1 00:00:00,840 --> 00:00:02,096 אני ציירת. 2 00:00:02,120 --> 00:00:04,696 אני מציירת ציורים פיגורוטיביים גדולי מימדים, 3 00:00:04,720 --> 00:00:06,120 כלומר אני מציירת אנשים. 4 00:00:06,840 --> 00:00:08,039 ככה. 5 00:00:08,840 --> 00:00:11,616 אבל הערב אני נמצאת פה כדי לספר לכם משהו אישי 6 00:00:11,640 --> 00:00:14,320 ששינה את היצירה שלי ואת הפרספקטיבה שלי. 7 00:00:15,520 --> 00:00:17,216 זה משהו שכולנו עוברים, 8 00:00:17,240 --> 00:00:20,840 וכולי תקווה שהניסיון שלי יהיה לעזר למישהו אחר. 9 00:00:22,520 --> 00:00:26,096 קצת רקע על עצמי: אני הצעירה משמונה אחים. 10 00:00:26,120 --> 00:00:28,296 כן, יש שמונה ילדים במשפחה שלי. 11 00:00:28,320 --> 00:00:30,656 יש לי שישה אחים בכורים ואחות. 12 00:00:30,680 --> 00:00:32,880 על מנת להמחיש לכם איך זה הרגיש, 13 00:00:33,720 --> 00:00:35,736 כשמשפחתי יצאה לחופשה, 14 00:00:35,760 --> 00:00:37,456 היה לנו אוטובוס. 15 00:00:37,480 --> 00:00:38,680 (צחוק) 16 00:00:40,920 --> 00:00:43,656 הסופר-אמא שלי הסיעה אותנו בכל העיר 17 00:00:43,680 --> 00:00:46,416 לפעילויות בחוגים שונים - 18 00:00:46,440 --> 00:00:47,640 לא באוטובוס. 19 00:00:48,920 --> 00:00:50,640 היה לנו גם אוטו רגיל. 20 00:00:51,920 --> 00:00:53,736 היא לקחה אותי לשיעורי אמנות, 21 00:00:53,760 --> 00:00:55,016 ולא רק לאחד או שניים. 22 00:00:55,040 --> 00:01:00,616 היא לקחה אותי לכל שיעור אמנות אפשרי מאז שהייתי בת שמונה ועד שמלאו לי 16, 23 00:01:00,640 --> 00:01:02,280 כי זה כל מה שרציתי לעשות. 24 00:01:02,760 --> 00:01:05,400 פעם היא אפילו השתתפה בשיעור יחד איתי בניו יורק. 25 00:01:06,040 --> 00:01:09,736 בהיותי הצעירה מבין השמונה, פיתחתי כמה כישורי הישרדות. 26 00:01:09,760 --> 00:01:11,296 כלל מספר אחד: 27 00:01:11,320 --> 00:01:14,280 אל תתני לאחיך הגדול לראות אותך עושה משהו מטומטם. 28 00:01:15,600 --> 00:01:18,096 לכן למדתי להיות שקטה ומסודרת 29 00:01:18,120 --> 00:01:20,760 ודאגתי לחיות על פי הכללים ולשמור על מרחק. 30 00:01:21,520 --> 00:01:24,616 אבל ציור היה המקום בו אני קבעתי את הכללים. 31 00:01:24,640 --> 00:01:26,280 הוא היה עולמי הפרטי. 32 00:01:27,560 --> 00:01:30,440 בגיל 14 כבר ידעתי שאני באמת רוצה לעסוק באמנות. 33 00:01:31,880 --> 00:01:35,200 התוכנית הגדולה שלי הייתה לעבוד במלצרות ובכך לממן את מקצוע הציור. 