1
00:00:00,462 --> 00:00:02,552
אני בן חזרה,

2
00:00:02,552 --> 00:00:07,381
וארץ הולדת אנשי היא אפגניסטן.

3
00:00:07,381 --> 00:00:10,400
כמו מאות אלפי ילדי חזרה אחרים,

4
00:00:10,400 --> 00:00:13,164
נולדתי בגלות.

5
00:00:13,164 --> 00:00:17,366
הרדיפה המתמשכת והפעולות נגד החזרה

6
00:00:17,366 --> 00:00:21,963
הכריחו את הורי לעזוב את אפגניסטן.

7
00:00:21,963 --> 00:00:26,374
לרדיפה הזו יש הסטוריה ארוכה
שחוזרת לשלהי המאה ה 19,

8
00:00:26,374 --> 00:00:29,301
והמלך השליט עבדול ראחמן.

9
00:00:29,301 --> 00:00:34,897
הוא הרג 63 אחוז מאוכלוסית החזרה.

10
00:00:34,897 --> 00:00:37,544
הוא בנה מסגדים עם ראשיהם.

11
00:00:37,544 --> 00:00:39,911
הרבה מבני החזרה נמכרו לעבדות,

12
00:00:39,911 --> 00:00:46,204
והרבה אחרים ברחו מהמדינה
לאירן ופקיסטן השכנות.

13
00:00:46,204 --> 00:00:48,920
הורי גם ברחו לפקיסטן,

14
00:00:48,920 --> 00:00:51,916
והתיישבו בקואטה, שם נולדתי.

15
00:00:51,916 --> 00:00:54,857
אחרי התקפות ה 11 בספטמבר על התאומים,

16
00:00:54,857 --> 00:00:56,645
קיבלתי הזדמנות לנסוע לאפגניסטן

17
00:00:56,645 --> 00:00:59,223
בפעם הראשונה, עם עיתונאים זרים.

18
00:00:59,223 --> 00:01:03,030
הייתי רק בן 18, וקיבלתי עבודה כמתרגם.

19
00:01:03,030 --> 00:01:05,213
אחרי ארבע שנים,

20
00:01:05,213 --> 00:01:09,903
הרגשתי בטוח מספיק
לעבור לאפגניסטן באופן קבוע,

21
00:01:09,903 --> 00:01:14,523
ועבדתי שם כצלם תיעודי,

22
00:01:14,523 --> 00:01:18,769
ועבדתי על הרבה סיפורים.

23
00:01:18,769 --> 00:01:21,373
אחד הסיפורים הכי חשובים שעשיתי

24
00:01:21,373 --> 00:01:26,087
היה הילדים הרוקדים של אפגניסטן.

25
00:01:26,087 --> 00:01:30,591
זה סיפור טראגי על מסורת דוחה.

26
00:01:30,591 --> 00:01:34,052
הוא כולל ילדים צעירים
שרוקדים עבור אדוני מלחמה

27
00:01:34,052 --> 00:01:36,141
ואנשים חזקים בחברה.

28
00:01:36,141 --> 00:01:39,902
הילדים האלה הרבה פעמים
נחטפים או נקנים מהורייהם העניים,

29
00:01:39,902 --> 00:01:42,967
והם מושמים לעבודה כעבדי מין.

30
00:01:42,967 --> 00:01:45,731
זה שוקהור.

31
00:01:45,731 --> 00:01:49,400
הוא נחטף על ידי אדון מלחמה בקאבול.

32
00:01:49,400 --> 00:01:51,372
הוא נלקח למחוז אחר,

33
00:01:51,372 --> 00:01:56,133
שם הוא אולץ להיות עבד מין
לאדון המלחמה וחבריו.

34
00:01:56,133 --> 00:01:59,058
כשהסיפור הזה פורסם בוושינגטון פוסט,

35
00:01:59,058 --> 00:02:01,380
התחלתי לקבל איומי מוות,

36
00:02:01,380 --> 00:02:05,118
ואולצתי לעזוב את אפגניסטן,

37
00:02:05,118 --> 00:02:07,510
כמו הורי.

