WEBVTT

00:00:00.835 --> 00:00:02.901
אני אוהב תעלומות,

00:00:02.901 --> 00:00:07.313
ואני מוקסם מהתעלומה 
הבלתי פתורה הכי גדולה במדע,

00:00:07.313 --> 00:00:09.271
אולי כי היא נוגעת לפרט.

00:00:09.681 --> 00:00:11.539
היא נוגעת למי שאנחנו,

00:00:11.539 --> 00:00:13.656
ואיני יכול שלא להיות סקרן.

NOTE Paragraph

00:00:14.186 --> 00:00:16.274
התעלומה היא כזו:

00:00:16.274 --> 00:00:19.710
מה הקשר בין המוח לבין

00:00:19.710 --> 00:00:21.221
החוויה המודעת,

00:00:21.221 --> 00:00:23.891
כגון זו שאנו חווים 
כאשר טועמים שוקולד

00:00:23.891 --> 00:00:25.665
או חשים בד קטיפה?

NOTE Paragraph

00:00:26.805 --> 00:00:28.389
תעלומה זו אינה חדשה.

00:00:28.999 --> 00:00:32.598
ב-1868, תומאס האקסלי כתב:

00:00:32.598 --> 00:00:37.892
"כיצד משהו כה מופלא 
כמו מצב של הכרה, שמתרחש

00:00:37.892 --> 00:00:41.259
כתוצאה מגירוי של ריקמה עצבית,

00:00:41.259 --> 00:00:43.325
הוא נטול הסבר

00:00:43.325 --> 00:00:47.378
בדיוק כמו הופעת השד 
ממנורתו של אלאדין?"

00:00:49.268 --> 00:00:51.545
האקסלי ידע שפעילות המוח

00:00:51.545 --> 00:00:54.819
וחוויית ההכרה קשורות זו בזו,

00:00:54.819 --> 00:00:56.978
אבל הוא לא ידע מדוע.

00:00:56.978 --> 00:01:00.299
עבור המדע בזמנו, זו היתה תעלומה.

00:01:00.299 --> 00:01:02.435
מאז ימי האקסלי,

00:01:02.435 --> 00:01:05.801
המדע למד המון על פעילות המוח,

00:01:05.801 --> 00:01:07.822
אבל הקשר בין פעילות המוח

00:01:07.822 --> 00:01:10.910
וחוויית ההכרה נותר תעלומה.

00:01:10.910 --> 00:01:14.555
מדוע? מדוע התקדמנו כה מעט?

00:01:14.555 --> 00:01:19.414
יש מומחים הסבורים שלא 
ניתן לפתור את התעלומה

00:01:19.414 --> 00:01:23.213
כי חסרים לנו התבונה והמושגים הנחוצים.

00:01:23.883 --> 00:01:27.952
אנו לא מצפים מקופים לפתור 
בעיות במכניקת הקוונטים,

00:01:27.952 --> 00:01:32.117
וכך גם לא ניתן לצפות 
מהמין האנושי לפתור בעיה זו.

00:01:32.527 --> 00:01:35.661
אני לא מסכים. אני יותר אופטימי.

00:01:35.661 --> 00:01:38.703
אני סבור שפשוט הנחנו הנחה שגויה.

00:01:38.703 --> 00:01:42.209
ברגע שנתקנה, אנו עשויים לפתור את התעלומה.

00:01:42.209 --> 00:01:44.626
אספר לכם מהי אותה הנחה,

00:01:44.626 --> 00:01:47.384
מדוע היא שגויה, וכיצד לתקנה.

NOTE Paragraph

00:01:47.874 --> 00:01:49.568
נתחיל בשאלה:

00:01:49.778 --> 00:01:52.866
האם אנו רואים את המציאות כפי שהיא?

00:01:52.866 --> 00:01:54.561
אני פותח את עיניי

00:01:54.561 --> 00:01:59.498
ויש לי התנסות שאני מתאר 
כעגבניה אדומה במרחק של מטר.

00:02:00.606 --> 00:02:03.849
כתוצאה מזה, אני מאמין שבמציאות,

00:02:03.849 --> 00:02:06.491
יש עגבניה אדומה במרחק מטר.

00:02:06.751 --> 00:02:11.615
אני עוצם את עיניי והתנסותי 
משתנה לשדה אפור,

00:02:12.425 --> 00:02:17.591
אבל האם מתקיים אותו המצב במציאות 
בו יש עגבניה אדומה במרחק מטר?

00:02:18.361 --> 00:02:21.913
אני חושב שכן, אבל אולי אני טועה?

00:02:21.913 --> 00:02:26.511
אולי אני מפרש לא נכון 
את אופי תפיסותיי?

NOTE Paragraph

00:02:27.351 --> 00:02:30.551
בעבר פירשנו לא נכון את תפיסותינו.

00:02:30.551 --> 00:02:34.010
נהגנו לחשוב שהארץ שטוחה, 
כי כך היא נראית.

