1
00:00:14,043 --> 00:00:15,649
שלום כולם.

2
00:00:15,649 --> 00:00:20,038
השם שלי הוא זאין אשר, ואני
מגישת חדשות ב-CNN בינלאומי.

3
00:00:20,038 --> 00:00:23,191
אני מאוד גאה להגיד שיש לי 
את עבודת החלומות שלי.

4
00:00:23,191 --> 00:00:27,370
אני מתעוררת כל בוקר, 
ואני מתרגשת ללכת לעבודה.

5
00:00:27,370 --> 00:00:29,122
אבל החיים שלי לא תמיד היו כאלו.

6
00:00:29,122 --> 00:00:31,937
ואני רוצה לחלוק קצת על הרקע שלי

7
00:00:31,937 --> 00:00:34,949
כדי לעזור להשפיע ולתת השראה לחלק מכם.

8
00:00:34,949 --> 00:00:38,377
אז, אני מגישת חדשות ב-CNN בינלאומי כרגע,

9
00:00:38,377 --> 00:00:40,556
אבל לפני 4, 4 וחצי שנים,

10
00:00:40,556 --> 00:00:42,827
עבדתי בתור פקידת קבלה.

11
00:00:42,827 --> 00:00:45,921
והסיבה שאני חולקת את זה איתכם
היא בגלל שאני רוצה שתדעו

12
00:00:45,921 --> 00:00:48,184
שהצלחה היא לא באמת מסלול ישר.

13
00:00:48,184 --> 00:00:51,362
תמיד יש כמה מהמורות בדרך.

14
00:00:51,362 --> 00:00:52,938
אז כל חיי,

15
00:00:52,938 --> 00:00:55,848
תמיד האמנתי שעבודה קשה 
היא המפתח להצלחה.

16
00:00:55,848 --> 00:00:57,923
חשבתי, "את יודעת מה? אם תעבדי קשה,

17
00:00:57,923 --> 00:01:00,253
כמובן שתהיי מצליחה."

18
00:01:00,253 --> 00:01:03,303
אבל עכשיו אני מבינה שיש יותר לזה.

19
00:01:03,303 --> 00:01:05,497
יש הרבה אנשים שעובדים קשה,

20
00:01:05,497 --> 00:01:08,184
שלא בהכרח מצליחים בקריירה הנבחרת שלהם.

21
00:01:08,184 --> 00:01:11,780
יש לא מעט אנשים שהם 
מוכשרים בצורה יוצאת מגדר הרגיל,

22
00:01:11,780 --> 00:01:14,467
שמכירים את האנשים הנכונים, שחונכו טוב,

23
00:01:14,467 --> 00:01:16,070
שלא בהכרח מצליחים.

24
00:01:16,070 --> 00:01:19,147
אז אם זה לא עבודה קשה, אז מה מכריע

25
00:01:19,147 --> 00:01:21,318
אם אתה הולך להצליח?

26
00:01:21,318 --> 00:01:22,911
בזמן שאני הולכת לענות על זה,

27
00:01:22,911 --> 00:01:25,958
אני אשתף אותכם קצת על הרקע האישי שלי.

28
00:01:25,958 --> 00:01:28,574
נולדתי וגדלתי בלונדון.

29
00:01:28,574 --> 00:01:31,613
משפחתי ואני, במקור באנו מניגריה.

30
00:01:31,613 --> 00:01:34,271
היום הכי קשה וגרוע בחיי

31
00:01:34,271 --> 00:01:37,390
היה ב-3 בספטמבר, 1988.

32
00:01:37,390 --> 00:01:39,035
הייתי בערך בת חמש.

33
00:01:39,035 --> 00:01:42,050
ואמא שלי ואני היינו במטבח, 
בבית שלנו בלונדון.

34
00:01:42,050 --> 00:01:44,767
בדיוק חזרנו מחתונה בניגריה.

35
00:01:44,767 --> 00:01:48,087
ואבא שלי ואחי עדיין היו בניגריה

36
00:01:48,087 --> 00:01:50,365
כמה ימים אחרי החתונה בשביל לעשות מסע כביש.

37
00:01:50,365 --> 00:01:51,714
מסע כביש של אבא-ובן.

38
00:01:51,714 --> 00:01:55,204
והם היו אמורים לחזור הביתה 
ב-3 בספטמבר, 1988.

39
00:01:55,204 --> 00:01:57,551
היינו אמורים לאסוף אותם משדה התעופה.