38
00:02:07,510 --> 00:02:11,202
יחד עם משפחתי חזרתי לקואטה.

39
00:02:11,202 --> 00:02:15,614
המצב בקואטה השתנה דרמטית מאז עזבתי ב 2005.

40
00:02:15,614 --> 00:02:18,167
פעם מקום מקלט שקט לחזרה,

41
00:02:18,167 --> 00:02:23,601
היא הפכה עכשיו לעיר הכי מסוכנת בפקיסטן.

42
00:02:23,601 --> 00:02:27,176
החזרה היו תחומים בשני אזורים קטנים,

43
00:02:27,176 --> 00:02:32,029
והם נדחקו חברתית, חינוכית והוענשו.

44
00:02:32,029 --> 00:02:33,469
זה נדיר.

45
00:02:33,469 --> 00:02:35,466
הכרתי אותו מאז הילדות שלי.

46
00:02:35,466 --> 00:02:39,645
הוא נפגע כשהוואן שלו עבר
במארב של טרוריסטים בקואטה.

47
00:02:39,645 --> 00:02:43,221
הוא מת מאוחר יותר מפצעיו.

48
00:02:43,221 --> 00:02:47,006
בערך 1,600 חברי חזרה

49
00:02:47,006 --> 00:02:50,629
נהרגו בהתקפות שונות,

50
00:02:50,629 --> 00:02:55,527
ובערך 3,000 מהם נפצעו,

51
00:02:55,527 --> 00:02:58,778
והרבה מהם היו נכים לצמיתות.

52
00:02:58,778 --> 00:03:02,076
ההתקפות על קהילת החזרה רק יחמירו,

53
00:03:02,076 --> 00:03:04,908
אז זו לא היתה הפתעה שהרבה רצו לברוח.

54
00:03:04,908 --> 00:03:09,668
אחרי אפגניסטן, אירן, פקיסטן,

55
00:03:09,668 --> 00:03:16,332
אוסטרליה היא הבית הרביעי הכי גדול
של אוכלוסיית החזרה בעולם.

56
00:03:16,332 --> 00:03:19,141
כשהגיע הזמן לעזוב את פקיסטן,

57
00:03:19,141 --> 00:03:21,091
אוסטרליה נראתה הבחירה הברורה.

58
00:03:21,091 --> 00:03:23,088
פיננסית, רק אחד מאיתנו היה יכול לעזוב,

59
00:03:23,088 --> 00:03:24,946
והוחלט שאני אלך,

60
00:03:24,946 --> 00:03:28,299
בתקווה שאם אני אגיע ליעד שלי בבטחה,

61
00:03:28,299 --> 00:03:33,291
אני אוכל לעבוד כדי להביא
את שאר משפחתי להצטרף אלי מאוחר יותר.

62
00:03:33,291 --> 00:03:34,870
כולנו ידענו את הסיכונים,

63
00:03:34,870 --> 00:03:37,842
וכמה מפחיד המסע,

64
00:03:37,842 --> 00:03:42,416
ופגשתי הרבה אנשים שאיבדו אהובים בים.

65
00:03:42,416 --> 00:03:46,805
זו היתה החלטה נואשת לקחת, לעזוב הכל מאחור,

66
00:03:46,805 --> 00:03:49,680
ואף אחד לא עושה את ההחלטה הזו בקלות.

67
00:03:49,680 --> 00:03:51,866
אם הייתי מסוגל פשוט לטוס באוסטרליה,

68
00:03:51,866 --> 00:03:54,490
זה היה לוקח לי פחות מ 24 שעות.

69
00:03:54,490 --> 00:03:58,576
אבל לקבל ויזה היה בלתי אפשרי.

