0:00:00.325,0:00:02.388
באמצע הדוקטורט שלי,

0:00:02.388,0:00:05.850
נתקעתי, ללא מוצא.

0:00:05.850,0:00:07.630
כל כיוון מחקר שניסיתי

0:00:07.630,0:00:09.246
הוביל למבוי סתום.

0:00:09.246,0:00:11.148
נראה היה שהנחות היסוד שלי

0:00:11.148,0:00:13.076
פשוט לא עובדות יותר.

0:00:13.076,0:00:16.075
הרגשתי כמו טייס שטס בערפל,

0:00:16.075,0:00:18.870
ואיבדתי כל חוש כיוון.

0:00:18.870,0:00:20.351
הפסקתי להתגלח.

0:00:20.351,0:00:23.092
לא יכולתי לקום בבוקר.

0:00:23.092,0:00:24.825
הרגשתי שאני לא ראוי

0:00:24.825,0:00:27.978
לעבור בשערי האוניברסיטה.

0:00:27.978,0:00:30.126
כי איפה אני ואיפה איינשטיין או ניוטון,

0:00:30.126,0:00:32.279
או כל מדען אחר שעל הישגיו למדתי.

0:00:32.279,0:00:33.810
אחרי הכל, במדע,

0:00:33.810,0:00:37.192
לומדים רק על התוצאות - [br]לא על התהליך שהוביל אליהן.

0:00:37.192,0:00:41.893
היה לי ברור, לכן, שאני לא יכול להיות מדען.

0:00:41.893,0:00:43.557
למזלי, זכיתי לתמיכה ולעידוד

0:00:43.557,0:00:44.954
והצלחתי להתגבר על המשבר,

0:00:44.954,0:00:47.174
ובדרך, גיליתי משהו חדש על הטבע.

0:00:47.174,0:00:49.917
זו תחושת שלווה מדהימה,

0:00:49.917,0:00:51.249
התחושה שאתה האדם היחיד בעולם

0:00:51.249,0:00:53.474
שמכיר חוק טבע חדש.

0:00:53.474,0:00:56.516
התחלתי מחקר שני כדוקטורנט,

0:00:56.516,0:00:57.880
ושוב זה קרה.

0:00:57.880,0:01:00.169
שוב נתקעתי, וגם הפעם[br]הצלחתי להתגבר על המשבר.

0:01:00.169,0:01:01.555
וזה עורר אותי לחשוב

0:01:01.555,0:01:02.712
שאולי מדובר כאן בדפוס קבוע.

0:01:02.712,0:01:04.553
שאלתי את עמיתי הדוקטורנטים,[br]והם כולם אמרו,

0:01:04.553,0:01:06.596
"כן, זה בדיוק מה שקרה לנו,

0:01:06.596,0:01:08.945
רק שאף אחד לא הכין אותנו לזה."

0:01:08.945,0:01:10.895
כולנו למדנו מדעים כאילו מדובר

0:01:10.895,0:01:14.471
בסדרה של צעדים לוגיים[br]שמובילים ישירות משאלה לתשובה,

0:01:14.471,0:01:17.217
אך המחקר המדעי מתנהל בצורה שונה לגמרי.

0:01:17.217,0:01:19.551
באותו זמן, למדתי גם משחק,

0:01:19.551,0:01:21.638
בסדנת תיאטרון אלתור.

0:01:21.638,0:01:23.072
וכך, את היום הקדשתי למחקר בפיזיקה,

0:01:23.072,0:01:25.090
ובלילה ביליתי בכיף, [br]בצחוק, בריקודים ובשירה,

0:01:25.090,0:01:26.402
ובנגינה על הגיטרה שלי.

0:01:26.402,0:01:27.881
תיאטרון אלתור,

0:01:27.881,0:01:30.890
בדיוק כמו המדע, חותר לעבר הלא נודע.

0:01:30.890,0:01:32.302
עליך לבנות את הסצנה [br]על הבמה, תוך כדי משחק,

0:01:32.302,0:01:34.005
ללא במאי, וללא תסריט,

0:01:34.005,0:01:36.283
בלי שיהיה לך שמץ של מושג איזו דמות תגלם,

0:01:36.283,0:01:38.689
או מה הדמויות האחרות בהצגה יעשו.

0:01:38.689,0:01:40.538
אך, בניגוד למה שקורה במדע,

0:01:40.538,0:01:43.561
בתיאטרון אלתור אומרים לך כבר מהיום הראשון

0:01:43.561,0:01:45.776
מה יקרה לך ברגע שתעלה על הבמה.

0:01:45.776,0:01:48.548
אתה הולך להיכשל, כישלון חרוץ.

0:01:48.548,0:01:49.725
אתה הולך להיתקע.

0:01:49.725,0:01:51.843
בסדנה למדנו איך להישאר יצירתיים,

0:01:51.843,0:01:53.046
גם במצב הזה של אין מוצא.

