WEBVTT

00:00:06.761 --> 00:00:10.560
הציטוט הבא מיוחס לסופר מארק טוויין:

00:00:10.560 --> 00:00:14.211
"שקר יכול לעבור חצי דרך מסביב לעולם

00:00:14.211 --> 00:00:17.269
בזמן שהאמת נועלת את נעלייה"

00:00:17.269 --> 00:00:18.936
עובדה מצחיקה לגבי זה:

00:00:18.936 --> 00:00:22.985
כלל לא ברור אם מארק טווין
אי פעם אמר את זה,

00:00:22.985 --> 00:00:26.000
וכך, באופן אירוני, זה מוכיח את הנקודה.

00:00:26.000 --> 00:00:31.753
והיום, הציטוט הזה, לא משנה של מי,
נכון יותר מאי פעם.

00:00:31.753 --> 00:00:35.180
בעשורים הקודמים,
רוב אמצעי התקשורת הבינלאומיים

00:00:35.180 --> 00:00:38.496
היו כמה עיתונים ורשתות גדולים

00:00:38.496 --> 00:00:43.062
שהיו להם די משאבים 
כדי לאסוף מידע בעצמם.

00:00:43.062 --> 00:00:45.722
ערוצי מידע כמו רויטרס וסוכנות הידיעות,

00:00:45.722 --> 00:00:51.921
שמדווחים מחדש על כתבות שפורסמו, 
היו נדירים, יחסית להיום.

00:00:51.921 --> 00:00:54.846
המהירות בה מידע מופץ היום

00:00:54.846 --> 00:01:00.623
יצרה את התנאים האידאליים 
לתופעה שנקראת "דיווח מעגלי".

00:01:00.623 --> 00:01:04.225
זה קורה כאשר מקור א' מפרסם מידע שגוי,

00:01:04.225 --> 00:01:06.916
מקור ב' מדפיס אותו מחדש,

00:01:06.916 --> 00:01:12.807
ואז מקור א' מצטט את מקור ב' כמקור למידע.

00:01:12.807 --> 00:01:15.433
עוד מצב של דיווח מעגלי

00:01:15.433 --> 00:01:17.871
נוצר כאשר מקורות רבים

00:01:17.871 --> 00:01:21.122
מדווחים על אותה פיסה
ראשונית של מידע שגוי,

00:01:21.122 --> 00:01:27.414
שלאחר מכן נדמית למחבר אחר
כאחת שאומתה על ידי מקורות רבים.

00:01:27.414 --> 00:01:32.678
לדוגמא, בשנת 1998 פורסם
מאמר פסאודו-מדעי אחד

00:01:32.678 --> 00:01:36.667
שטען כי חיסוני ילדות גורמים לאוטיזם.

00:01:36.667 --> 00:01:40.584
המאמר נתן השראה לתנועה גדולה נגד חיסונים,

00:01:40.584 --> 00:01:44.697
למרות העובדה שהמאמר המקורי הופרך שוב ושוב

00:01:44.697 --> 00:01:47.173
על ידי הקהילה המדעית.

00:01:47.173 --> 00:01:52.157
ילדים שהוריהם לא חיסנו אותם בכוונה, 
נדבקים כיום במחלות מדבקות

00:01:52.157 --> 00:01:56.007
שבעבר נכחדו בארצות הברית,

00:01:56.007 --> 00:01:58.803
כולל זיהומים קטלניים.

00:01:58.803 --> 00:02:00.890
בדוגמא קצת פחות נוראה,

00:02:00.890 --> 00:02:04.676
כתבות סאטיריות שנכתבות בסגנון אמיתי

00:02:04.676 --> 00:02:09.236
מאומצות לפעמים על ידי גופים
שלא מודעים לבדיחה.

00:02:09.236 --> 00:02:14.362
לדוגמא, מאמר בדיחה בכתב העת
הרפואי הנחשב BMJ

00:02:14.362 --> 00:02:19.513
בשם: "הוצאת אנרגיה בקרב בני נוער שמשחקים
משחקי מחשב מהדור החדש,"

00:02:19.513 --> 00:02:25.548
זכה למעל 400 אזכורים בכתבי עת מדעיים.

00:02:25.548 --> 00:02:27.999
תוכן שנוצר על ידי משתמשים, 
כמו ערכי ויקיפדיה,

00:02:27.999 --> 00:02:31.853
גם תורם רבות לדיווח מעגלי.

00:02:31.853 --> 00:02:35.869
ככל שיותר ויותר מחברים מסתמכים על
הדפים האלה לקבלת מידע מהיר,

00:02:35.869 --> 00:02:41.137
עובדה לא מאומתת בדף ויקי
יכולה להגיע למאמר שמתפרסם,

00:02:41.137 --> 00:02:46.213
שבעצמו ישמש אח"כ כציטוט
עבור אותו מידע בויקיפדיה,

00:02:46.213 --> 00:02:49.038
וכך - קשה מאוד לגלות שזה מידע כוזב.

00:02:49.038 --> 00:02:51.517
ההתפתחויות בטכנולוגית התקשורת

00:02:51.517 --> 00:02:53.436
הביאו איתם יתרונות עצומים

00:02:53.436 --> 00:02:57.518
בשבירת המחסומים בין המידע לבין הציבור.

00:02:57.518 --> 00:02:59.315
אבל השאיפה שלנו לתשובות מהירות

00:02:59.315 --> 00:03:03.335
עלולה להכניע את השאיפה לתשובות תקפות.

00:03:03.335 --> 00:03:07.574
וכשהמגמה הזו מוכפלת
במיליארדי אנשים סביב העולם,

00:03:07.574 --> 00:03:11.877
כמעט מיד, 
ראוי לנהוג ביתר זהירות.

00:03:11.877 --> 00:03:13.832
הימנעות מתקשורת סנסציונית,

00:03:13.832 --> 00:03:16.980
חיפוש אחר ביקורת למידע חשוד,

00:03:16.980 --> 00:03:22.088
ואיתור המקור הראשוני של דיווח מסוים,
יכולים לעזור להאט את השקר,

NOTE Paragraph

00:03:22.344 --> 00:03:25.335
ובכך, לתת לאמת 
קצת יותר זמן לנעול את נעליה.