34 00:01:36,440 --> 00:01:38,296 אז המשכתי לחדד את הכישורים שלי. 35 00:01:38,320 --> 00:01:40,456 סיימתי את לימודי תואר שני באמנות, 36 00:01:40,480 --> 00:01:43,776 ובתערוכה הראשונה שלי, אחי שאל אותי: 37 00:01:43,800 --> 00:01:46,776 "מה הן הנקודות האדומות האלה ליד כל ציור?" 38 00:01:46,800 --> 00:01:48,800 איש לא היה מופתע יותר ממני. 39 00:01:49,560 --> 00:01:52,016 משמעות הנקודות האדומות הייתה שהציורים נמכרו 40 00:01:52,040 --> 00:01:54,136 ואוכל לשלם שכר דירה 41 00:01:54,160 --> 00:01:55,480 באמצעות ציור. 42 00:01:56,040 --> 00:01:59,376 טוב, בדירה שלי היו רק ארבעה שקעים חשמליים, 43 00:01:59,400 --> 00:02:02,696 ולא יכולתי להפעיל מיקרוגל וטוסטר בו זמנית, 44 00:02:02,720 --> 00:02:04,960 אבל, עדיין, אוכל לשלם את שכר הדירה. 45 00:02:05,480 --> 00:02:06,680 לא הייתה מאושרת ממני. 46 00:02:08,000 --> 00:02:10,120 הנה ציור מאותה התקופה. 47 00:02:11,400 --> 00:02:13,536 רציתי שיהיה מציאותי ככל האפשר. 48 00:02:13,560 --> 00:02:15,960 הוא היה צריך להיות מדויק ואמין. 49 00:02:17,400 --> 00:02:21,720 זה היה המקום בו הייתי מנותקת ובשליטה מלאה. 50 00:02:23,680 --> 00:02:27,376 מאז, עשיתי קריירה מציור אנשים בתוך מים. 51 00:02:27,400 --> 00:02:31,416 אמבטיות ומקלחות היו הסביבה המושלמת. 52 00:02:31,440 --> 00:02:33,176 היא הייתה אינטימית ופרטית, 53 00:02:33,200 --> 00:02:37,416 ומים היוו אתגר מורכב שהעסיק אותי במשך עשור שלם. 54 00:02:37,440 --> 00:02:39,976 ציירתי כ-200 ציורים כאלה, 55 00:02:40,000 --> 00:02:41,720 חלקם בגודל עד שניים וחצי מטר, 56 00:02:42,440 --> 00:02:43,680 כמו הציור הזה. 57 00:02:44,240 --> 00:02:48,736 כדי לצייר אותו, הוספתי קמח למי אמבטיה כדי שיהפכו לעכורים 58 00:02:48,760 --> 00:02:51,736 ושפכתי שמן בישול מלמעלה 59 00:02:51,760 --> 00:02:53,096 והכנסתי לתוך זה בחורה, 60 00:02:53,120 --> 00:02:54,736 וכשהדלקתי את התאורה, 61 00:02:54,760 --> 00:02:57,520 זה היה כל כך יפה שלא יכולתי לחכות כדי לצייר את זה. 62 00:02:58,080 --> 00:03:01,760 זה מה שהניע אותי - הסקרנות האימפולסיבית הזאת, 63 00:03:02,560 --> 00:03:04,496 תמיד בחיפוש אחרי חומר גלם חדש: 64 00:03:04,520 --> 00:03:06,480 ויניל, אדים, זכוכית. 65 00:03:07,000 --> 00:03:10,776 פעם שמתי מלא וזלין על הראש ועל השיער 66 00:03:10,800 --> 00:03:12,640 רק כדי לבדוק איך זה ייראה. 67 00:03:13,200 --> 00:03:14,416 אל תעשו את זה. 68 00:03:14,440 --> 00:03:15,880 (צחוק) 69 00:03:18,120 --> 00:03:19,816 אז הכל התנהל כשורה. 70 00:03:19,840 --> 00:03:21,120 הייתי בכיוון הנכון. 71 00:03:21,600 --> 00:03:23,776 הייתי נחושה ומלאת מרץ 72 00:03:23,800 --> 00:03:25,280 ומוקפת באמנים, 73 00:03:25,880 --> 00:03:27,800 תמיד בדרכי למסיבות השקה ואירועים. 