WEBVTT 00:00:03.034 --> 00:00:06.541 גדלתי עם תאום זהה, 00:00:06.541 --> 00:00:09.708 שהיה אח אוהב. 00:00:09.708 --> 00:00:14.115 עכשיו, דבר אחד בלהיות תאום זה שזה הופך אתכם למקצוענים 00:00:14.115 --> 00:00:16.730 בלזהות העדפות. 00:00:16.730 --> 00:00:22.500 אם העוגייה שלו היתה אפילו מעט יותר גדולה משלי, היו לי שאלות. 00:00:22.500 --> 00:00:26.920 ובברור, אני לא רעבתי. 00:00:26.929 --> 00:00:28.955 (צחוק) NOTE Paragraph 00:00:28.955 --> 00:00:34.403 כשהפכתי לפסיכולוג, התחלתי להבחין בהעדפות מסוג אחר, 00:00:34.403 --> 00:00:40.283 וזה כמה אנחנו מעדיפים את הגוף שלנו על פני התודעה שלנו. 00:00:40.283 --> 00:00:46.340 ביליתי תשע שנים באוניברסיטה בלמידה לתואר דוקטור בפסיכולוגיה, 00:00:46.340 --> 00:00:50.760 ואני לא יכול להגיד לכם כמה אנשים מביטים בכרטיס הביקור שלי ואומרים, 00:00:50.768 --> 00:00:55.304 "או, פסיכולוג. אז לא רופא אמיתי," 00:00:55.304 --> 00:00:58.781 כאילו זה צריך להופיע על הכרטיס שלי. 00:00:58.781 --> 00:01:03.372 (צחוק) 00:01:03.372 --> 00:01:08.935 ההעדפה שאנחנו מראים לגוף שלנו על פני המוח, אני רואה אותה בכל מקום. NOTE Paragraph 00:01:09.535 --> 00:01:11.409 לאחרונה הייתי בבית חבר, 00:01:11.409 --> 00:01:14.209 ובן החמש שלהם התוכן ללכת למיטה. 00:01:14.209 --> 00:01:17.982 היא עמד על שרפרף ליד הכיור וצחצח את שיניו, 00:01:17.982 --> 00:01:21.661 כשהחליק, ושרט את רגלו על השרפרף כשנפל. 00:01:21.661 --> 00:01:24.397 הוא בכה דקה, אבל אז קם, 00:01:24.397 --> 00:01:31.543 חזר לשרפרף, והושיט יד לקופסת פלסטרים כדי לשים על השריטה שלו. 00:01:31.543 --> 00:01:35.392 עכשיו, הילד הזה בקושי יכול לקשור את שרוכי נעליו, 00:01:35.392 --> 00:01:39.590 אבל הוא ידע שצריך לכסות שריטה, כך שלא תזדהם, 00:01:39.590 --> 00:01:43.425 ואתם צריכים לטפל בשיניים שלכם על ידי צחצוחן פעמיים ביום. 00:01:43.425 --> 00:01:46.369 אנחנו יודעים איך לטפל בבריאות הפיזית שלנו 00:01:46.369 --> 00:01:48.908 ואיך לשמור על הגיינת השיניים, נכון? 00:01:48.908 --> 00:01:52.998 אנחנו יודעים זאת מאז שהיינו בני חמש. 00:01:52.998 --> 00:01:57.646 אבל מה אנחנו יודעים על שמירה על הבריאות הפסיכולוגית שלנו? 00:01:57.646 --> 00:01:59.778 ובכן, כלום. 00:01:59.778 --> 00:02:03.568 מה אנחנו מלמדים את הילדים שלנו על הגיינה רגשית? 00:02:04.621 --> 00:02:06.257 כלום. 00:02:06.767 --> 00:02:11.239 איך זה שאנחנו מקדישים יותר זמן לטפל בשינים שלנו 00:02:11.239 --> 00:02:14.385 משאנחנו משקיעים בלטפל בתודעה שלנו. 00:02:14.385 --> 00:02:18.682 למה זה שהבריאות הפיזית שלנו יותר חשובה לנו 00:02:18.682 --> 00:02:21.393 מהבריאות הפסיכולוגית שלנו? NOTE Paragraph 00:02:21.393 --> 00:02:26.719 אנחנו נפגעים פסיכולוגית אפילו יותר משאנחנו נפגעים פיזית, 00:02:26.719 --> 00:02:31.483 פגיעות כמו כישלון או דחיה או בדידות. 