1
00:00:01,790 --> 00:00:07,000
בוקר טוב. מה שלומכם?
היה נהדר, נכון?

2
00:00:08,240 --> 00:00:10,660
היה כיף אמיתי.

3
00:00:10,660 --> 00:00:12,296
למעשה, אני מסתלק מכאן.

4
00:00:12,296 --> 00:00:15,752
[צחוק]

5
00:00:17,532 --> 00:00:20,970
היו שלושה נושאים
לכל אורך הכינוס,

6
00:00:21,460 --> 00:00:23,620
שנוגעים למה שאני רוצה
לשוחח עליו.

7
00:00:23,620 --> 00:00:28,420
הראשון הוא העדות המופלאה
ליצירתיות האנושית

8
00:00:28,420 --> 00:00:32,240
בכל ההרצאות ששמענו
ואצל כל האנשים כאן.

9
00:00:32,650 --> 00:00:35,703
עצם המגוון והמבחר שלהן.

10
00:00:36,223 --> 00:00:37,516
השני הוא העובדה,

11
00:00:37,516 --> 00:00:40,510
שזה יוצר מצב שבו
אין לנו מושג מה יקרה

12
00:00:40,510 --> 00:00:43,000
מבחינת העתיד. שום מושג

13
00:00:43,000 --> 00:00:45,000
איך הדברים יתפתחו.

14
00:00:45,000 --> 00:00:47,150
יש לי עניין בחינוך--

15
00:00:47,150 --> 00:00:51,000
בעצם, גיליתי שלכל אחד
יש עניין בחינוך.

16
00:00:51,000 --> 00:00:53,370
נכון? בעיני זה מאד מעניין.

17
00:00:53,370 --> 00:00:55,500
אם אתה במסיבה,

18
00:00:55,500 --> 00:00:57,890
ואתה אומר שאתה עובד בחינוך...

19
00:00:57,900 --> 00:01:00,366
למען האמת,
אינך משתתף במסיבות רבות...


20
00:01:00,366 --> 00:01:04,552
[צחוק]

21
00:01:04,552 --> 00:01:07,461
...אם אתה עובד בחינוך.
לא מזמינים אותך.

22
00:01:07,461 --> 00:01:10,290
[צחוק]

23
00:01:10,290 --> 00:01:14,000
וגם לא תוזמן שוב,
למרבה הפליאה...

24
00:01:14,000 --> 00:01:16,000
אך נניח שכן,
ואתה אומר למישהו--

25
00:01:16,000 --> 00:01:18,000
שואלים אותך,
"במה אתה עוסק?"

26
00:01:18,000 --> 00:01:19,430
ואתה אומר
שאתה עוסק בחינוך,

27
00:01:19,460 --> 00:01:22,973
הדם אוזל מפניהם,
כאילו, "אלוהים, למה אני?

28
00:01:22,973 --> 00:01:26,046
[צחוק]

29
00:01:26,046 --> 00:01:30,000
"ועוד בערב החופשי היחיד שלי."
[צחוק]

30
00:01:30,000 --> 00:01:31,780
אך אם אתה מביע עניין
בחינוך שלהם,

31
00:01:31,780 --> 00:01:33,600
הם מצמידים אותך לקיר,

32
00:01:33,600 --> 00:01:36,710
כי זה משהו מהותי ועמוק
אצל אנשים, נכון?

33
00:01:36,710 --> 00:01:40,600
כמו דת, כסף
ודברים נוספים.

34
00:01:42,320 --> 00:01:44,810
יש לי עניין רב בחינוך,
וחושבני שלכולנו יש.

35
00:01:44,810 --> 00:01:46,940
הוא חשוב לנו מאד;

36
00:01:46,940 --> 00:01:48,860
חלקית, כי החינוך הוא שאמור

37
00:01:48,860 --> 00:01:52,000
לקחתנו אל העתיד הזה,
שאיננו יכולים להבינו.

38
00:01:52,000 --> 00:01:55,000
אם חושבים על זה,
הילדים שמתחילים השנה בית-ספר

39
00:01:55,000 --> 00:01:58,606
יצאו לגימלאות ב-2065.

40
00:02:00,006 --> 00:02:01,652
לאיש אין מושג -

41
00:02:01,652 --> 00:02:04,980
למרות כל המומחיות
שהופגנה ב-4 הימים האחרונים--

42
00:02:04,990 --> 00:02:07,880
איך ייראה העולם
אפילו בעוד 5 שנים,

43
00:02:07,910 --> 00:02:10,170
ועם זאת אנו אמורים
לחנך אותם לקראת זה.

44
00:02:10,170 --> 00:02:12,860
כך שאי-היכולת לחזות
היא לדעתי מדהימה.

45
00:02:12,900 --> 00:02:14,440
והחלק השלישי הוא

46
00:02:14,440 --> 00:02:16,700
שבכל מקרה, כולנו מסכימים

47
00:02:16,700 --> 00:02:21,570
לגבי היכולות הממש-מופלאות
שיש לילדים--

48
00:02:21,580 --> 00:02:26,210
יכולתם לחדש.
הנה, סרינה היתה נפלאה אמש,

49
00:02:26,210 --> 00:02:28,400
נכון? רק לראות
למה היא מסוגלת.

50
00:02:28,400 --> 00:02:33,000
והיא יוצאת-דופן,
אך חושבני שבמובן מסוים,

51
00:02:33,000 --> 00:02:36,690
היא אינה חריגה כלל כילדה.

52
00:02:36,690 --> 00:02:39,070
מה שראיתם הוא אדם
בעל יכולת התמסרות מדהימה

53
00:02:39,070 --> 00:02:40,420
שגילה כשרון.