0:01:53.046,0:01:54.951
לדוגמה, היה לנו תרגיל

0:01:54.951,0:01:56.093
שבו כולנו עמדנו במעגל,

0:01:56.093,0:01:59.058
וכל אחד בתורו היה אמור לרקוד סטפס, [br]בצורה מגוחכת במיוחד,

0:01:59.058,0:02:00.644
כאשר כל האחרים מוחאים כפיים,

0:02:00.644,0:02:01.886
מריעים לו,

0:02:01.886,0:02:04.649
ומעודדים אותו על הבמה.

0:02:04.649,0:02:06.557
כאשר הפכתי לפרופסור

0:02:06.557,0:02:07.938
והיה עלי להנחות את הסטודנטים שלי

0:02:07.938,0:02:09.911
בעבודות המחקר שלהם,

0:02:09.911,0:02:11.278
נוכחתי לדעת שוב

0:02:11.278,0:02:12.990
שאני לא יודע מה עלי לעשות.

0:02:12.990,0:02:14.984
למדתי אלפי שעות של פיזיקה,

0:02:14.984,0:02:16.598
ביולוגיה, וכימיה,

0:02:16.598,0:02:18.970
אבל אף לא שעה אחת, ואף לא דיון אקדמי אחד

0:02:18.970,0:02:21.556
הוקדשו לשאלה איך להנחות ואיך להדריך אחרים

0:02:21.556,0:02:23.293
ולהתקדם יחד אתם במסע לעבר הלא נודע,

0:02:23.293,0:02:25.214
ואיך לעודד אותם להתמיד במסע.

0:02:25.214,0:02:27.144
וכאן בא לעזרתי תיאטרון האלתור.

0:02:27.144,0:02:29.317
כבר מהיום הראשון אמרתי לסטודנטים שלי

0:02:29.317,0:02:32.218
מה יקרה כאשר יתחילו במחקר,

0:02:32.218,0:02:33.944
וזה קשור לסכמה המנטלית שלנו

0:02:33.944,0:02:35.956
לגבי המחקר ומה שעתיד לקרות במהלכו.

0:02:35.956,0:02:38.234
ואם תחשבו על זה, כאשר אנחנו [br]מבצעים פעולה כלשהי,

0:02:38.234,0:02:40.876
למשל, אם אני רוצה לגעת בלוח הזה,

0:02:40.876,0:02:42.536
המוח שלי בונה תחילה סכמה

0:02:42.536,0:02:44.395
שצופה איך בדיוק יפעלו השרירים שלי,

0:02:44.395,0:02:46.551
וזאת, עוד לפני שאני מתחיל להניע את ידי,

0:02:46.551,0:02:48.399
ואם אני נחסם בדרך,

0:02:48.399,0:02:50.274
אם הסכמה אינה תואמת את המציאות,

0:02:50.274,0:02:52.558
התוצאה היא בלבול ומבוכה,[br]ובשפה מקצועית, דיסוננס קוגניטיבי.

0:02:52.558,0:02:55.467
רצוי, לכן, שהסכמות שלנו יתאמו את המציאות.

0:02:55.467,0:02:58.622
אך אם נאמץ את הגישה הרווחת בהוראת המדעים,

0:02:58.622,0:03:00.519
ונאמין למה שכתוב בספרי הלימוד,[br]אנחנו עוד עלולים לחשוב

0:03:00.519,0:03:06.813
שהמחקר המדעי מתנהל לפי הסכמה הזו:

0:03:06.813,0:03:10.131
אם A היא השאלה,

0:03:10.131,0:03:13.531
ו- B היא התשובה,

0:03:13.531,0:03:18.124
המחקר המדעי מוביל במסלול ישיר מ- A ל- B.

0:03:18.127,0:03:21.242
הבעיה היא שאם ניסוי מדעי לא מצליח,

0:03:21.242,0:03:24.904
או אם סטודנט מתייאש לנוכח הכישלון,

0:03:24.904,0:03:26.990
הדבר נתפס כמשהו חריג, שלא היה אמור לקרות,

0:03:26.990,0:03:30.020
מה שגורם לתחושת מועקה קשה.

0:03:30.020,0:03:31.803
ולכן, אני מציג בפני הסטודנטים שלי

0:03:31.803,0:03:35.665
סכמה מציאותית יותר.

0:03:38.860,0:03:40.384
וזו דוגמה למה שקורה

0:03:40.384,0:03:43.520
כאשר העניינים לא מתנהלים לפי הסכמה שלך ...

0:03:46.379,0:03:49.641
(צחוק)

0:03:49.641,0:03:52.840
(מחיאות כפיים)

0:04:01.564,0:04:05.010
ובכן, אני מציג בפני הסטודנטים שלי[br]סכמה שונה.

