WEBVTT

00:00:00.840 --> 00:00:02.096
אני ציירת.

00:00:02.120 --> 00:00:04.696
אני מציירת ציורים פיגורוטיביים
גדולי מימדים,

00:00:04.720 --> 00:00:06.120
כלומר אני מציירת אנשים.

00:00:06.840 --> 00:00:08.039
ככה.

00:00:08.840 --> 00:00:11.616
אבל הערב אני נמצאת פה
כדי לספר לכם משהו אישי

00:00:11.640 --> 00:00:14.320
ששינה את היצירה שלי
ואת הפרספקטיבה שלי.

00:00:15.520 --> 00:00:17.216
זה משהו שכולנו עוברים,

00:00:17.240 --> 00:00:20.840
וכולי תקווה שהניסיון שלי
יהיה לעזר למישהו אחר.

NOTE Paragraph

00:00:22.520 --> 00:00:26.096
קצת רקע על עצמי: 
אני הצעירה משמונה אחים.

00:00:26.120 --> 00:00:28.296
כן, יש שמונה ילדים במשפחה שלי.

00:00:28.320 --> 00:00:30.656
יש לי שישה אחים בכורים ואחות.

00:00:30.680 --> 00:00:32.880
על מנת להמחיש לכם איך זה הרגיש,

00:00:33.720 --> 00:00:35.736
כשמשפחתי יצאה לחופשה,

00:00:35.760 --> 00:00:37.456
היה לנו אוטובוס.

NOTE Paragraph

00:00:37.480 --> 00:00:38.680
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:00:40.920 --> 00:00:43.656
הסופר-אמא שלי 
הסיעה אותנו בכל העיר

00:00:43.680 --> 00:00:46.416
לפעילויות בחוגים שונים -

00:00:46.440 --> 00:00:47.640
לא באוטובוס.

00:00:48.920 --> 00:00:50.640
היה לנו גם אוטו רגיל.

00:00:51.920 --> 00:00:53.736
היא לקחה אותי לשיעורי אמנות,

00:00:53.760 --> 00:00:55.016
ולא רק לאחד או שניים.

00:00:55.040 --> 00:01:00.616
היא לקחה אותי לכל שיעור אמנות אפשרי
מאז שהייתי בת שמונה ועד שמלאו לי 16,

00:01:00.640 --> 00:01:02.280
כי זה כל מה שרציתי לעשות.

00:01:02.760 --> 00:01:05.400
פעם היא אפילו השתתפה בשיעור
יחד איתי בניו יורק.

NOTE Paragraph

00:01:06.040 --> 00:01:09.736
בהיותי הצעירה מבין השמונה,
פיתחתי כמה כישורי הישרדות.

00:01:09.760 --> 00:01:11.296
כלל מספר אחד:

00:01:11.320 --> 00:01:14.280
אל תתני לאחיך הגדול 
לראות אותך עושה משהו מטומטם.

00:01:15.600 --> 00:01:18.096
לכן למדתי להיות שקטה ומסודרת

00:01:18.120 --> 00:01:20.760
ודאגתי לחיות על פי הכללים
ולשמור על מרחק.

NOTE Paragraph

00:01:21.520 --> 00:01:24.616
אבל ציור היה המקום
בו אני קבעתי את הכללים.

00:01:24.640 --> 00:01:26.280
הוא היה עולמי הפרטי.

00:01:27.560 --> 00:01:30.440
בגיל 14 כבר ידעתי 
שאני באמת רוצה לעסוק באמנות.

00:01:31.880 --> 00:01:35.200
התוכנית הגדולה שלי הייתה לעבוד במלצרות
ובכך לממן את מקצוע הציור.

00:01:36.440 --> 00:01:38.296
אז המשכתי לחדד את הכישורים שלי.