54
00:02:40,420 --> 00:02:42,950
ומסקנתי היא, שלכל הילדים
יש כשרונות עצומים.

55
00:02:42,950 --> 00:02:45,930
ואנו מבזבזים אותם,
ודי באכזריות.

56
00:02:45,940 --> 00:02:48,000
אז אני רוצה לדבר על חינוך

57
00:02:48,000 --> 00:02:50,660
ואני רוצה לדבר על יצירתיות.
טענתי היא,

58
00:02:50,660 --> 00:02:55,470
שהיום היצירתיות חשובה בחינוך
בדיוק כידיעת קרוא וכתוב.

59
00:02:55,470 --> 00:02:58,420
ועלינו להעניק לה אותו מעמד.

60
00:02:58,430 --> 00:02:59,720
[מחיאות כפיים]

61
00:02:59,720 --> 00:03:01,264
תודה.

62
00:03:01,264 --> 00:03:05,478
[מחיאות כפיים]

63
00:03:05,478 --> 00:03:07,442
זה הכל, אגב.
תודה רבה לכם.

64
00:03:07,442 --> 00:03:09,704
[צחוק]

65
00:03:09,704 --> 00:03:11,989
ובכן, נותרו 15 דקות...

66
00:03:11,989 --> 00:03:14,704
[צחוק]

67
00:03:14,704 --> 00:03:16,566
ובכן, נולדתי...

68
00:03:16,566 --> 00:03:19,808
[צחוק]

69
00:03:19,808 --> 00:03:22,290
שמעתי לאחרונה סיפור נהדר.
שאני אוהב לספרו,

70
00:03:22,290 --> 00:03:24,950
על ילדה קטנה בשיעור ציור.

71
00:03:24,960 --> 00:03:26,640
היא בת שש,
והיא יושבת מאחור ומציירת,

72
00:03:26,640 --> 00:03:29,000
והמורה אומרת שהילדה הקטנה הזו
כמעט לא מקשיבה,

73
00:03:29,000 --> 00:03:31,170
ובאותו שיעור-ציור
היא כן הקשיבה.

74
00:03:31,570 --> 00:03:33,890
המורה נדהמה כל כך
עד שניגשה אליה ושאלה:

75
00:03:34,070 --> 00:03:35,390
"מה את מציירת?"

76
00:03:35,950 --> 00:03:38,480
והילדה ענתה,
"אני מציירת את אלוהים."

77
00:03:39,630 --> 00:03:42,370
אמרה המורה, "אבל איש
לא יודע איך נראה אלוהים."

78
00:03:43,150 --> 00:03:44,850
והילדה השיבה,
"בעוד רגע יידעו."

79
00:03:44,850 --> 00:03:51,580
[צחוק]

80
00:03:56,610 --> 00:03:59,030
כשבני היה בן 4, באנגליה -

81
00:03:59,500 --> 00:04:03,250
בעצם הוא היה בן 4 בכל מקום,
אם לדבר בכנות. [צחוק]

82
00:04:03,280 --> 00:04:06,000
אם לדייק, באותה שנה
הוא היה בן 4 בכל מקום אליו הלך.

83
00:04:06,000 --> 00:04:07,890
הוא השתתף בהצגה
על לידת ישו.

84
00:04:07,890 --> 00:04:11,000
זוכרים את הסיפור?
לא, זה היה גדול.

85
00:04:11,000 --> 00:04:12,586
סיפור גדול.

86
00:04:12,586 --> 00:04:15,034
מל גיבסון עשה סרט-המשך.
אולי ראיתם,

87
00:04:16,024 --> 00:04:17,112
"לידה 2".

88
00:04:17,292 --> 00:04:21,780
אז ג'יימס שיחק את יוסף,
ואנו נורא התרגשנו.

89
00:04:21,790 --> 00:04:24,000
ראינו בזה את אחד
התפקידים הראשיים.

90
00:04:24,000 --> 00:04:26,940
מילאנו את המקום
באוהדים בחולצות טי:

91
00:04:26,940 --> 00:04:29,570
"ג'יימס רובינסון הוא יוסף!"
[צחוק]

92
00:04:29,570 --> 00:04:31,370
הוא לא היה צריך לדבר,
אבל אתם מכירים את הקטע

93
00:04:31,370 --> 00:04:34,000
שבו 3 המלכים נכנסים.
הם באים נושאי מתנות,

94
00:04:34,000 --> 00:04:36,000
הם מביאים זהב,
לבונה ומור.

95
00:04:36,000 --> 00:04:38,000
זה קרה באמת.
ישבנו שם,

96
00:04:38,000 --> 00:04:40,000
ואני חושב
שהתבלבל להם הסדר,

97
00:04:40,000 --> 00:04:42,000
כי שוחחנו אח"כ
עם הילד ואמרנו,

98
00:04:42,000 --> 00:04:44,000
"אתה בסדר עם זה?"
והוא ענה, "בטח. מה, זה לא נכון?"

99
00:04:44,000 --> 00:04:45,370
הם פשוט שינו את הסדר,
זה הכל.

100
00:04:45,370 --> 00:04:46,910
בכל אופן,
שלושת הילדים נכנסו,

101
00:04:46,910 --> 00:04:49,850
בני 4, עם מגבות על הראשים,
והניחו את התיבות,

102
00:04:49,850 --> 00:04:52,640
והילד הראשון אמר,
"אני מביא זהב."

103
00:04:53,060 --> 00:04:55,650
והשני אמר,
"אני מביא מור."

104
00:04:55,870 --> 00:04:58,050
והשלישי אמר,
"לבו-נא לך."

