WEBVTT 00:00:08.690 --> 00:00:10.272 תראו את זה: 00:00:10.272 --> 00:00:14.769 הנה גריד, לא משהו מיוחד, פשוט גריד בסיסי, מאוד גרידי. 00:00:14.769 --> 00:00:18.546 אבל תביטו יותר מקרוב, לתוך הכתם הלבן במרכז 00:00:18.546 --> 00:00:22.824 שם שני הקווים האנכי והאופקי המרכזיים נחתכים. 00:00:22.824 --> 00:00:26.545 תביטו מאוד מקרוב. שמים לב למשהו מוזר בנקודה? 00:00:26.545 --> 00:00:27.915 כן, כלום. 00:00:27.915 --> 00:00:30.686 אבל תמשיכו להביט, תהיו מוזרים ותבהו בה. 00:00:30.686 --> 00:00:33.742 עכשיו, תשאירו את המבט שלכם על הנקודה הזו, 00:00:33.742 --> 00:00:36.689 תראו מה קורה בראיה ההקפית שלכם. 00:00:36.689 --> 00:00:43.697 הנקודות האחרות, האם הן עדיין לבנות? או שהן מראות הבהובים מוזרים של אפור? 00:00:43.697 --> 00:00:46.654 עכשיו תביטו בתבנית אפיית המאפינס הזו. 00:00:46.654 --> 00:00:50.865 אוה, סליחה, אחת הקערות הפוכה. היא בולטת למעלה במקום לשקוע פנימה. 00:00:50.865 --> 00:00:54.994 רגע, לא, תסובבו את התבנית הזו. עכשיו החמש האחרות בולטות? 00:00:54.994 --> 00:00:58.475 מה שזה לא יהיה, התבנית הזו תקולה. 00:00:58.475 --> 00:01:02.168 הזה תמונה של אברהם לינקולן, והנה אחת הפוכה. 00:01:02.168 --> 00:01:03.866 שום דבר מוזר פה. 00:01:03.866 --> 00:01:09.827 חכו, תהפכו בחזרה את ההפוכה. מה הם עשו לאייב? 00:01:09.827 --> 00:01:13.491 אלו רק שלוש אשליות אופטיות, תמונות שנראה שמשטות בנו. 00:01:13.491 --> 00:01:15.175 איך הן עובדות? 00:01:15.175 --> 00:01:18.389 האם דברים קסומים מתרחשים בתמונות האלו? 00:01:18.389 --> 00:01:20.942 בעוד אנו בהחלט יכולים להגניב הבהובים אפורים 00:01:20.942 --> 00:01:24.123 לתוך הנקודות הלבנות בראיה ההקפית של הגריד המונפש שלנו, 00:01:24.123 --> 00:01:26.417 ראשית, אנחנו מבטיחים שאנחנו לא. 00:01:26.417 --> 00:01:30.333 אתם תראו את אותו אפקט עם גריד שמודפס על פיסת נייר רגילה. 00:01:30.333 --> 00:01:35.855 במציאות, הגריד הזה באמת הוא באמת רק גריד. אבל לא למערכת הראיה של המוח שלכם. 00:01:35.855 --> 00:01:40.615 הנה איך שהוא מפרש את מידע האור שאתם קוראים לו גריד. 00:01:40.615 --> 00:01:46.170 המפגשים הלבנים מוקפים על ידי עוד לבן יחסית מכל ארבע הפינות 00:01:46.170 --> 00:01:49.437 מכל נקודה לבנה לאורך קטע הקו. 00:01:49.437 --> 00:01:54.231 תאי הגנגליון הרשתי שלכם מבחינים שיש יותר לבן סביב הצמתים 00:01:54.231 --> 00:01:59.632 מפני שהם מאורגנים להגביר את הניגודיות עם עכבה צידית. 00:01:59.632 --> 00:02:03.389 ניגודיות טובה יותר משמעה שיותר קל לראות את הקצוות של משהו. 00:02:03.389 --> 00:02:07.780 ודברים הם מה שהעיניים והמוח התפתחו לראות. 00:02:07.780 --> 00:02:11.633 תאי הגנגליון הרשתי שלכם לא מגיבים כל כך במפגשים 00:02:11.633 --> 00:02:15.847 מפני שיש יותר עכבה צידית ליותר כתמים לבנים באזור 00:02:15.847 --> 00:02:20.041 יחסית לקוים, שמוקפים בשחור. 00:02:20.041 --> 00:02:22.307 זה לא רק פגם בעיניים שלכם; 00:02:22.307 --> 00:02:26.503 אם אתם יכולים לראות, אז האשליה האופטית יכולה לשטות בכם גם עם משקפיים 00:02:26.503 --> 00:02:30.331 או עם הנייר הזה או מסכי מחשב ממש מול פניכם. 