1 00:00:01,790 --> 00:00:07,000 בוקר טוב. מה שלומכם? היה נהדר, נכון? 2 00:00:08,240 --> 00:00:10,660 היה כיף אמיתי. 3 00:00:10,660 --> 00:00:12,296 למעשה, אני מסתלק מכאן. 4 00:00:12,296 --> 00:00:15,752 [צחוק] 5 00:00:17,532 --> 00:00:20,970 היו שלושה נושאים לכל אורך הכינוס, 6 00:00:21,460 --> 00:00:23,620 שנוגעים למה שאני רוצה לשוחח עליו. 7 00:00:23,620 --> 00:00:28,420 הראשון הוא העדות המופלאה ליצירתיות האנושית 8 00:00:28,420 --> 00:00:32,240 בכל ההרצאות ששמענו ואצל כל האנשים כאן. 9 00:00:32,650 --> 00:00:35,703 עצם המגוון והמבחר שלהן. 10 00:00:36,223 --> 00:00:37,516 השני הוא העובדה, 11 00:00:37,516 --> 00:00:40,510 שזה מעמיד אותנו במצב שבו אין לנו מושג מה יקרה, 12 00:00:40,510 --> 00:00:43,000 מבחינת העתיד. שום מושג 13 00:00:43,000 --> 00:00:45,000 איך הדברים יתפתחו. 14 00:00:45,000 --> 00:00:47,150 יש לי עניין בחינוך-- 15 00:00:47,150 --> 00:00:51,000 בעצם, גיליתי שלכל אחד יש עניין בחינוך. 16 00:00:51,000 --> 00:00:53,370 נכון? בעיני זה מאד מעניין. 17 00:00:53,370 --> 00:00:55,500 אם אתה במסיבה, 18 00:00:55,500 --> 00:00:57,890 ואתה אומר שאתה עובד בחינוך... 19 00:00:57,900 --> 00:01:00,366 למען האמת, אינך משתתף במסיבות רבות... 20 00:01:00,366 --> 00:01:04,552 [צחוק] 21 00:01:04,552 --> 00:01:07,461 ...אם אתה עובד בחינוך. לא מזמינים אותך. 22 00:01:07,461 --> 00:01:10,290 [צחוק] 23 00:01:10,290 --> 00:01:14,000 וגם לא תוזמן שוב, למרבה הפליאה... 24 00:01:14,000 --> 00:01:16,000 אך נניח שכן, ואתה אומר למישהו-- 25 00:01:16,000 --> 00:01:18,000 שואלים אותך, "במה אתה עוסק?" 26 00:01:18,000 --> 00:01:19,430 ואתה אומר שאתה עוסק בחינוך, 27 00:01:19,460 --> 00:01:22,973 הדם אוזל מפניהם, כאילו, "אלוהים, למה אני? 28 00:01:22,973 --> 00:01:26,046 [צחוק] 29 00:01:26,046 --> 00:01:30,000 "ועוד בערב החופשי היחיד שלי." [צחוק] 30 00:01:30,000 --> 00:01:31,780 אך אם אתה מביע עניין בחינוך שלהם, 31 00:01:31,780 --> 00:01:33,600 הם מצמידים אותך לקיר, 32 00:01:33,600 --> 00:01:36,710 כי זה משהו מהותי ועמוק אצל אנשים, נכון? 33 00:01:36,710 --> 00:01:40,600 כמו דת, כסף ודברים נוספים. 34 00:01:42,320 --> 00:01:44,810 יש לי עניין רב בחינוך, וחושבני שלכולנו יש. 35 00:01:44,810 --> 00:01:46,940 הוא חשוב לנו מאד; 36 00:01:46,940 --> 00:01:48,860 חלקית, כי החינוך הוא שאמור 37 00:01:48,860 --> 00:01:52,000 לקחתנו אל העתיד הזה, שאיננו יכולים להבינו. 38 00:01:52,000 --> 00:01:55,000 אם חושבים על זה, הילדים שמתחילים השנה בית-ספר 39 00:01:55,000 --> 00:01:58,606 יצאו לגימלאות ב-2065. 40 00:02:00,006 --> 00:02:01,652 לאיש אין מושג - 41 00:02:01,652 --> 00:02:04,980 למרות כל המומחיות שהופגנה ב-4 הימים האחרונים-- 42 00:02:04,990 --> 00:02:07,880 איך ייראה העולם אפילו בעוד 5 שנים, 43 00:02:07,910 --> 00:02:10,170 ועם זאת אנו אמורים לחנך אותם לקראת זה. 44 00:02:10,170 --> 00:02:12,860 כך שאי-היכולת לחזות היא לדעתי מדהימה. 45 00:02:12,900 --> 00:02:14,440 והחלק השלישי הוא 46 00:02:14,440 --> 00:02:16,700 שבכל מקרה, כולנו מסכימים 47 00:02:16,700 --> 00:02:21,570 לגבי היכולות הממש-מופלאות שיש לילדים-- 48 00:02:21,580 --> 00:02:26,210 יכולתם לחדש. הנה, סרינה היתה נפלאה אמש, 49 00:02:26,210 --> 00:02:28,400 נכון? רק לראות למה היא מסוגלת. 50 00:02:28,400 --> 00:02:33,000 והיא יוצאת-דופן, אך חושבני שבמובן מסוים, 51 00:02:33,000 --> 00:02:36,690 היא אינה חריגה כלל כילדה. 52 00:02:36,690 --> 00:02:39,070 מה שראיתם הוא אדם בעל יכולת התמסרות מדהימה 53 00:02:39,070 --> 00:02:40,420 שגילה כשרון. 