105
00:04:58,050 --> 00:05:07,290
[צחוק]

106
00:05:10,650 --> 00:05:13,000
המכנה המשותף כאן הוא
שילדים לוקחים סיכון.

107
00:05:13,000 --> 00:05:16,330
אם אינם יודעים, הם ינסו.

108
00:05:17,210 --> 00:05:19,780
אני צודק?
הם לא חוששים לטעות.

109
00:05:20,810 --> 00:05:24,000
איני אומר שלטעות זהה
ל-להיות יצירתי.

110
00:05:24,860 --> 00:05:25,860
מה שאנו כן יודעים הוא,

111
00:05:25,860 --> 00:05:28,000
שמי שאינו מוכן לטעות,

112
00:05:28,000 --> 00:05:30,610
לעולם לא ימציא
שום דבר מקורי.

113
00:05:30,610 --> 00:05:32,666
אם לא מוכנים לטעות.

114
00:05:33,182 --> 00:05:37,100
וכשהם מתבגרים, רוב הילדים
מאבדים יכולת זו.

115
00:05:37,100 --> 00:05:39,750
הם מתחילים לחשוש לטעות.

116
00:05:39,820 --> 00:05:41,510
אגב, כך אנו מנהלים
את החברות שלנו.

117
00:05:41,520 --> 00:05:43,220
אנו מוקיעים בגלל טעויות.

118
00:05:43,220 --> 00:05:45,570
וכיום אנו מנהלים
מערכות חינוך לאומיות,

119
00:05:45,570 --> 00:05:48,710
שבהן הכי גרוע
זה לעשות טעויות,

120
00:05:48,710 --> 00:05:53,720
והתוצאה היא שאנו מחנכים אנשים
להתרחק מיכולתם היצירתית.

121
00:05:54,420 --> 00:05:56,000
פיקאסו אמר פעם,

122
00:05:56,000 --> 00:05:58,470
שכל הילדים נולדים אמנים.

123
00:05:58,490 --> 00:06:01,680
הבעיה היא
להישאר אמנים כשגדלים.

124
00:06:01,760 --> 00:06:02,970
אני מאמין בכך בכל לבי:

125
00:06:02,970 --> 00:06:05,000
איננו גדלים
ונעשים יותר יצירתיים,

126
00:06:05,000 --> 00:06:06,760
אלא מתרחקים מכך,

127
00:06:06,990 --> 00:06:09,140
יותר נכון, מחנכים אותנו
להתרחק מהיצירתיות.

128
00:06:09,580 --> 00:06:11,170
מדוע זה כך?

129
00:06:11,980 --> 00:06:15,140
עד לפני 5 שנים
גרתי בסטרטפורד-און-אבון.

130
00:06:15,140 --> 00:06:17,130
למעשה, עברנו מסטרטפורד
ללוס אנג'לס.

131
00:06:17,930 --> 00:06:20,350
אתם ודאי מתארים לעצמכם
איזה מעבר חלק זה היה.

132
00:06:20,410 --> 00:06:22,000
[צחוק]

133
00:06:22,000 --> 00:06:24,000
למעשה, גרנו במקום בשם סניטרפילד,

134
00:06:24,000 --> 00:06:25,180
ממש ליד סטרטפורד,

135
00:06:25,180 --> 00:06:27,883
ושם נולד אביו של שייקספיר.

136
00:06:28,163 --> 00:06:30,426
עברה לכם בראש מחשבה פתאומית?
לי כן.

137
00:06:30,426 --> 00:06:33,000
לא חשבתם
שלשייקספיר היה אבא, נכון?

138
00:06:33,000 --> 00:06:34,810
נכון? כי אינכם חושבים

139
00:06:34,810 --> 00:06:37,000
על שייקספיר כעל ילד, נכון?

140
00:06:37,000 --> 00:06:40,000
שייקספיר בן 7?
מעולם לא חשבתי על זה. כלומר,

141
00:06:40,000 --> 00:06:41,200
הוא היה מתישהו בן 7.

142
00:06:41,200 --> 00:06:43,633
הוא ודאי למד אנגלית
אצל מישהו, נכון?

143
00:06:43,633 --> 00:06:48,922
[צחוק]

144
00:06:50,652 --> 00:06:52,411
מטריד, נכון?

145
00:06:52,411 --> 00:06:57,080
[צחוק]

146
00:06:59,940 --> 00:07:00,976
"תשתדל יותר!"

147
00:07:05,376 --> 00:07:06,932
שולחים אותו למיטה
בלי ארוחת ערב.

148
00:07:06,932 --> 00:07:09,210
אבא אומר לשייקספיר,
"לך עכשיו למיטה!"

149
00:07:09,210 --> 00:07:10,950
לוויליאם שייקספיר.
"תניח מיד את העפרון.

150
00:07:11,560 --> 00:07:13,453
"ותפסיק לדבר ככה.

151
00:07:17,273 --> 00:07:18,926
"זה מביך את כולם."

152
00:07:18,926 --> 00:07:23,000
[צחוק]

153
00:07:23,920 --> 00:07:29,010
בכל אופן, עברנו מסטרטפורד
ללוס אנג'לס,

154
00:07:29,340 --> 00:07:31,410
בעצם, אני רוצה
לומר מילה על המעבר.

155
00:07:31,410 --> 00:07:33,000
בני לא רצה לבוא.

156
00:07:33,000 --> 00:07:35,840
יש לי שני ילדים.
בני היום בן 21 ובתי בת 16.

157
00:07:35,840 --> 00:07:38,000
הוא לא רצה לבוא ללוס אנג'לס.
היא מצאה חן בעיניו,

158
00:07:38,000 --> 00:07:44,500
אך היתה לו חברה באנגליה.
אהבת חייו, שרה.

