1
00:00:02,400 --> 00:00:07,000
בוקר טוב. מה שלומכם?
היה נהדר, נכון?

2
00:00:08,240 --> 00:00:11,000
היה כיף אמיתי.

3
00:00:11,000 --> 00:00:15,000
למעשה, אני מסתלק מכאן.
[צחוק]

4
00:00:18,200 --> 00:00:20,970
היו שלושה נושאים
לכל אורך הכינוס,

5
00:00:21,690 --> 00:00:23,790
שנוגעים למה שאני רוצה
לשוחח עליו.

6
00:00:23,790 --> 00:00:28,420
הראשון הוא העדות המופלאה
ליצירתיות האנושית

7
00:00:28,420 --> 00:00:32,240
בכל המצגות שראינו
ואצל כל האנשים כאן.

8
00:00:32,650 --> 00:00:35,703
עצם המגוון והמבחר שלהן.

9
00:00:36,223 --> 00:00:37,516
השני הוא העובדה,

10
00:00:37,516 --> 00:00:40,510
שזה שם אותנו במצב
בו איננו יודעים מה יקרה

11
00:00:41,000 --> 00:00:43,000
מבחינת העתיד. שום מושג

12
00:00:43,000 --> 00:00:45,000
איך הדברים יתפתחו.

13
00:00:45,000 --> 00:00:47,250
יש לי עניין בחינוך--

14
00:00:47,250 --> 00:00:51,000
בעצם, גיליתי שלכל אחד
יש עניין בחינוך.

15
00:00:51,000 --> 00:00:53,450
נכון? בעיני זה מאד מעניין.

16
00:00:53,450 --> 00:00:56,000
אם אתה במסיבה
ואתה אומר

17
00:00:56,000 --> 00:00:58,460
שאתה עובד בחינוך...
למען האמת--

18
00:00:58,470 --> 00:01:05,780
אינך משתתף במסיבות רבות
אם אתה עובד בחינוך.

19
00:01:05,790 --> 00:01:09,000
[צחוק]
לא מזמינים אותך.

20
00:01:10,000 --> 00:01:14,000
וגם לא תוזמן שוב.
זה מוזר בעיני.

21
00:01:14,000 --> 00:01:16,000
אך נניח שכן,
ואתה אומר למישהו--

22
00:01:16,000 --> 00:01:18,000
שואלים אותך,
"במה אתה עוסק?"

23
00:01:18,000 --> 00:01:19,430
ואתה אומר
שאתה עוסק בחינוך,

24
00:01:19,460 --> 00:01:24,000
הדם אוזל מפניהם,
כאילו, "אלוהים, למה אני?

25
00:01:26,050 --> 00:01:30,000
"ועוד בערב החופשי שלי השבוע."
[צחוק]

26
00:01:30,000 --> 00:01:32,000
אך אם אתה מביע עניין
בחינוך שלהם,

27
00:01:32,000 --> 00:01:33,600
הם מצמידים אותך לקיר,

28
00:01:33,600 --> 00:01:36,710
כי זה משהו מהותי ועמוק
אצל אנשים, נכון?

29
00:01:36,710 --> 00:01:40,000
כמו דת, כסף
ודברים נוספים.

30
00:01:42,320 --> 00:01:44,810
יש לי עניין רב בחינוך,
וחושבני שלכולנו יש.

31
00:01:44,810 --> 00:01:46,940
יש לנו בו עניין עצום;

32
00:01:46,940 --> 00:01:49,000
חלקית, כי החינוך הוא שאמור

33
00:01:49,000 --> 00:01:52,000
לקחתנו אל העתיד הזה,
שאיננו יכולים להבינו.

34
00:01:52,000 --> 00:01:55,000
אם חושבים על זה,
הילדים שמתחילים השנה בית-ספר

35
00:01:55,000 --> 00:02:01,000
יצאו לגימלאות ב-2065.
לאיש אין מושג -

36
00:02:01,000 --> 00:02:04,980
למרות כל המומחיות
שהופגנה ב-4 הימים האחרונים--

37
00:02:04,990 --> 00:02:07,880
איך ייראה העולם בעוד 5 שנים

38
00:02:07,910 --> 00:02:10,170
ועם זאת אנו אמורים
לחנך אותם לקראת זה.

39
00:02:10,170 --> 00:02:12,860
כך שאי-היכולת לחזות
היא לדעתי מדהימה.

40
00:02:12,900 --> 00:02:14,440
והחלק השלישי הוא

41
00:02:14,440 --> 00:02:16,830
שבכל מקרה, כולנו מסכימים

42
00:02:16,840 --> 00:02:21,570
לגבי היכולות הממש-מופלאות
שיש לילדים--

43
00:02:21,580 --> 00:02:26,210
יכולתם לחדש.
הנה, סירינה היתה נפלאה אמש,

44
00:02:26,210 --> 00:02:28,410
נכון? רק לראות
למה היא מסוגלת.

45
00:02:28,480 --> 00:02:33,000
והיא יוצאת-דופן,
אך חושבני שבמובן מסוים,

46
00:02:33,000 --> 00:02:36,690
היא אינה חריגה כלל כילדה.

47
00:02:36,690 --> 00:02:39,130
מה שראיתם הוא אדם
בעל יכולת התמסרות מדהימה

48
00:02:39,130 --> 00:02:40,420
שגילה כשרון.

49
00:02:40,420 --> 00:02:43,000
ומסקנתי היא, שלכל הילדים
יש כשרונות עצומים.