54 00:02:40,420 --> 00:02:42,950 ומסקנתי היא, שלכל הילדים יש כשרונות עצומים. 55 00:02:42,950 --> 00:02:45,930 ואנו מבזבזים אותם, ודי באכזריות. 56 00:02:45,940 --> 00:02:48,000 אז אני רוצה לדבר על חינוך 57 00:02:48,000 --> 00:02:50,660 ואני רוצה לדבר על יצירתיות. טענתי היא, 58 00:02:50,660 --> 00:02:55,470 שהיום היצירתיות חשובה בחינוך בדיוק כידיעת קרוא וכתוב. 59 00:02:55,470 --> 00:02:58,420 ועלינו להעניק לה אותו מעמד. 60 00:02:58,430 --> 00:02:59,720 [מחיאות כפיים] 61 00:02:59,720 --> 00:03:01,264 תודה. 62 00:03:01,264 --> 00:03:05,478 [מחיאות כפיים] 63 00:03:05,478 --> 00:03:07,442 זה הכל, אגב. תודה רבה לכם. 64 00:03:07,442 --> 00:03:09,704 [צחוק] 65 00:03:09,704 --> 00:03:11,989 ובכן, נותרו 15 דקות... 66 00:03:11,989 --> 00:03:14,704 [צחוק] 67 00:03:14,704 --> 00:03:16,566 ובכן, נולדתי... 68 00:03:16,566 --> 00:03:19,808 [צחוק] 69 00:03:19,808 --> 00:03:22,290 שמעתי לאחרונה סיפור נהדר. שאני אוהב לספרו, 70 00:03:22,290 --> 00:03:24,840 על ילדה קטנה בשיעור ציור. 71 00:03:24,840 --> 00:03:26,640 היא בת שש, והיא יושבת מאחור ומציירת, 72 00:03:26,640 --> 00:03:29,000 והמורה אומרת שהילדה הקטנה הזו כמעט לא מקשיבה, 73 00:03:29,000 --> 00:03:31,170 ובאותו שיעור-ציור היא כן הקשיבה. 74 00:03:31,570 --> 00:03:33,890 המורה הופתעה כל-כך עד שניגשה אליה ושאלה: 75 00:03:33,910 --> 00:03:35,750 "מה את מציירת?" 76 00:03:35,750 --> 00:03:38,730 והילדה ענתה, "אני מציירת את אלוהים." 77 00:03:39,340 --> 00:03:42,370 אמרה המורה, "אבל איש לא יודע איך נראה אלוהים." 78 00:03:43,020 --> 00:03:44,850 והילדה השיבה, "בעוד רגע יידעו." 79 00:03:44,850 --> 00:03:53,450 [צחוק] 80 00:03:56,610 --> 00:03:59,030 כשבני היה בן 4, באנגליה - 81 00:03:59,300 --> 00:04:03,250 בעצם הוא היה בן 4 בכל מקום, אם לדבר בכנות... [צחוק] 82 00:04:03,280 --> 00:04:06,000 ...אם לדייק. באותה שנה הוא היה בן 4 בכל מקום בו היה. 83 00:04:06,000 --> 00:04:07,780 הוא השתתף בהצגה על לידת ישו. 84 00:04:07,780 --> 00:04:09,455 זוכרים את הסיפור? 85 00:04:10,445 --> 00:04:12,406 לא, זה היה גדול. סיפור גדול. 86 00:04:12,406 --> 00:04:16,024 מל גיבסון עשה סרט-המשך. אולי ראיתם... [צחוק] 87 00:04:16,024 --> 00:04:17,112 "לידה 2". 88 00:04:17,292 --> 00:04:21,580 אז ג'יימס שיחק את יוסף, ואנו נורא התרגשנו. 89 00:04:21,580 --> 00:04:24,000 ראינו בזה את אחד התפקידים הראשיים. 90 00:04:24,000 --> 00:04:26,940 מילאנו את המקום באוהדים בחולצות טי: 91 00:04:26,940 --> 00:04:29,570 "ג'יימס רובינסון הוא יוסף!" [צחוק] 92 00:04:29,570 --> 00:04:31,210 הוא לא היה צריך לדבר, אבל אתם מכירים את הקטע 93 00:04:31,210 --> 00:04:34,000 שבו 3 המלכים נכנסים. הם באים נושאי מתנות, 94 00:04:34,000 --> 00:04:35,840 הם מביאים זהב, לבונה ומור. 95 00:04:35,840 --> 00:04:37,800 זה קרה באמת. ישבנו שם, 96 00:04:37,800 --> 00:04:40,000 ואני חושב שהתבלבל להם הסדר, 97 00:04:40,000 --> 00:04:42,000 כי שוחחנו אח"כ עם הילד ואמרנו, 98 00:04:42,000 --> 00:04:44,000 "אתה בסדר עם זה?" והוא ענה, "בטח. מה, זה לא נכון?" 99 00:04:44,000 --> 00:04:45,370 הם פשוט שינו את הסדר, זה הכל. 100 00:04:45,370 --> 00:04:46,910 בכל אופן, שלושת הילדים נכנסו, 101 00:04:46,910 --> 00:04:49,850 בני 4, עם מגבות על הראשים, והניחו את התיבות, 102 00:04:49,850 --> 00:04:52,640 והילד הראשון אמר, "אני מביא זהב." 103 00:04:52,900 --> 00:04:55,650 והשני אמר, "אני מביא מור." 104 00:04:55,870 --> 00:04:58,050 והשלישי אמר, "לבו-נא לך." 105 00:04:58,050 --> 00:05:07,290 [צחוק] 106 00:05:10,650 --> 00:05:13,000 המכנה המשותף כאן הוא שילדים לוקחים סיכון. 