70
00:03:58,576 --> 00:04:00,689
המסע שלי היה הרבה יותר ארוך,

71
00:04:00,689 --> 00:04:02,943
הרבה יותר מסובך,

72
00:04:02,943 --> 00:04:05,989
ובהחלט הרבה יותר מסוכן,

73
00:04:05,989 --> 00:04:08,631
מלטוס לתאילנד באויר,

74
00:04:08,631 --> 00:04:13,429
ואז ברכב או סירה למלזיה ולתוך אינדונזיה,

75
00:04:13,429 --> 00:04:15,844
שילמנו לאנשים ולמבריחים כל הדרך

76
00:04:15,844 --> 00:04:18,584
ובילינו הרבה זמן בלהתחבא

77
00:04:18,584 --> 00:04:22,300
והרבה זמן בפחד מלהתפס.

78
00:04:22,300 --> 00:04:26,687
באינדונזיה, הצטרפתי לקבוצה
של שבעה מבקשי מקלט.

79
00:04:26,687 --> 00:04:29,241
כולנו חלקנו חדר שינה

80
00:04:29,241 --> 00:04:33,119
בעיר מחוץ לג'אקרטה שנקראת בוגור.

81
00:04:33,119 --> 00:04:35,419
אחרי שבילינו שבוע בבוגור,

82
00:04:35,419 --> 00:04:38,868
שלושה משותפי לחדר עזבו למסע המסוכן,

83
00:04:38,868 --> 00:04:42,700
וקיבלנו את החדשות לאחר יומיים

84
00:04:42,700 --> 00:04:47,506
שהספינה הפגועה שקעה בים בדרך לאי חג המולד.

85
00:04:47,506 --> 00:04:51,267
גילינו ששלושת שותפינו לחדר --
נאוורוז, ג'אפר ושאביר --

86
00:04:51,267 --> 00:04:53,218
גם היו בינהם.

87
00:04:53,218 --> 00:04:55,656
רק ג'אפר ניצל.

88
00:04:55,656 --> 00:04:59,249
שאביר ונאוורוז מעולם לא נראו שוב.

89
00:04:59,249 --> 00:05:00,898
זה גרם לי לחשוב,

90
00:05:00,898 --> 00:05:03,568
האם אני עושה את המעשה הנכון?

91
00:05:03,568 --> 00:05:07,515
הגעתי למסקנה שבאמת
לא היתה לי ברירה אחרת אלא להמשיך.

92
00:05:07,515 --> 00:05:11,370
כמה שבועות מאוחר יותר,
קיבלנו שיחת טלפון ממבריח האנשים

93
00:05:11,370 --> 00:05:16,060
שהתריע שהסירה מוכנה בשבילנו
להתחיל את המסע הימי.

94
00:05:16,060 --> 00:05:18,940
נלקחנו בלילה לכיון כלי השייט העיקרי

95
00:05:18,940 --> 00:05:20,588
על סירת מנוע,

96
00:05:20,588 --> 00:05:25,603
עלינו על ספינת דייג ישנה שהיתה כבר עמוסה.

97
00:05:25,603 --> 00:05:27,693
היו 93 מאיתנו,

98
00:05:27,693 --> 00:05:29,666
והיינו מתחחת לסיפון.

99
00:05:29,666 --> 00:05:31,919
אף אחד לא הורשה לעלות למעלה.

100
00:05:31,919 --> 00:05:35,077
שילמנו 6,000 דולר כל אחד

101
00:05:35,077 --> 00:05:37,166
לחלק הזה של המסע.

102
00:05:37,166 --> 00:05:39,395
הלילה והיום הראשונים עברו באופן חלק,

103
00:05:39,395 --> 00:05:42,623
אבל בלילה השני מזג האויר התהפך.

104
00:05:42,623 --> 00:05:47,568
גלים הכו בסירה, והעצים גנחו.

105
00:05:47,568 --> 00:05:51,910
אנשים מתחת לסיפון בכו,
התפללו, נזכרו באהוביהם.

106
00:05:51,910 --> 00:05:53,652
הם צרחו.

107
00:05:53,652 --> 00:05:55,811
זה היה רגע נוראי.