74 00:03:28,320 --> 00:03:31,216 חוויתי הצלחה והכרה 75 00:03:31,240 --> 00:03:34,600 ועברתי לדירה עם יותר מארבעה שקעים. 76 00:03:36,280 --> 00:03:38,136 אמא שלי ואני היינו נשארות ערות עד מאוחר 77 00:03:38,160 --> 00:03:41,296 בדיבורים על הרעיונות האחרונים שלנו, נותנות השראה זו לזו. 78 00:03:41,320 --> 00:03:43,040 היא הכינה כלי חרס יפהפיים. 79 00:03:44,960 --> 00:03:47,416 יש לי חבר בשם בו שצייר 80 00:03:47,440 --> 00:03:49,816 את אשתו ואותי רוקדות על החוף, 81 00:03:49,840 --> 00:03:51,507 וקרא לציור "שנות האור". 82 00:03:51,960 --> 00:03:54,576 שאלתי אותו את משמעות השם, והוא הסביר: 83 00:03:54,600 --> 00:03:58,160 "זה קורה כשאת נכנסת לבגרות, אינך עוד ילדה, 84 00:03:58,960 --> 00:04:02,320 עם זאת, דאגות החיים עדיין אינן מכבידות עליך." 85 00:04:03,000 --> 00:04:04,720 הוא צדק. אלה היו שנות האור. 86 00:04:06,560 --> 00:04:08,536 ב-8 באוקטובר, 2011 87 00:04:08,560 --> 00:04:10,616 שנות האור הגיעו לקיצן. 88 00:04:10,640 --> 00:04:12,520 אמא שלי אובחנה כחולה בסרטן הריאות. 89 00:04:15,160 --> 00:04:17,610 הסרטן התפשט לעצמותיה והגיע למוחה. 90 00:04:18,680 --> 00:04:20,935 כשהיא סיפרה לי, התמוטטתי. 91 00:04:20,959 --> 00:04:22,200 איבדתי את זה לגמרי. 92 00:04:23,720 --> 00:04:26,136 וכשסוף סוף אספתי את עצמי והבטתי בה, 93 00:04:26,160 --> 00:04:27,736 הבנתי שלא מדובר בי. 94 00:04:27,760 --> 00:04:29,800 מדובר בלהבין כיצד לעזור לה. 95 00:04:31,000 --> 00:04:32,416 אבא שלי רופא, 96 00:04:32,440 --> 00:04:36,016 כך שהיה לנו יתרון גדול שהוא תפס פיקוד, 97 00:04:36,040 --> 00:04:38,200 והוא עשה עבודה נפלאה בטיפול בה. 98 00:04:38,720 --> 00:04:41,496 אבל גם אני רציתי לעשות כל מה שביכולתי כדי לעזור, 99 00:04:41,520 --> 00:04:44,096 לכן רציתי לנסות כל דבר אפשרי. 100 00:04:44,120 --> 00:04:45,320 כולנו רצינו. 101 00:04:45,720 --> 00:04:47,656 עשיתי מחקר על תרופות אלטרנטיביות, 102 00:04:47,680 --> 00:04:50,760 דיאטות, דיאטות מיצים, דיקור סיני. 103 00:04:51,600 --> 00:04:52,976 לבסוף, שאלתי אותה: 104 00:04:53,000 --> 00:04:54,600 "האם זה מה שאת רוצה שאעשה?" 