107 00:05:13,000 --> 00:05:16,330 אם אינם יודעים, הם ינסו. 108 00:05:17,210 --> 00:05:19,780 אני צודק? הם לא חוששים לטעות. 109 00:05:20,810 --> 00:05:24,000 איני אומר שלטעות זהה ל-להיות יצירתי. 110 00:05:24,860 --> 00:05:25,860 מה שאנו כן יודעים הוא, 111 00:05:25,860 --> 00:05:28,000 שמי שאינו מוכן לטעות, 112 00:05:28,000 --> 00:05:30,610 לעולם לא ימציא שום דבר מקורי. 113 00:05:30,610 --> 00:05:32,666 אם לא מוכנים לטעות. 114 00:05:33,182 --> 00:05:37,100 וכשהם מתבגרים, רוב הילדים מאבדים יכולת זו. 115 00:05:37,100 --> 00:05:39,720 הם מתחילים לחשוש לטעות. 116 00:05:39,720 --> 00:05:41,370 אגב, כך אנו מנהלים את החברות שלנו. 117 00:05:41,370 --> 00:05:43,220 אנו מוקיעים בגלל טעויות. 118 00:05:43,220 --> 00:05:45,460 וכיום אנו מנהלים מערכות חינוך לאומיות, 119 00:05:45,460 --> 00:05:48,710 שבהן הדבר הכי גרוע הוא לטעות, 120 00:05:48,710 --> 00:05:54,190 והתוצאה היא שאנו מחנכים אנשים להתרחק מיכולתם היצירתית. 121 00:05:54,190 --> 00:05:55,910 פיקאסו אמר פעם, 122 00:05:55,910 --> 00:05:58,470 שכל הילדים נולדים אמנים. 123 00:05:58,490 --> 00:06:01,680 הבעיה היא להישאר אמנים כשגדלים. 124 00:06:01,690 --> 00:06:02,970 אני מאמין בכך בכל לבי: 125 00:06:02,970 --> 00:06:05,000 איננו גדלים ונעשים יותר יצירתיים, 126 00:06:05,000 --> 00:06:06,800 אלא מתרחקים מכך, 127 00:06:06,800 --> 00:06:09,320 יותר נכון, מחנכים אותנו להתרחק מהיצירתיות. 128 00:06:09,320 --> 00:06:11,170 מדוע זה כך? 129 00:06:11,980 --> 00:06:14,930 עד לפני 5 שנים גרתי בסטרטפורד-און-אבון. 130 00:06:14,930 --> 00:06:17,130 למעשה, עברנו מסטרטפורד ללוס אנג'לס. 131 00:06:17,800 --> 00:06:20,350 אתם ודאי מתארים לעצמכם איזה מעבר חלק זה היה. 132 00:06:20,350 --> 00:06:22,000 [צחוק] 133 00:06:22,000 --> 00:06:23,780 למעשה, גרנו במקום בשם סניטרפילד, 134 00:06:23,780 --> 00:06:24,920 ממש ליד סטרטפורד, 135 00:06:24,920 --> 00:06:27,883 ושם נולד אביו של שייקספיר. 136 00:06:27,893 --> 00:06:30,426 עברה לכם בראש מחשבה פתאומית? לי כן. 137 00:06:30,426 --> 00:06:33,000 לא חשבתם שלשייקספיר היה אבא, נכון? 138 00:06:33,000 --> 00:06:34,810 נכון? כי אינכם חושבים 139 00:06:34,810 --> 00:06:36,870 על שייקספיר כעל ילד, נכון? 140 00:06:36,870 --> 00:06:39,900 שייקספיר בן 7? מעולם לא חשבתי על זה. כלומר, 141 00:06:39,900 --> 00:06:41,120 הוא היה מתישהו בן 7. 142 00:06:41,120 --> 00:06:43,633 הוא ודאי למד אנגלית אצל מישהו, נכון? 143 00:06:43,633 --> 00:06:48,922 [צחוק] 144 00:06:50,652 --> 00:06:52,411 מטריד, נכון? 145 00:06:52,411 --> 00:06:57,080 [צחוק] 146 00:06:59,640 --> 00:07:01,520 "תשתדל יותר!" 147 00:07:01,520 --> 00:07:05,410 [צחוק] 148 00:07:05,410 --> 00:07:07,402 שולחים אותו למיטה בלי ארוחת ערב. 149 00:07:07,402 --> 00:07:09,610 אבא אומר לו: "לך עכשיו למיטה!" לוויליאם שייקספיר! 150 00:07:09,610 --> 00:07:11,560 "תניח מיד את העפרון. 151 00:07:11,560 --> 00:07:13,745 "ותפסיק לדבר ככה! 152 00:07:13,745 --> 00:07:17,080 [צחוק] 153 00:07:17,080 --> 00:07:18,926 "זה מאד מבלבל." 154 00:07:18,926 --> 00:07:23,000 [צחוק] 155 00:07:23,740 --> 00:07:29,010 בכל אופן, עברנו מסטרטפורד ללוס אנג'לס, 156 00:07:29,340 --> 00:07:31,250 בעצם, אני רוצה לומר מילה על המעבר. 157 00:07:31,250 --> 00:07:33,000 בני לא רצה לבוא. 158 00:07:33,000 --> 00:07:35,710 יש לי שני ילדים. בני היום בן 21 ובתי בת 16. 159 00:07:35,710 --> 00:07:38,260 הוא לא רצה לבוא ללוס אנג'לס. היא מצאה חן בעיניו, 160 00:07:38,260 --> 00:07:41,506 אך היתה לו חברה באנגליה. 