0:04:05.010,0:04:07.204
אם A היא השאלה,

0:04:07.204,0:04:09.385
ו- B היא התשובה,

0:04:13.320,0:04:14.855
תשארו יצירתיים בענן,

0:04:14.855,0:04:16.830
אתם יוצאים לדרך,

0:04:16.830,0:04:19.193
והניסויים שלכם לא מצליחים, [br]ושוב, הניסויים לא מצליחים,

0:04:19.193,0:04:21.728
הניסויים לא מצליחים,[br]ושוב, הניסויים לא מצליחים,

0:04:21.728,0:04:24.404
עד שאתם מגיעים לנקודה שבה[br]אתם מתחילים להתייאש,

0:04:24.404,0:04:26.682
ונראה לכם שהנחות היסוד שלכם

0:04:26.682,0:04:27.798
פשוט לא עובדות יותר,

0:04:27.798,0:04:30.853
כאילו מישהו משך את השטיח מתחת לרגליכם ...

0:04:30.853,0:04:34.181
למקום הזה, שבו אתם נמצאים, אני קורא הענן.

0:04:47.685,0:04:50.363
אתם יכולים לגשש באפלה בענן

0:04:50.363,0:04:52.871
במשך יום, או שבוע, או חודש, או שנה,

0:04:52.871,0:04:54.369
או במשך כל הקריירה שלכם.

0:04:54.369,0:04:56.531
אבל, לפעמים, אם יש לכם מספיק מזל,

0:04:56.531,0:04:58.387
ומספיק תמיכה,

0:04:58.387,0:05:00.377
אתם מצליחים לגלות,[br]על סמך הנתונים שברשותכם,

0:05:00.377,0:05:03.625
או, אולי, לפי צורת הענן,

0:05:03.625,0:05:05.627
תשובה אפשרית חדשה,

0:05:07.285,0:05:10.969
התשובה C, ואתם מחליטים ללכת עליה.

0:05:10.969,0:05:13.338
אבל הניסויים שלכם לא מצליחים,[br]ושוב, הניסויים לא מצליחים,

0:05:13.338,0:05:14.807
ובכל זאת, לבסוף אתם מגיעים למטרה,

0:05:14.807,0:05:16.027
ואז אתם מפרסמים את התגלית שלכם

0:05:16.027,0:05:19.529
במאמר מדעי שכותרתו, מ- A ל- C,

0:05:19.529,0:05:21.488
וזו שיטה מצוינת לפרסם את התגלית,

0:05:21.488,0:05:23.832
כל עוד אינכם שוכחים מהי הדרך

0:05:23.832,0:05:25.631
שהובילה אתכם אליה.

0:05:25.631,0:05:27.606
שימו לב, הענן הזה הוא חלק מהותי

0:05:27.606,0:05:30.210
של המחקר המדעי, חלק מהותי של המקצוע שלנו,

0:05:30.210,0:05:33.420
משום שהענן ניצב על המשמר בגבול.

0:05:37.721,0:05:39.990
הוא ניצב על המשמר בגבול

0:05:39.990,0:05:42.962
שבין הידוע

0:05:45.795,0:05:49.399
לבין הלא נודע,

0:05:53.110,0:05:55.385
משום שכדי לגלות משהו חדש באמת,

0:05:55.385,0:05:58.962
עליכם לשנות לפחות אחת מהנחות היסוד שלכם,

0:05:58.962,0:06:00.216
וזה אומר שבמדע,

0:06:00.216,0:06:02.178
אנחנו עושים מעשה הירואי ממש.

0:06:02.178,0:06:03.999
בכל יום, אנחנו מנסים להגיע

0:06:03.999,0:06:05.811
לגבול שבין הידוע לבין הלא נודע,

0:06:05.811,0:06:07.632
ומוצאים את עצמנו בענן.

0:06:07.632,0:06:09.337
שימו לב, מיקמתי את B

0:06:09.337,0:06:10.080
בתחום של מה שידוע,

0:06:10.080,0:06:11.891
משום שהתשובה B הייתה ידועה לנו מראש,

0:06:11.891,0:06:15.540
אך, תמיד, התשובה C מעניינת הרבה יותר

0:06:15.540,0:06:18.263
וגם חשובה יותר מהתשובה B.

0:06:18.263,0:06:20.456
התשובה B נחוצה כדי להתחיל במסע,

0:06:20.456,0:06:22.274
אך התשובה C עמוקה הרבה יותר,

0:06:22.274,0:06:26.771
וזה מה שמדהים במחקר המדעי.

0:06:26.771,0:06:28.959
ומסתבר שהמונח הזה, הענן,

0:06:28.959,0:06:31.514
חולל שינוי של ממש בקבוצת המחקר שלי,

0:06:31.514,0:06:33.384
וכיום, הסטודנטים שלי באים ואומרים לי,

0:06:33.384,0:06:34.982
"אורי, אנחנו בענן,"

0:06:34.982,0:06:38.148
ואני אומר להם, "נפלא! [br]אתם בוודאי מרגישים אומללים."