159
00:07:44,640 --> 00:07:46,140
הוא הכיר אותה רק חודש.

160
00:07:47,450 --> 00:07:49,820
דעו לכם שזה כמו
ארבע שנות נישואין,

161
00:07:50,730 --> 00:07:52,690
כי בגיל 16 זה המון זמן.

162
00:07:52,690 --> 00:07:54,000
בכל אופן,
הוא היה עצוב במטוס,

163
00:07:54,000 --> 00:07:56,000
ואמר, "לעולם לא אמצא
בחורה כמו שרה,"

164
00:07:56,750 --> 00:07:58,986
והאמת, זה שימח אותנו מאד,
כי...

165
00:07:58,986 --> 00:08:06,342
[צחוק]

166
00:08:07,212 --> 00:08:10,000
מפני שהיא היתה
הסיבה העיקרית לכך שעזבנו.

167
00:08:10,000 --> 00:08:15,430
[צחוק]

168
00:08:16,200 --> 00:08:18,050
אך אתה קולט משהו,
כשאתה עובר לאמריקה

169
00:08:18,050 --> 00:08:19,430
ומסתובב בעולם:

170
00:08:19,430 --> 00:08:22,970
בכל מערכת חינוך בעולם
יש אותה היררכיה של נושאים.

171
00:08:23,160 --> 00:08:24,630
בכולן. לא משנה לאן תיסע.

172
00:08:24,630 --> 00:08:26,000
אולי חשבתם אחרת. אך לא.

173
00:08:26,220 --> 00:08:28,690
בראש ניצבות המתמטיקה והשפות,

174
00:08:28,810 --> 00:08:31,000
אחר כך המקצועות ההומניים,
ובתחתית - האמנויות.

175
00:08:31,000 --> 00:08:32,540
בכל מקום עלי-אדמות.

176
00:08:32,540 --> 00:08:35,840
וכמעט בכל מערכת יש גם

177
00:08:35,840 --> 00:08:37,620
היררכיה במקצועות האמנות.

178
00:08:37,620 --> 00:08:40,000
האמנות והמוסיקה זוכים בביה"ס
למעמד גבוה יותר

179
00:08:40,000 --> 00:08:43,590
מאשר דרמה ומחול.
אין מערכת חינוך אחת בעולם

180
00:08:43,590 --> 00:08:45,680
שבה המורים רוקדים כל יום
בפני התלמידים

181
00:08:45,680 --> 00:08:48,000
באותה רצינות
כפי שמלמדים מתמטיקה. מדוע?

182
00:08:48,000 --> 00:08:50,850
מדוע לא?
לדעתי זה חשוב.

183
00:08:50,960 --> 00:08:53,310
לדעתי המתמטיקה חשובה.
אך כך גם המחול.

184
00:08:53,310 --> 00:08:55,890
ילדים ירקדו כל הזמן
אם ירשו להם. כך גם כולנו.

185
00:08:55,890 --> 00:08:58,990
לכולנו יש גוף, נכון?
החמצתי איזה שיעור?

186
00:08:59,050 --> 00:09:01,810
[צחוק]

187
00:09:02,190 --> 00:09:03,510
באמת. מה שקורה הוא,

188
00:09:03,510 --> 00:09:05,000
שכאשר הילדים גדלים
אנו מתחילים לחנך אותם

189
00:09:05,000 --> 00:09:08,480
בהדרגה מהמתניים כלפי מעלה,
ומתרכזים בראש.

190
00:09:08,480 --> 00:09:10,510
ומעט יותר בצד מסוים.

191
00:09:11,820 --> 00:09:14,000
אם הייתם מבקרים
במערכת החינוך כחייזרים,

192
00:09:14,000 --> 00:09:17,000
ושואלים,
"למה החינוך הציבורי טוב?"

193
00:09:17,000 --> 00:09:19,560
תיאלצו לקבוע--
אם תשפטו לפי התוצרת,

194
00:09:19,570 --> 00:09:22,430
לפי אלה שמצליחים
ועושים את כל שצריך,

195
00:09:22,580 --> 00:09:25,530
הנחמדים שזוכים
בכל הנקודות, המנצחים--

196
00:09:25,530 --> 00:09:29,380
לדעתי תיאלצו להסיק שכל מטרת
החינוך הציבורי בכל העולם

197
00:09:29,380 --> 00:09:33,420
היא לייצר
פרופסורים באוניברסיטה, נכון?

198
00:09:33,420 --> 00:09:34,970
אלה נחשבים הכי טובים.

199
00:09:34,970 --> 00:09:37,980
אני הייתי כזה. הרי לכם.

200
00:09:37,980 --> 00:09:40,480
[צחוק]

201
00:09:41,110 --> 00:09:43,600
אני אוהב פרופסורים של אוניברסיטה,
אבל אתם יודעים,

202
00:09:43,600 --> 00:09:47,550
איננו צריכים לנופף בהם כמופת
לכל הישגי האנושות.

203
00:09:47,550 --> 00:09:49,480
הם רק צורת חיים מסוימת,

204
00:09:50,000 --> 00:09:52,390
רק צורת חיים נוספת.
אך הם די מוזרים,

205
00:09:52,400 --> 00:09:54,210
אני אומר זאת
מתוך חיבה להם.

206
00:09:54,380 --> 00:09:57,000
מנסיוני,
יש משהו מוזר בפרופסורים -

207
00:09:57,000 --> 00:10:00,000
לא כולם-- אבל באופן טיפוסי
הם חיים בתוך הראש.