40
00:01:57,551 --> 00:01:59,203
וחיכינו וחיכינו.

41
00:01:59,203 --> 00:02:01,355
אני מנחשת שחשבנו שהם פספסו את הטיסה.

42
00:02:01,355 --> 00:02:03,544
המשכנו לחכות. לא שמענו כלום.

43
00:02:03,544 --> 00:02:05,494
ואז, מאוחר יותר באותו היום,

44
00:02:05,494 --> 00:02:08,599
אמא שלי קיבלה שיחה מחבר משפחה בניגריה,

45
00:02:08,599 --> 00:02:12,439
והקול בצד השני אמר בפשטות, אתם יודעים,

46
00:02:12,439 --> 00:02:16,165
"בעלך ובנך היו מעורבים בתאונת דרכים.

47
00:02:16,165 --> 00:02:19,163
אחד מהם מת ואנחנו לא יודעים מי מהם."

48
00:02:19,163 --> 00:02:22,009
תאונת הדרכים קרתה בניגריה,

49
00:02:22,009 --> 00:02:24,418
והיו בערך חמישה אנשים במכונית.

50
00:02:24,418 --> 00:02:27,891
כולם במכונית מתו מיד 
חוץ ממישהו אחד במושב האחורי,

51
00:02:27,891 --> 00:02:30,227
איפה שאבא שלי ואחי ישבו.

52
00:02:30,227 --> 00:02:32,301
התברר שאבא שלי מת.

53
00:02:32,301 --> 00:02:34,012
אמא שלי הייתה בהיריון באותו זמן.

54
00:02:34,012 --> 00:02:36,283
כמובן שהיא הייתה הרוסה כי ההורים שלי

55
00:02:36,283 --> 00:02:38,716
באמת היו אהבת החיים אחת של השני.

56
00:02:38,716 --> 00:02:41,311
אז, גודלתי במשפחה חד הורית.

57
00:02:41,311 --> 00:02:45,164
אז לזמן מה, אמא שלי שלחה אותי 
לחיות בניגריה לבד, עם סבתא שלי.

58
00:02:45,164 --> 00:02:47,962
כשחזרתי, היא החליטה, אתם יודעים,

59
00:02:47,962 --> 00:02:51,802
בחיים, אם אתה רוצה להצליח, 
אתה צריך להבין אנשים

60
00:02:51,802 --> 00:02:53,365
מכל תחומי החיים.

61
00:02:53,365 --> 00:02:56,552
היא שלחה אותי בכוונה 
לסוגים שונים של בתי ספר.

62
00:02:56,552 --> 00:02:58,319
הלכתי לבית ספר בניגריה,

63
00:02:58,319 --> 00:03:01,401
הלכתי לבית ספר של המדינה 
בשכונה ענייה בדרום לונדון,

64
00:03:01,401 --> 00:03:04,451
הלכתי לבית ספר פרטי והלכתי לפנימייה.

65
00:03:04,451 --> 00:03:06,209
זה היה בכוונה, לחלוטין,

66
00:03:06,209 --> 00:03:09,664
בגלל שאמא שלי חשבה, 
שאם אתה רוצה להצליח בחיים,

67
00:03:09,664 --> 00:03:12,287
אתה צריך להבין את כולם.

68
00:03:12,287 --> 00:03:16,465
אז, כשהייתי בת שש עשרה
- הייתה לי אמא ניגרית מאוד קשוחה -

69
00:03:16,465 --> 00:03:20,998
אבל כשהייתי בת שש עשרה, היא החליטה 
שהיא רוצה שאני אלמד באוקספורד.

70
00:03:20,998 --> 00:03:23,731
והיא ישבה וחשבה, "אוקיי, איך אני אוודא

71
00:03:23,731 --> 00:03:27,384
שהילדה שלי תתקבל לאוקספורד? 
איך אני יכולה לגרום לזה לקרות?"

72
00:03:27,384 --> 00:03:30,921
אז היא חשבה על זה במשך כמה ימים,
והיא באה אלי עם הצעה,

73
00:03:30,921 --> 00:03:33,036
והיא אמרה שהיא הולכת לאסור עלי

74
00:03:33,036 --> 00:03:35,528
לצפות בטלוויזיה במשך 18 חודשים.

75
00:03:35,528 --> 00:03:37,155
(צחוק)

76
00:03:37,155 --> 00:03:41,576
אז, היה מותר לי לצפות רק 
ב-BBC וב-CNN בינלאומי.