00:02:31.483 --> 00:02:34.055 והם יכולים אפילו להחמיר אם נתעלם מהם, 00:02:34.055 --> 00:02:37.285 והם יכולים להשפיע על החיים שלנו בדרכים דרמטיות. 00:02:37.285 --> 00:02:41.371 ועדיין, למרות שיש דרכים מוכחות מדעית 00:02:41.371 --> 00:02:45.740 בהן נוכל להשתמש כדי לטפל בפגיעות פסיכולוגיות כאלו, 00:02:45.740 --> 00:02:47.132 אנחנו לא. 00:02:47.132 --> 00:02:50.434 זה אפילו לא מתחוור לנו שאנחנו צריכים. 00:02:50.434 --> 00:02:54.947 "הו, אתה מרגיש מדוכא, פשוט תנער את זה, זה הכל בראש שלך." 00:02:54.947 --> 00:02:58.215 אתם יכולים לדמיין להגיד כזה דבר למישהו עם רגל שבורה, 00:02:58.215 --> 00:03:01.479 "פשוט תלך את זה, זה הכל ברגל שלך." 00:03:01.479 --> 00:03:03.448 (צחוק) 00:03:03.448 --> 00:03:09.101 הגיע הזמן שנסגור את הפער בין הבריאות הפיזית והנפשית שלנו. 00:03:09.101 --> 00:03:12.197 הגיע הזמן שנעשה אותן שוות יותר. 00:03:12.197 --> 00:03:15.063 יותר כמו תאומות. NOTE Paragraph 00:03:15.063 --> 00:03:18.709 בעניין זה, גם אחי הוא פסיכולוג. 00:03:18.709 --> 00:03:21.897 אז גם הוא לא רופא אמיתי. 00:03:21.897 --> 00:03:23.649 (צחוק) 00:03:23.649 --> 00:03:25.704 אם כי, לא למדנו יחד. 00:03:25.704 --> 00:03:29.845 למעשה, הדבר הקשה ביותר שעשיתי בחיי 00:03:29.845 --> 00:03:32.831 זה לעבור מעבר לאוקיינוס לניו יורק 00:03:32.831 --> 00:03:35.817 בכדי לקבל את הדוקטורט שלי בפסיכולוגיה. 00:03:35.817 --> 00:03:38.803 נפרדנו אז, לראשונה בחיינו, 00:03:38.803 --> 00:03:42.295 וההפרדה הייתה אכזרית עבור שנינו. 00:03:42.295 --> 00:03:45.464 אבל בזמן שהוא נשאר עם משפחה וחברים, 00:03:45.464 --> 00:03:48.680 אני הייתי לבד בארץ חדשה. 00:03:48.680 --> 00:03:50.146 התגעגענו מאוד אחד לשני, 00:03:50.146 --> 00:03:53.473 אבל שיחות בינלאומיות היו בזמנו מאוד יקרות, 00:03:53.473 --> 00:03:57.799 והרשנו לעצמנו לדבר רק למשך 5 דקות בשבוע. 00:03:57.799 --> 00:04:00.403 כשהתקרב יום הולדתנו, 00:04:00.403 --> 00:04:02.840 זו היתה הפעם הראשונה שלא בילינו בו יחדיו, 00:04:02.840 --> 00:04:07.291 החלטנו לבזבז, ובשבוע הזה דיברנו 10 דקות. 00:04:07.291 --> 00:04:11.209 ביליתי את הבוקר בצעידה סביב החדר שלי, בציפייה שהוא יתקשר, 00:04:11.209 --> 00:04:17.692 וחיכיתי, וחיכיתי, אבל הטלפון לא צלצל. 00:04:17.692 --> 00:04:20.167 בהתחשב בהפרשי הזמנים, אני הנחתי 00:04:20.167 --> 00:04:22.808 "אוקיי, הוא מבלה עם חברים, הוא יתקשר מאוחר יותר." 00:04:22.808 --> 00:04:24.853 לא היו אז סלולריים. 