00:01:38.320 --> 00:01:40.456
סיימתי את לימודי תואר שני באמנות,

00:01:40.480 --> 00:01:43.776
ובתערוכה הראשונה שלי, 
אחי שאל אותי:

00:01:43.800 --> 00:01:46.776
"מה הן הנקודות האדומות האלה
ליד כל ציור?"

00:01:46.800 --> 00:01:48.800
איש לא היה מופתע יותר ממני.

00:01:49.560 --> 00:01:52.016
משמעות הנקודות האדומות הייתה
שהציורים נמכרו

00:01:52.040 --> 00:01:54.136
ואוכל לשלם שכר דירה

00:01:54.160 --> 00:01:55.480
באמצעות ציור.

00:01:56.040 --> 00:01:59.376
טוב, בדירה שלי היו רק 
ארבעה שקעים חשמליים,

00:01:59.400 --> 00:02:02.696
ולא יכולתי להפעיל 
מיקרוגל וטוסטר בו זמנית,

00:02:02.720 --> 00:02:04.960
אבל, עדיין, 
אוכל לשלם את שכר הדירה.

00:02:05.480 --> 00:02:06.680
לא הייתה מאושרת ממני.

NOTE Paragraph

00:02:08.000 --> 00:02:10.120
הנה ציור מאותה התקופה.

00:02:11.400 --> 00:02:13.536
רציתי שיהיה מציאותי ככל האפשר.

00:02:13.560 --> 00:02:15.960
הוא היה צריך להיות מדויק ואמין.

00:02:17.400 --> 00:02:21.720
זה היה המקום בו הייתי 
מנותקת ובשליטה מלאה.

NOTE Paragraph

00:02:23.680 --> 00:02:27.376
מאז, עשיתי קריירה
מציור אנשים בתוך מים.

00:02:27.400 --> 00:02:31.416
אמבטיות ומקלחות
היו הסביבה המושלמת.

00:02:31.440 --> 00:02:33.176
היא הייתה אינטימית ופרטית,

00:02:33.200 --> 00:02:37.416
ומים היוו אתגר מורכב
שהעסיק אותי במשך עשור שלם.

00:02:37.440 --> 00:02:39.976
ציירתי כ-200 ציורים כאלה,

00:02:40.000 --> 00:02:41.720
חלקם בגודל עד שניים וחצי מטר,

00:02:42.440 --> 00:02:43.680
כמו הציור הזה.

00:02:44.240 --> 00:02:48.736
כדי לצייר אותו, הוספתי קמח למי אמבטיה
כדי שיהפכו לעכורים

00:02:48.760 --> 00:02:51.736
ושפכתי שמן בישול מלמעלה

00:02:51.760 --> 00:02:53.096
והכנסתי לתוך זה בחורה,

00:02:53.120 --> 00:02:54.736
וכשהדלקתי את התאורה,

00:02:54.760 --> 00:02:57.520
זה היה כל כך יפה
שלא יכולתי לחכות כדי לצייר את זה.

00:02:58.080 --> 00:03:01.760
זה מה שהניע אותי - 
הסקרנות האימפולסיבית הזאת,

00:03:02.560 --> 00:03:04.496
תמיד בחיפוש אחרי חומר גלם חדש:

00:03:04.520 --> 00:03:06.480
ויניל, אדים, זכוכית.

00:03:07.000 --> 00:03:10.776
פעם שמתי מלא וזלין 
על הראש ועל השיער

00:03:10.800 --> 00:03:12.640
רק כדי לבדוק איך זה ייראה.

00:03:13.200 --> 00:03:14.416
אל תעשו את זה.

NOTE Paragraph

00:03:14.440 --> 00:03:15.880
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:03:18.120 --> 00:03:19.816
אז הכל התנהל כשורה.

00:03:19.840 --> 00:03:21.120
הייתי בכיוון הנכון.

00:03:21.600 --> 00:03:23.776
הייתי נחושה ומלאת מרץ

00:03:23.800 --> 00:03:25.280
ומוקפת באמנים,

00:03:25.880 --> 00:03:27.800
תמיד בדרכי למסיבות השקה ואירועים.