108
00:05:55,811 --> 00:05:59,758
זה היה כמו סצנה מיום הדין,

109
00:05:59,758 --> 00:06:04,583
או אולי כמו אחת מהסצנות האלו
מהסרטים ההוליוודיים

110
00:06:04,583 --> 00:06:07,788
שמראים שהכל נשבר לחלקים

111
00:06:07,788 --> 00:06:10,225
והעולם פשוט נגמר.

112
00:06:10,225 --> 00:06:12,849
זה קרה לנו במציאות.

113
00:06:12,849 --> 00:06:17,192
לא היתה לנו תקווה.

114
00:06:17,192 --> 00:06:20,720
הספינה שלנו צפה כמו קופסת גפרורים על המים

115
00:06:20,720 --> 00:06:22,856
בלי שליטה.

116
00:06:22,856 --> 00:06:26,618
הגלים היו גבוהים בהרבה מהספינה,

117
00:06:26,618 --> 00:06:32,655
והמים נשפכו פנימה מהר יותר
משמנוע המשאבה יכל להוציא אותם.

118
00:06:32,655 --> 00:06:35,511
כולנו איבדנו תקווה.

119
00:06:35,511 --> 00:06:37,950
חשבנו, זה הסוף.

120
00:06:37,950 --> 00:06:39,876
צפינו במותנו,

121
00:06:39,876 --> 00:06:42,268
ואני תעדתי אותו.

122
00:06:42,268 --> 00:06:44,219
הקפטן אמר לנו

123
00:06:44,219 --> 00:06:46,586
שאנחנו לא נצליח לצאת מזה,

124
00:06:46,586 --> 00:06:49,767
אנחנו חייבים לסובב את הסירה.

125
00:06:49,767 --> 00:06:51,834
עלינו לסיפון

126
00:06:51,834 --> 00:06:54,366
והדלקנו וכיבינו את הפנסים שלנו

127
00:06:54,366 --> 00:06:59,265
כדי למשוך תשומת לב של כל ספינה עוברת.

128
00:06:59,265 --> 00:07:06,649
המשכנו לנסות למשוך את תשומת הלב שלהם
על ידי נפנוף חליפות הצלה ושריקה.

129
00:07:06,649 --> 00:07:10,084
לבסוף, הגענו לאי קטן.

130
00:07:10,084 --> 00:07:13,335
הספינה שלנו התרסקה על הסלעים,

131
00:07:13,335 --> 00:07:15,378
החלקתי למים

132
00:07:15,378 --> 00:07:19,025
והשמדתי את המצלמה שלי, כל מה שתעדתי.

133
00:07:19,025 --> 00:07:24,791
אבל למרבה המזל, כרטיס הזיכרון שרד.

134
00:07:24,791 --> 00:07:27,206
זה היה יער עבות.

135
00:07:27,206 --> 00:07:32,965
כולנו התפצלנו להרבה קבוצות
כשהתווכחנו מה לעשות עכשיו.

136
00:07:32,965 --> 00:07:35,333
כולנו פחדנו והיינו מבולבלים.

137
00:07:35,333 --> 00:07:38,630
אז, אחרי שבילינו את הלילה על החוף,

138
00:07:38,630 --> 00:07:41,253
מצאנו מזח ואגוזי קוקוס.

139
00:07:41,253 --> 00:07:44,249
קראנו לספינה מאתר תיירות קרוב,

140
00:07:44,249 --> 00:07:48,498
ואז הועברנו במהרה למשטרת המים האינדונזית.

141
00:07:48,498 --> 00:07:52,100
במרכז המעצר סרנג,

142
00:07:52,100 --> 00:07:57,158
קצין הגירה הגיע וחיפש עלינו בעירום בגנבה.

143
00:07:57,158 --> 00:08:00,526
הוא לקח את הנייד שלנו, 300$ שלי במזומן,

144
00:08:00,526 --> 00:08:03,938
את הנעליים כך שלא נוכל לברוח,

145
00:08:03,938 --> 00:08:09,999
אבל המשכנו להביט בשומרים
לבדוק את התנועות שלהם,

146
00:08:09,999 --> 00:08:13,842
ובסביבות 4 בבוקר בערך
כשהם התיישבו מסביב למדורה,

147
00:08:13,842 --> 00:08:17,396
הסרנו שתי שכבות זכוכית מחלון הפונה החוצה

148
00:08:17,396 --> 00:08:18,915
וברחנו דרכו.