00:04:24.853 --> 00:04:27.038 אבל הוא לא. 00:04:27.038 --> 00:04:32.023 והתחלתי להבין, לאחר שנעדרתי ליותר מעשרה חודשים, 00:04:32.023 --> 00:04:35.833 הוא לא מתגעגע אלי כמו שאני אליו. 00:04:35.833 --> 00:04:37.709 ואני ידעתי שהוא יתקשר בבוקר, 00:04:37.709 --> 00:04:44.585 אבל הלילה ההוא היה אחד העצובים והארוכים בחיי. 00:04:44.585 --> 00:04:46.862 התעוררתי בבוקר למחרת, 00:04:46.862 --> 00:04:51.137 העפתי מבט בטלפון, והבנתי שבעטתי אותו מהוו 00:04:51.137 --> 00:04:54.613 בזמן שהסתובבתי בחדר ביום שלפני. 00:04:54.613 --> 00:04:56.476 נפלתי מהמיטה, 00:04:56.476 --> 00:04:59.633 הנחתי את הטלפון חזרה על המקלט, והוא צלצל שנייה אחר כך, 00:04:59.633 --> 00:05:03.606 וזה היה אחי, ובחיי, הוא היה עצבני. 00:05:03.606 --> 00:05:05.528 (צחוק) 00:05:05.528 --> 00:05:08.968 זה היה הלילה העצוב והארוך גם בחייו. 00:05:08.968 --> 00:05:11.560 ניסיתי להסביר מה קרה, אבל הוא אמר, 00:05:11.560 --> 00:05:14.588 "אני לא מבין, אם ראית שאני לא מתקשר אליך, 00:05:14.588 --> 00:05:19.399 למה לא הרמת את הטלפון והתקשרת אלי?" 00:05:19.399 --> 00:05:23.544 הוא צדק. למה לא התקשרתי אליו? 00:05:23.544 --> 00:05:26.587 לא הייתה לי תשובה אז, אבל יש לי היום 00:05:26.587 --> 00:05:31.642 וזאת תשובה פשוטה: בדידות. NOTE Paragraph 00:05:31.642 --> 00:05:35.926 בדידות יוצרת פצע רגשי עמוק. 00:05:35.926 --> 00:05:39.883 כזה שמעוות את התפיסה שלנו ומבלבל את החשיבה שלנו, 00:05:39.883 --> 00:05:45.522 זה גורם לנו להאמין שלסובבים אותנו אכפת הרבה פחות ממה שהם בפועל. 00:05:45.522 --> 00:05:48.352 זה גורם לנו באמת לפחד לבקש עזרה, 00:05:48.352 --> 00:05:51.802 כי למה להציב עצמכם בפני דחייה וכאב לב, 00:05:51.802 --> 00:05:56.274 כשלבכם כבר כואב יותר ממה שאתם יכולים לסבול? 00:05:56.274 --> 00:05:59.538 הייתי אז לכוד בבדידות אמיתית, 00:05:59.538 --> 00:06:04.039 אבל הייתי מוקף אנשים לאורך היום, כך שזה לא עלה בדעתי. 00:06:04.039 --> 00:06:08.694 אבל בדידות, מוגדרת אך ורק באופן סובייקטיבי. 00:06:08.694 --> 00:06:11.539 זה תלוי אך ורק בשאלה האם אתם מרגישים 00:06:11.539 --> 00:06:15.114 מנותקים מהסובבים אתכם מבחינה רגשית או חברתית. 00:06:15.114 --> 00:06:16.899 ואני הרגשתי כך. 00:06:16.899 --> 00:06:23.363 יש הרבה מחקרים על בדידות וכולם מחרידים. 00:06:23.363 --> 00:06:27.515 בדידות לא רק תעשה אתכם אומללים, היא תהרוג אתכם. 00:06:27.515 --> 00:06:28.933 אני לא צוחק. 00:06:28.933 --> 00:06:32.667 בדידות כרונית מגדילה את סיכוייכם למוות מוקדם 00:06:32.667 --> 00:06:36.658 ב 14 אחוז. 00:06:36.658 --> 00:06:40.681 בדידות גורמת ללחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה, 00:06:40.681 --> 00:06:44.557 היא אפילו מדכאת את תפקודה של המערכת החיסונית שלכם, 00:06:44.557 --> 00:06:48.808 גורמת לכם להיות פגיעים לכל מיני מחלות ותחלואים. 