77
00:03:41,576 --> 00:03:45,983
אם רציתי לראות משהו אחר,
הייתי צריכה הרשאה מיוחדת לזה.

78
00:03:45,983 --> 00:03:49,937
ואז, בלי טלוויזיה התפתח ללא לסלולרי, 
בלי כבלים, בלי מוזיקה.

79
00:03:49,937 --> 00:03:52,144
לא היה לי שום דבר לעשות חוץ מללמוד.

80
00:03:52,144 --> 00:03:55,084
ואמא שלי אמרה לי, "אם את חיה בבית שלי,

81
00:03:55,084 --> 00:03:58,249
הדרך היחידה שתוכלי לראות טלוויזיה אי פעם

82
00:03:58,249 --> 00:03:59,794
זה אם תתקבלי לאוקספורד."

83
00:03:59,794 --> 00:04:00,937
(צחוק)

84
00:04:00,937 --> 00:04:03,463
אני באמת צוחקת עכשיו, וזה היה מצחיק,

85
00:04:03,463 --> 00:04:06,389
אבל, אתם יודעים, התוכנית שלה עבדה.

86
00:04:06,389 --> 00:04:09,920
עבדתי מאוד קשה, קיבלתי ציונים טובים,
והתקבלתי לאוקספורד.

87
00:04:09,920 --> 00:04:13,269
אז בסה"כ, לא בהכרח הייתה לי 
את הילדות הכי קלה.

88
00:04:13,269 --> 00:04:16,400
גודלתי במשפחה חד הורית; 
לא היה לנו הרבה כסף;

89
00:04:16,400 --> 00:04:17,790
החלפתי בתי ספר שוב ושוב,

90
00:04:17,790 --> 00:04:20,239
ולכן, היה לי קשה לרכוש חברים.

91
00:04:20,239 --> 00:04:23,421
לא הייתה לי ילדות קלה במיוחד, 
אבל אהבתי כל רגע בה

92
00:04:23,421 --> 00:04:26,220
כי היא הכינה אותי לחיים האמיתיים.

93
00:04:26,220 --> 00:04:29,174
כמו שהזכרתי, 
במיוחד אחרי שנסעתי לאוקספורד -

94
00:04:29,174 --> 00:04:31,853
ואני גם הלכתי לתיכון בניו יורק, קולומביה -

95
00:04:31,853 --> 00:04:33,652
ואני באמת האמנתי עד הנקודה הזאת

96
00:04:33,652 --> 00:04:35,877
שעבודה קשה היא המפתח להצלחה.

97
00:04:35,877 --> 00:04:38,025
עכשיו אני מבינה שיש עוד הרבה לסיפור.

98
00:04:38,025 --> 00:04:41,466
אני הולכת לחלוק אתכם את 
מה שאני חושבת שהוא יותר חשוב.

99
00:04:41,466 --> 00:04:45,052
הדבר הראשון שאני מאמינה בו הוא,
תאמין במאבק שלך.

100
00:04:45,052 --> 00:04:48,124
זה משהו ששמעתי הרבה,
"תאמין במאבק שלך."

101
00:04:48,124 --> 00:04:50,116
וזה אומר שלא משנה כמה קשיים

102
00:04:50,116 --> 00:04:52,751
אתה עובר בחיים,

103
00:04:52,751 --> 00:04:56,525
תאמין שבסופו של דבר זה לטובה.

104
00:04:56,525 --> 00:04:58,765
אני הזכרתי שלפני ארבע, ארבע וחצי שנים,

105
00:04:58,765 --> 00:05:01,054
עבדתי כפקידת קבלה,

106
00:05:01,054 --> 00:05:03,792
והייתי בחברת ייצור בקליפורניה.

107
00:05:03,792 --> 00:05:06,785
והייתי פקידת קבלה, ובאמת רציתי להתקדם

108
00:05:06,785 --> 00:05:08,059
בתוך החברה.

109
00:05:08,059 --> 00:05:11,436
ולא משנה כמה קשה עבדתי, לא קיבלתי קידום.

110
00:05:11,436 --> 00:05:15,383
לא משנה כמה פעמים נשארתי 
עד מאוחר או באתי בסופי שבוע

111
00:05:15,383 --> 00:05:18,372
בתקווה שהבוס שלי ישים לב ויקדם אותי,

112
00:05:18,372 --> 00:05:19,826
זה לא קרה.

113
00:05:19,826 --> 00:05:22,818
ולמעשה, לתפקיד שאני רציתי,

114
00:05:22,818 --> 00:05:25,272
הם התחילו לחפש מועמדים מבחוץ.