50
00:02:43,000 --> 00:02:45,390
ואנו מבזבזים אותם,
ודי באכזריות.

51
00:02:45,940 --> 00:02:48,000
אז אני רוצה לדבר על חינוך

52
00:02:48,000 --> 00:02:50,760
ואני רוצה לדבר על יצירתיות.
טענתי היא,

53
00:02:50,780 --> 00:02:55,470
שהיום היצירתיות חשובה בחינוך
בדיוק כידיעת קרוא וכתוב.

54
00:02:55,470 --> 00:02:58,420
ועלינו להעניק לה אותו מעמד.

55
00:02:58,430 --> 00:03:05,036
[מחיאות כפיים]
תודה.

56
00:03:05,956 --> 00:03:07,852
זה הכל, אגב.
תודה רבה לכם.

57
00:03:07,852 --> 00:03:11,530
[צחוק]
ובכן, נותרו 15 דקות.

58
00:03:14,710 --> 00:03:18,960
ובכן, נולדתי...
[צחוק]

59
00:03:19,900 --> 00:03:22,290
שמעתי לאחרונה סיפור נהדר.
שאני אוהב לספרו,

60
00:03:22,290 --> 00:03:24,950
על ילדה קטנה בשיעור ציור.

61
00:03:24,960 --> 00:03:26,800
היא בת שש,
והיא יושבת מאחור ומציירת,

62
00:03:26,800 --> 00:03:29,000
והמורה אומרת שהילדה הקטנה הזו
כמעט לא מקשיבה,

63
00:03:29,000 --> 00:03:31,170
ובאותו שיעור-ציור
היא כן הקשיבה.

64
00:03:31,570 --> 00:03:33,890
המורה נדהמה כל כך
עד שניגשה אליה ושאלה:

65
00:03:34,070 --> 00:03:35,390
"מה את מציירת?"

66
00:03:35,950 --> 00:03:38,480
והילדה ענתה,
"אני מציירת את אלוהים."

67
00:03:39,630 --> 00:03:42,370
אמרה המורה, "אבל איש
לא יודע איך נראה אלוהים."

68
00:03:43,150 --> 00:03:44,850
והילדה השיבה,
"בעוד רגע יידעו."

69
00:03:44,850 --> 00:03:51,580
[צחוק]

70
00:03:56,610 --> 00:03:59,030
כשבני היה בן 4, באנגליה -

71
00:03:59,500 --> 00:04:03,250
בעצם הוא היה בן 4 בכל מקום,
אם לדבר בכנות. [צחוק]

72
00:04:03,280 --> 00:04:06,000
אם לדייק, באותה שנה
הוא היה בן 4 בכל מקום אליו הלך.

73
00:04:06,000 --> 00:04:07,890
הוא השתתף בהצגה
על לידת ישו.

74
00:04:07,890 --> 00:04:11,000
זוכרים את הסיפור?
לא, זה היה גדול.

75
00:04:11,000 --> 00:04:12,586
סיפור גדול.

76
00:04:12,586 --> 00:04:15,034
מל גיבסון עשה סרט-המשך.
אולי ראיתם,

77
00:04:16,024 --> 00:04:17,112
"לידה 2".

78
00:04:17,292 --> 00:04:21,780
אז ג'יימס שיחק את יוסף,
ואנו נורא התרגשנו.

79
00:04:21,790 --> 00:04:24,000
ראינו בזה את אחד
התפקידים הראשיים.

80
00:04:24,000 --> 00:04:26,940
מילאנו את המקום
באוהדים בחולצות טי:

81
00:04:26,940 --> 00:04:29,570
"ג'יימס רובינסון הוא יוסף!"
[צחוק]

82
00:04:29,570 --> 00:04:31,370
הוא לא היה צריך לדבר,
אבל אתם מכירים את הקטע

83
00:04:31,370 --> 00:04:34,000
שבו 3 המלכים נכנסים.
הם באים נושאי מתנות,

84
00:04:34,000 --> 00:04:36,000
הם מביאים זהב,
לבונה ומור.

85
00:04:36,000 --> 00:04:38,000
זה קרה באמת.
ישבנו שם,

86
00:04:38,000 --> 00:04:40,000
ואני חושב
שהתבלבל להם הסדר,

87
00:04:40,000 --> 00:04:42,000
כי שוחחנו אח"כ
עם הילד ואמרנו,

88
00:04:42,000 --> 00:04:44,000
"אתה בסדר עם זה?"
והוא ענה, "בטח. מה, זה לא נכון?"

89
00:04:44,000 --> 00:04:45,370
הם פשוט שינו את הסדר,
זה הכל.

90
00:04:45,370 --> 00:04:46,910
בכל אופן,
שלושת הילדים נכנסו,

91
00:04:46,910 --> 00:04:49,850
בני 4, עם מגבות על הראשים,
והניחו את התיבות,

92
00:04:49,850 --> 00:04:52,640
והילד הראשון אמר,
"אני מביא זהב."

93
00:04:53,060 --> 00:04:55,650
והשני אמר,
"אני מביא מור."

94
00:04:55,870 --> 00:04:58,050
והשלישי אמר,
"לבו-נא לך."

95
00:04:58,050 --> 00:05:07,290
[צחוק]

96
00:05:10,650 --> 00:05:13,000
המכנה המשותף כאן הוא
שילדים לוקחים סיכון.

97
00:05:13,000 --> 00:05:16,330
אם אינם יודעים, הם ינסו.

98
00:05:17,210 --> 00:05:19,780
אני צודק?
הם לא חוששים לטעות.