00:06:48.808 --> 00:06:52.369 למעשה, מדענים הגיעו למסקנה שבהתחשב בהכל, 00:06:52.369 --> 00:06:55.990 בדידות כרונית מציבה סיכון משמעותי 00:06:55.990 --> 00:07:00.381 לבריאותכם ואריכות ימיכם לטווח הארוך כמו עישון סיגריות. 00:07:00.381 --> 00:07:05.033 עכשיו, חפיסות של סיגריות מגיעות עם אזהרות האומרות, "זה יכול להרוג אתכם." 00:07:05.033 --> 00:07:07.405 אבל בדידות לא. 00:07:07.405 --> 00:07:11.907 ולכן זה כל כך חשוב שנתעדף את בריאותנו הנפשית. 00:07:11.907 --> 00:07:15.310 שנאמן את ההיגיינה הרגשית שלנו. 00:07:15.310 --> 00:07:18.282 מפני שאתם לא יכולים לטפל בפצע רגשי 00:07:18.282 --> 00:07:21.512 אם אתם לא מודעים לזה שאתם פצועים. 00:07:22.153 --> 00:07:24.944 בדידות אינה הפצע הרגשי היחיד 00:07:24.944 --> 00:07:28.412 שמעוותת את תפיסתנו ומטעה אותנו. NOTE Paragraph 00:07:28.412 --> 00:07:31.818 כשלון גם עושה זאת. 00:07:31.818 --> 00:07:34.000 פעם ביקרתי במעון יום 00:07:34.000 --> 00:07:39.204 שבו ראיתי שלושה פעוטות משחקים עם צעצועי פלסטיק זהים. 00:07:39.204 --> 00:07:43.904 הייתם צריכים להחליק את הכפתור האדום, וכלבלב חמוד היה צץ. 00:07:43.905 --> 00:07:48.555 ילדה קטנה אחת ניסתה למשוך את הכפתור הסגול, ואז לדחוף אותו, 00:07:48.555 --> 00:07:52.917 ואז היא פשוט התיישבה והסתכלה על הקופסה עם השפה התחתונה שלה רועדת. 00:07:52.917 --> 00:07:56.104 הילד הקטן לידה, צפה בזה קורה, 00:07:56.104 --> 00:08:01.364 ואז פנה לקופסה שלו, ופרץ בבכי מבלי אפילו לגעת בה. 00:08:01.364 --> 00:08:04.607 בינתיים, ילדה קטנה אחרת ניסתה כל מה שיכלה לחשוב עליו 00:08:04.607 --> 00:08:06.415 עד שהיא החליקה את הכפתור האדום, 00:08:06.415 --> 00:08:10.532 הכלבלב החמוד צץ, והיא צרחה משמחה. 00:08:10.532 --> 00:08:13.925 אז שלושה פעוטות עם צעצועי פלסטיק זהים, 00:08:13.925 --> 00:08:17.957 אבל עם תגובות מאוד שונות לכשלון. 00:08:17.957 --> 00:08:22.278 שני הפעוטות הראשונים היו מסוגלים לחלוטין להזיז את הכפתור האדום. 00:08:22.278 --> 00:08:25.590 הדבר היחיד שמנע מהם להצליח 00:08:25.590 --> 00:08:29.920 זה המוח שלהם שגרם להם להאמין שהם לא יכולים. 00:08:29.920 --> 00:08:33.970 עכשיו, מבוגרים גם מסתבכים בדרך כזו כל הזמן. 00:08:33.970 --> 00:08:40.409 למעשה לכולנו יש סט רגשות ואמונות 00:08:40.409 --> 00:08:43.585 שמופעל בכל פעם שאנו נתקלים בתסכולים וכישלונות. NOTE Paragraph 00:08:43.585 --> 00:08:46.704 האם אתם מודעים לאיך המוח שלכם מגיב לכשלון? 