161 00:07:41,506 --> 00:07:44,492 אהבת חייו, שרה. 162 00:07:44,492 --> 00:07:47,440 הוא הכיר אותה רק חודש. [צחוק] 163 00:07:47,450 --> 00:07:50,150 דעו לכם שזה כמו ארבע שנות נישואין, 164 00:07:50,730 --> 00:07:52,690 כי בגיל 16 זה המון זמן. 165 00:07:52,690 --> 00:07:54,000 בכל אופן, הוא היה עצוב במטוס, 166 00:07:54,000 --> 00:07:56,460 ואמר, "לעולם לא אמצא בחורה כמו שרה," 167 00:07:56,750 --> 00:07:58,886 ולמען האמת, זה שימח אותנו מאד, כי... 168 00:07:58,886 --> 00:08:06,342 [צחוק] 169 00:08:07,212 --> 00:08:10,000 ...מפני שהיא היתה הסיבה העיקרית לכך שעזבנו. 170 00:08:10,000 --> 00:08:15,430 [צחוק] 171 00:08:16,200 --> 00:08:18,050 אך אתה קולט משהו, כשאתה עובר לאמריקה 172 00:08:18,050 --> 00:08:19,310 ומסתובב בעולם: 173 00:08:19,310 --> 00:08:23,070 בכל מערכת חינוך בעולם יש אותה היררכיה של נושאים. 174 00:08:23,070 --> 00:08:26,210 בכולן. לא משנה איפה. אולי חשבתם שזה אחרת. אך לא. 175 00:08:26,220 --> 00:08:28,830 בראש ניצבות המתמטיקה והשפות, 176 00:08:28,830 --> 00:08:30,770 אחר כך המקצועות ההומניים, ובתחתית - האמנויות. 177 00:08:30,770 --> 00:08:32,440 בכל מקום עלי-אדמות. 178 00:08:32,440 --> 00:08:37,370 וכמעט בכל מערכת יש גם היררכיה במקצועות האמנות. 179 00:08:37,370 --> 00:08:40,000 האמנות הפלסטית והמוסיקה זוכות בביה"ס למעמד גבוה יותר 180 00:08:40,000 --> 00:08:41,680 מאשר הדרמה והמחול. 181 00:08:41,680 --> 00:08:43,700 אין מערכת חינוך אחת בעולם 182 00:08:43,700 --> 00:08:45,550 שבה המורים רוקדים כל יום בפני התלמידים 183 00:08:45,550 --> 00:08:47,033 באותה רצינות כפי שהם מלמדים מתמטיקה. 184 00:08:47,033 --> 00:08:48,386 מדוע? 185 00:08:48,386 --> 00:08:50,960 מדוע לא? לדעתי זה חשוב. 186 00:08:50,960 --> 00:08:53,310 לדעתי המתמטיקה חשובה. אך כך גם המחול. 187 00:08:53,310 --> 00:08:55,750 ילדים ירקדו כל הזמן אם יאפשרו להם. כך גם כולנו. 188 00:08:55,750 --> 00:08:59,150 לכולנו יש גוף, נכון? החמצתי איזה שיעור? 189 00:08:59,150 --> 00:09:01,940 [צחוק] 190 00:09:01,950 --> 00:09:03,390 למען האמת, מה שקורה הוא, 191 00:09:03,390 --> 00:09:05,000 שכאשר הילדים גדלים אנו מתחילים לחנך אותם 192 00:09:05,000 --> 00:09:07,110 בהדרגה מהמתניים כלפי מעלה, 193 00:09:07,110 --> 00:09:10,800 ולבסוף מתרכזים בראש, מעט יותר בצד מסוים. 194 00:09:11,820 --> 00:09:14,000 אם הייתם מבקרים במערכת החינוך כחייזרים, 195 00:09:14,000 --> 00:09:17,000 ושואלים, "למה החינוך הציבורי טוב?" 196 00:09:17,000 --> 00:09:19,470 תיאלצו לקבוע-- אם תשפטו לפי התוצרת, 197 00:09:19,470 --> 00:09:22,430 לפי אלה שמצליחים ועושים את כל שצריך, 198 00:09:22,580 --> 00:09:25,530 הנחמדים שזוכים בכל הנקודות, המנצחים-- 199 00:09:25,530 --> 00:09:29,380 לדעתי תיאלצו להסיק שכל מטרת החינוך הציבורי בכל העולם 200 00:09:29,380 --> 00:09:33,420 היא לייצר פרופסורים באוניברסיטה, נכון? 201 00:09:33,420 --> 00:09:34,970 אלה נחשבים הכי טובים. 202 00:09:34,970 --> 00:09:37,980 אני הייתי כזה. הרי לכם. 203 00:09:37,980 --> 00:09:40,480 [צחוק] 204 00:09:41,110 --> 00:09:43,600 אני אוהב פרופסורים של אוניברסיטה, אבל אתם יודעים, 205 00:09:43,600 --> 00:09:47,550 איננו צריכים לנופף בהם כמופת לכל הישגי האנושות. 206 00:09:47,550 --> 00:09:49,480 הם רק צורת חיים מסוימת, 207 00:09:50,000 --> 00:09:52,390 רק צורת חיים נוספת. אך הם די מוזרים, 208 00:09:52,400 --> 00:09:54,210 אני אומר זאת מתוך חיבה להם. 209 00:09:54,380 --> 00:09:57,000 מנסיוני, יש משהו מוזר בפרופסורים - 210 00:09:57,000 --> 00:10:00,000 לא כולם-- אבל באופן טיפוסי הם חיים בתוך הראש. 211 00:10:00,000 --> 00:10:03,130 הם חיים שם למעלה, מעט יותר בצד מסוים. 