0:06:38.148,0:06:40.290
(צחוק)

0:06:40.290,0:06:42.203
אך זה דווקא משמח אותי,

0:06:42.203,0:06:43.881
משום שיכול להיות שאנחנו מתקרבים לגבול

0:06:43.881,0:06:45.777
שבין הידוע לבין הלא נודע,

0:06:45.777,0:06:47.323
ויש לנו סיכוי לגלות

0:06:47.323,0:06:49.184
משהו חדש באמת.

0:06:49.184,0:06:50.526
הגישה שלנו השתנתה,

0:06:50.526,0:06:53.674
וכיום אנחנו מבינים שהענן

0:06:53.674,0:06:58.100
הוא חלק נורמלי מהתהליך, שהוא חיוני לתהליך,

0:06:58.100,0:06:59.305
ושלמעשה, הוא החלק היפה שבו.

0:06:59.305,0:07:02.928
אנחנו יכולים להצטרף לאגודה להוקרת הענן ...

0:07:02.928,0:07:04.846
הענן מאפשר לנו להשתחרר מהתחושה המעיקה

0:07:04.846,0:07:07.408
שמשהו לא בסדר אתנו.

0:07:07.408,0:07:09.858
וכמנחה, אני יודע מה עלי לעשות,

0:07:09.858,0:07:12.060
עלי להעניק לסטודנטים שלי את מלוא התמיכה.

0:07:12.060,0:07:13.541
המחקר הפסיכולוגי מראה

0:07:13.541,0:07:17.100
שאם אתה חש פחד או ייאוש,

0:07:17.100,0:07:18.097
יכולת החשיבה שלך מצטמצמת

0:07:18.097,0:07:20.928
לאופני החשיבה הבטוחים והשמרניים ביותר.

0:07:20.928,0:07:22.503
ואם אתה רוצה לחקור את השבילים המסוכנים,

0:07:22.503,0:07:23.891
שרק הם יכולים להוביל אותך אל מחוץ לענן,

0:07:23.891,0:07:25.652
אתה זקוק לתחושות אחרות --

0:07:25.652,0:07:27.853
של סולידריות, תמיכה ותקווה --

0:07:27.853,0:07:29.590
שנובעות מקשר עם הזולת.

0:07:29.590,0:07:31.140
וכך, כמו בתיאטרון האלתור,

0:07:31.140,0:07:33.441
גם במדע, הדרך הטובה ביותר היא לצאת יחדיו

0:07:33.441,0:07:35.410
למסע לעבר הלא הנודע.

0:07:35.410,0:07:37.852
ולאחר שלמדנו דבר או שניים על הענן,

0:07:37.852,0:07:41.176
אנחנו יכולים ללמוד מתיאטרון האלתור גם

0:07:41.176,0:07:43.778
שיטה אפקטיבית ביותר לניהול דיונים

0:07:43.778,0:07:45.538
בתוך הענן.

0:07:45.538,0:07:47.515
השיטה מבוססת על העיקרון המרכזי

0:07:47.515,0:07:49.282
של תיאטרון האלתור,

0:07:49.282,0:07:50.375
כך שגם בנושא זה, תיאטרון האלתור

0:07:50.375,0:07:51.671
בא לעזרתי.

0:07:51.671,0:07:53.962
מדובר בתגובה "כן, נכון, ו ..."

0:07:53.962,0:07:57.427
להצעות שמעלים שחקנים אחרים.

0:08:04.297,0:08:07.191
משמעות הדבר היא שאנחנו מקבלים את ההצעה,

0:08:07.191,0:08:09.702
ומפתחים אותה [br]כשאנחנו עונים "כן, נכון, ו ...."

0:08:09.702,0:08:10.941
לדוגמה, אם שחקן אחד אומר,

0:08:10.941,0:08:12.096
"תראו, יש כאן שלולית של מים,"

0:08:12.096,0:08:13.141
ושחקן אחר אומר,

0:08:13.141,0:08:15.010
"לא, זו פשוט הבמה,"

0:08:15.010,0:08:16.748
אין יותר מקום לאלתור.

0:08:16.748,0:08:20.520
ההצגה מסתיימת, וכולם חשים תסכול.

0:08:20.520,0:08:21.868
זו תגובה חוסמת.

0:08:21.868,0:08:23.475
אם אינכם עירניים לתקשורת הבין-אישית,

0:08:23.475,0:08:26.412
הדיון המדעי עלול להיות רצוף חסימות כאלה.

0:08:26.412,0:08:28.648
אך אם התגובה היא "כן, נכון, ו ...,"[br]יכול להתפתח דיאלוג כזה:

0:08:28.648,0:08:31.156
"תראו, יש כאן שלולית של מים,"[br]"כן, נכון, בואו נקפוץ לתוכה."