00:08:46.704 --> 00:08:48.033 אתם אמורים לדעת. 00:08:48.033 --> 00:08:52.314 מפני שאם המוח שלכם מנסה לשכנע אתכם שאתם לא מסוגלים לעשות משהו 00:08:52.314 --> 00:08:53.963 ואתם מאמינים בזה, 00:08:53.963 --> 00:08:57.261 אז כמו שני הפעוטות ההם, אתם תתחילו להרגיש חסרי אונים, 00:08:57.261 --> 00:09:00.859 ותפסיקו לנסות מוקדם מידי או שאפילו לא תנסו כלל. 00:09:00.859 --> 00:09:03.967 ואז תהיו אפילו יותר משוכנעים שלא תצליחו. 00:09:03.967 --> 00:09:08.585 אתם מבינים, בגלל זה כל כך הרבה אנשים מתפקדים בפועל מתחת לפוטנציאל שלהם. 00:09:08.585 --> 00:09:12.259 מפני שהיכן שהוא לאורך הדרך, לפעמים כשלון בודד 00:09:12.259 --> 00:09:15.889 משכנע אותם שהם לא יכולים להצליח, והם מאמינים לזה. NOTE Paragraph 00:09:15.893 --> 00:09:21.966 ברגע שאנחנו משתכנעים ממשהו, זה מאוד קשה לשנות את דעתנו. 00:09:21.966 --> 00:09:26.031 למדתי את השיעור הזה בדרך הקשה. כשהייתי מתבגר יחד עם אחי. 00:09:26.031 --> 00:09:29.390 נסענו עם חברים בלילה בכביש חשוך, 00:09:29.390 --> 00:09:30.932 כשניידת משטרה עצרה אותנו. 00:09:30.932 --> 00:09:34.344 היה שוד באזור והם חיפשו חשודים. 00:09:34.344 --> 00:09:38.287 השוטר התקרב לרכב, והוא האיר עם הפנס על הנהג. 00:09:38.287 --> 00:09:42.571 ואז על אחי בכסא הקידמי, ואז עלי. 00:09:42.571 --> 00:09:44.774 ועיניו נפקחו לרווחה, והוא אמר, 00:09:44.774 --> 00:09:46.977 "איפה ראיתי את פניך בעבר?" 00:09:46.977 --> 00:09:50.075 (צחוק) 00:09:50.075 --> 00:09:53.796 ואמרתי, "בכיסא הקידמי." 00:09:53.796 --> 00:09:56.307 (צחוק) 00:09:56.307 --> 00:09:58.813 אבל זה לא היה הגיוני לו. 00:09:58.813 --> 00:10:01.137 אז עכשיו הוא חשב שאני על סמים. 00:10:01.137 --> 00:10:02.271 (צחוק) 00:10:02.271 --> 00:10:04.795 אז הוא גורר אותי מחוץ למכונית, הוא מחפש עלי, 00:10:04.795 --> 00:10:06.800 הוא מצעיד אותי לניידת המשטרה, 00:10:06.800 --> 00:10:09.765 ורק כאשר הוא מוודא שאין לי עבר פלילי, 00:10:09.765 --> 00:10:14.231 יכולתי להראות לו שיש לי אח תאום במושב הקידמי. 00:10:14.231 --> 00:10:17.648 אבל גם כשנסענו משם, יכולתם לראות במבט על פניו, 00:10:17.648 --> 00:10:22.654 הוא היה משוכנע שהצלחתי להתחמק עם משהו. NOTE Paragraph 00:10:22.655 --> 00:10:26.669 את המוח שלנו קשה לשנות אחרי שאנחנו משתכנעים. 00:10:26.669 --> 00:10:31.431 כך שזה עשוי להיות מאוד טבעי להרגיש מיואשים ומובסים לאחר שנכשלתם. 00:10:31.431 --> 00:10:36.242 אבל אתם לא יכולים להרשות לעצמכם להשתכנע שאתם לא מסוגלים להצליח. 00:10:36.242 --> 00:10:38.832 אתם צריכים להלחם בתחושות חוסר האונים. 00:10:38.832 --> 00:10:42.393 אתם צריכים להשיג שליטה על המצב, 00:10:42.393 --> 00:10:46.901 ואתם צריכים לשבור את המעגל השלילי הזה לפני שהוא מתחיל. 