212 00:10:03,440 --> 00:10:06,230 במידה מסוימת הם נטולי-גוף, די פשוטו כמשמעו. 213 00:10:06,230 --> 00:10:08,250 הם רואים בגופם 214 00:10:08,250 --> 00:10:10,400 מעין מערכת תובלה עבור ראשיהם. 215 00:10:10,400 --> 00:10:15,430 [צחוק] 216 00:10:15,930 --> 00:10:17,190 נכון? 217 00:10:17,190 --> 00:10:19,630 אמצעי להביא את הראש לישיבות. 218 00:10:20,100 --> 00:10:23,370 [צחוק] 219 00:10:24,970 --> 00:10:28,210 אגב, אם אתם באמת מחפשים עדות לחוויות חוץ-גופיות, 220 00:10:29,010 --> 00:10:32,210 זמנו את עצמכם לועידה של אקדמאים בכירים, 221 00:10:32,570 --> 00:10:35,000 ותקפצו לדיסקוטק בערב הסיום. 222 00:10:35,000 --> 00:10:39,390 [צחוק] תראו שם גברים ונשים מבוגרים 223 00:10:39,390 --> 00:10:43,246 מתעוותים ללא-שליטה מחוץ לקצב, 224 00:10:45,946 --> 00:10:47,002 מחכים שזה ייגמר, 225 00:10:47,002 --> 00:10:48,580 כדי שיוכלו להסתלק ולכתוב על זה מאמר. 226 00:10:51,170 --> 00:10:54,500 מערכת החינוך שלנו מבוססת על רעיון היכולת האקדמית. 227 00:10:54,870 --> 00:10:56,000 ויש לכך סיבה. 228 00:10:56,000 --> 00:10:58,160 כל השיטה הומצאה-- בכל העולם 229 00:10:58,220 --> 00:11:01,940 לא היו באמת מערכות חינוך ציבוריות לפני המאה ה-19. 230 00:11:02,140 --> 00:11:04,970 כולן נוצרו כדי לענות על דרישות התיעוש. 231 00:11:04,970 --> 00:11:07,670 כך שההיררכיה מעוגנת בשני רעיונות. 232 00:11:07,670 --> 00:11:11,000 אחד, שהנושאים השימושיים ביותר לצרכי עבודה 233 00:11:11,000 --> 00:11:13,790 נמצאים בראש הרשימה. כך שכנראה היטו אתכם בעדינות, 234 00:11:13,860 --> 00:11:16,640 כשהייתם ילדים בבי"ס, הרחק מהדברים שאהבתם 235 00:11:16,640 --> 00:11:20,000 בנימוק שלא תצליחו למצוא בתחום הזה עבודה. נכון? 236 00:11:20,000 --> 00:11:21,740 אל תעסוק במוסיקה, הרי לא תהיה מוסיקאי; 237 00:11:21,740 --> 00:11:23,820 אל תתעסק באמנות, כי לא תהיה אמן. 238 00:11:24,230 --> 00:11:28,060 ייעוץ מעודן, אך כיום, מוטעה מיסודו. 239 00:11:28,060 --> 00:11:30,230 כל העולם עובר מהפכה. 240 00:11:30,230 --> 00:11:32,300 והתחום השני הוא כישורים אקדמיים, 241 00:11:32,300 --> 00:11:34,350 שממש השתלט על השקפתנו על האינטליגנציה, 242 00:11:34,350 --> 00:11:37,640 כי האוניברסיטאות מעצבות את המערכת בדמותן. 243 00:11:37,920 --> 00:11:39,130 אם תחשבו על זה, כל המערכת 244 00:11:39,130 --> 00:11:40,470 של החינוך הציבורי בעולם 245 00:11:40,470 --> 00:11:43,000 היא חלק מהתהליך של כניסה לאוניברסיטה. 246 00:11:43,710 --> 00:11:47,150 ועקב כך כשרונות מעולים רבים, אנשים מבריקים ויצירתיים, 247 00:11:47,270 --> 00:11:48,510 חושבים שהם נטולי-כישורים, 248 00:11:49,110 --> 00:11:50,700 כי הדברים בהם היו טובים בביה"ס 249 00:11:50,700 --> 00:11:53,410 לא זכו להערכה, או אפילו הוקעו. 250 00:11:53,410 --> 00:11:55,750 ולדעתי איננו יכולים להרשות לעצמנו להמשיך כך. 251 00:11:55,750 --> 00:11:58,000 ב-30 השנה הבאות, לפי "אונסקו", 252 00:11:58,000 --> 00:12:01,000 יותר אנשים בעולם יסיימו את לימודיהם 253 00:12:01,000 --> 00:12:03,390 כבוגרי מערכת החינוך מאשר אי-פעם בהיסטוריה. 254 00:12:03,390 --> 00:12:06,530 יותר אנשים, וזהו שילוב של כל מה שדיברנו עליו - 255 00:12:06,530 --> 00:12:08,690 הטכנולוגיה והשפעתה על אופי העבודה, 256 00:12:08,690 --> 00:12:12,000 הדמוגרפיה והתפוצצות האוכלוסין העצומה. 257 00:12:12,000 --> 00:12:15,930 לפתע התארים אינם שווים דבר. נכון? 258 00:12:16,830 --> 00:12:19,890 כשהייתי סטודנט, אם היה לך תואר, היתה לך עבודה. 