149
00:08:18,915 --> 00:08:23,744
טיפסנו על עץ ליד קיר חיצוני
שהיה מכוסה מלמעלה בשברי זכוכית.

150
00:08:23,744 --> 00:08:26,043
שמנו את הכרית על זה

151
00:08:26,043 --> 00:08:29,573
ועטפנו את זרועותינו עם סדינים

152
00:08:29,573 --> 00:08:31,671
וטיפסנו על הקיר,

153
00:08:31,671 --> 00:08:35,418
וברחנו ברגלים יחפות.

154
00:08:35,418 --> 00:08:37,207
הייתי חופשי,

155
00:08:37,207 --> 00:08:39,924
עם עתיד לא בטוח,

156
00:08:39,924 --> 00:08:41,734
בלי כסף.

157
00:08:41,734 --> 00:08:48,858
הדבר היחיד שהיה לי היה כרטיס הזיכרון
שלי עם התמונות והסרטונים.

158
00:08:48,858 --> 00:08:52,275
כשהסרט הדוקומנטרי שלי
שודר ב SBS דייטליין,

159
00:08:52,275 --> 00:08:54,854
הרבה מחברי למדו על המצב שלי,

160
00:08:54,854 --> 00:08:56,710
והם ניסו לעזור לי.

161
00:08:56,710 --> 00:09:00,448
הם לא אפשרו לי לקחת
עוד ספינה ולסכן את חיי.

162
00:09:00,448 --> 00:09:04,953
החלטתי גם להשאר באינדונזיה
כדי לעבד את המקרה שלי דרך UNHCR,

163
00:09:04,953 --> 00:09:08,807
אבל באמת פחדתי שאני אשאר באינזונזיה

164
00:09:08,807 --> 00:09:12,461
הרבה שנים בלעשות כלום ולא מסוגל לעבוד,

165
00:09:12,461 --> 00:09:15,706
כמו כל מחפש מקלט אחר.

166
00:09:15,706 --> 00:09:18,930
אבל זה קרה מעט שונה בשבילי.

167
00:09:18,930 --> 00:09:23,923
הייתי בר מזל.

168
00:09:23,923 --> 00:09:28,381
הקשרים שלי עבדו כדי לזרז
את המקרה שלי ב UNHCR,

169
00:09:28,381 --> 00:09:33,119
ויושבתי באוסטרליה במאי 2013.

170
00:09:33,119 --> 00:09:37,298
לא כל מחפש מקלט בר מזל כמוני.

171
00:09:37,298 --> 00:09:44,588
זה באמת קשה לחיות חיים
עם גורל לא ידוע, בלימבו.

172
00:09:44,588 --> 00:09:48,419
הנושא של מחפשי מקלט באוסטרליה

173
00:09:48,419 --> 00:09:51,137
הפך לכל כך פולטי

174
00:09:51,137 --> 00:09:54,271
שהוא איבד פני אנוש.

175
00:09:54,271 --> 00:10:00,372
מחפשי המקלט עברו דמוניזציה
ואז הוצגו לאנשים.

176
00:10:00,372 --> 00:10:04,907
אני מקווה שהסיפור שלי
והסיפור של חזרים אחרים

177
00:10:04,907 --> 00:10:07,960
יוכלו להאיר על המצב ולהראות לאנשים

178
00:10:07,960 --> 00:10:12,261
איך האנשים האלה סובלים במדינות המקור שלהם,

179
00:10:12,261 --> 00:10:16,180
ואיך הם סובלים.

180
00:10:16,180 --> 00:10:20,916
למה הם מסכנים את החיים שלהם כדי לחפש מקלט.

181
00:10:20,916 --> 00:10:22,426
תודה לכם.

182
00:10:22,426 --> 00:10:23,665
(מחיאות כפיים)