208
00:10:00,000 --> 00:10:03,130
הם חיים שם למעלה,
מעט יותר בצד מסוים.

209
00:10:03,440 --> 00:10:06,230
במידה מסוימת הם נטולי-גוף,
די פשוטו כמשמעו.

210
00:10:06,230 --> 00:10:08,250
הם רואים בגופם

211
00:10:08,250 --> 00:10:10,400
מעין מערכת תובלה
עבור ראשיהם.

212
00:10:10,400 --> 00:10:15,430
[צחוק]

213
00:10:15,930 --> 00:10:17,190
נכון?

214
00:10:17,190 --> 00:10:19,630
אמצעי להביא את הראש לישיבות.

215
00:10:20,100 --> 00:10:23,370
[צחוק]

216
00:10:24,970 --> 00:10:28,210
אגב, אם אתם באמת מחפשים
עדות לחוויות חוץ-גופיות,

217
00:10:29,010 --> 00:10:32,210
זמנו את עצמכם לועידה
של אקדמאים בכירים,

218
00:10:32,570 --> 00:10:35,000
ותקפצו לדיסקוטק בערב הסיום.

219
00:10:35,000 --> 00:10:39,390
[צחוק] תראו שם
גברים ונשים מבוגרים

220
00:10:39,390 --> 00:10:43,246
מתעוותים ללא-שליטה מחוץ לקצב,

221
00:10:45,946 --> 00:10:47,002
מחכים שזה ייגמר,

222
00:10:47,002 --> 00:10:48,580
כדי שיוכלו להסתלק
ולכתוב על זה מאמר.

223
00:10:51,170 --> 00:10:54,500
מערכת החינוך שלנו מבוססת
על רעיון היכולת האקדמית.

224
00:10:54,870 --> 00:10:56,000
ויש לכך סיבה.

225
00:10:56,000 --> 00:10:58,160
כל השיטה הומצאה--
בכל העולם

226
00:10:58,220 --> 00:11:01,940
לא היו באמת מערכות חינוך ציבוריות
לפני המאה ה-19.

227
00:11:02,140 --> 00:11:04,970
כולן נוצרו כדי לענות
על דרישות התיעוש.

228
00:11:04,970 --> 00:11:07,670
כך שההיררכיה מעוגנת
בשני רעיונות.

229
00:11:07,670 --> 00:11:11,000
אחד, שהנושאים השימושיים ביותר
לצרכי עבודה

230
00:11:11,000 --> 00:11:13,790
נמצאים בראש הרשימה.
כך שכנראה היטו אתכם בעדינות,

231
00:11:13,860 --> 00:11:16,640
כשהייתם ילדים בבי"ס,
הרחק מהדברים שאהבתם

232
00:11:16,640 --> 00:11:20,000
בנימוק שלא תצליחו
למצוא בתחום הזה עבודה. נכון?

233
00:11:20,000 --> 00:11:21,740
אל תעסוק במוסיקה,
הרי לא תהיה מוסיקאי;

234
00:11:21,740 --> 00:11:23,820
אל תתעסק באמנות,
כי לא תהיה אמן.

235
00:11:24,230 --> 00:11:28,060
ייעוץ מעודן,
אך כיום, מוטעה מיסודו.

236
00:11:28,060 --> 00:11:30,230
כל העולם עובר מהפכה.

237
00:11:30,230 --> 00:11:32,300
והתחום השני הוא כישורים אקדמיים,

238
00:11:32,300 --> 00:11:34,350
שממש השתלט
על השקפתנו על האינטליגנציה,

239
00:11:34,350 --> 00:11:37,640
כי האוניברסיטאות מעצבות
את המערכת בדמותן.

240
00:11:37,920 --> 00:11:39,130
אם תחשבו על זה,
כל המערכת

241
00:11:39,130 --> 00:11:40,470
של החינוך הציבורי בעולם

242
00:11:40,470 --> 00:11:43,000
היא חלק מהתהליך
של כניסה לאוניברסיטה.

243
00:11:43,710 --> 00:11:47,150
ועקב כך כשרונות מעולים רבים,
אנשים מבריקים ויצירתיים,

244
00:11:47,270 --> 00:11:48,510
חושבים שהם נטולי-כישורים,

245
00:11:49,110 --> 00:11:50,700
כי הדברים בהם היו טובים בביה"ס

246
00:11:50,700 --> 00:11:53,410
לא זכו להערכה,
או אפילו הוקעו.

247
00:11:53,410 --> 00:11:55,750
ולדעתי איננו יכולים
להרשות לעצמנו להמשיך כך.

248
00:11:55,750 --> 00:11:58,000
ב-30 השנה הבאות, לפי "אונסקו",

249
00:11:58,000 --> 00:12:01,000
יותר אנשים בעולם
יסיימו את לימודיהם

250
00:12:01,000 --> 00:12:03,390
כבוגרי מערכת החינוך
מאשר אי-פעם בהיסטוריה.

251
00:12:03,390 --> 00:12:06,530
יותר אנשים, וזהו שילוב
של כל מה שדיברנו עליו -

252
00:12:06,530 --> 00:12:08,690
הטכנולוגיה והשפעתה
על אופי העבודה,

253
00:12:08,690 --> 00:12:12,000
הדמוגרפיה והתפוצצות האוכלוסין העצומה.

254
00:12:12,000 --> 00:12:15,930
לפתע התארים
אינם שווים דבר. נכון?

255
00:12:16,830 --> 00:12:19,890
כשהייתי סטודנט, אם היה לך תואר,
היתה לך עבודה.

256
00:12:19,890 --> 00:12:22,290
אם לא היתה לך עבודה,
זה כי לא רצית.