99
00:05:20,810 --> 00:05:24,000
איני אומר שלטעות זהה
ל-להיות יצירתי.

100
00:05:24,860 --> 00:05:25,860
מה שאנו כן יודעים הוא,

101
00:05:25,860 --> 00:05:28,000
שמי שאינו מוכן לטעות,

102
00:05:28,000 --> 00:05:30,610
לעולם לא ימציא
שום דבר מקורי.

103
00:05:30,610 --> 00:05:32,666
אם לא מוכנים לטעות.

104
00:05:33,182 --> 00:05:37,100
וכשהם מתבגרים, רוב הילדים
מאבדים יכולת זו.

105
00:05:37,100 --> 00:05:39,750
הם מתחילים לחשוש לטעות.

106
00:05:39,820 --> 00:05:41,510
אגב, כך אנו מנהלים
את החברות שלנו.

107
00:05:41,520 --> 00:05:43,220
אנו מוקיעים בגלל טעויות.

108
00:05:43,220 --> 00:05:45,570
וכיום אנו מנהלים
מערכות חינוך לאומיות,

109
00:05:45,570 --> 00:05:48,710
שבהן הכי גרוע
זה לעשות טעויות,

110
00:05:48,710 --> 00:05:53,720
והתוצאה היא שאנו מחנכים אנשים
להתרחק מיכולתם היצירתית.

111
00:05:54,420 --> 00:05:56,000
פיקאסו אמר פעם,

112
00:05:56,000 --> 00:05:58,470
שכל הילדים נולדים אמנים.

113
00:05:58,490 --> 00:06:01,680
הבעיה היא
להישאר אמנים כשגדלים.

114
00:06:01,760 --> 00:06:02,970
אני מאמין בכך בכל לבי:

115
00:06:02,970 --> 00:06:05,000
איננו גדלים
ונעשים יותר יצירתיים,

116
00:06:05,000 --> 00:06:06,760
אלא מתרחקים מכך,

117
00:06:06,990 --> 00:06:09,140
יותר נכון, מחנכים אותנו
להתרחק מהיצירתיות.

118
00:06:09,580 --> 00:06:11,170
מדוע זה כך?

119
00:06:11,980 --> 00:06:15,140
עד לפני 5 שנים
גרתי בסטרטפורד-און-אבון.

120
00:06:15,140 --> 00:06:17,130
למעשה, עברנו מסטרטפורד
ללוס אנג'לס.

121
00:06:17,930 --> 00:06:20,350
אתם ודאי מתארים לעצמכם
איזה מעבר חלק זה היה.

122
00:06:20,410 --> 00:06:22,000
[צחוק]

123
00:06:22,000 --> 00:06:24,000
למעשה, גרנו במקום בשם סניטרפילד,

124
00:06:24,000 --> 00:06:25,180
ממש ליד סטרטפורד,

125
00:06:25,180 --> 00:06:27,883
ושם נולד אביו של שייקספיר.

126
00:06:28,163 --> 00:06:30,426
עברה לכם בראש מחשבה פתאומית?
לי כן.

127
00:06:30,426 --> 00:06:33,000
לא חשבתם
שלשייקספיר היה אבא, נכון?

128
00:06:33,000 --> 00:06:34,810
נכון? כי אינכם חושבים

129
00:06:34,810 --> 00:06:37,000
על שייקספיר כעל ילד, נכון?

130
00:06:37,000 --> 00:06:40,000
שייקספיר בן 7?
מעולם לא חשבתי על זה. כלומר,

131
00:06:40,000 --> 00:06:41,200
הוא היה מתישהו בן 7.

132
00:06:41,200 --> 00:06:43,633
הוא ודאי למד אנגלית
אצל מישהו, נכון?

133
00:06:43,633 --> 00:06:48,922
[צחוק]

134
00:06:50,652 --> 00:06:52,411
מטריד, נכון?

135
00:06:52,411 --> 00:06:57,080
[צחוק]

136
00:06:59,940 --> 00:07:00,976
"תשתדל יותר!"

137
00:07:05,376 --> 00:07:06,932
שולחים אותו למיטה
בלי ארוחת ערב.

138
00:07:06,932 --> 00:07:09,210
אבא אומר לשייקספיר,
"לך עכשיו למיטה!"

139
00:07:09,210 --> 00:07:10,950
לוויליאם שייקספיר.
"תניח מיד את העפרון.

140
00:07:11,560 --> 00:07:13,453
"ותפסיק לדבר ככה.

141
00:07:17,273 --> 00:07:18,926
"זה מביך את כולם."

142
00:07:18,926 --> 00:07:23,000
[צחוק]

143
00:07:23,920 --> 00:07:29,010
בכל אופן, עברנו מסטרטפורד
ללוס אנג'לס,

144
00:07:29,340 --> 00:07:31,410
בעצם, אני רוצה
לומר מילה על המעבר.

145
00:07:31,410 --> 00:07:33,000
בני לא רצה לבוא.

146
00:07:33,000 --> 00:07:35,840
יש לי שני ילדים.
בני היום בן 21 ובתי בת 16.

147
00:07:35,840 --> 00:07:38,000
הוא לא רצה לבוא ללוס אנג'לס.
היא מצאה חן בעיניו,

148
00:07:38,000 --> 00:07:44,500
אך היתה לו חברה באנגליה.
אהבת חייו, שרה.

149
00:07:44,640 --> 00:07:46,140
הוא הכיר אותה רק חודש.