259 00:12:19,890 --> 00:12:22,290 אם לא היתה לך עבודה, זה כי לא רצית. 260 00:12:22,290 --> 00:12:25,000 והאמת, אני לא רציתי. [צחוק] 261 00:12:25,000 --> 00:12:29,300 אך כיום, ילדים עם תארים לעתים קרובות 262 00:12:29,300 --> 00:12:31,850 הולכים הביתה לשחק משחקי וידאו, 263 00:12:32,120 --> 00:12:34,960 כי אתה צריך אם-איי למשרה שדרשה פעם רק בי-איי, 264 00:12:34,960 --> 00:12:37,000 ותואר דוקטור לכל השאר. 265 00:12:37,000 --> 00:12:39,000 זהו תהליך של אינפלציה אקדמית. 266 00:12:39,000 --> 00:12:40,740 והוא מורה על כך שכל מבנה החינוך 267 00:12:40,740 --> 00:12:41,970 משתנה מתחת לרגלינו. 268 00:12:41,970 --> 00:12:44,000 אנו זקוקים לשינוי קיצוני בהשקפתנו על האינטליגנציה. 269 00:12:44,290 --> 00:12:46,040 אנו יודעים אודות האינטליגנציה שלושה דברים: . 270 00:12:46,040 --> 00:12:49,150 אחד, היא מגוונת. אנו חושבים על העולם בכל הדרכים 271 00:12:49,150 --> 00:12:51,000 בהן אנו חווים אותו. אנו חושבים ויזואלית, 272 00:12:51,000 --> 00:12:53,570 אנו חושבים בצליל, במושגי התמצאות במרחב. 273 00:12:53,570 --> 00:12:56,070 אנו חושבים במושגים מופשטים, ואנו חושבים בתנועה. 274 00:12:56,310 --> 00:12:59,000 שנית, האינטליגנציה היא דינמית. 275 00:12:59,700 --> 00:13:02,000 אם מתבוננים באינטראקציות שמבצע המוח האנושי, 276 00:13:02,000 --> 00:13:04,640 כפי ששמענו אתמול במספר הרצאות, 277 00:13:04,640 --> 00:13:07,210 האינטליגנציה אינטראקטיבית להפליא. 278 00:13:07,210 --> 00:13:10,000 המוח אינו מחולק למדורים. 279 00:13:10,000 --> 00:13:12,500 למעשה, היצירתיות-- שאני מגדיר כתהליך 280 00:13:12,500 --> 00:13:15,000 של העלאת רעיונות מקוריים ובעלי-ערך, 281 00:13:15,000 --> 00:13:18,000 מתרחשת הרבה יותר הודות ליחסי הגומלין 282 00:13:18,000 --> 00:13:21,000 שבין דרכים שונות של ראיית דברים. 283 00:13:21,850 --> 00:13:23,900 המוח הינו במכוון-- אגב, 284 00:13:23,900 --> 00:13:26,000 יש מעבר עצבי בין שני חצאי המוח 285 00:13:26,000 --> 00:13:28,290 הקרוי כפיס-המוח. הוא עבה יותר אצל נשים 286 00:13:29,230 --> 00:13:31,230 אם לשפוט לפי הלן מאתמול, לדעתי 287 00:13:31,570 --> 00:13:34,000 זו אולי הסיבה מדוע נשים טובות יותר בריבוי-משימות 288 00:13:34,000 --> 00:13:36,110 אתן באמת כאלה, לא? 289 00:13:36,110 --> 00:13:39,000 יש מחקרים רבים על כך. אך אני יודע מנסיוני האישי, 290 00:13:39,000 --> 00:13:41,000 אם אשתי מבשלת בבית ארוחה-- 291 00:13:41,000 --> 00:13:43,203 מה שלא קורה הרבה, 292 00:13:43,733 --> 00:13:45,148 תודה לאל. 293 00:13:45,148 --> 00:13:47,703 [צחוק] 294 00:13:47,703 --> 00:13:49,170 לא, יש דברים שהיא טובה בהם, 295 00:13:49,290 --> 00:13:50,630 אך אם היא מבשלת, 296 00:13:50,630 --> 00:13:52,000 היא משוחחת בו-זמנית עם אנשים בטלפון 297 00:13:52,000 --> 00:13:54,630 מדברת עם הילדים, מסיידת את התקרה, 298 00:13:55,700 --> 00:13:58,000 מבצעת ניתוח לב פתוח. 299 00:13:58,000 --> 00:14:01,000 אם אני מבשל, הדלת סגורה, הילדים בחוץ, 300 00:14:01,000 --> 00:14:04,550 הטלפון מנותק, ואם היא נכנסת זה מפריע לי. אני אומר, 301 00:14:04,560 --> 00:14:07,363 "טרי, בבקשה, אני מנסה לטגן ביצה, בחייך!" 302 00:14:07,363 --> 00:14:12,432 [צחוק] 303 00:14:14,232 --> 00:14:15,941 "תעזבי אותי בשקט!" 304 00:14:17,041 --> 00:14:19,740 למעשה, אתם מכירים את הקטע הפילוסופי ההוא, 305 00:14:19,740 --> 00:14:21,860 אם עץ נופל ביער ואיש אינו שומע, 306 00:14:21,860 --> 00:14:24,550 האם זה קרה? זוכרים את העץ ההוא? 307 00:14:24,550 --> 00:14:26,700 ראיתי לאחרונה חולצת טי נהדרת שעליה כתוב: 308 00:14:27,200 --> 00:14:30,920 "אם גבר מביע את דעתו ביער ואין אישה ששומעת אותו, 309 00:14:30,920 --> 00:14:33,063 "האם הוא עדיין טועה?" 310 00:14:33,063 --> 00:14:38,306 [צחוק] 311 00:14:40,056 --> 00:14:42,050 והדבר השלישי בנוגע לאינטליגנציה הוא, 312 00:14:42,050 --> 00:14:43,780 שהיא מובהקת. 