257
00:12:22,290 --> 00:12:25,000
והאמת, אני לא רציתי.
[צחוק]

258
00:12:25,000 --> 00:12:29,300
אך כיום, ילדים עם תארים
לעתים קרובות

259
00:12:29,300 --> 00:12:31,850
הולכים הביתה לשחק
משחקי וידאו,

260
00:12:32,120 --> 00:12:34,960
כי אתה צריך אם-איי למשרה
שדרשה פעם רק בי-איי,

261
00:12:34,960 --> 00:12:37,000
ותואר דוקטור לכל השאר.

262
00:12:37,000 --> 00:12:39,000
זהו תהליך של
אינפלציה אקדמית.

263
00:12:39,000 --> 00:12:40,740
והוא מורה על כך
שכל מבנה החינוך

264
00:12:40,740 --> 00:12:41,970
משתנה מתחת לרגלינו.

265
00:12:41,970 --> 00:12:44,000
אנו זקוקים לשינוי קיצוני
בהשקפתנו על האינטליגנציה.

266
00:12:44,290 --> 00:12:46,040
אנו יודעים אודות האינטליגנציה
שלושה דברים:
.

267
00:12:46,040 --> 00:12:49,150
אחד, היא מגוונת.
אנו חושבים על העולם בכל הדרכים

268
00:12:49,150 --> 00:12:51,000
בהן אנו חווים אותו.
אנו חושבים ויזואלית,

269
00:12:51,000 --> 00:12:53,570
אנו חושבים בצליל,
במושגי התמצאות במרחב.

270
00:12:53,570 --> 00:12:56,070
אנו חושבים במושגים מופשטים,
ואנו חושבים בתנועה.

271
00:12:56,310 --> 00:12:59,000
שנית, האינטליגנציה היא דינמית.

272
00:12:59,700 --> 00:13:02,000
אם מתבוננים באינטראקציות
שמבצע המוח האנושי,

273
00:13:02,000 --> 00:13:04,640
כפי ששמענו אתמול
במספר הרצאות,

274
00:13:04,640 --> 00:13:07,210
האינטליגנציה אינטראקטיבית להפליא.

275
00:13:07,210 --> 00:13:10,000
המוח אינו מחולק למדורים.

276
00:13:10,000 --> 00:13:12,500
למעשה, היצירתיות--
שאני מגדיר כתהליך

277
00:13:12,500 --> 00:13:15,000
של העלאת רעיונות מקוריים
ובעלי-ערך,

278
00:13:15,000 --> 00:13:18,000
מתרחשת הרבה יותר
הודות ליחסי הגומלין

279
00:13:18,000 --> 00:13:21,000
שבין דרכים שונות של ראיית דברים.

280
00:13:21,850 --> 00:13:23,900
המוח הינו במכוון-- אגב,

281
00:13:23,900 --> 00:13:26,000
יש מעבר עצבי בין שני
חצאי המוח

282
00:13:26,000 --> 00:13:28,290
הקרוי כפיס-המוח.
הוא עבה יותר אצל נשים

283
00:13:29,230 --> 00:13:31,230
אם לשפוט לפי הלן מאתמול, לדעתי

284
00:13:31,570 --> 00:13:34,000
זו אולי הסיבה מדוע
נשים טובות יותר בריבוי-משימות

285
00:13:34,000 --> 00:13:36,110
אתן באמת כאלה, לא?

286
00:13:36,110 --> 00:13:39,000
יש מחקרים רבים על כך.
אך אני יודע מנסיוני האישי,

287
00:13:39,000 --> 00:13:41,000
אם אשתי מבשלת בבית ארוחה--

288
00:13:41,000 --> 00:13:43,203
מה שלא קורה הרבה,

289
00:13:43,733 --> 00:13:45,148
תודה לאל.

290
00:13:45,148 --> 00:13:47,703
[צחוק]

291
00:13:47,703 --> 00:13:49,170
לא, יש דברים שהיא טובה בהם,

292
00:13:49,290 --> 00:13:50,630
אך אם היא מבשלת,

293
00:13:50,630 --> 00:13:52,000
היא משוחחת בו-זמנית
עם אנשים בטלפון

294
00:13:52,000 --> 00:13:54,630
מדברת עם הילדים,
מסיידת את התקרה,

295
00:13:55,700 --> 00:13:58,000
מבצעת ניתוח לב פתוח.

296
00:13:58,000 --> 00:14:01,000
אם אני מבשל,
הדלת סגורה, הילדים בחוץ,

297
00:14:01,000 --> 00:14:04,550
הטלפון מנותק, ואם היא נכנסת
זה מפריע לי. אני אומר,

298
00:14:04,560 --> 00:14:07,363
"טרי, בבקשה, אני מנסה
לטגן ביצה, בחייך!"

299
00:14:07,363 --> 00:14:12,432
[צחוק]

300
00:14:14,232 --> 00:14:15,941
"תעזבי אותי בשקט!"

301
00:14:17,041 --> 00:14:19,740
למעשה, אתם מכירים
את הקטע הפילוסופי ההוא,

302
00:14:19,740 --> 00:14:21,860
אם עץ נופל ביער
ואיש אינו שומע,

303
00:14:21,860 --> 00:14:24,550
האם זה קרה?
זוכרים את העץ ההוא?

304
00:14:24,550 --> 00:14:26,700
ראיתי לאחרונה חולצת טי נהדרת
שעליה כתוב:

305
00:14:27,200 --> 00:14:30,920
"אם גבר מביע את דעתו ביער
ואין אישה ששומעת אותו,

306
00:14:30,920 --> 00:14:33,063
"האם הוא עדיין טועה?"