115
00:05:25,272 --> 00:05:28,250
אני בטוחה שכל אחד שעבר את זה יודע איך זה.

116
00:05:28,250 --> 00:05:32,308
ובגלל שאני הייתי פקידת קבלה,
זה היה תפקידי להגיש מים

117
00:05:32,308 --> 00:05:35,796
לאנשים שבאו לריאיון לעבודה שאני רציתי.

118
00:05:35,796 --> 00:05:38,317
(צחוק)
אני יודעת. זה לא היה קל.

119
00:05:38,317 --> 00:05:41,659
לא הרגשתי טוב עם עצמי בגלל זה.

120
00:05:41,659 --> 00:05:43,888
עשיתי קצת חשיבה ושאלתי את עצמי,

121
00:05:43,888 --> 00:05:45,763
"מה את באמת רוצה לעשות בחיים?

122
00:05:45,763 --> 00:05:48,964
זה ברור שזה לא נועד לך. מה את רוצה לעשות?"

123
00:05:48,964 --> 00:05:51,808
תמיד אהבתי עיתונאות משודרת.

124
00:05:51,808 --> 00:05:54,915
אז התקשרתי לתחנת טלוויזיה בניו יורק,

125
00:05:54,915 --> 00:05:56,442
תחנת חדשות מקומית,

126
00:05:56,442 --> 00:06:00,604
ושאלתי אותם, "מה אני צריכה 
לעשות כדי לקבל עבודה אצלכם?"

127
00:06:00,604 --> 00:06:03,583
אז, לרוע המזל, לא היה לי ניסיון.

128
00:06:03,583 --> 00:06:07,112
הם היו צריכים שנתיים 
שלוש של ניסיון קודם ככתב,

129
00:06:07,112 --> 00:06:08,882
והניסיון היחיד שהיה לי

130
00:06:08,882 --> 00:06:11,610
היה לענות לטלפונים ולשלוח פקסים.

131
00:06:11,610 --> 00:06:13,456
זה כל מה שידעתי מה לעשות.

132
00:06:13,456 --> 00:06:15,412
וכך,הם דחו אותי באופן חוזר ונשנה.

133
00:06:15,412 --> 00:06:18,176
ובנוסף על זה, היה לי מבטא בריטי,

134
00:06:18,176 --> 00:06:21,479
ובארה"ב, אם אתה רוצה 
להתקבל לעסקי החדשות המקומיים,

135
00:06:21,479 --> 00:06:24,177
זה מאוד קשה אם יש לך מבטא זר.

136
00:06:24,177 --> 00:06:25,877
זה הרבה יותר קל בחדשות לאומיות,

137
00:06:25,877 --> 00:06:28,579
אבל בחדשות המקומיות זה 
בהחלט הרבה יותר קשה.

138
00:06:29,609 --> 00:06:31,054
אז הם אמרו לא,

139
00:06:31,054 --> 00:06:34,023
ואני החלטתי שאני לא לוקחת לא כתשובה.

140
00:06:34,023 --> 00:06:37,285
אז הודעתי בעבודה שאני חולה,

141
00:06:37,285 --> 00:06:42,548
ושילמתי לשותף דירה, לשותף בית שלי,
כמה מאות דולרים, לא יודעת,

142
00:06:42,548 --> 00:06:48,306
והם עזרו לצלם אותי ברחבי לוס אנג'לס,

143
00:06:48,306 --> 00:06:51,556
משחקת תפקיד של כתבת.
למדתי על כתבים בצורה מלאה.

144
00:06:51,556 --> 00:06:54,059
למדתי את כל מה שהם עשו, בצורה מלאה,

145
00:06:54,059 --> 00:06:56,856
והרכבתי כמה חבילות,

146
00:06:56,856 --> 00:07:00,258
שהיו סוג של חתיכות ממה שהבנתי

147
00:07:00,258 --> 00:07:02,313
מללמוד כמה כתבים.

148
00:07:02,313 --> 00:07:06,335
ושלחתי אותן לתחנת החדשות הזו, 
בתקווה שהם יתנו לי הזדמנות.

149
00:07:06,335 --> 00:07:08,423
לצערי, הרבה מתחנות החדשות האלו

150
00:07:08,423 --> 00:07:11,238
מקבלים אלפי בקשות עבודה, אלפי הקלטות.

151
00:07:11,238 --> 00:07:14,154
אז לקח להם כמה חודשים כדי לחזור אלי.

