WEBVTT

00:00:06.834 --> 00:00:09.789
מה אם הייתם יכולים לספוג אורגניזם אחר

00:00:09.789 --> 00:00:11.817
ולקבל את היכולות שלו?

00:00:11.817 --> 00:00:16.920
דמיינו שבלעתם ציפור קטנה
ופתאום הייתם יכולים לעוף.

00:00:16.920 --> 00:00:18.884
או אם טרפתם קוברה

00:00:18.884 --> 00:00:23.444
והייתם מסוגלים לירוק ארס מהשיניים שלכם.

00:00:23.444 --> 00:00:25.177
במהלך הסטוריית החיים,

00:00:25.177 --> 00:00:29.904
בעיקר במהלך האבולוציה
של תאים אוקריוטים מורכבים,

00:00:29.904 --> 00:00:33.210
דברים כאלו התרחשו כל הזמן.

00:00:33.210 --> 00:00:35.877
אורגניזם אחד ספג אחר,

00:00:35.877 --> 00:00:42.401
והם התאחדו כדי להפוך לאורגניזם חדש
עם היכולות המשותפות של שניהם.

00:00:42.401 --> 00:00:44.814
אנחנו חושבים שלפני בערך 2 מיליארד שנים,

00:00:44.814 --> 00:00:48.960
האורגניזמים החיים היחידים
על כדור הארץ היו פרוקריוטים,

00:00:48.960 --> 00:00:54.516
אורגניזמים בעלי תא יחיד
ללא אברונים מוקפי ממברנה.

00:00:54.516 --> 00:00:57.311
בואו נביט רק בשלושה מהם.

00:00:57.311 --> 00:01:00.659
אחד היה תא גדול, דמוי בלון

00:01:00.659 --> 00:01:06.186
עם היכולת לספוג דברים
על ידי עטיפתם בממברנת התא.

00:01:06.186 --> 00:01:07.861
אחר היה תא בקטריאלי

00:01:07.861 --> 00:01:13.761
שהמיר אנרגיית שמש
למולקולות סוכר דרך פוטוסינטזה.

00:01:13.761 --> 00:01:18.585
השלישי השתמש בגז חמצן
כדי לפרק חומרים כמו סוכר

00:01:18.585 --> 00:01:23.730
ולשחרר את האנרגיה שלהם
לצורה שמישה לפעילויות חיים.

00:01:23.730 --> 00:01:29.407
תאי הבלון היו מדי פעם סופגים
את הבקטריה הקטנה הפוטוסינתזית.

00:01:29.407 --> 00:01:34.549
הבקטריה חייה אז בתוך הבלון
והתחלקה כמו שתמיד עשתה,

00:01:34.549 --> 00:01:37.694
אבל הקיום שלהן נהפך לקשור.

00:01:37.694 --> 00:01:39.981
אם נתקלתם בסידור החיים הזה,

00:01:39.981 --> 00:01:43.124
אתם הייתם חושבים שכל זה היה אורגניזם אחד,

00:01:43.124 --> 00:01:47.461
שבקטרית הפוטוסיטזה הירוקה
היתה רק חלק מהבלון

00:01:47.461 --> 00:01:50.161
שביצעה אחת מהפעולות שלו,

00:01:50.161 --> 00:01:52.189
ממש כמו שהלב שלכם הוא חלק מכם

00:01:52.189 --> 00:01:56.182
שמבצע פעולה של שאיבת הדם.

00:01:56.182 --> 00:02:00.861
התהליך הזה של תאים
שחיים יחד נקרא אנדוסימביוזה,

00:02:00.861 --> 00:02:04.239
אורגניזם אחד חי בתוך אחר.

00:02:04.239 --> 00:02:06.995
אבל האנדוסימביוזה לא צריכה לעצור פה.

00:02:06.995 --> 00:02:10.693
מה יקרה עם הבקטריה הנוספת היתה נכנסת גם?

00:02:10.693 --> 00:02:14.995
עכשיו התאים של המין הזה
התחילו להפוך למאוד מורכבים.

00:02:14.995 --> 00:02:17.184
הם היו גדולים ומלאי מבנים מורכבים

00:02:17.184 --> 00:02:21.488
להן אנחנו קוראים כלורופלסטים ומיטוכונדריה.

00:02:21.488 --> 00:02:24.156
המבנים האלה עובדים יחד
כדי להשתמש באור השמש,

00:02:24.156 --> 00:02:25.146
ליצור סוכר,

00:02:25.146 --> 00:02:27.973
ולשבור אותו באמצעות חמצן

00:02:27.973 --> 00:02:32.701
שבערך בזמן הזה התחיל להופיע
באטמוספירת כדור הארץ.

00:02:32.701 --> 00:02:34.816
אורגניזמים שסופגים אורגניזמים אחרים

00:02:34.816 --> 00:02:39.193
היו אחת הדרכים בהם מינים
הסתגלו לתנאי הסביבה המשתנים

00:02:39.193 --> 00:02:41.469
של סביבתם.

00:02:41.469 --> 00:02:45.941
הסיפור הקטן הזה מבהיר מה שביולוגים
קוראים לו תאוריית האנדוסמביוזה,

00:02:45.941 --> 00:02:50.862
ההסבר העכשיוי הכי טוב
של איך תאים מורכבים נוצרו.