00:10:48.191 --> 00:10:50.536 המוח שלנו והרגשות שלנו, 00:10:50.536 --> 00:10:53.641 הם לא החברים המהימנים שחשבנו שהם. 00:10:53.641 --> 00:10:56.366 הם יותר כמו חברים ממש מצוברחים, 00:10:56.366 --> 00:11:01.811 שיכולים להיות לגמרי תומכים דקה אחת, ובאמת לא נעימים, ברגע אחריו. 00:11:01.811 --> 00:11:03.686 פעם עבדתי עם האישה הזאת 00:11:03.686 --> 00:11:07.973 שאחרי 20 שנות נישואין וגרושין ממש מכוערים, 00:11:07.973 --> 00:11:10.326 היתה לבסוף מוכנה לפגישה הראשונה שלה. 00:11:10.326 --> 00:11:14.958 היא פגשה את הבחור הזה ברשת, הוא עשה רושם של גבר נחמד ומצליח, 00:11:14.958 --> 00:11:18.513 והכי חשוב, נראה שהוא ממש בעניין שלה. 00:11:18.513 --> 00:11:21.584 אז היא מאוד התרגשה, והיא קנתה שמלה חדשה, 00:11:21.584 --> 00:11:25.667 והם נפגשו למשקה בבר באזור יוקרתי בניו יורק. 00:11:25.667 --> 00:11:29.238 עשר דקות לתוך הפגישה, הגבר נעמד ואומר, 00:11:29.238 --> 00:11:33.318 "אני לא מעוניין", ויוצא. 00:11:33.318 --> 00:11:37.572 דחייה היא מאוד כואבת. 00:11:37.572 --> 00:11:42.017 האישה כל כך נפגעה, שהיא לא יכלה לזוז. כל שיכלה לעשות זה להתקשר לחברה. 00:11:42.017 --> 00:11:46.749 והנה מה שהחברה אמרה, "ובכן, למה את מצפה, 00:11:46.749 --> 00:11:50.222 "יש לך ירכיים גדולות, אין לך דבר מעניין להגיד, 00:11:50.222 --> 00:11:52.846 למה שגבר יפה ומצליח כמוהו 00:11:52.846 --> 00:11:56.930 ירצה לצאת עם לוזרית כמוך?" 00:11:56.930 --> 00:12:00.025 מזעזע, נכון, שחברה יכולה להיות כל כך אכזרית. 00:12:00.025 --> 00:12:02.680 אבל זה היה הרבה פחות מזעזע 00:12:02.680 --> 00:12:05.557 אם הייתי אומר לכם שזו לא החברה שאמרה את זה. 00:12:05.557 --> 00:12:08.512 זה מה שהאישה אמרה לעצמה. 00:12:08.512 --> 00:12:13.010 וזה משהו שכולנו עושים, במיוחד לאחר דחייה. 00:12:13.010 --> 00:12:16.557 כולנו מתחילים לחשוב על כל הבעיות שלנו וכל חסרונותינו 00:12:16.557 --> 00:12:18.791 מה היינו רוצים להיות, מה רצינו לא להיות, 00:12:18.791 --> 00:12:20.169 אנחנו מכנים עצמנו בשמות. 00:12:20.169 --> 00:12:23.529 אולי לא באותה חומרה, אבל כולנו עושים זאת. 00:12:23.529 --> 00:12:28.380 זה מעניין שאנחנו עושים זאת, מפני שההערכה העצמית שלנו כבר פגועה. 00:12:28.380 --> 00:12:31.340 למה שנרצה לפגוע בה יותר? 00:12:31.340 --> 00:12:33.981 אנחנו לא היינו מחמירים את הפגיעה הפיזית בכוונה. 00:12:33.981 --> 00:12:36.910 לא הייתם חותכים את ידכם ומחליטים, 00:12:36.910 --> 00:12:40.519 "הו, אני יודע, אני אקח סכין ואבדוק כמה אני יכול להעמיק את החתך." NOTE Paragraph 00:12:40.519 --> 00:12:43.973 אבל אנחנו עושים זאת עם פגיעות רגשיות כל הזמן. 00:12:43.973 --> 00:12:47.665 למה? בגלל היגיינה רגשית גרועה. 00:12:47.665 --> 00:12:50.387 מפני שאנחנו לא מתעדפים את בריאותנו הרגשית. 