0:08:31.156,0:08:34.165
"תראו, יש שם לוויתן![br]בואו נתפוס אותו בזנב.

0:08:34.165,0:08:36.266
הוא מושך אותנו לירח!"

0:08:36.266,0:08:39.286
כשאנחנו אומרים "כן, נכון, ו ..." [br]אנחנו עוקפים את המבקר הפנימי שלנו.

0:08:39.286,0:08:40.980
לכולנו יש מבקר פנימי

0:08:40.980,0:08:42.221
שמפקח על מה שאנחנו אומרים,

0:08:42.221,0:08:44.144
ומונע מאתנו להצטייר בעיני אחרים כגסי רוח,

0:08:44.144,0:08:45.259
או כלא לגמרי שפויים, או כלא מקוריים,

0:08:45.259,0:08:46.519
והעולם המדעי רדוף חששות

0:08:46.519,0:08:48.076
שמא ייראה לא מקורי.

0:08:48.076,0:08:50.243
התגובה "כן, נכון, ו ..." מאפשרת לנו[br]לעקוף את המבקר הפנימי

0:08:50.243,0:08:52.855
ומשחררת את היצירתיות שחבויה בנו,

0:08:52.855,0:08:54.380
שעל קיומה לא ידענו אפילו,

0:08:54.380,0:08:56.410
ואשר לעתים קרובות, מאירה את הדרך לתשובה

0:08:56.410,0:08:58.815
אותה אנחנו מחפשים בענן.

0:08:58.815,0:09:01.416
התובנות שרכשנו לגבי הענן

0:09:01.416,0:09:02.820
ולגבי התגובה "כן, נכון, ו ..."

0:09:02.820,0:09:05.679
הפכו את המעבדה שלי ליצירתית.

0:09:05.679,0:09:08.207
נוצרה בה אווירה של הפריה הדדית של רעיונות,

0:09:08.207,0:09:10.321
וכך גילינו כמה תגליות מפתיעות

0:09:10.321,0:09:13.190
בממשק שבין הפיזיקה והביולוגיה.

0:09:13.190,0:09:16.140
לדוגמה, במשך שנה שלמה

0:09:16.140,0:09:17.289
ניסינו להבין, לללא הצלחה, כיצד פועלות

0:09:17.289,0:09:19.982
הרשתות הביוכימיות המורכבות בתאי גופנו,

0:09:19.982,0:09:22.439
ואמרנו לעצמנו, "אנחנו אבודים אי שם בענן,"

0:09:22.439,0:09:24.419
אך תוך כדי כך, השתעשנו ברעיונות שונים,

0:09:24.419,0:09:26.207
ואז אחד מהסטודנטים שלי, שי שן-אור, אמר,

0:09:26.207,0:09:29.050
"בואו נשרטט את זה על פיסת נייר, [br]את הרשת הזו."

0:09:29.050,0:09:30.503
ובמקום לענות בביטול,

0:09:30.503,0:09:32.654
"אבל כבר ניסינו לעשות זאת אינספור פעמים

0:09:32.654,0:09:33.688
וראינו שזה לא עובד,"

0:09:33.688,0:09:36.631
אמרתי, "כו, נכון, ו ..."

0:09:36.631,0:09:38.672
בואו ניקח דף נייר גדול,"

0:09:38.672,0:09:39.764
ואז רון מילוא אמר,

0:09:39.764,0:09:41.984
"בואו ניקח גיליון נייר גדול ממש,

0:09:41.984,0:09:43.780
כזה שבו משתמשים אדריכלים,[br]ואני יודע היכן להדפיס את הסרטוט."

0:09:43.780,0:09:46.280
הדפסנו את סרטוט הרשת, והתבוננו בו,

0:09:46.280,0:09:48.789
ואז גילינו את התגלית החשובה ביותר שלנו.

0:09:48.789,0:09:50.990
גילינו שהרשת המורכבת הזו בנויה, למעשה,

0:09:50.990,0:09:54.453
מכמה דפוסי אינטראקציה פשוטים, [br]שחוזרים על עצמם,

0:09:54.453,0:09:57.616
בדומה למוטיבים בחלון זכוכית צבעוני.

0:09:57.616,0:09:59.664
אנחנו מכנים את הדפוסים האלה [br]בשם מוטיבי הרשת.

0:09:59.664,0:10:01.816
אלה הם המעגלים האלמנטריים

0:10:01.816,0:10:03.201
שעוזרים לנו להבין

0:10:03.201,0:10:05.901
את הלוגיקה של תהליך קבלת ההחלטות בתא,

0:10:05.901,0:10:08.750
בכל האורגניזמים, וגם בתאי גופנו.