152
00:07:14,154 --> 00:07:17,349
ובזמן הזה, המיתון הגיע ואיבדתי את העבודה.

153
00:07:17,349 --> 00:07:20,390
אז ככה הייתי, בלי כסף, בלי עבודה.

154
00:07:20,390 --> 00:07:23,208
אז החלטתי בכל אופן שאני עוברת לניו יורק

155
00:07:23,208 --> 00:07:27,381
ומקווה שהתחנה הזאת תחזור אלי.

156
00:07:27,381 --> 00:07:29,983
בסופו של דבר, אחרי הרבה 
אימיילים והצקה בלתי פוסקת,

157
00:07:29,983 --> 00:07:31,500
הם בסופו של דבר חזרו אלי.

158
00:07:31,500 --> 00:07:33,240
הם הביאו אותי לריאיון,

159
00:07:33,240 --> 00:07:36,380
והם כ"כ התרשמו 
שלמרות שלא היה לי שום ניסיון,

160
00:07:36,380 --> 00:07:40,477
הצלחתי להרכיב את ההקלטה הזאת 
בעצמי, והראתי מה יכולתי לעשות,

161
00:07:40,477 --> 00:07:42,551
שהם שכרו אותי על המקום.

162
00:07:42,551 --> 00:07:44,203
(מחיאות כפיים)
תודה לכם.

163
00:07:44,203 --> 00:07:48,232
אז לכן אני אומרת,
"תאמינו במאבק שלכם."

164
00:07:48,232 --> 00:07:51,579
הדבר השני שאני מאמינה בו -
וזה די בא משום מקום -

165
00:07:51,579 --> 00:07:54,864
הוא שאני לא מאמינה בתחרות.

166
00:07:54,864 --> 00:07:58,198
העולם התאגידי יאמר לכם 
שאם אתם רוצים להתקדם בחיים,

167
00:07:58,198 --> 00:08:01,754
אתם צריכים להיות תחרותיים, 
צריך להיות לכם רצון עז להצליח

168
00:08:01,754 --> 00:08:04,053
ולהתחרות אחד בשני.

169
00:08:04,053 --> 00:08:07,087
אבל אני לא מאמינה בתחרות למה שאני רוצה.

170
00:08:07,087 --> 00:08:09,857
אני מאמינה ביצירת מה שאני רוצה.

171
00:08:09,857 --> 00:08:13,762
אברהם לינקולן אמר פעם שהדרך 
הכי טובה לחזות את העתיד

172
00:08:13,762 --> 00:08:15,292
היא ליצור אותו.

173
00:08:15,292 --> 00:08:16,912
כדי שאני אצליח,

174
00:08:16,912 --> 00:08:20,071
אני לא מאמינה שצריך לקחת משהו ממישהו אחר.

175
00:08:20,071 --> 00:08:22,952
עכשיו, כמובן, אתם יודעים, יש כמה יתרונות

176
00:08:22,952 --> 00:08:27,036
לחיפוש אצל העמיתים שלך להשראה, כמובן.

177
00:08:27,036 --> 00:08:29,293
אבל אני חושבת שרוח תחרותית,

178
00:08:29,293 --> 00:08:31,041
הרצון הזה להיות מעל כולם

179
00:08:31,041 --> 00:08:33,676
ולהשוות את עצמך לאנשים אחרים שוב ושוב

180
00:08:33,676 --> 00:08:35,827
יכול להוציא את הפחדים וחוסר הביטחון שלך

181
00:08:35,827 --> 00:08:37,994
ולהגביל את עצמך בסופו של דבר.

182
00:08:37,994 --> 00:08:43,288
אז כשראיינו אותי לתפקיד אחר ב-CNN,

183
00:08:43,288 --> 00:08:45,359
תפקיד של מגישת חדשות,

184
00:08:45,359 --> 00:08:49,598
ישבתי ליד מישהי אחרת 
שהתחריתי איתה על אותה עבודה,

185
00:08:49,598 --> 00:08:53,232
ובמקום לא לאחל לה מזל טוב,

186
00:08:53,232 --> 00:08:56,027
ישבתי איתה שעות, ועזרתי לה,

187
00:08:56,027 --> 00:08:58,016
והראיתי לה איך היא יכולה להשתפר,

188
00:08:58,016 --> 00:09:01,434
עד שהיה לה אותו סיכוי 
לקבל את העבודה כמו שהיה לי.