150
00:07:47,450 --> 00:07:49,820
דעו לכם שזה כמו
ארבע שנות נישואין,

151
00:07:50,730 --> 00:07:52,690
כי בגיל 16 זה המון זמן.

152
00:07:52,690 --> 00:07:54,000
בכל אופן,
הוא היה עצוב במטוס,

153
00:07:54,000 --> 00:07:56,000
ואמר, "לעולם לא אמצא
בחורה כמו שרה,"

154
00:07:56,750 --> 00:07:58,986
והאמת, זה שימח אותנו מאד,
כי...

155
00:07:58,986 --> 00:08:06,342
[צחוק]

156
00:08:07,212 --> 00:08:10,000
מפני שהיא היתה
הסיבה העיקרית לכך שעזבנו.

157
00:08:10,000 --> 00:08:15,430
[צחוק]

158
00:08:16,200 --> 00:08:18,050
אך אתה קולט משהו,
כשאתה עובר לאמריקה

159
00:08:18,050 --> 00:08:19,430
ומסתובב בעולם:

160
00:08:19,430 --> 00:08:22,970
בכל מערכת חינוך בעולם
יש אותה היררכיה של נושאים.

161
00:08:23,160 --> 00:08:24,630
בכולן. לא משנה לאן תיסע.

162
00:08:24,630 --> 00:08:26,000
אולי חשבתם אחרת. אך לא.

163
00:08:26,220 --> 00:08:28,690
בראש ניצבות המתמטיקה והשפות,

164
00:08:28,810 --> 00:08:31,000
אחר כך המקצועות ההומניים,
ובתחתית - האמנויות.

165
00:08:31,000 --> 00:08:32,540
בכל מקום עלי-אדמות.

166
00:08:32,540 --> 00:08:35,840
וכמעט בכל מערכת יש גם

167
00:08:35,840 --> 00:08:37,620
היררכיה במקצועות האמנות.

168
00:08:37,620 --> 00:08:40,000
האמנות והמוסיקה זוכים בביה"ס
למעמד גבוה יותר

169
00:08:40,000 --> 00:08:43,590
מאשר דרמה ומחול.
אין מערכת חינוך אחת בעולם

170
00:08:43,590 --> 00:08:45,680
שבה המורים רוקדים כל יום
בפני התלמידים

171
00:08:45,680 --> 00:08:48,000
באותה רצינות
כפי שמלמדים מתמטיקה. מדוע?

172
00:08:48,000 --> 00:08:50,850
מדוע לא?
לדעתי זה חשוב.

173
00:08:50,960 --> 00:08:53,310
לדעתי המתמטיקה חשובה.
אך כך גם המחול.

174
00:08:53,310 --> 00:08:55,890
ילדים ירקדו כל הזמן
אם ירשו להם. כך גם כולנו.

175
00:08:55,890 --> 00:08:58,990
לכולנו יש גוף, נכון?
החמצתי איזה שיעור?

176
00:08:59,050 --> 00:09:01,810
[צחוק]

177
00:09:02,190 --> 00:09:03,510
באמת. מה שקורה הוא,

178
00:09:03,510 --> 00:09:05,000
שכאשר הילדים גדלים
אנו מתחילים לחנך אותם

179
00:09:05,000 --> 00:09:08,480
בהדרגה מהמתניים כלפי מעלה,
ומתרכזים בראש.

180
00:09:08,480 --> 00:09:10,510
ומעט יותר בצד מסוים.

181
00:09:11,820 --> 00:09:14,000
אם הייתם מבקרים
במערכת החינוך כחייזרים,

182
00:09:14,000 --> 00:09:17,000
ושואלים,
"למה החינוך הציבורי טוב?"

183
00:09:17,000 --> 00:09:19,560
תיאלצו לקבוע--
אם תשפטו לפי התוצרת,

184
00:09:19,570 --> 00:09:22,430
לפי אלה שמצליחים
ועושים את כל שצריך,

185
00:09:22,580 --> 00:09:25,530
הנחמדים שזוכים
בכל הנקודות, המנצחים--

186
00:09:25,530 --> 00:09:29,380
לדעתי תיאלצו להסיק שכל מטרת
החינוך הציבורי בכל העולם

187
00:09:29,380 --> 00:09:33,420
היא לייצר
פרופסורים באוניברסיטה, נכון?

188
00:09:33,420 --> 00:09:34,970
אלה נחשבים הכי טובים.

189
00:09:34,970 --> 00:09:37,980
אני הייתי כזה. הרי לכם.

190
00:09:37,980 --> 00:09:40,480
[צחוק]

191
00:09:41,110 --> 00:09:43,600
אני אוהב פרופסורים של אוניברסיטה,
אבל אתם יודעים,

192
00:09:43,600 --> 00:09:47,550
איננו צריכים לנופף בהם כמופת
לכל הישגי האנושות.

193
00:09:47,550 --> 00:09:49,480
הם רק צורת חיים מסוימת,

194
00:09:50,000 --> 00:09:52,390
רק צורת חיים נוספת.
אך הם די מוזרים,

195
00:09:52,400 --> 00:09:54,210
אני אומר זאת
מתוך חיבה להם.

196
00:09:54,380 --> 00:09:57,000
מנסיוני,
יש משהו מוזר בפרופסורים -

197
00:09:57,000 --> 00:10:00,000
לא כולם-- אבל באופן טיפוסי
הם חיים בתוך הראש.

198
00:10:00,000 --> 00:10:03,130
הם חיים שם למעלה,
מעט יותר בצד מסוים.