00:03:28.320 --> 00:03:31.216
חוויתי הצלחה והכרה

00:03:31.240 --> 00:03:34.600
ועברתי לדירה 
עם יותר מארבעה שקעים.

00:03:36.280 --> 00:03:38.136
אמא שלי ואני
היינו נשארות ערות עד מאוחר

00:03:38.160 --> 00:03:41.296
בדיבורים על הרעיונות האחרונים שלנו,
נותנות השראה זו לזו.

00:03:41.320 --> 00:03:43.040
היא הכינה כלי חרס יפהפיים.

NOTE Paragraph

00:03:44.960 --> 00:03:47.416
יש לי חבר בשם בו שצייר

00:03:47.440 --> 00:03:49.816
את אשתו ואותי רוקדות על החוף,

00:03:49.840 --> 00:03:51.507
וקרא לציור "שנות האור".

00:03:51.960 --> 00:03:54.576
שאלתי אותו את משמעות השם,
והוא הסביר:

00:03:54.600 --> 00:03:58.160
"זה קורה כשאת נכנסת לבגרות, 
אינך עוד ילדה,

00:03:58.960 --> 00:04:02.320
עם זאת, דאגות החיים
עדיין אינן מכבידות עליך."

00:04:03.000 --> 00:04:04.720
הוא צדק. אלה היו שנות האור.

NOTE Paragraph

00:04:06.560 --> 00:04:08.536
ב-8 באוקטובר, 2011

00:04:08.560 --> 00:04:10.616
שנות האור הגיעו לקיצן.

00:04:10.640 --> 00:04:12.520
אמא שלי אובחנה 
כחולה בסרטן הריאות.

00:04:15.160 --> 00:04:17.610
הסרטן התפשט לעצמותיה 
והגיע למוחה.

00:04:18.680 --> 00:04:20.935
כשהיא סיפרה לי, התמוטטתי.

00:04:20.959 --> 00:04:22.200
איבדתי את זה לגמרי.

00:04:23.720 --> 00:04:26.136
וכשסוף סוף אספתי את עצמי
והבטתי בה,

00:04:26.160 --> 00:04:27.736
הבנתי שלא מדובר בי.

00:04:27.760 --> 00:04:29.800
מדובר בלהבין כיצד לעזור לה.

00:04:31.000 --> 00:04:32.416
אבא שלי רופא,

00:04:32.440 --> 00:04:36.016
כך שהיה לנו יתרון גדול
שהוא תפס פיקוד,

00:04:36.040 --> 00:04:38.200
והוא עשה עבודה נפלאה
בטיפול בה.

00:04:38.720 --> 00:04:41.496
אבל גם אני רציתי לעשות
כל מה שביכולתי כדי לעזור,

00:04:41.520 --> 00:04:44.096
לכן רציתי לנסות 
כל דבר אפשרי.

00:04:44.120 --> 00:04:45.320
כולנו רצינו.

00:04:45.720 --> 00:04:47.656
עשיתי מחקר על 
תרופות אלטרנטיביות,

00:04:47.680 --> 00:04:50.760
דיאטות, דיאטות מיצים,
דיקור סיני.

00:04:51.600 --> 00:04:52.976
לבסוף, שאלתי אותה:

00:04:53.000 --> 00:04:54.600
"האם זה מה שאת רוצה שאעשה?"

00:04:55.280 --> 00:04:56.520
והיא ענתה: "לא."

00:04:57.360 --> 00:05:00.480
היא אמרה: "תאיטי את הקצב.
אזדקק לך מאוחר יותר."

NOTE Paragraph

00:05:04.160 --> 00:05:05.896
היא ידעה מה קורה,

00:05:05.920 --> 00:05:07.336
והיא ידעה את מה שהרופאים

00:05:07.360 --> 00:05:09.856
והמומחים והאינטרנט לא ידעו:

00:05:09.880 --> 00:05:11.840
איך היא רצתה לעבור את זה.