189
00:09:01,434 --> 00:09:03,792
ונכנסתי למבחן המסך ראשונה, יצאתי,

190
00:09:03,792 --> 00:09:07,552
וסיפרתי לה את כל מה שהם שאלו אותי 
ואיך היא צריכה להתכונן.

191
00:09:07,552 --> 00:09:10,720
אני לא מאמינה בתחרות.
אני מאמינה ביצירת מה שאני רוצה.

192
00:09:10,720 --> 00:09:14,678
אני לא מאמינה בלהתחרות על מה שכבר נוצר.

193
00:09:14,678 --> 00:09:18,441
הדבר השלישי שאני מאמינה בו הוא לתת,

194
00:09:18,441 --> 00:09:22,480
כי זה נהיה ברור לי לחלוטין שבחיים

195
00:09:22,480 --> 00:09:26,061
ככול שתיתן יותר, כך תקבל יותר.

196
00:09:26,061 --> 00:09:29,213
למדתי את הלקח הזה מאישה בשם קאט קול,

197
00:09:29,213 --> 00:09:31,086
שריאיינתי לסיפור ל-CNN.

198
00:09:31,086 --> 00:09:33,630
היא מנהלת חברה,

199
00:09:33,630 --> 00:09:36,814
והיא התחילה את הקריירה שלה במלצרית בהוטרס.

200
00:09:36,814 --> 00:09:38,220
עכשיו, אני לא יודעת -

201
00:09:38,220 --> 00:09:41,665
(צחוק) אתם צוחקים, אבל אני לא 
בטוחה שאתם יודעים מה זה הוטרס -

202
00:09:41,665 --> 00:09:43,722
אני לא יודעת אם יש לכם הוטרס באנגליה,

203
00:09:43,722 --> 00:09:45,582
אבל זו רשת מסעדות בארה"ב,

204
00:09:45,582 --> 00:09:48,453
שהמלצריות לבושות בצמצום.

205
00:09:48,453 --> 00:09:50,066
זה איך שהיא התחילה.

206
00:09:50,066 --> 00:09:51,985
והייתי סקרנית לגבי השינוי

207
00:09:51,985 --> 00:09:55,871
לעבור מסביבה כזאת - במיוחד 
כי היא גדלה ענייה,

208
00:09:55,871 --> 00:09:59,252
ואמא שלה שמרה 10 דולר לשבוע בשביל האוכל -

209
00:09:59,252 --> 00:10:01,273
ללהיות מנכל"ית של חברה.

210
00:10:01,273 --> 00:10:04,676
ובמיוחד באופן הכלכלי 
רציתי לדעת איך זה היה בשבילה.

211
00:10:04,676 --> 00:10:07,839
היא אמרה שהיא לא באמת ידעה 
איך זה מרגיש שיש לך כסף.

212
00:10:07,839 --> 00:10:09,795
למרות ששילמו לה טוב,

213
00:10:09,795 --> 00:10:13,042
בגלל שהיא עדיין תורמת 
את רוב הכסף, עד היום הזה,

214
00:10:13,042 --> 00:10:16,991
בגלל שזה היה לה ברור שככול 
שתיתן יותר בחיים, כך תקבל יותר.

215
00:10:16,991 --> 00:10:18,923
אז, זה מאוד השפיע עלי,

216
00:10:18,923 --> 00:10:21,123
כי ראיינתי הרבה מאוד מנכל"ים בשביל ה-CNN,

217
00:10:21,123 --> 00:10:24,472
וראיינתי המון מייסדי סטארטאפים הייטק,

218
00:10:24,472 --> 00:10:27,851
שחלקם עשו מיליונים 
אם לא מאות מיליוני דולר.

219
00:10:27,851 --> 00:10:29,156
לרוב, מה שהם אמרו הוא,

220
00:10:29,156 --> 00:10:32,210
"אם אתה רוצה להצליח, 
אתה צריך רשת חברים, מותג,

221
00:10:32,210 --> 00:10:33,626
ללמוד את התחרות שלך."

222
00:10:33,626 --> 00:10:35,934
והייתה לה גם עצה טובה,

223
00:10:35,934 --> 00:10:37,760
אבל פתאום, הלקח של הסיפור שלה

224
00:10:37,760 --> 00:10:40,067
היה ככול שתיתן יותר, תקבל יותר.

