0:00:00.981,0:00:05.860 חזרנו לתוכנית שלנו שמשתמשת בפונקציה בכדי לצייר את וינסטון ארבע פעמים. 0:00:05.860,0:00:11.472 ושיניתי אותה קצת על מנת להראות באיזה גיל הוא נמצא בכל נקודה של בחיים, ותראו למה בקרוב. 0:00:11.472,0:00:16.290 אבל קודם אני צריכה לספר לכם משהו על ווינסטון: לוינסטון יש התמכרות לסופגניות. 0:00:16.290,0:00:21.954 הוא אוכל שלוש מהן ביום. זו הסיבה כנראה לכך שהפנים שלו כל-כך גדולות וצהובות. 0:00:21.954,0:00:32.120 אז כדי להזהיר וינסטון שסופגניות הן רעות בשבילו, אני רוצה לשנות את התוכנית כך שתראה כמה סופגניות הוא אכל בכל נקודה בחיים שלו. 0:00:32.120,0:00:46.119 לדוגמה, כשהוא בן שנתיים, זה אומר שהוא אכל 2 פעמים (שנתיים) כפול 365 פעמים (מספר הימים בשנה) כפול 3 פעמים (שלוש פעמים ביום), אז פי שלוש ביום, כפול 365 ימים, לשנתיים. 0:00:46.119,0:00:54.669 אנחנו רק נציג את זה מתחת לכותרת הזו, אז וואו! אלפיים סופגניות, זה הרבה סופגניות למישהו בן שנתיים. 0:00:54.669,0:01:04.272 עכשיו כאשר הוא בן 14, בוא נראה, יש לו 3 פעמים ביום כפול 365 ימים כפול 14 שנים. 0:01:04.272,0:01:13.455 זה חמש עשרה אלף סופגניות. בסדר. אז אני יכולה להמשיך את המתמטיקה הזאת, אבל אני מתחילה לשים לב דפוס. 0:01:13.455,0:01:20.784 אני חוזרת על החישובים שלי כאן, ואני משנה רק דבר אחד: מספר השנים. 0:01:20.784,0:01:28.116 בכל פעם שאני רואה קוד שחוזר על עצמו ככה, אני חושבת לעצמי, "הממ, אולי אני יכולה להפוך את זה לפונקציה?" 0:01:28.116,0:01:33.095 כן, בהחלט, אנחנו יכולים. אז בואו נעשה את זה עכשיו. 0:01:33.095,0:01:41.006 אני אגדיר את הפונקציה כאן למעלה ואקרא לפונקציה בשם calcTotalDonuts (נכתוב: calcTotalDonuts = function) 0:01:41.006,0:01:49.239 היא הולכת לקבל פרמטר אחד, את מספר שנים, כי זה הדבר היחיד שאנו משנים כל הזמן בחישוב הזה 0:01:49.239,0:02:00.930 ואז בפנים, נוכל לעשות את החישוב, לשמור אותו לתוך משתנה, כך שיהיה שהמשתנה יהיה מספר השנים (numYears) כפול 3 פעמים כפול 365. 0:02:00.930,0:02:12.862 בסדר, אז עכשיו שיש לנו את הפונקציה הזו, אני הולכת להחליף את הביטוי הזה כאן עם calcTotalDonuts - הקריאה לפונקציה - ואני אעביר לה את הערך "2". 0:02:12.862,0:02:17.427 טוב, עכשיו אנחנו לא רואים את הסך הכל בכלל. 0:02:17.427,0:02:26.515 המממ, אוקיי, מה קרה? ובכן, הפונקציה שלנו חישבה את הסך הכל כאן, אבל היא לא סיפרה לאף אחד על הסכום. 0:02:26.515,0:02:33.824 זה כמו שאם מורה קורא לך בכיתה בכדי להשיב על שאלה, ואתה תענה לו בראש שלך אבל אתה מתבייש לומר את התשובה. 0:02:33.824,0:02:37.638 עשית את העבודה, אבל המורה שלך לעולם לא יידע על כך. 0:02:37.638,0:02:45.971 אם אנחנו רוצים שהפונקציה תתקשר את הערך למי שקרא לה, הפונקציה צריכה להחזיר את הערכים באופן ספציפי. 0:02:45.971,0:02:55.221 אז בשביל שפונקציה תחזיר ערך, אנחנו צריכים להגיד מהו סוג הערך שהיא תחזיר, ואז מה הערך עצמו. אולי זה משתנה, או ערך או ביטוי. 0:02:55.221,0:03:02.138 אז כאן נגיד שאנחנו רוצים להחזיר את זה totalDonuts חזרה, בסדר? אז מי שקורא לאותה הפונקציה הולך לקבל את התשובה הזו. 0:03:02.138,0:03:05.021 כעת הערך שלנו מוצג, איזה כיף! 0:03:05.021,0:03:10.477 בעצם אנחנו יכולים לקצר את הפונקציה שלנו, אנחנו אפילו לא צריכים לאחסן אותו לתוך משתנה, נוכל לקחת את הביטוי הזה כאן 0:03:10.477,0:03:15.418 לשים אותו בערך שהפונקציה מחזירה (ה-return), ואז זו רק שורה אחד של קוד. מגניב. 0:03:15.418,0:03:24.558 בסדר, אז עכשיו אנו יכולים לעבור ולחשב את מספר הסופגניות הכולל בכל נקודה בחיים על-ידי פשוט לקרוא לפונקציה זו, ולהעביר לה את מספר השנים. 0:03:24.558,0:03:36.426 בוא נראה, זה (calcTotalDonuts(25, נמקם את זה כראוי, (calcTotalDonuts(65 0:03:36.426,0:03:45.239 בסדר! וואו, אז אם הוא יגיע עד גיל 65, הוא יאכל 70,000 סופגניות. זה הרבה סופגניות... 0:03:45.239,0:03:48.351 אני לא חושבת שוינסטון הולך להגיע לזה... 0:03:48.351,0:03:53.325 אבל עכשיו כשהפכנו את זה לפונקציה, זה מאוד קל לנו לשנות חלקים ממנה. 0:03:53.325,0:03:59.211 אם וינסטון יראה את זה ויאמר "רגע, רגע, זה המון. מה אם אני פשוט אוכל אחת ביום? " 0:03:59.211,0:04:04.432 טוב אנחנו יכולים פשוט ללכת לכאן, לשנות את המספר לאחד, והכל ישתנה. 0:04:04.432,0:04:12.698 אז זה סך הכל 23,000. עדיין הרבה. אז אולי וינסטון יגיד: "בסדר, בסדר, מה אם אני פשוט אוכל אחת בשבוע?" כן, זה הגיוני, בסדר. 0:04:12.698,0:04:17.793 אז אנחנו פשוט יכולים לשנות את 365 ל-50, כי יש 50 שבועות בשנה, נכון? 0:04:17.793,0:04:23.361 טוב, זה הרבה יותר טוב, 3,000 דונאטס, נשמע הגיוני. 0:04:23.361,0:04:27.361 מעולה, אז כפי שראיתם, עם פונקציות וערכים חוזרים, אנחנו יכולים לחסוך בקוד ולהציל חיים!