00:05:12.600 --> 00:05:13.840
הייתי צריכה רק לשאול אותה.

00:05:15.840 --> 00:05:17.936
הבנתי שאם אנסה לתקן את זה,

00:05:17.960 --> 00:05:19.160
אפספס את זה.

00:05:20.440 --> 00:05:22.056
אז התחלתי פשוט להיות איתה,

00:05:22.080 --> 00:05:24.480
תהיה המשמעות אשר תהיה
בכל מצב אפשרי,

00:05:25.400 --> 00:05:26.760
פשוט להקשיב לה באמת.

00:05:28.320 --> 00:05:32.360
אם לפני כן התנגדתי,
כעת ויתרתי,

00:05:33.200 --> 00:05:35.816
הפסקתי לנסות לשלוט
בבלתי נשלט

00:05:35.840 --> 00:05:38.400
ופשוט להיות שם 
בשבילה ואיתה.

00:05:39.760 --> 00:05:40.960
הזמן האט ממהלכו,

00:05:41.840 --> 00:05:43.360
והתאריך לא היה רלוונטי.

NOTE Paragraph

00:05:45.000 --> 00:05:46.480
פיתחנו מעין שגרה.

00:05:47.440 --> 00:05:50.760
מוקדם בכל בוקר הייתי נכנסת
אליה למיטה וישנה איתה.

00:05:51.160 --> 00:05:52.856
אחי היה מגיע לארוחת בוקר

00:05:52.880 --> 00:05:55.656
ושמחנו לשמוע את האוטו שלו
נכנס אל החניה.

00:05:55.680 --> 00:05:58.440
הייתי עוזרת לה לקום, 
אוחזת בידיה

00:05:59.200 --> 00:06:01.120
ומובילה אותה אל המטבח.

00:06:01.960 --> 00:06:05.216
היה לה ספל ענק 
שהכינה בעצמה

00:06:05.240 --> 00:06:07.040
והיא אהבה לשתות ממנו קפה,

00:06:07.800 --> 00:06:09.960
והיא אהבה לאכול
לחם סודה אירי לארוחת בוקר.

00:06:11.600 --> 00:06:12.976
לאחר מכן הייתה המקלחת,

00:06:13.000 --> 00:06:14.256
והיא אהבה את החלק הזה.

00:06:14.280 --> 00:06:15.816
היא אהבה את המים החמימים,

00:06:15.840 --> 00:06:19.296
אז הפכתי את זה 
להכי מהנה שאפשר,

00:06:19.320 --> 00:06:20.520
כמו ספא.

00:06:21.360 --> 00:06:23.096
אחותי עזרה לפעמים.

00:06:23.120 --> 00:06:25.416
הכנו מגבות חמות

00:06:25.440 --> 00:06:27.576
ונעלי בית מראש

00:06:27.600 --> 00:06:29.560
כדי שלא יהיה לה קר לרגע.

00:06:30.920 --> 00:06:32.200
הייתי מייבשת את שיערה.

00:06:33.200 --> 00:06:36.056
האחים שלי היו מגיעים בערב
עם הילדים שלהם,

00:06:36.080 --> 00:06:37.920
וזאת הייתה נקודת השיא
של היום שלה.

NOTE Paragraph

00:06:39.080 --> 00:06:41.400
עם הזמן התחלנו להשתמש 
בכיסא גלגלים,

00:06:42.080 --> 00:06:43.776
והיא כבר לא רצתה לאכול כל כך,

00:06:43.800 --> 00:06:48.960
והיא שתתה את הקפה שלה 
מתוך ספל תה הכי פצפון שמצאנו.

00:06:51.120 --> 00:06:52.976
כבר לא הצלחתי לתמוך בה לבד,

00:06:53.000 --> 00:06:55.280
ונאלצנו לשכור מטפלת
כדי לעזור לי עם המקלחות.