199
00:10:03,440 --> 00:10:06,230
במידה מסוימת הם נטולי-גוף,
די פשוטו כמשמעו.

200
00:10:06,230 --> 00:10:08,250
הם רואים בגופם

201
00:10:08,250 --> 00:10:10,400
מעין מערכת תובלה
עבור ראשיהם.

202
00:10:10,400 --> 00:10:15,430
[צחוק]

203
00:10:15,930 --> 00:10:17,190
נכון?

204
00:10:17,190 --> 00:10:19,630
אמצעי להביא את הראש לישיבות.

205
00:10:20,100 --> 00:10:23,370
[צחוק]

206
00:10:24,970 --> 00:10:28,210
אגב, אם אתם באמת מחפשים
עדות לחוויות חוץ-גופיות,

207
00:10:29,010 --> 00:10:32,210
זמנו את עצמכם לועידה
של אקדמאים בכירים,

208
00:10:32,570 --> 00:10:35,000
ותקפצו לדיסקוטק בערב הסיום.

209
00:10:35,000 --> 00:10:39,390
[צחוק] תראו שם
גברים ונשים מבוגרים

210
00:10:39,390 --> 00:10:43,246
מתעוותים ללא-שליטה מחוץ לקצב,

211
00:10:45,946 --> 00:10:47,002
מחכים שזה ייגמר,

212
00:10:47,002 --> 00:10:48,580
כדי שיוכלו להסתלק
ולכתוב על זה מאמר.

213
00:10:51,170 --> 00:10:54,500
מערכת החינוך שלנו מבוססת
על רעיון היכולת האקדמית.

214
00:10:54,870 --> 00:10:56,000
ויש לכך סיבה.

215
00:10:56,000 --> 00:10:58,160
כל השיטה הומצאה--
בכל העולם

216
00:10:58,220 --> 00:11:01,940
לא היו באמת מערכות חינוך ציבוריות
לפני המאה ה-19.

217
00:11:02,140 --> 00:11:04,970
כולן נוצרו כדי לענות
על דרישות התיעוש.

218
00:11:04,970 --> 00:11:07,670
כך שההיררכיה מעוגנת
בשני רעיונות.

219
00:11:07,670 --> 00:11:11,000
אחד, שהנושאים השימושיים ביותר
לצרכי עבודה

220
00:11:11,000 --> 00:11:13,790
נמצאים בראש הרשימה.
כך שכנראה היטו אתכם בעדינות,

221
00:11:13,860 --> 00:11:16,640
כשהייתם ילדים בבי"ס,
הרחק מהדברים שאהבתם

222
00:11:16,640 --> 00:11:20,000
בנימוק שלא תצליחו
למצוא בתחום הזה עבודה. נכון?

223
00:11:20,000 --> 00:11:21,740
אל תעסוק במוסיקה,
הרי לא תהיה מוסיקאי;

224
00:11:21,740 --> 00:11:23,820
אל תתעסק באמנות,
כי לא תהיה אמן.

225
00:11:24,230 --> 00:11:28,060
ייעוץ מעודן,
אך כיום, מוטעה מיסודו.

226
00:11:28,060 --> 00:11:30,230
כל העולם עובר מהפכה.

227
00:11:30,230 --> 00:11:32,300
והתחום השני הוא כישורים אקדמיים,

228
00:11:32,300 --> 00:11:34,350
שממש השתלט
על השקפתנו על האינטליגנציה,

229
00:11:34,350 --> 00:11:37,640
כי האוניברסיטאות מעצבות
את המערכת בדמותן.

230
00:11:37,920 --> 00:11:39,130
אם תחשבו על זה,
כל המערכת

231
00:11:39,130 --> 00:11:40,470
של החינוך הציבורי בעולם

232
00:11:40,470 --> 00:11:43,000
היא חלק מהתהליך
של כניסה לאוניברסיטה.

233
00:11:43,710 --> 00:11:47,150
ועקב כך כשרונות מעולים רבים,
אנשים מבריקים ויצירתיים,

234
00:11:47,270 --> 00:11:48,510
חושבים שהם נטולי-כישורים,

235
00:11:49,110 --> 00:11:50,700
כי הדברים בהם היו טובים בביה"ס

236
00:11:50,700 --> 00:11:53,410
לא זכו להערכה,
או אפילו הוקעו.

237
00:11:53,410 --> 00:11:55,750
ולדעתי איננו יכולים
להרשות לעצמנו להמשיך כך.

238
00:11:55,750 --> 00:11:58,000
ב-30 השנה הבאות, לפי "אונסקו",

239
00:11:58,000 --> 00:12:01,000
יותר אנשים בעולם
יסיימו את לימודיהם

240
00:12:01,000 --> 00:12:03,390
כבוגרי מערכת החינוך
מאשר אי-פעם בהיסטוריה.

241
00:12:03,390 --> 00:12:06,530
יותר אנשים, וזהו שילוב
של כל מה שדיברנו עליו -

242
00:12:06,530 --> 00:12:08,690
הטכנולוגיה והשפעתה
על אופי העבודה,

243
00:12:08,690 --> 00:12:12,000
הדמוגרפיה והתפוצצות האוכלוסין העצומה.

244
00:12:12,000 --> 00:12:15,930
לפתע התארים
אינם שווים דבר. נכון?

245
00:12:16,830 --> 00:12:19,890
כשהייתי סטודנט, אם היה לך תואר,
היתה לך עבודה.

246
00:12:19,890 --> 00:12:22,290
אם לא היתה לך עבודה,
זה כי לא רצית.