307
00:14:33,063 --> 00:14:38,306
[צחוק]

308
00:14:40,056 --> 00:14:42,050
והדבר השלישי
בנוגע לאינטליגנציה הוא,

309
00:14:42,050 --> 00:14:43,780
שהיא מובהקת.

310
00:14:44,180 --> 00:14:45,900
אני עובד עכשיו על ספר חדש
בשם "התגלות",

311
00:14:45,900 --> 00:14:48,440
שמבוסס על סדרת ראיונות,
עם אנשים שמספרים

312
00:14:48,440 --> 00:14:50,110
איך גילו את כשרונם.

313
00:14:50,320 --> 00:14:52,460
מרתק אותי
איך אנשים הגיעו לכך.

314
00:14:52,810 --> 00:14:55,420
זה החל בעצם משיחה
שהיתה לי עם אישה נפלאה,

315
00:14:55,420 --> 00:14:56,846
שמרבית האנשים אולי לא שמעו אודותיה,

316
00:14:56,846 --> 00:14:58,882
ג'יליאן לין, שמעתם עליה?

317
00:14:59,192 --> 00:15:00,820
כמה שמעו. היא כוריאוגרפית

318
00:15:00,820 --> 00:15:02,000
וכולם מכירים את עבודתה.

319
00:15:02,000 --> 00:15:04,610
היא עשתה את "קאטס"
ואת "פנטום האופרה".

320
00:15:04,610 --> 00:15:08,000
היא נהדרת.
הייתי בהנהלת הבלט המלכותי באנגליה,

321
00:15:08,000 --> 00:15:10,600
כמו שאתם רואים.
[צחוק]

322
00:15:10,930 --> 00:15:12,300
סעדנו ביחד יום אחד,
ושאלתי אותה:

323
00:15:12,300 --> 00:15:14,300
"איך הגעת להיות רקדנית?"
והיא אמרה,

324
00:15:14,300 --> 00:15:15,840
וזה מעניין.
כשהיא היתה בביה"ס,

325
00:15:15,840 --> 00:15:17,286
היא היתה חסרת-תקנה,

326
00:15:18,052 --> 00:15:20,520
וביה"ס, בשנות השלושים,
כתב להוריה:

327
00:15:20,520 --> 00:15:22,013
"לדעתנו ג'יליאן סובלת מליקוי-למידה."

328
00:15:22,533 --> 00:15:24,186
היא לא יכלה להתרכז,
היתה מתנועעת בעצבנות.

329
00:15:24,186 --> 00:15:27,550
לדעתי היום היו אומרים
שיש לה הפרעת-קשב, נכון?

330
00:15:28,270 --> 00:15:31,920
אך אלה היו שנות ה-30,
ועוד לא המציאו את זה.

331
00:15:32,500 --> 00:15:35,000
הבעיה הזו לא היתה זמינה.
[צחוק]

332
00:15:37,770 --> 00:15:40,220
אנשים לא ידעו שאפשר
שיהיה להם את זה.

333
00:15:42,570 --> 00:15:46,240
היא הלכה למומחה אחד,

334
00:15:46,690 --> 00:15:49,790
בחדר מצופה עץ-אלון.
והיא היתה שם עם אימה,

335
00:15:49,790 --> 00:15:52,430
הושיבו אותה על כיסא בקצה,

336
00:15:52,430 --> 00:15:53,930
והיא ישבה 20 דקות
על כפות ידיה,

337
00:15:53,930 --> 00:15:55,210
בעוד האיש הזה
משוחח עם אימה

338
00:15:55,210 --> 00:15:57,493
על כל הבעיות של ג'יליאן בביה"ס.

339
00:15:57,493 --> 00:15:58,226
בסוף --

340
00:15:58,306 --> 00:16:01,760
כי אנשים היו מוטרדים ממצבה,
היא איחרה בהכנת שיעורי הבית וכו'

341
00:16:01,760 --> 00:16:02,710
ילדה בת 8--

342
00:16:02,840 --> 00:16:06,370
בסוף, הרופא ניגש,
ישב ליד ג'יליאן ואמר:

343
00:16:06,370 --> 00:16:08,606
"ג'יליאן, הקשבתי לכל הדברים
שאימך סיפרה לי,

344
00:16:08,606 --> 00:16:10,590
"ואני צריך לדבר איתה ביחידות."

345
00:16:10,790 --> 00:16:13,800
"חכי כאן, תיכף נחזור.
זה לא ייקח הרבה זמן."

346
00:16:13,800 --> 00:16:16,050
והם יצאו והשאירו אותה לבד.

347
00:16:16,050 --> 00:16:17,780
אך בדרך החוצה
הוא הפעיל את הרדיו

348
00:16:17,780 --> 00:16:19,580
שעמד על שולחנו,

349
00:16:20,130 --> 00:16:22,140
וכשהם יצאו מהחדר,
הוא אמר לאימה:

350
00:16:22,140 --> 00:16:25,890
"רק תעמדי ותסתכלי בה."
וברגע שהם יצאו,

351
00:16:25,890 --> 00:16:29,340
כך סיפרה, היא קפצה על רגליה
והתנועעה עם המוסיקה.

352
00:16:29,760 --> 00:16:32,720
הם צפו בה כמה דקות,
והוא פנה אל אימה ואמר:

353
00:16:32,720 --> 00:16:37,000
"גברת לין, ג'יליאן אינה חולה.
היא רקדנית.

354
00:16:38,040 --> 00:16:39,500
"קחי אותה לבי"ס למחול."