NOTE Paragraph

00:06:56.440 --> 00:06:59.056
הפעילויות היומיות 
הפשוטות האלה

00:06:59.080 --> 00:07:00.840
הפכו לריטואל הקדוש שלנו,

00:07:01.920 --> 00:07:03.736
וחזרנו עליהם מדי יום ביומו

00:07:03.760 --> 00:07:04.960
תוך כדי התקדמות המחלה.

00:07:05.560 --> 00:07:07.696
זה היה מעורר ענווה וכואב

00:07:07.720 --> 00:07:10.720
ובדיוק איפה שרציתי להיות.

00:07:12.160 --> 00:07:14.440
קראנו לתקופה הזאת "הנורא ביופיו."

NOTE Paragraph

00:07:16.280 --> 00:07:19.976
היא נפטרה ב-26 באוקטובר, 2012.

00:07:20.000 --> 00:07:23.680
שנה ושלושה שבועות
לאחר האבחון.

00:07:24.760 --> 00:07:25.960
היא הלכה.

00:07:29.520 --> 00:07:31.496
האחים שלי, אחותי, אבי ואני

00:07:31.520 --> 00:07:35.120
התאחדנו בצורה תומכת ומתחשבת.

00:07:35.903 --> 00:07:37.856
כאילו כל הדינמיקה המשפחתית

00:07:37.880 --> 00:07:39.936
וחוקי היסוד שלנו נעלמו

00:07:39.960 --> 00:07:42.616
ופשוט היינו יחד 
בתוך הבלתי ידוע,

00:07:42.640 --> 00:07:44.496
מרגישים את אותו הדבר

00:07:44.520 --> 00:07:46.000
מטפלים זה בזה.

00:07:47.640 --> 00:07:49.920
אני אסירת תודה 
על זה שיש לי אותם.

NOTE Paragraph

00:07:53.160 --> 00:07:56.776
בתור מישהי שבילתה את מרבית זמנה
לבד בעבודה בסטודיו,

00:07:56.800 --> 00:07:59.656
לא היה לי מושג שקשר כזה

00:07:59.680 --> 00:08:02.616
הוא כל כך חשוב, 
כל כך מרפא.

00:08:02.640 --> 00:08:04.440
זה היה הדבר החשוב ביותר.

00:08:06.120 --> 00:08:07.520
זה מה שתמיד רציתי.

NOTE Paragraph

00:08:09.160 --> 00:08:13.920
לאחר ההלוויה, הגיע הזמן
לחזור לסטודיו שלי.

00:08:15.600 --> 00:08:18.416
ארזתי את הדברים
ונסעתי בחזרה לברוקלין,

00:08:18.440 --> 00:08:21.360
תמיד עסקתי בציור, 
לכן עשיתי את זה גם הפעם.

00:08:22.400 --> 00:08:23.680
והנה מה שקרה.

00:08:27.120 --> 00:08:31.480
מעין שחרור של כל 
מה שהצטבר אצלי בפנים.

00:08:33.919 --> 00:08:38.895
אותו המקום המוגן
שיצרתי בקפידות

00:08:38.919 --> 00:08:41.856
שבא לידי ביטוי 
בכל הציורים שלי,

00:08:41.880 --> 00:08:43.135
הפך למיתוס.

00:08:43.159 --> 00:08:44.360
זה לא עבד.

00:08:45.280 --> 00:08:48.080
ופחדתי, 
כי לא רציתי יותר לצייר.

NOTE Paragraph

00:08:51.120 --> 00:08:52.576
אז נסעתי ליער.

00:08:52.600 --> 00:08:56.216
חשבתי, אנסה את זה,
אצא החוצה.