225
00:10:40,067 --> 00:10:42,895
ואני יכולה להגיד לכם 
שניסיתי את זה, בחנתי את זה

226
00:10:42,895 --> 00:10:46,774
ואני לא בהכרח מאמינה בלתת כדי לקבל,

227
00:10:46,774 --> 00:10:51,623
אבל היא צודקת: ככול שתיתן יותר, תקבל יותר.

228
00:10:51,623 --> 00:10:53,388
הדבר האחרון שאני אגיד

229
00:10:53,388 --> 00:10:56,000
הוא קשור באופן רופף לעבודה קשה.

230
00:10:56,000 --> 00:10:59,154
וששמעתי את הפסקה הזה בפעם הראשונה,
חשבתי שזו כזאת קלישאה,

231
00:10:59,154 --> 00:11:01,410
שמעתי אותה כל כך הרבה פעמים כשגדלתי,

232
00:11:01,410 --> 00:11:04,781
והיא הייתה, "הצלחה באה 
כשהזדמנות נתקלת בהכנה."

233
00:11:04,781 --> 00:11:08,102
ואני שמעתי את זה כל כך 
הרבה פעמים שחשבתי שזו קלישאה,

234
00:11:08,102 --> 00:11:09,914
ואף פעם לא באמת שמתי לב אליה.

235
00:11:09,914 --> 00:11:14,326
רק עכשיו אני מבינה כמה זה נכון. 
אני אתן לכם דוגמה.

236
00:11:14,326 --> 00:11:17,103
אז, שהייתי בחדשות המקומיות בניו יורק,

237
00:11:17,103 --> 00:11:20,237
רציתי לעבוד את דרכי 
למעלה לחדשות הבינלאומיות.

238
00:11:20,237 --> 00:11:23,288
תמיד רציתי לעבוד בשביל 
ה-CNN מאז שהייתי נערה.

239
00:11:23,288 --> 00:11:27,413
והבנתי, אחרי שלמדתי את ההבדלים 
בין הכתבים ואיך הם הצליחו,

240
00:11:27,413 --> 00:11:30,299
אני הבנתי שזה היה חשוב בשבילי 
שתהיה לי מיוחדות כלשהי,

241
00:11:30,299 --> 00:11:31,493
מומחיות מסוג כלשהו,

242
00:11:31,493 --> 00:11:36,108
משהו שאני יכולה לעשות 
יותר טוב מאחרים, אני חושבת.

243
00:11:36,108 --> 00:11:39,015
וכך, זה יכול להיות הכל, מלהיות כתבת ספורט,

244
00:11:39,015 --> 00:11:41,893
להיות כתבת פוליטיקה, או להיות כתבת כלכלית.

245
00:11:41,893 --> 00:11:44,597
ומאוד התלהבתי מחדשות הכלכלה.

246
00:11:44,597 --> 00:11:47,080
אז, בזמן שעבדתי בחדשות המקומיות,

247
00:11:47,080 --> 00:11:50,605
החלטתי ללמוד וללמד את עצמי חדשות כלכליות,

248
00:11:50,605 --> 00:11:54,159
לא בהכרח בגלל שהייתה הזדמנות בדרכי,

249
00:11:54,159 --> 00:11:56,717
או בגלל שהיה ריאיון שהתכוננתי אליו,

250
00:11:56,717 --> 00:11:59,879
אבל בגלל שהאמנתי, שיום אחד, ההזדמנות תבוא

251
00:11:59,879 --> 00:12:01,682
ואני צריכה להיות מוכנה.

252
00:12:01,682 --> 00:12:03,877
אז, כל סוף שבוע, הלכתי לספריה:

253
00:12:03,877 --> 00:12:06,360
סוף שבוע אחד למדתי על מניות;

254
00:12:06,360 --> 00:12:09,463
הבא אחריו, למדתי על אגרות חוב;
הבא אחריו , נגזרים;

255
00:12:09,463 --> 00:12:12,251
הבא אחריו, מיזוגים 
ורכישות, לימדתי את עצמי.

256
00:12:12,251 --> 00:12:16,016
ולמעשה, הספרנים בשדרה 
ה-33 עם מדיסון, בניו יורק,

257
00:12:16,016 --> 00:12:18,500
הכירו אותי מאוד טוב, כי לעיתים קרובות,

258
00:12:18,500 --> 00:12:20,601
הייתי האדם האחרון שעזב.

259
00:12:20,601 --> 00:12:22,702
אז, אחרי שעשיתי את זה במשך כמה שנים,

260
00:12:22,702 --> 00:12:27,094
בסופו של דבר, במזל טהור, 
פגשתי מנהל של CNN,

261
00:12:27,094 --> 00:12:29,542
ושאלתי אותו באיזה מחלקה הוא עובד.