00:02:50.862 --> 00:02:53.358
יש הרבה עדויות שתומכות בתאוריה הזו,

00:02:53.358 --> 00:02:55.964
אבל בואו נביט בשלוש פיסות עיקריות.

00:02:55.964 --> 00:03:01.236
ראשית הכלורופלסט והמיטוכונדריה
בתאים שלנו מתרבים באותה דרך

00:03:01.236 --> 00:03:03.359
כמו בקטריות עתיקות,

00:03:03.359 --> 00:03:05.315
שעדיין קיימות בסביבה, דרך אגב.

00:03:05.315 --> 00:03:10.459
למעשה, אם תשמידו את המבנים
האלה בתא, חדשים לא יופיעו.

00:03:10.459 --> 00:03:12.326
התא לא יכול ליצור אותם.

00:03:12.326 --> 00:03:15.144
הם יכולים ליצור רק עוד מעצמם.

00:03:15.144 --> 00:03:16.653
ראיה שנייה.

00:03:16.653 --> 00:03:22.635
גם הכלורופלסט וגם המיטוכונדריה
מכילים DNA וריבוזומים משלהם.

00:03:22.635 --> 00:03:24.725
ה DNA שלהם בעל מבנה מעגלי

00:03:24.725 --> 00:03:28.769
שדומה באופן מפתיע ל DNA של בקטריות עתיקות,

00:03:28.769 --> 00:03:31.851
והם גם מכילים הרבה גנים דומים.

00:03:31.851 --> 00:03:36.709
לריבוזומים, או מכונות הרכבת חלבונים
של הכלורופלסטים והמיטוכונדריה,

00:03:36.709 --> 00:03:41.064
יש גם מבנה דומה לריבוזומים
של בקטריות עתיקות,

00:03:41.064 --> 00:03:42.817
אבל שונים מהריבוזומים

00:03:42.817 --> 00:03:46.473
שנמצאים בשאר התא האוקריוטי.

00:03:46.473 --> 00:03:50.810
לבסוף, חשבו על הממברנות
שמעורבות בתהליך הבליעה.

00:03:50.810 --> 00:03:55.731
לכלורופלסטים ולמיטוכונדריה
יש שתי ממברנות העוטפות אותם,

00:03:55.731 --> 00:03:58.493
ממברנה פנימית וחיצונית.

00:03:58.493 --> 00:04:01.776
הממברנה הפנימית שלהן מכילה
כמה ליפידים וחלבונים ספציפיים

00:04:01.776 --> 00:04:04.919
שלא קיימים בממברנות החיצוניות.

00:04:04.919 --> 00:04:06.528
למה זה משמעותי?

00:04:06.528 --> 00:04:10.350
מפני שהממברנות החיצוניות
היו שייכות בעבר לתא הבלון.

00:04:10.350 --> 00:04:13.212
כשהן היו באמצע תהליך האנדוסימביוזה,

00:04:13.212 --> 00:04:18.418
הן נעטפו בממברנה ושמרו על הפנימית שלהן.

00:04:18.418 --> 00:04:20.229
ובברור, הליפידים האלה

00:04:20.229 --> 00:04:25.363
והחלבונים הנמצאים על הממברנות
של בקטריות עתיקות.

00:04:25.363 --> 00:04:27.263
ביולוגים משתמשים עכשיו בתאוריה

00:04:27.263 --> 00:04:32.342
כדי להסביר את המקור של המגוון העצום
של האורגניזמים האאוקריוטים.

00:04:32.342 --> 00:04:36.196
קחו את האצה הירוקה שגדלה
על הקירות בבריכות שחיה.

00:04:36.196 --> 00:04:41.338
תא אאוקריוטי עם מבנה זנב מסתובב, או פלגלה,

00:04:41.338 --> 00:04:47.514
בנקודה מסויימת ספגו אצה כמו זו כדי
ליצור מה שאנחנו קוראים לו עכשיו אוגלנה.

00:04:47.514 --> 00:04:49.687
אוגלנה יכולה לבצע פוטוסינטזה,

00:04:49.687 --> 00:04:51.779
לפרק סוכר בשימוש בחמצן,

00:04:51.779 --> 00:04:54.444
ולשחות בבריכת מים.

00:04:54.444 --> 00:04:56.202
וכמו שהתאוריה הזו צפתה,

00:04:56.202 --> 00:04:59.845
לכלורופלסט באוגלנה האלה יש שלוש ממברנות

00:04:59.845 --> 00:05:04.054
מאחר והיו להן שתיים לפני שנספגו.

00:05:04.054 --> 00:05:06.689
תהליך הספיגה של תאוריית האנדוסימביוזה

00:05:06.689 --> 00:05:09.771
מאפשר לאורגניזמים לשלב יכולות חזקות

00:05:09.771 --> 00:05:13.046
כדי להפוך למותאמים טוב יותר
לחיים על כדור הארץ.

00:05:13.046 --> 00:05:15.817
התוצאות היו מינים שמסוגלים להרבה יותר

00:05:15.817 --> 00:05:18.252
משהם היו מסוגלים כמינים בודדים,

00:05:18.252 --> 00:05:20.216
וזו היה קפיצה אבולוציונית

00:05:20.216 --> 00:05:22.653
שהובילה למיקרואורגניזמים, צמחים,

00:05:22.653 --> 00:05:26.139
וחיות שאנחנו רואים על הפלנטה היום.