313 00:14:44,180 --> 00:14:45,900 אני עובד עכשיו על ספר חדש בשם "התגלות", 314 00:14:45,900 --> 00:14:48,440 שמבוסס על סדרת ראיונות, עם אנשים שמספרים 315 00:14:48,440 --> 00:14:50,110 איך גילו את כשרונם. 316 00:14:50,320 --> 00:14:52,460 מרתק אותי איך אנשים הגיעו לכך. 317 00:14:52,810 --> 00:14:55,420 זה החל בעצם משיחה שהיתה לי עם אישה נפלאה, 318 00:14:55,420 --> 00:14:56,846 שמרבית האנשים אולי לא שמעו אודותיה, 319 00:14:56,846 --> 00:14:58,882 ג'יליאן לין, שמעתם עליה? 320 00:14:59,192 --> 00:15:00,820 כמה שמעו. היא כוריאוגרפית 321 00:15:00,820 --> 00:15:02,000 וכולם מכירים את עבודתה. 322 00:15:02,000 --> 00:15:04,610 היא עשתה את "קאטס" ואת "פנטום האופרה". 323 00:15:04,610 --> 00:15:08,000 היא נהדרת. הייתי בהנהלת הבלט המלכותי באנגליה, 324 00:15:08,000 --> 00:15:10,600 כמו שאתם רואים. [צחוק] 325 00:15:10,930 --> 00:15:12,300 סעדנו ביחד יום אחד, ושאלתי אותה: 326 00:15:12,300 --> 00:15:14,300 "איך הגעת להיות רקדנית?" והיא אמרה, 327 00:15:14,300 --> 00:15:15,840 וזה מעניין. כשהיא היתה בביה"ס, 328 00:15:15,840 --> 00:15:17,286 היא היתה חסרת-תקנה, 329 00:15:18,052 --> 00:15:20,520 וביה"ס, בשנות השלושים, כתב להוריה: 330 00:15:20,520 --> 00:15:22,013 "לדעתנו ג'יליאן סובלת מליקוי-למידה." 331 00:15:22,533 --> 00:15:24,186 היא לא יכלה להתרכז, היתה מתנועעת בעצבנות. 332 00:15:24,186 --> 00:15:27,550 לדעתי היום היו אומרים שיש לה הפרעת-קשב, נכון? 333 00:15:28,270 --> 00:15:31,920 אך אלה היו שנות ה-30, ועוד לא המציאו את זה. 334 00:15:32,500 --> 00:15:35,000 הבעיה הזו לא היתה זמינה. [צחוק] 335 00:15:37,770 --> 00:15:40,220 אנשים לא ידעו שאפשר שיהיה להם את זה. 336 00:15:42,570 --> 00:15:46,240 היא הלכה למומחה אחד, 337 00:15:46,690 --> 00:15:49,790 בחדר מצופה עץ-אלון. והיא היתה שם עם אימה, 338 00:15:49,790 --> 00:15:52,430 הושיבו אותה על כיסא בקצה, 339 00:15:52,430 --> 00:15:53,930 והיא ישבה 20 דקות על כפות ידיה, 340 00:15:53,930 --> 00:15:55,210 בעוד האיש הזה משוחח עם אימה 341 00:15:55,210 --> 00:15:57,493 על כל הבעיות של ג'יליאן בביה"ס. 342 00:15:57,493 --> 00:15:58,226 בסוף -- 343 00:15:58,306 --> 00:16:01,760 כי אנשים היו מוטרדים ממצבה, היא איחרה בהכנת שיעורי הבית וכו' 344 00:16:01,760 --> 00:16:02,710 ילדה בת 8-- 345 00:16:02,840 --> 00:16:06,370 בסוף, הרופא ניגש, ישב ליד ג'יליאן ואמר: 346 00:16:06,370 --> 00:16:08,606 "ג'יליאן, הקשבתי לכל הדברים שאימך סיפרה לי, 347 00:16:08,606 --> 00:16:10,590 "ואני צריך לדבר איתה ביחידות." 348 00:16:10,790 --> 00:16:13,800 "חכי כאן, תיכף נחזור. זה לא ייקח הרבה זמן." 349 00:16:13,800 --> 00:16:16,050 והם יצאו והשאירו אותה לבד. 350 00:16:16,050 --> 00:16:17,780 אך בדרך החוצה הוא הפעיל את הרדיו 351 00:16:17,780 --> 00:16:19,580 שעמד על שולחנו, 352 00:16:20,130 --> 00:16:22,140 וכשהם יצאו מהחדר, הוא אמר לאימה: 353 00:16:22,140 --> 00:16:25,890 "רק תעמדי ותסתכלי בה." וברגע שהם יצאו, 354 00:16:25,890 --> 00:16:29,340 כך סיפרה, היא קפצה על רגליה והתנועעה עם המוסיקה. 355 00:16:29,760 --> 00:16:32,720 הם צפו בה כמה דקות, והוא פנה אל אימה ואמר: 356 00:16:32,720 --> 00:16:37,000 "גברת לין, ג'יליאן אינה חולה. היא רקדנית. 357 00:16:38,040 --> 00:16:39,500 "קחי אותה לבי"ס למחול." 