247
00:12:22,290 --> 00:12:25,000
והאמת, אני לא רציתי.
[צחוק]

248
00:12:25,000 --> 00:12:29,300
אך כיום, ילדים עם תארים
לעתים קרובות

249
00:12:29,300 --> 00:12:31,850
הולכים הביתה לשחק
משחקי וידאו,

250
00:12:32,120 --> 00:12:34,960
כי אתה צריך אם-איי למשרה
שדרשה פעם רק בי-איי,

251
00:12:34,960 --> 00:12:37,000
ותואר דוקטור לכל השאר.

252
00:12:37,000 --> 00:12:39,000
זהו תהליך של
אינפלציה אקדמית.

253
00:12:39,000 --> 00:12:40,740
והוא מורה על כך
שכל מבנה החינוך

254
00:12:40,740 --> 00:12:41,970
משתנה מתחת לרגלינו.

255
00:12:41,970 --> 00:12:44,000
אנו זקוקים לשינוי קיצוני
בהשקפתנו על האינטליגנציה.

256
00:12:44,290 --> 00:12:46,040
אנו יודעים אודות האינטליגנציה
שלושה דברים:
.

257
00:12:46,040 --> 00:12:49,150
אחד, היא מגוונת.
אנו חושבים על העולם בכל הדרכים

258
00:12:49,150 --> 00:12:51,000
בהן אנו חווים אותו.
אנו חושבים ויזואלית,

259
00:12:51,000 --> 00:12:53,570
אנו חושבים בצליל,
במושגי התמצאות במרחב.

260
00:12:53,570 --> 00:12:56,070
אנו חושבים במושגים מופשטים,
ואנו חושבים בתנועה.

261
00:12:56,310 --> 00:12:59,000
שנית, האינטליגנציה היא דינמית.

262
00:12:59,700 --> 00:13:02,000
אם מתבוננים באינטראקציות
שמבצע המוח האנושי,

263
00:13:02,000 --> 00:13:04,640
כפי ששמענו אתמול
במספר הרצאות,

264
00:13:04,640 --> 00:13:07,210
האינטליגנציה אינטראקטיבית להפליא.

265
00:13:07,210 --> 00:13:10,000
המוח אינו מחולק למדורים.

266
00:13:10,000 --> 00:13:12,500
למעשה, היצירתיות--
שאני מגדיר כתהליך

267
00:13:12,500 --> 00:13:15,000
של העלאת רעיונות מקוריים
ובעלי-ערך,

268
00:13:15,000 --> 00:13:18,000
מתרחשת הרבה יותר
הודות ליחסי הגומלין

269
00:13:18,000 --> 00:13:21,000
שבין דרכים שונות של ראיית דברים.

270
00:13:21,850 --> 00:13:23,900
המוח הינו במכוון-- אגב,

271
00:13:23,900 --> 00:13:26,000
יש מעבר עצבי בין שני
חצאי המוח

272
00:13:26,000 --> 00:13:28,290
הקרוי כפיס-המוח.
הוא עבה יותר אצל נשים

273
00:13:29,230 --> 00:13:31,230
אם לשפוט לפי הלן מאתמול, לדעתי

274
00:13:31,570 --> 00:13:34,000
זו אולי הסיבה מדוע
נשים טובות יותר בריבוי-משימות

275
00:13:34,000 --> 00:13:36,110
אתן באמת כאלה, לא?

276
00:13:36,110 --> 00:13:39,000
יש מחקרים רבים על כך.
אך אני יודע מנסיוני האישי,

277
00:13:39,000 --> 00:13:41,000
אם אשתי מבשלת בבית ארוחה--

278
00:13:41,000 --> 00:13:43,203
מה שלא קורה הרבה,

279
00:13:43,733 --> 00:13:45,148
תודה לאל.

280
00:13:45,148 --> 00:13:47,703
[צחוק]

281
00:13:47,703 --> 00:13:49,170
לא, יש דברים שהיא טובה בהם,

282
00:13:49,290 --> 00:13:50,630
אך אם היא מבשלת,

283
00:13:50,630 --> 00:13:52,000
היא משוחחת בו-זמנית
עם אנשים בטלפון

284
00:13:52,000 --> 00:13:54,630
מדברת עם הילדים,
מסיידת את התקרה,

285
00:13:55,700 --> 00:13:58,000
מבצעת ניתוח לב פתוח.

286
00:13:58,000 --> 00:14:01,000
אם אני מבשל,
הדלת סגורה, הילדים בחוץ,

287
00:14:01,000 --> 00:14:04,550
הטלפון מנותק, ואם היא נכנסת
זה מפריע לי. אני אומר,

288
00:14:04,560 --> 00:14:07,363
"טרי, בבקשה, אני מנסה
לטגן ביצה, בחייך!"

289
00:14:07,363 --> 00:14:12,432
[צחוק]

290
00:14:14,232 --> 00:14:15,941
"תעזבי אותי בשקט!"

291
00:14:17,041 --> 00:14:19,740
למעשה, אתם מכירים
את הקטע הפילוסופי ההוא,

292
00:14:19,740 --> 00:14:21,860
אם עץ נופל ביער
ואיש אינו שומע,

293
00:14:21,860 --> 00:14:24,550
האם זה קרה?
זוכרים את העץ ההוא?

294
00:14:24,550 --> 00:14:26,700
ראיתי לאחרונה חולצת טי נהדרת
שעליה כתוב:

295
00:14:27,200 --> 00:14:30,920
"אם גבר מביע את דעתו ביער
ואין אישה ששומעת אותו,

296
00:14:30,920 --> 00:14:33,063
"האם הוא עדיין טועה?"