105 00:04:55,280 --> 00:04:56,520 והיא ענתה: "לא." 106 00:04:57,360 --> 00:05:00,480 היא אמרה: "תאיטי את הקצב. אזדקק לך מאוחר יותר." 107 00:05:04,160 --> 00:05:05,896 היא ידעה מה קורה, 108 00:05:05,920 --> 00:05:07,336 והיא ידעה את מה שהרופאים 109 00:05:07,360 --> 00:05:09,856 והמומחים והאינטרנט לא ידעו: 110 00:05:09,880 --> 00:05:11,840 איך היא רצתה לעבור את זה. 111 00:05:12,600 --> 00:05:13,840 הייתי צריכה רק לשאול אותה. 112 00:05:15,840 --> 00:05:17,936 הבנתי שאם אנסה לתקן את זה, 113 00:05:17,960 --> 00:05:19,160 אפספס את זה. 114 00:05:20,440 --> 00:05:22,056 אז התחלתי פשוט להיות איתה, 115 00:05:22,080 --> 00:05:24,480 תהיה המשמעות אשר תהיה בכל מצב אפשרי, 116 00:05:25,400 --> 00:05:26,760 פשוט להקשיב לה באמת. 117 00:05:28,320 --> 00:05:32,360 אם לפני כן התנגדתי, כעת ויתרתי, 118 00:05:33,200 --> 00:05:35,816 הפסקתי לנסות לשלוט בבלתי נשלט 119 00:05:35,840 --> 00:05:38,400 ופשוט להיות שם בשבילה ואיתה. 120 00:05:39,760 --> 00:05:40,960 הזמן האט ממהלכו, 121 00:05:41,840 --> 00:05:43,360 והתאריך לא היה רלוונטי. 122 00:05:45,000 --> 00:05:46,480 פיתחנו מעין שגרה. 123 00:05:47,440 --> 00:05:50,760 מוקדם בכל בוקר הייתי נכנסת אליה למיטה וישנה איתה. 124 00:05:51,160 --> 00:05:52,856 אחי היה מגיע לארוחת בוקר 125 00:05:52,880 --> 00:05:55,656 ושמחנו לשמוע את האוטו שלו נכנס אל החניה. 126 00:05:55,680 --> 00:05:58,440 הייתי עוזרת לה לקום, אוחזת בידיה 127 00:05:59,200 --> 00:06:01,120 ומובילה אותה אל המטבח. 128 00:06:01,960 --> 00:06:05,216 היה לה ספל ענק שהכינה בעצמה 129 00:06:05,240 --> 00:06:07,040 והיא אהבה לשתות ממנו קפה, 130 00:06:07,800 --> 00:06:09,960 והיא אהבה לאכול לחם סודה אירי לארוחת בוקר. 131 00:06:11,600 --> 00:06:12,976 לאחר מכן הייתה המקלחת, 132 00:06:13,000 --> 00:06:14,256 והיא אהבה את החלק הזה. 133 00:06:14,280 --> 00:06:15,816 היא אהבה את המים החמימים, 134 00:06:15,840 --> 00:06:19,296 אז הפכתי את זה להכי מהנה שאפשר, 135 00:06:19,320 --> 00:06:20,520 כמו ספא. 136 00:06:21,360 --> 00:06:23,096 אחותי עזרה לפעמים. 137 00:06:23,120 --> 00:06:25,416 הכנו מגבות חמות 138 00:06:25,440 --> 00:06:27,576 ונעלי בית מראש 139 00:06:27,600 --> 00:06:29,560 כדי שלא יהיה לה קר לרגע. 140 00:06:30,920 --> 00:06:32,200 הייתי מייבשת את שיערה. 141 00:06:33,200 --> 00:06:36,056 האחים שלי היו מגיעים בערב עם הילדים שלהם, 142 00:06:36,080 --> 00:06:37,920 וזאת הייתה נקודת השיא של היום שלה. 143 00:06:39,080 --> 00:06:41,400 עם הזמן התחלנו להשתמש בכיסא גלגלים, 144 00:06:42,080 --> 00:06:43,776 והיא כבר לא רצתה לאכול כל כך, 145 00:06:43,800 --> 00:06:48,960 והיא שתתה את הקפה שלה מתוך ספל תה הכי פצפון שמצאנו. 146 00:06:51,120 --> 00:06:52,976 כבר לא הצלחתי לתמוך בה לבד, 147 00:06:53,000 --> 00:06:55,280 ונאלצנו לשכור מטפלת כדי לעזור לי עם המקלחות. 