262
00:12:29,542 --> 00:12:33,759
והוא אמר שהוא מנהל את יחידת 
חדשות הכלכלה והוא מחפש כתב.

263
00:12:33,759 --> 00:12:36,931
אז, כשפגשתי אותו, הוא נתן לי בערך שבועיים

264
00:12:36,931 --> 00:12:42,606
לבוא למבחן מסך ולמבחן חדשות כלכלה בנוסף.

265
00:12:42,606 --> 00:12:44,530
אז, במחשבות שלו, הוא הרגיש אשם

266
00:12:44,530 --> 00:12:47,246
כי הוא נתן לי רק שבועיים להתכונן,

267
00:12:47,246 --> 00:12:52,611
אבל במחשבות שלי, אני ידעתי בלב
שהתכוננתי לזה במשך שנים.

268
00:12:52,611 --> 00:12:56,653
אז גם זה לקח שלמדתי מאחי הגדול.

269
00:12:56,653 --> 00:12:58,950
חלק ממכם כבר שאלו עליו,

270
00:12:58,950 --> 00:13:01,161
אבל אחי הגדול הוא שחקן,

271
00:13:01,161 --> 00:13:04,173
הוא התחיל בסרט שיצא לפני כשנה,

272
00:13:04,173 --> 00:13:05,864
שנקרא "12 שנים כעבד."

273
00:13:05,864 --> 00:13:07,965
הוא היה מועמד לאוסקר על השחקן הטוב ביותר,

274
00:13:07,965 --> 00:13:09,970
ואני למדתי את הלקח הזה ממנו.

275
00:13:09,970 --> 00:13:12,376
הוא המאסטר של התכוננות.

276
00:13:12,376 --> 00:13:16,281
כשהוא היה בן 13, הוא נעל את עצמו בחדר שלו

277
00:13:16,281 --> 00:13:18,269
וכתב שייקספיר על הקירות,

278
00:13:18,269 --> 00:13:21,840
הוא למד וזכר בעל פה כמה מחזות,

279
00:13:21,840 --> 00:13:26,131
מ"מידה כנגד מידה", 
"הלילה השניים עשר", "ריצ'רד השלישי",

280
00:13:26,131 --> 00:13:28,551
לא בגלל שהיה לו אודישן,

281
00:13:28,551 --> 00:13:32,544
אלא לכל מקרה, אם בעוד 
כמה שנים, תבוא הזמנה לאודישן,

282
00:13:32,544 --> 00:13:34,322
הוא רצה להיות מוכן.

283
00:13:34,322 --> 00:13:37,257
זה לא שינה כמה פעמים 
הוא היה צריך לעשות את זה;

284
00:13:37,257 --> 00:13:41,666
הוא עשה את זה שוב, ושוב, 
ושוב, עד שזה יצא נכון.

285
00:13:41,666 --> 00:13:45,710
רוב האנשים מחכים עד שהם 
מקבלים את השיחה לריאיון עבודה,

286
00:13:45,710 --> 00:13:47,555
לפני שהם מתחילים להתכונן;

287
00:13:47,555 --> 00:13:50,507
או שהם מחכים עד שהם מקבלים הזמנה לאודישן,

288
00:13:50,507 --> 00:13:52,820
לפני שהם מתחילים להתאמן.

289
00:13:52,820 --> 00:13:57,284
אבל אחי לימד אותי להתכונן 
לפני שמקבלים את השיחה.

290
00:13:57,284 --> 00:14:01,764
אז, כדי לסכם, אני באמת מאמינה 
שצריך להאמין במאבק שלך,

291
00:14:01,764 --> 00:14:04,755
ולדעת שהקשיים שאתם עוברים

292
00:14:04,755 --> 00:14:08,327
יום אחד יעבדו לטובתכם.

293
00:14:08,327 --> 00:14:12,857
ואני גם מאמינה בלהפנות את הגב לתחרות,

294
00:14:12,857 --> 00:14:17,748
אני מאמינה בלתת, ואני מאמינה באמון וידיעה

295
00:14:17,748 --> 00:14:20,361
שההזדמנות, יום אחד, תגיע.

296
00:14:20,361 --> 00:14:21,952
אתם פשוט צריכים להיות מוכנים.

297
00:14:21,952 --> 00:14:23,291
תודה לכם.

298
00:14:23,291 --> 00:14:24,953
(מחיאות כפיים)