297
00:14:33,063 --> 00:14:38,306
[צחוק]

298
00:14:40,056 --> 00:14:42,050
והדבר השלישי
בנוגע לאינטליגנציה הוא,

299
00:14:42,050 --> 00:14:43,780
שהיא מובהקת.

300
00:14:44,180 --> 00:14:45,900
אני עובד עכשיו על ספר חדש
בשם "התגלות",

301
00:14:45,900 --> 00:14:48,440
שמבוסס על סדרת ראיונות,
עם אנשים שמספרים

302
00:14:48,440 --> 00:14:50,110
איך גילו את כשרונם.

303
00:14:50,320 --> 00:14:52,460
מרתק אותי
איך אנשים הגיעו לכך.

304
00:14:52,810 --> 00:14:55,420
זה החל בעצם משיחה
שהיתה לי עם אישה נפלאה,

305
00:14:55,420 --> 00:14:56,846
שמרבית האנשים אולי לא שמעו אודותיה,

306
00:14:56,846 --> 00:14:58,882
ג'יליאן לין, שמעתם עליה?

307
00:14:59,192 --> 00:15:00,820
כמה שמעו. היא כוריאוגרפית

308
00:15:00,820 --> 00:15:02,000
וכולם מכירים את עבודתה.

309
00:15:02,000 --> 00:15:04,610
היא עשתה את "קאטס"
ואת "פנטום האופרה".

310
00:15:04,610 --> 00:15:08,000
היא נהדרת.
הייתי בהנהלת הבלט המלכותי באנגליה,

311
00:15:08,000 --> 00:15:10,600
כמו שאתם רואים.
[צחוק]

312
00:15:10,930 --> 00:15:12,300
סעדנו ביחד יום אחד,
ושאלתי אותה:

313
00:15:12,300 --> 00:15:14,300
"איך הגעת להיות רקדנית?"
והיא אמרה,

314
00:15:14,300 --> 00:15:15,930
וזה מעניין.
כשהיא היתה בביה"ס,

315
00:15:15,940 --> 00:15:19,250
היא היתה חסרת-תקנה,
וביה"ס, בשנות השלושים,

316
00:15:19,250 --> 00:15:21,000
כתב להוריה, "אנו סבורים

317
00:15:21,000 --> 00:15:23,340
שג'יליאן סובלת מליקוי-למידה."
היא לא יכלה להתרכז,

318
00:15:23,340 --> 00:15:25,000
היתה מתנועעת בעצבנות.
לדעתי היום היו אומרים

319
00:15:25,000 --> 00:15:29,000
שיש לה הפרעת-קשב, נכון?
אך אלה היו שנות ה-30,

320
00:15:29,000 --> 00:15:32,000
ואז עוד לא המציאו את זה.

321
00:15:32,000 --> 00:15:35,000
הבעיה הזו לא היתה זמינה.
[צחוק]

322
00:15:35,000 --> 00:15:39,460
אנשים לא ידעו
שאפשר שיהיה להם את זה.

323
00:15:42,290 --> 00:15:46,240
היא הלכה למומחה אחד,

324
00:15:46,690 --> 00:15:49,790
בחדר מצופה עץ-אלון.
והיא היתה שם עם אימה,

325
00:15:49,790 --> 00:15:52,430
הובילו אותה אל כיסא בקצה,

326
00:15:52,430 --> 00:15:53,930
והיא ישבה 20 דקות
על כפות ידיה,

327
00:15:53,930 --> 00:15:55,210
בעוד האיש הזה
משוחח עם אימה

328
00:15:55,210 --> 00:15:57,493
על כל הבעיות של ג'יליאן בביה"ס.

329
00:15:57,493 --> 00:15:58,226
בסוף --

330
00:15:59,076 --> 00:16:01,910
כי אנשים היו מוטרדים ממצבה,
היא איחרה בהכנת שיעורי הבית וכו'

331
00:16:01,910 --> 00:16:02,710
ילדה בת 8--

332
00:16:02,840 --> 00:16:06,370
בסוף, הרופא ניגש,
ישב ליד ג'יליאן ואמר:

333
00:16:06,370 --> 00:16:08,606
"ג'יליאן, הקשבתי לכל הדברים
שאימך סיפרה לי,

334
00:16:08,606 --> 00:16:10,590
ואני צריך לדבר איתה ביחידות."

335
00:16:10,790 --> 00:16:13,800
"חכי כאן, תיכף נחזור.
זה לא ייקח הרבה זמן."

336
00:16:13,800 --> 00:16:16,050
והם יצאו והשאירו אותה לבד.

337
00:16:16,050 --> 00:16:17,780
אך בדרך החוצה
הוא הפעיל את הרדיו

338
00:16:17,780 --> 00:16:19,580
שעמד על שולחנו,

339
00:16:20,130 --> 00:16:22,140
וכשהם יצאו מהחדר,
הוא אמר לאימה:

340
00:16:22,140 --> 00:16:25,890
"עימדי והתבונני בה."
וברגע שהם יצאו,

341
00:16:25,890 --> 00:16:28,840
כך סיפרה, היא קפצה על רגליה
והתנועעה עם המוסיקה.

342
00:16:29,760 --> 00:16:32,720
הם צפו בה כמה דקות,
והוא פנה אל אימה ואמר:

343
00:16:32,720 --> 00:16:37,000
"גברת לין, ג'יליאן אינה חולה.
היא רקדנית.