148 00:06:56,440 --> 00:06:59,056 הפעילויות היומיות הפשוטות האלה 149 00:06:59,080 --> 00:07:00,840 הפכו לריטואל הקדוש שלנו, 150 00:07:01,920 --> 00:07:03,736 וחזרנו עליהם מדי יום ביומו 151 00:07:03,760 --> 00:07:04,960 תוך כדי התקדמות המחלה. 152 00:07:05,560 --> 00:07:07,696 זה היה מעורר ענווה וכואב 153 00:07:07,720 --> 00:07:10,720 ובדיוק איפה שרציתי להיות. 154 00:07:12,160 --> 00:07:14,440 קראנו לתקופה הזאת "הנורא ביופיו." 155 00:07:16,280 --> 00:07:19,976 היא נפטרה ב-26 באוקטובר, 2012. 156 00:07:20,000 --> 00:07:23,680 שנה ושלושה שבועות לאחר האבחון. 157 00:07:24,760 --> 00:07:25,960 היא הלכה. 158 00:07:29,520 --> 00:07:31,496 האחים שלי, אחותי, אבי ואני 159 00:07:31,520 --> 00:07:35,120 התאחדנו בצורה תומכת ומתחשבת. 160 00:07:35,903 --> 00:07:37,856 כאילו כל הדינמיקה המשפחתית 161 00:07:37,880 --> 00:07:39,936 וחוקי היסוד שלנו נעלמו 162 00:07:39,960 --> 00:07:42,616 ופשוט היינו יחד בתוך הבלתי ידוע, 163 00:07:42,640 --> 00:07:44,496 מרגישים את אותו הדבר 164 00:07:44,520 --> 00:07:46,000 מטפלים זה בזה. 165 00:07:47,640 --> 00:07:49,920 אני אסירת תודה על זה שיש לי אותם. 166 00:07:53,160 --> 00:07:56,776 בתור מישהי שבילתה את מרבית זמנה לבד בעבודה בסטודיו, 167 00:07:56,800 --> 00:07:59,656 לא היה לי מושג שקשר כזה 168 00:07:59,680 --> 00:08:02,616 הוא כל כך חשוב, כל כך מרפא. 169 00:08:02,640 --> 00:08:04,440 זה היה הדבר החשוב ביותר. 170 00:08:06,120 --> 00:08:07,520 זה מה שתמיד רציתי. 171 00:08:09,160 --> 00:08:13,920 לאחר ההלוויה, הגיע הזמן לחזור לסטודיו שלי. 172 00:08:15,600 --> 00:08:18,416 ארזתי את הדברים ונסעתי בחזרה לברוקלין, 173 00:08:18,440 --> 00:08:21,360 תמיד עסקתי בציור, לכן עשיתי את זה גם הפעם. 174 00:08:22,400 --> 00:08:23,680 והנה מה שקרה. 175 00:08:27,120 --> 00:08:31,480 מעין שחרור של כל מה שהצטבר אצלי בפנים. 176 00:08:33,919 --> 00:08:38,895 אותו המקום המוגן שיצרתי בקפידות 177 00:08:38,919 --> 00:08:41,856 שבא לידי ביטוי בכל הציורים שלי, 178 00:08:41,880 --> 00:08:43,135 הפך למיתוס. 179 00:08:43,159 --> 00:08:44,360 זה לא עבד. 180 00:08:45,280 --> 00:08:48,080 ופחדתי, כי לא רציתי יותר לצייר. 181 00:08:51,120 --> 00:08:52,576 אז נסעתי ליער. 182 00:08:52,600 --> 00:08:56,216 חשבתי, אנסה את זה, אצא החוצה. 