0:10:08.750,0:10:10.675
עד מהרה,

0:10:10.675,0:10:12.295
התחלתי לקבל הזמנות להרצות על התגלית

0:10:12.295,0:10:15.306
בפני אלפי מדענים ברחבי העולם,

0:10:15.306,0:10:17.139
אך התובנות לגבי הענן

0:10:17.139,0:10:18.271
והתגובה ,כן, נכון, ו ..."

0:10:18.271,0:10:20.110
נשארו בתחום המעבדה שלי,

0:10:20.110,0:10:22.241
משום שכאמור, במדע, [br]אנחנו לא דנים בתהליך,

0:10:22.241,0:10:24.674
או בהיבט סובייקטיבי או אמוציונלי כלשהו.

0:10:24.674,0:10:26.537
במדע, אנחנו מדברים על התוצאות בלבד.

0:10:26.537,0:10:28.606
כך שלא היה מקום לדון בכך בכנסים המדעיים.

0:10:28.606,0:10:30.530
זה היה מעשה שאין להעלות על הדעת.

0:10:30.530,0:10:32.606
ראיתי מדענים בקבוצות מחקר אחרות שנתקעו,

0:10:32.606,0:10:34.380
מבלי שיהיו להם אפילו מילים לתאר

0:10:34.380,0:10:35.701
את המצב שאליו נקלעו,

0:10:35.701,0:10:37.056
והחשיבה שלהם

0:10:37.056,0:10:38.584
הצטמצמה לצורות החשיבה הבטוחות ביותר.

0:10:38.584,0:10:40.244
העשייה המדעית שלהם לא הגיעה למיצוי מלא,

0:10:40.244,0:10:41.997
והם חשו אומללים.

0:10:41.997,0:10:43.936
חשבתי לעצמי, אם כך,

0:10:43.936,0:10:45.957
אנסה להפוך את המעבדה שלי [br]ליצירתית ככל האפשר,

0:10:45.957,0:10:47.637
ואם כולם ינהגו כך,

0:10:47.637,0:10:49.827
עם הזמן, תהליך המחקר המדעי

0:10:49.827,0:10:52.041
ילך וישתכלל יותר ויותר.

0:10:52.041,0:10:54.961
נחשפתי לצורת חשיבה זו [br]מזווית ראייה שונה לגמרי

0:10:54.961,0:10:57.300
כאשר הלכתי במקרה לשמוע הרצאה של

0:10:57.300,0:10:58.658
אוולין פוקס קלר, שדיברה על ההתנסויות שלה

0:10:58.658,0:11:00.349
כאשה במדע.

0:11:00.349,0:11:02.172
היא פנתה לקהל ושאלה,

0:11:02.172,0:11:04.120
"מדוע, בעצם, אנחנו לא מדברים על ההיבטים

0:11:04.120,0:11:06.306
הסובייקטיביים והאמוציונליים[br]של העשייה המדעית?

0:11:06.306,0:11:10.298
ובכן, הדבר אינו מקרי. זו שאלה של ערכים."

0:11:10.298,0:11:12.476
כידוע, המדע חותר להשיג ידע,

0:11:12.476,0:11:14.271
ידע אובייקטיבי ורציונלי.

0:11:14.271,0:11:16.469
זה מה שיפה כל כך במדע.

0:11:16.469,0:11:18.425
אך יש לנו גם מיתוס תרבותי

0:11:18.425,0:11:19.679
שלפיו, העשייה המדעית,

0:11:19.679,0:11:21.979
מה שאנחנו עושים יום אחר יום [br]כדי להשיג את הידע הזה,

0:11:21.979,0:11:24.419
גם העשייה הזו אובייקטיבית ורציונלית,

0:11:24.419,0:11:26.851
ממש כמו מיסטר ספוק.

0:11:26.851,0:11:28.265
וכאשר אתם מתייגים משהו

0:11:28.265,0:11:30.078
כאובייקטיבי ורציונלי,

0:11:30.078,0:11:31.720
באופן אוטומטי, הצד השני,

0:11:31.720,0:11:33.177
הסובייקטיבי והאמוציונלי,

0:11:33.177,0:11:35.279
מתויג כלא מדעי

0:11:35.279,0:11:37.250
או כאנטי-מדעי או כמאיים על המדע,

0:11:37.250,0:11:39.061
ואנחנו פשוט מתעלמים ממנו.

0:11:39.061,0:11:41.015
וכאשר האזנתי לה, מדברת על כך

0:11:41.015,0:11:43.182
שלמדע יש תרבות,

0:11:43.182,0:11:44.729
הכול התבהר לי לפתע,

0:11:44.729,0:11:46.393
משום שאם למדע יש תרבות,

0:11:46.393,0:11:47.649
הרי שתרבות ניתנת לשינוי,

0:11:47.649,0:11:49.242
ואני יכול להפוך למחולל של שינוי.