00:12:50.387 --> 00:12:54.250 אנחנו יודעים מעשרות מחקרים, שכאשר הביטחון העצמי שלכם ירוד, 00:12:54.250 --> 00:12:57.923 אתם יותר רגישים ללחץ וחרדה, 00:12:57.923 --> 00:13:03.146 הכשלון והדחייה יכאיבו יותר, ולוקח זמן רב יותר להתאושש מהם. 00:13:03.146 --> 00:13:06.325 אז כשאתם נדחים, הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות 00:13:06.325 --> 00:13:12.554 הוא להחיות את ההערכה העצמית שלכם, לא להצטרף למועדון קרב ולכתוש אותו. 00:13:12.554 --> 00:13:15.459 כשאתם בכאב רגשי, 00:13:15.459 --> 00:13:21.572 טפלו בעצמכם באותה חמלה שהייתם מצפים מחבר טוב באמת. 00:13:23.122 --> 00:13:27.558 אנחנו צריכים לתפוס את ההרגלים הפסיכולוגים החולים שלנו ולשנותם. 00:13:27.558 --> 00:13:32.228 אחד הלא בריאים ביותר והכי נפוצים נקרא הרהור. 00:13:32.228 --> 00:13:34.989 להרהר, משמע ללעוס. 00:13:34.989 --> 00:13:39.360 זה כאשר הבוס צועק עליכם, או שהפרופסור גורם לכם להרגיש טיפשים בכיתה, 00:13:39.360 --> 00:13:41.551 או שיש לכם ריב גדול עם חבר, 00:13:41.551 --> 00:13:45.968 ואתם פשוט לא מצליחים להפסיק לשחזר את הארוע בראשכם במשך ימים, 00:13:45.968 --> 00:13:47.937 לפעמים במשך שבועות ארוכים. 00:13:47.937 --> 00:13:53.645 עכשיו הרהור בארועים מטרידים בדרך זו יכול בקלות להפוך להרגל, 00:13:53.645 --> 00:13:55.733 והוא מאוד יקר. 00:13:55.733 --> 00:13:59.922 מפני שבבזבוז כל כך הרבה זמן בהתמקדות במחשבות מטרידות ושליליות, 00:13:59.922 --> 00:14:02.894 אתם למעשה שמים עצמכם בסיכון משמעותי לפיתוח 00:14:02.894 --> 00:14:07.426 דיכאון קליני, אלכוהוליזם, הפרעות אכילה 00:14:07.426 --> 00:14:10.149 ואפילו מחלות לב. NOTE Paragraph 00:14:10.149 --> 00:14:16.019 הבעיה היא שהדחף להרהר יכול להיות מאוד חזק ומאוד חשוב, 00:14:16.019 --> 00:14:18.429 כך שזה הרגל שקשה מאוד להפסיק. 00:14:18.429 --> 00:14:21.801 אני יודע זאת בוודאות. מפני שלפני פחות משנה, 00:14:21.801 --> 00:14:24.350 פיתחתי את ההרגל בעצמי. 00:14:24.350 --> 00:14:30.829 אתם מבינים, אחי התאום אובחן עם לימפומה שלב 3. 00:14:30.829 --> 00:14:33.133 הסרטן שלו היה מאוד אגרסיבי, 00:14:33.133 --> 00:14:36.904 היו לו גידולים בכל חלקי הגוף. 00:14:36.904 --> 00:14:41.835 והוא נאלץ להתחיל סדרת כימותרפייה קשה. 00:14:41.835 --> 00:14:46.497 ולא יכולתי להפסיק לחשוב על מה שהוא עובר, 00:14:46.497 --> 00:14:49.732 לא יכולתי להפסיק לחשוב על כמה הוא סובל. 00:14:49.732 --> 00:14:54.332 אפילו שהוא מעולם לא התלונן, אפילו לא פעם אחת. 00:14:54.332 --> 00:14:56.750 היתה לו גישה חיובית מדהימה. 00:14:56.750 --> 00:15:00.379 הבריאות הפסיכולוגית שלו היתה מדהימה. 00:15:00.379 --> 00:15:04.518 אני הייתי פיזית בריא, אבל פסיכולוגית הייתי בבלאגן. 