00:02:30.331 --> 00:02:32.355 מה שאשליות אופטיות מראות לנו 00:02:32.355 --> 00:02:37.025 זו הדרך בה קולטני האור והמוח מרכיבים מידע ויזואלי 00:02:37.025 --> 00:02:39.895 לעולם התלת מימדי שאתם רואים סביבכם, 00:02:39.895 --> 00:02:42.169 שם הקצוות צריכים לקבל יותר תשומת לב 00:02:42.169 --> 00:02:45.789 מפני שדברים עם קצוות יכולים לעזור או להרוג אתכם. 00:02:45.789 --> 00:02:49.316 הביטו בתבנית המאפינס שוב. אתם יודעים מה גורם לבלבול פה? 00:02:49.316 --> 00:02:54.812 המרכז הראייתי במוח שלכם פועל על הנחות בנוגע לתאורה של התמונה הזו. 00:02:54.812 --> 00:02:59.222 הוא מצפה שאור יבוא ממקור יחיד, שיגיע מלמעלה. 00:02:59.222 --> 00:03:03.573 וכך תבניות הצל האלו יכולות היו להגרם רק מאור שזורח למטה 00:03:03.573 --> 00:03:07.131 על צדדים נוטים של כיפה, או התחתית של חור. 00:03:07.131 --> 00:03:10.547 אם ניצור בזהירות את הרמזים האלה על ידי ציור תבניות צל, 00:03:10.547 --> 00:03:12.652 אפילו על פיסת נייר שטוחה, 00:03:12.652 --> 00:03:17.319 המוח שלנו יוצר בגמישות את הצורות התלת מימדיות הקעורות או הקמורות. 00:03:17.319 --> 00:03:20.195 עכשיו לפנים המוזרות ההפוכות של לינקולן. 00:03:20.195 --> 00:03:23.185 פנים מעוררות פעילות באזורים של המוח 00:03:23.185 --> 00:03:27.152 שהתפתחו במיוחד כדי לעזור לנו להכיר פנים. 00:03:27.152 --> 00:03:31.944 כמו אזור הפוסיפורם ואזורים אחרים באונות הקדמיות והרקתיות. 00:03:31.944 --> 00:03:34.974 זה גם הגיוני, אנחנו יונקים מאוד חברותיים 00:03:34.974 --> 00:03:37.914 עם דרכים מאוד מורכבות לתקשר אחד עם השני. 00:03:37.914 --> 00:03:41.186 כשאנחנו רואים פנים, אנחנו צריכים להבין שהן פנים 00:03:41.186 --> 00:03:44.475 ולזהות מה הן מביעות מאוד מהר. 00:03:44.475 --> 00:03:47.769 ומה שאנחנו מתמקדים עליו הכי הרבה הן העיניים והפה. 00:03:47.769 --> 00:03:51.539 ככה אנחנו מבינים אם מישהו עצבני עלינו או רוצה להיות חבר שלנו. 00:03:51.539 --> 00:03:53.085 בפנים ההפוכות של לינקולן, 00:03:53.085 --> 00:03:56.104 העיניים והפה היו למעשה בכיוון הנכון, 00:03:56.104 --> 00:03:58.302 אז לא שמתם לב שמשהו לא היה בסדר. 00:03:58.302 --> 00:04:01.819 אבל כשהפכנו את כל התמונה, החלקים הכי חשובים בפנים, 00:04:01.819 --> 00:04:06.617 העיניים והפה, היו עכשיו הפוכים, והבנתם שמשהו מוזר קרה. 00:04:06.617 --> 00:04:10.770 הבנתם שהמוח שלכם לקח קיצור דרך ופיספס משהו. 00:04:10.770 --> 00:04:14.938 אבל המוח שלכם לא באמת היה עצלן, הוא פשוט מאוד עסוק. 00:04:14.938 --> 00:04:18.454 אז הוא מוציא אנרגית הכרה בצורה הכי יעילה שהוא יכול, 00:04:18.454 --> 00:04:24.595 על ידי שימוש בהשערות על מידע ויזואלי כדי ליצור גרסה מותאמת וערוכה של העולם. 00:04:24.595 --> 00:04:27.641 דמיינו את המוח שלכם קורא את העריכות האלו בזמן אמת: 00:04:27.641 --> 00:04:29.732 "אוקיי, הריבועים האלה יכולים להיות עצמים. 00:04:29.732 --> 00:04:33.724 בואו נגביר את ניגודיות השחור לבן בצדדים עם עכבה צידית. 00:04:33.724 --> 00:04:34.948 הכהו את הפינות האלו! 00:04:34.948 --> 00:04:36.874 אפור כהה עובר לאפור בהיר? 00:04:36.874 --> 00:04:39.891 הניחו שאור שמש מלמעלה נופל על העקומה היורדת. הבא! 00:04:39.891 --> 00:04:43.782 העיניים האלו נראות כמו רוב העיניים שראיתי בעבר, לא קורה פה שום דבר מוזר." 00:04:43.782 --> 00:04:47.380 רואים? הטריקים הויזואליים שלנו גילו את עבודת המוח שלכם 00:04:47.380 --> 00:04:52.012 כבמאי עסוק של אנימציית תלת מימד בסטודיו בתוך הגולגולת שלכם, 00:04:52.012 --> 00:04:56.270 מקצה משאבים הכרתיים ובונה עולם תוך כדי תנועה 00:04:56.270 --> 00:05:01.020 עם טריקים בדוקים לרוב -- אבל לא תמיד -- עובדים משלו.