00:08:56.240 --> 00:09:00.056
לקחתי את הצבעים שלי,
ולא הייתי ציירת נופים,

00:09:00.080 --> 00:09:02.696
אבל גם לא הייתי
סוג מסוים של ציירת,

00:09:02.720 --> 00:09:05.216
לא הרגשתי מחויבות, 
לא היו לי ציפיות,

00:09:05.240 --> 00:09:08.296
מה שאיפשר לי להיות
קלת דעת וחופשייה.

00:09:08.320 --> 00:09:10.376
אפילו השארתי את אחד הציורים
עם צבע טרי

00:09:10.400 --> 00:09:12.320
בחוץ למשך לילה שלם

00:09:13.000 --> 00:09:16.176
סמוך לתאורה ביער.

00:09:16.200 --> 00:09:19.160
למחרת בבוקר הוא היה מצופה בחרקים.

00:09:20.520 --> 00:09:23.136
אבל לא היה אכפת לי,
זה לא היה משנה.

00:09:23.160 --> 00:09:25.536
לקחתי את כל הציורים האלה
בחזרה לסטודיו שלי,

00:09:25.560 --> 00:09:28.216
ושפשפתי אותם, 
וחרטתי עליהם,

00:09:28.240 --> 00:09:30.736
ושפכתי עליהם מדלל צבע,

00:09:30.760 --> 00:09:33.056
הוספתי עוד צבע מלמעלה, 
ציירתי עליהם.

00:09:33.080 --> 00:09:34.280
לא הייתה לי תוכנית,

00:09:35.320 --> 00:09:37.130
אבל צפיתי במתרחש.

NOTE Paragraph

00:09:38.680 --> 00:09:40.585
זה הציור עם כל החרקים בפנים.

00:09:41.960 --> 00:09:44.096
לא ניסיתי להמחיש מרחב ממשי.

00:09:44.120 --> 00:09:48.576
אלא הכאוס והפגמים 
הם אלה שעניינו אותי,

00:09:48.600 --> 00:09:50.280
ומשהו התחיל לקרות.

00:09:51.680 --> 00:09:53.160
הרגשתי שוב את הסקרנות.

00:09:54.320 --> 00:09:56.520
הנה עוד ציור מהיער.

NOTE Paragraph

00:09:58.320 --> 00:10:00.136
אבל, למרות זאת,
הייתה הסתייגות מסוימת.

00:10:00.160 --> 00:10:03.096
לא הצלחתי לשלוט בצבע כמו בעבר.

00:10:03.120 --> 00:10:06.136
רציתי להתמקד
ברמזים ובהצעות,

00:10:06.160 --> 00:10:08.880
ולא בהסברים ובתיאורים.

00:10:09.760 --> 00:10:14.016
והמשטח הפגום, הכאוטי
והגועש הזה -

00:10:14.040 --> 00:10:15.840
הוא זה שסיפר את הסיפור.

00:10:18.240 --> 00:10:21.440
שוב התחלתי להרגיש את הסקרנות
כמו בתקופת הלימודים.

NOTE Paragraph

00:10:22.000 --> 00:10:26.096
הדבר הבא שרציתי הוא 
להכניס דמויות אל הציורים האלה, אנשים,

00:10:26.120 --> 00:10:27.896
ואהבתי את הסביבה החדשה הזאת,

00:10:27.920 --> 00:10:32.200
לכן רציתי לחבר בין 
אנשים לאוירה הזאת.

00:10:33.760 --> 00:10:35.896
כשירד לי האסימון
איך אפשר לעשות את זה,

00:10:35.920 --> 00:10:38.696
הרגשתי בחילה וסחרחורת,

00:10:38.720 --> 00:10:41.576
שזה בטח רק האדרנלין,

00:10:41.600 --> 00:10:44.536
אבל, בעיניי, זה סימן טוב.

NOTE Paragraph

00:10:44.560 --> 00:10:47.696
ועכשיו אני רוצה להראות לכם
על מה עבדתי עד כה.