183 00:08:56,240 --> 00:09:00,056 לקחתי את הצבעים שלי, ולא הייתי ציירת נופים, 184 00:09:00,080 --> 00:09:02,696 אבל גם לא הייתי סוג מסוים של ציירת, 185 00:09:02,720 --> 00:09:05,216 לא הרגשתי מחויבות, לא היו לי ציפיות, 186 00:09:05,240 --> 00:09:08,296 מה שאיפשר לי להיות קלת דעת וחופשייה. 187 00:09:08,320 --> 00:09:10,376 אפילו השארתי את אחד הציורים עם צבע טרי 188 00:09:10,400 --> 00:09:12,320 בחוץ למשך לילה שלם 189 00:09:13,000 --> 00:09:16,176 סמוך לתאורה ביער. 190 00:09:16,200 --> 00:09:19,160 למחרת בבוקר הוא היה מצופה בחרקים. 191 00:09:20,520 --> 00:09:23,136 אבל לא היה אכפת לי, זה לא היה משנה. 192 00:09:23,160 --> 00:09:25,536 לקחתי את כל הציורים האלה בחזרה לסטודיו שלי, 193 00:09:25,560 --> 00:09:28,216 ושפשפתי אותם, וחרטתי עליהם, 194 00:09:28,240 --> 00:09:30,736 ושפכתי עליהם מדלל צבע, 195 00:09:30,760 --> 00:09:33,056 הוספתי עוד צבע מלמעלה, ציירתי עליהם. 196 00:09:33,080 --> 00:09:34,280 לא הייתה לי תוכנית, 197 00:09:35,320 --> 00:09:37,130 אבל צפיתי במתרחש. 198 00:09:38,680 --> 00:09:40,585 זה הציור עם כל החרקים בפנים. 199 00:09:41,960 --> 00:09:44,096 לא ניסיתי להמחיש מרחב ממשי. 200 00:09:44,120 --> 00:09:48,576 אלא הכאוס והפגמים הם אלה שעניינו אותי, 201 00:09:48,600 --> 00:09:50,280 ומשהו התחיל לקרות. 202 00:09:51,680 --> 00:09:53,160 הרגשתי שוב את הסקרנות. 203 00:09:54,320 --> 00:09:56,520 הנה עוד ציור מהיער. 204 00:09:58,320 --> 00:10:00,136 אבל, למרות זאת, הייתה הסתייגות מסוימת. 205 00:10:00,160 --> 00:10:03,096 לא הצלחתי לשלוט בצבע כמו בעבר. 206 00:10:03,120 --> 00:10:06,136 רציתי להתמקד ברמזים ובהצעות, 207 00:10:06,160 --> 00:10:08,880 ולא בהסברים ובתיאורים. 208 00:10:09,760 --> 00:10:14,016 והמשטח הפגום, הכאוטי והגועש הזה - 209 00:10:14,040 --> 00:10:15,840 הוא זה שסיפר את הסיפור. 210 00:10:18,240 --> 00:10:21,440 שוב התחלתי להרגיש את הסקרנות כמו בתקופת הלימודים. 211 00:10:22,000 --> 00:10:26,096 הדבר הבא שרציתי הוא להכניס דמויות אל הציורים האלה, אנשים, 212 00:10:26,120 --> 00:10:27,896 ואהבתי את הסביבה החדשה הזאת, 213 00:10:27,920 --> 00:10:32,200 לכן רציתי לחבר בין אנשים לאוירה הזאת. 214 00:10:33,760 --> 00:10:35,896 כשירד לי האסימון איך אפשר לעשות את זה, 215 00:10:35,920 --> 00:10:38,696 הרגשתי בחילה וסחרחורת, 216 00:10:38,720 --> 00:10:41,576 שזה בטח רק האדרנלין, 217 00:10:41,600 --> 00:10:44,536 אבל, בעיניי, זה סימן טוב. 218 00:10:44,560 --> 00:10:47,696 ועכשיו אני רוצה להראות לכם על מה עבדתי עד כה. 219 00:10:47,720 --> 00:10:51,776 עדיין לא הראיתי את זה לאיש, זה מעין תצוגה מקדימה 220 00:10:51,800 --> 00:10:53,056 לתערוכה הבאה שלי, 221 00:10:53,080 --> 00:10:54,280 מה שציירתי עד כה. 222 00:10:56,280 --> 00:10:57,960 חלל רחב 223 00:10:59,000 --> 00:11:01,080 לעומת חדר האמבטיה המבודד. 