344
00:16:38,290 --> 00:16:39,500
"קחי אותה לבי"ס למחול."

345
00:16:39,500 --> 00:16:41,190
שאלתי, "ומה קרה אז?"
והיא אמרה,

346
00:16:41,190 --> 00:16:44,000
"היא עשתה זאת.
איני יכולה לתאר לך כמה נהדר זה היה.

347
00:16:44,000 --> 00:16:46,000
נכנסנו לחדר והוא היה מלא

348
00:16:46,000 --> 00:16:49,000
באנשים כמוני.
אנשים שלא יכולים לשבת בשקט.

349
00:16:49,000 --> 00:16:52,000
שצריכים להתנועע כדי לחשוב."
להתנועע כדי לחשוב.

350
00:16:52,000 --> 00:16:54,000
הם רקדו בלט, 'טאפ', ג'אז,

351
00:16:54,000 --> 00:16:56,000
מחול מודרני, מחול עכשווי.

352
00:16:56,000 --> 00:16:59,000
לבסוף היא נבחנה
לביה"ס לבלט המלכותי,

353
00:16:59,000 --> 00:17:01,000
ונעשתה סוליסטית.
היתה לה קריירה נפלאה

354
00:17:01,000 --> 00:17:03,000
בבלט המלכותי. היא סיימה

355
00:17:03,000 --> 00:17:05,000
את בי"ס הבלט המלכותי

356
00:17:05,000 --> 00:17:08,000
וייסדה להקה משלה,
להקת המחול של ג'יליאן לין,

357
00:17:08,000 --> 00:17:11,000
פגשה את אנדרו לויד וובר.
היתה אחראית

358
00:17:11,000 --> 00:17:13,000
לכמה מהפקות התיאטרון המוסיקליות

359
00:17:13,000 --> 00:17:18,000
המצליחות ביותר בהיסטוריה,
הסבה עונג למיליונים,

360
00:17:18,000 --> 00:17:21,000
והיא מולטי-מיליונרית.
מישהו אחר

361
00:17:21,000 --> 00:17:25,000
היה אולי רושם לה תרופות
ואומר לה

362
00:17:25,000 --> 00:17:27,000
להירגע.

363
00:17:27,000 --> 00:17:30,000
כעת, לדעתי-- [מחיאות כפיים]
לדעתי, זו תמצית העניין:

364
00:17:30,000 --> 00:17:32,000
אל גור דיבר באחד הערבים

365
00:17:32,000 --> 00:17:35,000
על אקולוגיה,
ועל המהפכה שהחלה רייצ'ל קרסון.

366
00:17:35,000 --> 00:17:39,000
אני מאמין שתקוותנו היחידה לעתיד

367
00:17:39,000 --> 00:17:42,000
היא לאמץ תפיסה חדשה
לגבי האקולוגיה האנושית,

368
00:17:42,000 --> 00:17:46,000
שנתחיל לארגן מחדש
את תפישתנו

369
00:17:46,000 --> 00:17:48,000
לגבי עושרה של היכולת האנושית.

370
00:17:48,000 --> 00:17:52,000
מערכת החינוך שלנו חופרת במוחותינו
כפי שאנחנו

371
00:17:52,000 --> 00:17:54,000
כורים ועושקים את האדמה:
כדי להפיק מצרך מסוים.

372
00:17:54,000 --> 00:17:57,000
ולטווח הארוך, זה לא לטובתנו.

373
00:17:57,000 --> 00:18:00,000
עלינו לשקול מחדש
את עקרונות היסוד

374
00:18:00,000 --> 00:18:02,000
עליהם אנו מחנכים את ילדינו.
יש ציטוט נהדר

375
00:18:02,000 --> 00:18:06,000
מאת ג'ונתן סאלק, שאמר,
"אם כל החרקים ייכחדו

376
00:18:06,000 --> 00:18:09,000
מעל פני האדמה,

377
00:18:09,000 --> 00:18:12,000
ייעלמו תוך 50 שנה
כל החיים עלי-אדמות.

378
00:18:12,000 --> 00:18:15,000
אם כל בני האדם
ייכחדו מן העולם,

379
00:18:15,000 --> 00:18:19,000
תוך 50 שנה
כל צורות החיים ישגשגו."

380
00:18:19,000 --> 00:18:21,000
והוא צודק.

381
00:18:21,000 --> 00:18:24,000
TED מעלה על נס
את מתנת הדמיון האנושי.

382
00:18:24,000 --> 00:18:28,000
דמיון. עלינו לוודא שנשתמש
במתנה זו בחוכמה

383
00:18:28,000 --> 00:18:31,000
ושנסיט ממסלולם כמה מהתסריטים

384
00:18:31,000 --> 00:18:34,000
עליהם שוחחנו. והדרך היחידה

385
00:18:35,000 --> 00:18:38,000
היא לזהות עד כמה
יכולותינו היצירתיות

386
00:18:38,000 --> 00:18:40,000
הן עשירות, ולזהות

387
00:18:40,000 --> 00:18:43,000
בילדינו את התקווה שהם מגלמים.
ומשימתנו היא

388
00:18:43,000 --> 00:18:46,000
לחנכם כאדם שלם,
כך שיוכלו להתמודד עם עתיד זה.

389
00:18:46,000 --> 00:18:49,000
אגב, אנו אולי לא נראה עתיד זה,

390
00:18:49,000 --> 00:18:52,000
אך הם כן. ועלינו לסייע להם

391
00:18:52,000 --> 00:18:54,000
להפיק ממנו משהו.
תודה רבה לכם.