358 00:16:39,500 --> 00:16:41,190 שאלתי, "ומה קרה אז?" והיא אמרה: 359 00:16:41,190 --> 00:16:42,213 "זה מה שהיא עשתה. 360 00:16:42,213 --> 00:16:44,026 "איני יכולה לתאר לך כמה נהדר זה היה. 361 00:16:44,026 --> 00:16:46,180 "נכנסנו לחדר והוא היה מלא באנשים כמוני. 362 00:16:46,350 --> 00:16:49,000 "אנשים שלא יכולים לשבת בשקט. 363 00:16:49,000 --> 00:16:50,666 "שצריכים להתנועע כדי לחשוב." 364 00:16:51,466 --> 00:16:53,572 שצריכים להתנועע כדי לחשוב. 365 00:16:53,752 --> 00:16:56,040 הם רקדו בלט, 'טאפ', ג'אז, 366 00:16:56,040 --> 00:16:57,420 מחול מודרני, מחול עכשווי. 367 00:16:57,420 --> 00:16:59,650 לבסוף היא נבחנה לביה"ס לבלט המלכותי, 368 00:16:59,860 --> 00:17:02,370 ונעשתה סוליסטית. היתה לה קריירה נפלאה בבלט המלכותי. 369 00:17:02,650 --> 00:17:04,820 היא סיימה את בי"ס הבלט המלכותי 370 00:17:04,820 --> 00:17:08,000 וייסדה להקה משלה, "להקת המחול של ג'יליאן לין", 371 00:17:08,000 --> 00:17:09,150 פגשה את אנדרו לויד וובר. 372 00:17:09,150 --> 00:17:11,080 היתה אחראית לכמה מהפקות התיאטרון המוסיקליות 373 00:17:11,080 --> 00:17:13,696 המצליחות ביותר בהיסטוריה, הסבה עונג למיליונים, 374 00:17:13,696 --> 00:17:15,384 והיא מולטי-מיליונרית. 375 00:17:15,600 --> 00:17:19,600 מישהו אחר היה אולי רושם לה תרופות ואומר לה להירגע. 376 00:17:20,440 --> 00:17:22,093 כעת, לדעתי... 377 00:17:22,093 --> 00:17:27,496 [מחיאות כפיים] 378 00:17:27,996 --> 00:17:31,780 לדעתי, זו תמצית העניין: אל גור דיבר באחד הערבים 379 00:17:31,820 --> 00:17:36,250 על אקולוגיה, ועל המהפכה שהחלה רייצ'ל קרסון. 380 00:17:36,910 --> 00:17:39,000 אני מאמין שתקוותנו היחידה לעתיד 381 00:17:39,000 --> 00:17:42,880 היא לאמץ תפיסה חדשה לגבי האקולוגיה האנושית, 382 00:17:42,960 --> 00:17:45,650 שבה נתחיל לארגן מחדש את האופן בו אנו תופשים 383 00:17:45,670 --> 00:17:47,820 את עושרה של היכולת האנושית. 384 00:17:48,000 --> 00:17:51,550 מערכת החינוך שלנו חפרה עד כה במוחותינו 385 00:17:51,550 --> 00:17:53,666 כפי שאנו כורים ועושקים את כדור הארץ: 386 00:17:53,666 --> 00:17:55,332 כדי להפיק מצרך מסוים. 387 00:17:55,332 --> 00:17:57,840 ולטווח הארוך, זה לא לטובתנו. 388 00:17:57,840 --> 00:17:59,760 עלינו לשקול מחדש את עקרונות היסוד 389 00:17:59,760 --> 00:18:02,000 עליהם אנו מחנכים את ילדינו. 390 00:18:02,000 --> 00:18:04,290 יש ציטוט נהדר מאת ג'ונה סאלק, שאמר: 391 00:18:06,000 --> 00:18:09,000 "אם כל החרקים ייכחדו מעל פני האדמה, 392 00:18:09,000 --> 00:18:12,750 "ייעלמו תוך 50 שנה כל החיים עלי-אדמות. 393 00:18:13,270 --> 00:18:16,060 "אם כל בני האדם ייכחדו מן העולם, 394 00:18:16,570 --> 00:18:19,560 "תוך 50 שנה כל צורות החיים ישגשגו." 395 00:18:20,370 --> 00:18:21,700 והוא צודק. 396 00:18:22,160 --> 00:18:26,230 TED מעלה על נס את מתנת הדמיון האנושי. 397 00:18:26,230 --> 00:18:30,310 עלינו לוודא שנשתמש במתנה זו בחוכמה 398 00:18:30,410 --> 00:18:34,250 ושנסיט ממסלולם כמה מהתסריטים עליהם שוחחנו. 399 00:18:34,250 --> 00:18:35,740 והדרך היחידה לכך היא, 400 00:18:35,740 --> 00:18:39,120 לזהות את העושר האמיתי של יכולותינו היצירתיות, 401 00:18:39,540 --> 00:18:42,530 ולזהות בילדינו את התקווה שהם מגלמים. 402 00:18:42,800 --> 00:18:46,480 ומשימתנו היא לחנכם כאדם שלם, כך שיוכלו להתמודד עם עתיד זה. 403 00:18:46,480 --> 00:18:49,000 אגב, אנו אולי לא נזכה לראות עתיד זה, 404 00:18:49,160 --> 00:18:52,000 אך הם כן. ותפקידנו הוא לסייע להם 405 00:18:52,000 --> 00:18:54,590 להפיק ממנו משהו. תודה רבה לכם. 406 00:18:54,590 --> 00:19:07,200 [מחיאות כפיים]