0:11:49.242,0:11:51.954
אני יכול לפעול כדי לשנות את תרבות המדע[br]בכל תחום שבו יש בכוחי לפעול.

0:11:51.954,0:11:55.023
וכך, כבר בהרצאה הבאה שלי בכנס מדעי,

0:11:55.023,0:11:56.635
דיברתי על המחקר המדעי שלי,

0:11:56.635,0:11:58.147
ולאחר מכן, דיברתי על חשיבותם של

0:11:58.147,0:12:00.329
ההיבטים הסובייקטיביים והאמוציונליים[br]של העשייה המדעית,

0:12:00.329,0:12:01.449
וגם על החשיבות שבדיון בהם.

0:12:01.449,0:12:02.683
הסתכלתי על הקהל, ונוכחתי

0:12:02.683,0:12:05.043
שדברי נפלו על אוזניים ערלות.

0:12:05.043,0:12:08.334
קשה היה לצפות שהם יקלטו את המסר שלי

0:12:08.334,0:12:09.585
בהקשר הזה, כשהם מאזינים ברצף לעשר הרצאות,

0:12:09.585,0:12:11.424
מלוות במצגות פאואר פוינט, שניתנו בכנס.

0:12:11.424,0:12:13.906
ניסיתי שוב ושוב, בכנס אחר כנס,

0:12:13.906,0:12:16.279
אך לא הצלחתי להעביר את המסר.

0:12:16.279,0:12:19.185
ושוב, מצאתי את עצמי בענן.

0:12:19.185,0:12:22.699
אך, לבסוף, הצלחתי למצוא מוצא ולצאת מהענן

0:12:22.699,0:12:25.510
כשאני נעזר באלתור ובמוסיקה.

0:12:25.510,0:12:28.249
מאז, בכל כנס מדעי שאני מופיע בו,

0:12:28.249,0:12:31.111
אני פותח בהרצאה מדעית, ונותן עוד הרצאה,

0:12:31.111,0:12:33.104
הרצאה מיוחדת שנקראת "אהבה ופחד במעבדה."

0:12:33.104,0:12:35.321
אני מתחיל אותה בשיר שאני שר

0:12:35.321,0:12:37.893
על הפחד הגדול ביותר שלנו כמדענים,

0:12:37.893,0:12:40.805
הפחד שלמרות המאמצים הרבים והעבודה הקשה,

0:12:40.805,0:12:43.147
גם כאשר אנחנו מגלים לבסוף משהו חדש,

0:12:43.147,0:12:46.504
מישהו אחר יפרסם את התגלית לפנינו,

0:12:46.504,0:12:49.120
מישהו אחר יקדים אותנו ויזכה בסקופ,

0:12:49.120,0:12:52.334
וכאשר אתה מפסיד סקופ, התחושה איומה.

0:12:52.334,0:12:54.547
החשש הזה מונע מאתנו[br]לשוחח בפתיחות זה עם זה,

0:12:54.547,0:12:55.380
וזה בהחלט לא נעים,

0:12:55.380,0:12:58.140
משום שכמדענים, אנחנו אמורים לחלוק רעיונות

0:12:58.140,0:12:59.451
וללמוד איש מרעהו.

0:12:59.451,0:13:02.940
ולכן אני מבצע שיר בלוז,

0:13:05.040,0:13:10.544
ש ... - (מחיאות כפיים) -

0:13:10.544,0:13:13.767
שנקרא "שוב הפסדתי סקופ,"

0:13:13.767,0:13:16.425
ואני מבקש ממאזיני להיות זמרי הגיבוי שלי,

0:13:16.425,0:13:20.405
ולשיר את המילים, "סקופ, סקופ."

0:13:20.405,0:13:23.050
זה נשמע כך: "סקופ, סקופ!"

0:13:23.050,0:13:24.013
כך זה נשמע.

0:13:24.013,0:13:26.232
♪ שוב הפסדתי סקופ ♪

0:13:26.232,0:13:27.975
♪ סקופ! סקופ! ♪

0:13:27.975,0:13:29.253
ואז הקהל מצטרף אלי בשירה,

0:13:29.253,0:13:31.298
♪ שוב הפסדתי סקופ ♪

0:13:31.298,0:13:32.584
♪ סקופ! סקופ! ♪

0:13:32.584,0:13:34.479
♪ שוב הפסדתי סקופ ♪

0:13:34.479,0:13:35.785
♪ סקופ! סקופ! ♪

0:13:35.785,0:13:37.568
♪ שוב הפסדתי סקופ ♪

0:13:37.568,0:13:39.207
♪ סקופ! סקופ! ♪

0:13:39.207,0:13:40.875
♪ שוב הפסדתי סקופ ♪

0:13:40.875,0:13:42.637
♪ סקופ! סקופ! ♪

0:13:42.637,0:13:45.912
♪ הו אמא, תוכלי להרגיש את הכאב שלי? ♪

0:13:45.912,0:13:49.698
♪ הו אלוהים, תעזור לי, שוב הפסדתי סקופ ♪

0:13:50.925,0:13:57.316
(מחיאות כפיים)

0:13:57.735,0:13:58.965
תודה.