224 00:11:01,480 --> 00:11:03,640 יצאתי החוצה לעומת להיכנס פנימה. 225 00:11:05,480 --> 00:11:06,680 משתחררת, 226 00:11:07,880 --> 00:11:09,896 מתענגת על הפגמים, 227 00:11:09,920 --> 00:11:11,120 נותנת מקום... 228 00:11:12,160 --> 00:11:13,840 נותנת מקום לפגמים. 229 00:11:15,680 --> 00:11:17,336 ובכל פגם, 230 00:11:17,360 --> 00:11:19,256 ניתן למצוא רגישות. 231 00:11:19,280 --> 00:11:23,440 יכולתי לחוש את משאת נפשי, הדבר החשוב לי ביותר, 232 00:11:26,000 --> 00:11:27,200 אותו קשר אנושי 233 00:11:28,400 --> 00:11:32,320 שיכול להתרחש במרחב שאין בו התנגדות או שליטה. 234 00:11:33,560 --> 00:11:35,275 אני רוצה שזה יהיה נושא הציורים שלי. 235 00:11:38,280 --> 00:11:39,560 הלקח שלי הוא כזה: 236 00:11:41,240 --> 00:11:44,240 כולנו נחווה אבידות גדולות בחיים שלנו, 237 00:11:45,000 --> 00:11:47,056 עבודה או קריירה, 238 00:11:47,080 --> 00:11:50,360 מערכות יחסים, אהבה, הנעורים שלנו. 239 00:11:51,520 --> 00:11:53,736 אנו נאבד את הבריאות שלנו, 240 00:11:53,760 --> 00:11:54,960 את היקרים לליבנו. 241 00:11:56,240 --> 00:11:58,656 האבידות האלה אינן בשליטתנו. 242 00:11:58,680 --> 00:11:59,880 הן לא צפויות, 243 00:12:00,720 --> 00:12:02,320 והן ממוטטות אותנו. 244 00:12:03,520 --> 00:12:05,520 ואני אומרת, בואו ניתן להן. 245 00:12:06,840 --> 00:12:09,400 תתמוטטו. תכנעו. 246 00:12:10,920 --> 00:12:12,640 אל תנסו לשנות את זה 247 00:12:13,280 --> 00:12:14,960 או לרצות לשנות את זה. 248 00:12:15,440 --> 00:12:16,800 זאת דרכו של העולם. 249 00:12:19,160 --> 00:12:20,616 ואז בא החלל הריק, 250 00:12:20,640 --> 00:12:23,816 ובתוך החלל הזה תתחברו אל הרגישות שלכם, 251 00:12:23,840 --> 00:12:25,536 למה שחשוב לכם ביותר, 252 00:12:25,560 --> 00:12:27,240 למשאת נפשכם. 253 00:12:28,640 --> 00:12:30,320 ותתעניינו 254 00:12:31,600 --> 00:12:34,720 במה ובמי שבאמת נמצא כאן, 255 00:12:35,440 --> 00:12:37,240 חי וקיים. 256 00:12:38,120 --> 00:12:39,480 זה מה שכולנו רוצים. 257 00:12:40,800 --> 00:12:43,920 בואו ננצל את ההזדמנות הזאת כדי למצוא יופי 258 00:12:44,720 --> 00:12:47,680 בבלתי ידוע, בבלתי צפוי, 259 00:12:48,760 --> 00:12:50,080 ואף בנורא מכול. 260 00:12:51,320 --> 00:12:52,536 תודה. 261 00:12:52,560 --> 00:12:55,639 (מחיאות כפיים)