00:15:04.518 --> 00:15:06.748 אבל ידעתי מה לעשות. 00:15:06.748 --> 00:15:10.910 מחקרים אומרים לנו שאפילו שתי דקות של הסחת דעת 00:15:10.910 --> 00:15:13.968 מספיקות בכדי לשבור את הדחף להרהר באותו הרגע. 00:15:13.968 --> 00:15:17.465 וכך בכל פעם שהייתה לי מחשבה מדאיגה, מטרידה, שלילית, 00:15:17.465 --> 00:15:22.257 הכרחתי את עצמי להתמקד במשהו אחר עד אשר הדחף עבר. 00:15:22.257 --> 00:15:26.603 ותוך שבוע, כל ראיית העולם שלי השתנתה, 00:15:26.603 --> 00:15:30.113 והפכה לחיובית ומלאת תקווה. 00:15:31.569 --> 00:15:35.624 תשעה שבועות לאחר שהתחיל כימותרפיה, עבר אחי סריקה ממוחשבת, 00:15:35.624 --> 00:15:39.260 ואני הייתי לידו כשהוא קיבל את התוצאות. 00:15:39.260 --> 00:15:42.497 כל הגידולים נעלמו. 00:15:42.497 --> 00:15:45.114 עדיין היו לו שלושה סבבים של כימותרפייה לעבור. 00:15:45.114 --> 00:15:47.731 אבל ידענו שהוא יחלים. 00:15:47.731 --> 00:15:51.979 התמונה הזאת צולמה לפני שבועיים. NOTE Paragraph 00:15:53.759 --> 00:15:56.847 על ידי נקיטת פעולה כשאתם בודדים, 00:15:56.847 --> 00:16:00.225 על ידי שינוי התגובה שלכם לכישלון, 00:16:00.225 --> 00:16:03.157 על ידי הגנה על ההערכה העצמית שלכם, 00:16:03.157 --> 00:16:05.189 על ידי הלחמות במחשבות שליליות, 00:16:05.189 --> 00:16:07.887 אתם לא רק תבריאו את הפצעים הפסיכולוגיים שלכם, 00:16:07.887 --> 00:16:11.569 תוכלו לבנות חוסן נפשי, תוכלו לשגשג. 00:16:12.871 --> 00:16:16.794 לפני מאה שנה, אנשים התחילו לתרגל היגיינה אישית. 00:16:16.794 --> 00:16:21.119 ותוחלת החיים עלתה בלמעלה מחמישים אחוזים 00:16:21.119 --> 00:16:23.577 בתוך עשרות שנים בלבד. 00:16:23.577 --> 00:16:27.922 אני מאמין שאיכות חיינו יכולה לעלות בצורה דרמטית לא פחות 00:16:27.922 --> 00:16:31.569 אם נתחיל להתאמן על היגיינה רגשית. NOTE Paragraph 00:16:31.569 --> 00:16:33.762 אתם יכולים לדמיין, איך העולם יראה. 00:16:33.762 --> 00:16:37.088 אם כולם יהיו בריאים פסיכולוגית? 00:16:37.088 --> 00:16:40.383 אם היתה פחות בדידות, ופחות דיכאון? 00:16:40.383 --> 00:16:43.224 אם אנשים היו יודעים איך להתגבר על כישלון? 00:16:43.224 --> 00:16:46.274 אם הם היו חשים טוב יותר לגבי עצמם, ויותר מועצמים? 00:16:46.274 --> 00:16:49.520 אם הם היו שמחים יותר, ויותר ממומשים? 00:16:49.520 --> 00:16:53.833 אני יכול, מפני שזה העולם שאני רוצה לחיות בו, 00:16:53.833 --> 00:16:58.419 וזה העולם שגם אחי רוצה לחיות בו. 00:16:58.419 --> 00:17:02.500 אם רק תהיו מעודכנים, ותשנו כמה הרגלים פשוטים, 00:17:02.500 --> 00:17:06.382 ובכן זה העולם שכולנו יכולים לחיות בו. NOTE Paragraph 00:17:06.382 --> 00:17:08.294 תודה רבה לכם. NOTE Paragraph 00:17:08.294 --> 00:17:11.267 (מחיאות כפיים)