היו כמוהו: בדימוס.

184
00:11:09,267 --> 00:11:12,838
הדור ההוא כולו מת
עכשיו, כולל בוניקה,

185
00:11:12,862 --> 00:11:15,805
אז אין אפשרות לדעת בדיוק
מה הם אמרו באותו היום.

186
00:11:16,475 --> 00:11:18,475
אבל עדיין, אני אוהב לדמיין זאת.

187
00:11:19,233 --> 00:11:22,486
"איש הברזל" ו- "התותח האנושי"
- מתאחדים,

188
00:11:22,510 --> 00:11:24,963
משוויצים בצלקות ישנות, ובחדשות.

189
00:11:25,802 --> 00:11:28,058
ייתכן ובוניקה נתן להם עצה רפואית.

190
00:11:28,082 --> 00:11:33,408
ייתכן ואמר להם את מה שלאחר מכן
אמר בהיסטוריה שבעל פה,

191
00:11:33,432 --> 00:11:39,338
שהזמן שהוא העביר בקרקס ובהיאבקות
עיצבו באופן משמעותי את חייו.

192
00:11:41,286 --> 00:11:43,970
בוניקה ראה את הכאב מקרוב.

193
00:11:45,236 --> 00:11:47,236
הוא חש אותו. הוא חי אותו.

194
00:11:48,453 --> 00:11:52,470
וזה גרם לכך שזה היה בלתי אפשרי
מבחינתו להתעלם מאחרים.

195
00:11:53,449 --> 00:11:56,563
מתוך האמפתיה הזאת, הוא יצר
תחום חדש לחלוטין,

196
00:11:56,587 --> 00:11:59,699
ושיחק תפקיד חשוב בכך
שהרפואה תכיר בכאב

197
00:11:59,723 --> 00:12:00,975
בפני עצמו.

198
00:12:02,627 --> 00:12:04,539
באותה היסטוריה שבעל פה,

199
00:12:04,563 --> 00:12:07,072
בוניקה טען שכאב

200
00:12:07,096 --> 00:12:11,353
הוא החוויה האנושית המורכבת ביותר.

201
00:12:12,215 --> 00:12:16,029
שהיא כוללת את חיי העבר, החיים
הנוכחיים,

202
00:12:16,053 --> 00:12:18,243
האינטראקציות שלך, המשפחה שלך.

203
00:12:19,256 --> 00:12:21,811
זה היה נכון בוודאות עבור בוניקה.

204
00:12:22,593 --> 00:12:25,264
אבל זה היה גם נכון עבור אימי.

205
00:12:28,043 --> 00:12:31,342
זה נוח לרופאים לראות את אימי

206
00:12:31,366 --> 00:12:34,628
כמו מטופלת מקצועית,

207
00:12:34,652 --> 00:12:38,470
אישה שרק מעבירה את ימיה
בחדרי המתנה.

208
00:12:39,714 --> 00:12:42,605
לפעמים אני נתקע בהסתכלות
כזאת בעצמי.

209
00:12:45,076 --> 00:12:47,043
אבל כאשר ראיתי את כאבו של בוניקה -

210
00:12:47,067 --> 00:12:51,599
עדות לחייו המלאים -

211
00:12:51,623 --> 00:12:56,130
התחלתי להיזכר בכל הדברים
שמאחורי הכאב של אימי.

212
00:12:58,370 --> 00:13:02,138
לפני שהם התנפחו והתדלקו,

213
00:13:02,162 --> 00:13:05,477
האצבעות של אימי תקתקו

214
00:13:05,501 --> 00:13:08,399
במחלקת משאבי אנוש בבית החולים
שבו היא עבדה.

215
00:13:09,150 --> 00:13:13,238
הם קיפלו סמבסוקים לכל המסגד שלנו.

216
00:13:14,734 --> 00:13:18,435
כשהייתי ילד, הם סיפרו את שערות ראשי.

217
00:13:18,459 --> 00:13:20,911
קינחו לי את האף,

218
00:13:20,935 --> 00:13:22,585
שרכו לי את שרוכי הנעליים.

219
00:13:29,832 --> 00:13:31,157
תודה רבה.

220
00:13:31,181 --> 00:13:38,000
(מחיאות כפיים)