0:13:58.965,0:14:00.464
תודה לזמרי הגיבוי שלי.

0:14:00.464,0:14:02.548
ואז כולם מתחילים לצחוק, ומשתחררים מהמתח,

0:14:02.548,0:14:04.560
ושמים לב שיש מדענים אחרים סביבם,

0:14:04.560,0:14:05.867
שחולקים אתם אותן דאגות ובעיות,

0:14:05.867,0:14:07.672
ואנחנו מתחילים לשוחח על ההיבט האמוציונלי

0:14:07.672,0:14:09.522
וההיבט הסובייקטיבי של המחקר המדעי,

0:14:09.522,0:14:11.706
וההרגשה הכללית היא שהוסר טאבו עצום.

0:14:11.706,0:14:14.505
סוף, סוף, אנחנו יכולים לשוחח [br]על הנושא בכנס מדעי.

0:14:14.505,0:14:16.691
ומדענים שנכחו בהרצאות האלה [br]מקימים קבוצות של עמיתים,

0:14:16.691,0:14:18.301
שמתכנסות באופן סדיר,

0:14:18.301,0:14:19.930
ומאפשרות מרחב לדיון בהיבט האמוציונלי

0:14:19.930,0:14:22.231
ובהיבט הסובייקטיבי של הדינמיקה שנוצרת[br]כאשר הם מנחים את הסטודנטים שלהם,

0:14:22.231,0:14:23.594
כאשר הם יוצאים למסע לעבר הלא נודע.

0:14:23.594,0:14:25.164
הם אף יוזמים קורסים

0:14:25.164,0:14:26.839
שדנים בתהליך שבבסיס העשייה המדעית,

0:14:26.839,0:14:28.734
ובהליכה המשותפת לעבר הלא הנודע,

0:14:28.734,0:14:30.150
ובנושאים רבים אחרים.

0:14:30.150,0:14:31.484
החזון שלי הוא, אם כן,

0:14:31.484,0:14:34.946
שממש כשם שכל מדען מכיר את המונח "אטום,"

0:14:34.946,0:14:36.913
ויודע שהחומר מורכב מאטומים,

0:14:36.913,0:14:38.397
כך כל מדען יכיר מילים כמו

0:14:38.397,0:14:40.741
"הענן" ואמירות ברוח "כן, נכון, ו ...,"

0:14:40.741,0:14:43.820
ושהמדע יהפוך ליצירתי יותר,

0:14:43.820,0:14:46.824
ויגלה עוד ועוד תגליות בלתי צפויות,

0:14:46.824,0:14:49.360
לרווחת כולנו,

0:14:49.360,0:14:51.576
ושהעשייה המדעית תהיה מהנה הרבה יותר.

0:14:51.576,0:14:54.166
ומה שהייתי רוצה לבקש מכם לזכור מהשיחה הזו

0:14:54.166,0:14:56.862
הוא שבפעם הבאה שתיתקלו

0:14:56.862,0:14:58.588
בבעיה שלא תוכלו לפתור,

0:14:58.588,0:15:01.180
בעבודה או בחיים,

0:15:01.180,0:15:03.056
תדעו שהמצב שאליו נקלעתם הוא מה שמכונה

0:15:03.056,0:15:04.233
הענן.

0:15:04.233,0:15:05.766
ואתם יכולים לעבור דרך הענן ולהיחלץ ממנו,

0:15:05.766,0:15:07.174
לא לבדכם, אלא בצוותא,

0:15:07.174,0:15:09.212
יחד עם מישהו שמעניק לכם תמיכה,

0:15:09.212,0:15:11.260
ומגיב במילים "כן, נכון, ו ... " לרעיונות שלכם,

0:15:11.260,0:15:13.577
ועוזר לכם לקבל במילים "כן, נכון, ו ... " [br]את הרעיונות שלכם עצמכם,

0:15:13.577,0:15:15.464
ולהגדיל את הסיכוי לכך

0:15:15.464,0:15:17.190
שדרך ערפילי הענן,

0:15:17.190,0:15:18.688
תוכלו למצוא רגע של שלווה, אותו רגע

0:15:18.688,0:15:20.491
שבו תבליח לנגד עיניכם, אף אם בחטף,

0:15:20.491,0:15:23.741
התגלית הלא צפויה שלכם,

0:15:23.741,0:15:26.465
התשובה C שלכם.

0:15:26.465,0:15:28.785
תודה לכם.

0:15:28.785,0:15:32.785
(מחיאות כפיים)