00:10:47.720 --> 00:10:51.776
עדיין לא הראיתי את זה לאיש,
זה מעין תצוגה מקדימה

00:10:51.800 --> 00:10:53.056
לתערוכה הבאה שלי,

00:10:53.080 --> 00:10:54.280
מה שציירתי עד כה.

00:10:56.280 --> 00:10:57.960
חלל רחב

00:10:59.000 --> 00:11:01.080
לעומת חדר האמבטיה המבודד.

00:11:01.480 --> 00:11:03.640
יצאתי החוצה 
לעומת להיכנס פנימה.

00:11:05.480 --> 00:11:06.680
משתחררת,

00:11:07.880 --> 00:11:09.896
מתענגת על הפגמים,

00:11:09.920 --> 00:11:11.120
נותנת מקום...

00:11:12.160 --> 00:11:13.840
נותנת מקום לפגמים.

00:11:15.680 --> 00:11:17.336
ובכל פגם,

00:11:17.360 --> 00:11:19.256
ניתן למצוא רגישות.

00:11:19.280 --> 00:11:23.440
יכולתי לחוש את משאת נפשי,
הדבר החשוב לי ביותר,

00:11:26.000 --> 00:11:27.200
אותו קשר אנושי

00:11:28.400 --> 00:11:32.320
שיכול להתרחש במרחב
שאין בו התנגדות או שליטה.

00:11:33.560 --> 00:11:35.275
אני רוצה שזה יהיה 
נושא הציורים שלי.

NOTE Paragraph

00:11:38.280 --> 00:11:39.560
הלקח שלי הוא כזה:

00:11:41.240 --> 00:11:44.240
כולנו נחווה אבידות גדולות
בחיים שלנו,

00:11:45.000 --> 00:11:47.056
עבודה או קריירה,

00:11:47.080 --> 00:11:50.360
מערכות יחסים, אהבה, 
הנעורים שלנו.

00:11:51.520 --> 00:11:53.736
אנו נאבד את הבריאות שלנו,

00:11:53.760 --> 00:11:54.960
את היקרים לליבנו.

00:11:56.240 --> 00:11:58.656
האבידות האלה אינן בשליטתנו.

00:11:58.680 --> 00:11:59.880
הן לא צפויות,

00:12:00.720 --> 00:12:02.320
והן ממוטטות אותנו.

00:12:03.520 --> 00:12:05.520
ואני אומרת, בואו ניתן להן.

00:12:06.840 --> 00:12:09.400
תתמוטטו. תכנעו.

00:12:10.920 --> 00:12:12.640
אל תנסו לשנות את זה

00:12:13.280 --> 00:12:14.960
או לרצות לשנות את זה.

00:12:15.440 --> 00:12:16.800
זאת דרכו של העולם.

00:12:19.160 --> 00:12:20.616
ואז בא החלל הריק,

00:12:20.640 --> 00:12:23.816
ובתוך החלל הזה
תתחברו אל הרגישות שלכם,

00:12:23.840 --> 00:12:25.536
למה שחשוב לכם ביותר,

00:12:25.560 --> 00:12:27.240
למשאת נפשכם.

00:12:28.640 --> 00:12:30.320
ותתעניינו

00:12:31.600 --> 00:12:34.720
במה ובמי שבאמת נמצא כאן,

00:12:35.440 --> 00:12:37.240
חי וקיים.

00:12:38.120 --> 00:12:39.480
זה מה שכולנו רוצים.

NOTE Paragraph

00:12:40.800 --> 00:12:43.920
בואו ננצל את ההזדמנות הזאת
כדי למצוא יופי

00:12:44.720 --> 00:12:47.680
בבלתי ידוע, בבלתי צפוי,

00:12:48.760 --> 00:12:50.080
ואף בנורא מכול.

NOTE Paragraph

00:12:51.320 --> 00:12:52.536
תודה.

NOTE Paragraph

00:12:52.560 --> 00:12:55.639
(מחיאות כפיים)