355
00:16:39,500 --> 00:16:41,190
שאלתי, "ומה קרה אז?"
והיא אמרה:

356
00:16:41,190 --> 00:16:42,213
"זה מה שהיא עשתה.

357
00:16:42,213 --> 00:16:44,026
"איני יכולה לתאר לך
כמה נהדר זה היה.

358
00:16:44,026 --> 00:16:46,180
"נכנסנו לחדר והוא היה מלא
באנשים כמוני.

359
00:16:46,350 --> 00:16:49,000
"אנשים שלא יכולים לשבת בשקט.

360
00:16:49,000 --> 00:16:50,666
"שצריכים להתנועע כדי לחשוב."

361
00:16:51,466 --> 00:16:53,572
שצריכים להתנועע כדי לחשוב.

362
00:16:53,752 --> 00:16:56,040
הם רקדו בלט, 'טאפ', ג'אז,

363
00:16:56,040 --> 00:16:57,420
מחול מודרני, מחול עכשווי.

364
00:16:57,420 --> 00:16:59,650
לבסוף היא נבחנה
לביה"ס לבלט המלכותי,

365
00:16:59,860 --> 00:17:02,370
ונעשתה סוליסטית.
היתה לה קריירה נפלאה בבלט המלכותי.

366
00:17:02,650 --> 00:17:04,820
היא סיימה את
בי"ס הבלט המלכותי

367
00:17:04,820 --> 00:17:08,000
וייסדה להקה משלה,
"להקת המחול של ג'יליאן לין",

368
00:17:08,000 --> 00:17:09,150
פגשה את אנדרו לויד וובר.

369
00:17:09,150 --> 00:17:11,080
היתה אחראית לכמה
מהפקות התיאטרון המוסיקליות

370
00:17:11,080 --> 00:17:13,696
המצליחות ביותר בהיסטוריה,
הסבה עונג למיליונים,

371
00:17:13,696 --> 00:17:15,384
והיא מולטי-מיליונרית.

372
00:17:15,600 --> 00:17:19,600
מישהו אחר היה אולי
רושם לה תרופות ואומר לה להירגע.

373
00:17:20,440 --> 00:17:22,093
כעת, לדעתי...

374
00:17:22,093 --> 00:17:27,496
[מחיאות כפיים]

375
00:17:27,996 --> 00:17:31,780
לדעתי, זו תמצית העניין:
אל גור דיבר באחד הערבים

376
00:17:31,820 --> 00:17:36,250
על אקולוגיה,
ועל המהפכה שהחלה רייצ'ל קרסון.

377
00:17:36,910 --> 00:17:39,000
אני מאמין שתקוותנו היחידה לעתיד

378
00:17:39,000 --> 00:17:42,880
היא לאמץ תפיסה חדשה
לגבי האקולוגיה האנושית,

379
00:17:42,960 --> 00:17:45,650
שבה נתחיל לארגן מחדש
את האופן בו אנו תופשים

380
00:17:45,670 --> 00:17:47,820
את עושרה של היכולת האנושית.

381
00:17:48,000 --> 00:17:51,550
מערכת החינוך שלנו
חפרה עד כה במוחותינו

382
00:17:51,550 --> 00:17:53,666
כפי שאנו כורים ועושקים את
כדור הארץ:

383
00:17:53,666 --> 00:17:55,332
כדי להפיק מצרך מסוים.

384
00:17:55,332 --> 00:17:57,840
ולטווח הארוך, זה לא לטובתנו.

385
00:17:57,840 --> 00:17:59,760
עלינו לשקול מחדש
את עקרונות היסוד

386
00:17:59,760 --> 00:18:02,000
עליהם אנו מחנכים את ילדינו.

387
00:18:02,000 --> 00:18:04,290
יש ציטוט נהדר
מאת ג'ונה סאלק, שאמר:

388
00:18:06,000 --> 00:18:09,000
"אם כל החרקים ייכחדו
מעל פני האדמה,

389
00:18:09,000 --> 00:18:12,750
"ייעלמו תוך 50 שנה
כל החיים עלי-אדמות.

390
00:18:13,270 --> 00:18:16,060
"אם כל בני האדם
ייכחדו מן העולם,

391
00:18:16,570 --> 00:18:19,560
"תוך 50 שנה
כל צורות החיים ישגשגו."

392
00:18:20,370 --> 00:18:21,700
והוא צודק.

393
00:18:22,160 --> 00:18:26,230
TED מעלה על נס
את מתנת הדמיון האנושי.

394
00:18:26,230 --> 00:18:30,310
עלינו לוודא שנשתמש
במתנה זו בחוכמה

395
00:18:30,410 --> 00:18:34,250
ושנסיט ממסלולם כמה מהתסריטים
עליהם שוחחנו.

396
00:18:34,250 --> 00:18:35,740
והדרך היחידה לכך היא,

397
00:18:35,740 --> 00:18:39,120
לזהות את העושר האמיתי
של יכולותינו היצירתיות,

398
00:18:39,540 --> 00:18:42,530
ולזהות בילדינו את התקווה
שהם מגלמים.

399
00:18:42,800 --> 00:18:46,480
ומשימתנו היא לחנכם כאדם שלם,
כך שיוכלו להתמודד עם עתיד זה.

400
00:18:46,480 --> 00:18:49,000
אגב, אנו אולי לא נזכה
לראות עתיד זה,

401
00:18:49,160 --> 00:18:52,000
אך הם כן.
ותפקידנו הוא לסייע להם

402
00:18:52,000 --> 00:18:54,590
להפיק ממנו משהו.
תודה רבה לכם.

403
00:18:54,590 --> 00:19:07,200
[מחיאות כפיים]