00:02:34.707 --> 00:02:37.586
פיתגורס גילה שטעינו.

00:02:37.586 --> 00:02:41.598
אחר-כך חשבנו שהארץ היא 
מרכז היקום ולא זזה,

00:02:41.603 --> 00:02:43.506
שוב, כי כך זה נראה.

00:02:44.406 --> 00:02:49.312
קופרניקוס וגלילאו גילו, שוב, שטעינו.

NOTE Paragraph

00:02:49.312 --> 00:02:53.400
גלילאו אז תהה אם ייתכן שאנו 
מפרשים לא נכון את חוויותינו

00:02:53.400 --> 00:02:54.908
בדרכים נוספות.

00:02:54.908 --> 00:02:59.917
הוא כתב: "אני סבור שטעמים, 
ריחות, צבעים וכו',

00:02:59.917 --> 00:03:01.921
שוכנים בתודעה.

00:03:02.291 --> 00:03:08.043
מכאן, אם היצורים החיים ייעלמו, 
כל האיכויות הנ"ל ייעלמו."

NOTE Paragraph

00:03:08.955 --> 00:03:10.794
זו טענה מהממת.

00:03:11.184 --> 00:03:12.995
הייתכן וגלילאו צדק?

00:03:12.995 --> 00:03:17.593
הייתכן שאנו מפרשים לא נכון את 
חוויותינו בצורה כה קיצונית?

00:03:17.593 --> 00:03:20.154
מה יש למדע המודרני לומר בעניין?

NOTE Paragraph

00:03:20.704 --> 00:03:25.928
ובכן, נוירולוגים מספרים 
לנו שכשליש מקליפת המוח

00:03:25.928 --> 00:03:27.786
מעורב בראיה.

00:03:27.786 --> 00:03:31.292
פשוט כאשר פותחים עיניים 
ומסתכלים על כל האולם הזה,

00:03:31.292 --> 00:03:35.564
מעורבים בזה מיליארדי 
תאי-עצב והקשרים ביניהם.

NOTE Paragraph

00:03:35.564 --> 00:03:37.172
זה קצת מפתיע,

00:03:37.172 --> 00:03:39.813
כי עד כמה שניתן לחשוב 
בנוגע לראיה בכלל,

00:03:39.813 --> 00:03:42.650
נדמה לנו שהיא פועלת כמו מצלמה.

00:03:42.650 --> 00:03:46.590
שהיא פשוט מצלמת את המציאות 
האובייקטיבית כפי שהיא.

00:03:46.590 --> 00:03:50.290
אמנם ישנו חלק של הראיה 
הפועל כמו מצלמה:

00:03:50.290 --> 00:03:54.929
בעין יש עדשה המרכזת את הדמות 
על החלק האחורי של העין,

00:03:54.929 --> 00:03:58.319
שם יש 130 מיליון תאים רגישים לאור,

00:03:58.319 --> 00:04:02.219
כך שהעין היא כמו מצלמת 130 מגה פיקסל.

00:04:02.219 --> 00:04:05.702
אבל זה לא מסביר את מיליארדי התאים

00:04:05.702 --> 00:04:09.324
וטריליוני הקישורים בין 
התאים המעורבים בראיה.

00:04:09.324 --> 00:04:11.623
במה כל התאים הללו מעורבים?

NOTE Paragraph

00:04:11.623 --> 00:04:15.830
הנוירולוגים מספרים לנו 
שהתאים יוצרים, בזמן אמת,

00:04:15.830 --> 00:04:20.160
את כל הצורות, העצמים, הצבעים 
והתנועות שאנו רואים.

00:04:20.160 --> 00:04:23.651
זה נראה כאילו אנו רק לוקחים 
צילום-מצב של האולם כפי שהוא,

00:04:23.651 --> 00:04:27.226
אבל למעשה, אנו מרכיבים בעצמנו 
תמונה של כל מה שאנו רואים.

00:04:27.226 --> 00:04:30.407
אנו לא מרכיבים את תמונת 
כל העולם בו-זמנית.

00:04:30.407 --> 00:04:33.172
אנו מרכיבים רק את מה 
שצריכים באותו רגע.

NOTE Paragraph

00:04:33.542 --> 00:04:36.909
יש הרבה דוגמאות די משכנעות 
המראות שאנו מרכיבים בעצמנו

00:04:36.909 --> 00:04:38.720
את תמונת מה שאנו רואים.

00:04:38.720 --> 00:04:40.763
אציג לכם שתיים.

00:04:40.763 --> 00:04:46.529
בדוגמא זו, רואים דיסקיות 
אדומות שנחתכו מהן פלחים,

00:04:46.529 --> 00:04:49.470
אבל אם רק אסובב קצת את הדיסקיות,

00:04:49.470 --> 00:04:54.207
פתאום, רואים קוביה תלת-מימדית 
בולטת החוצה מהמסך,

00:04:54.207 --> 00:04:57.040
המסך הוא שטוח כמובן,

00:04:57.040 --> 00:04:59.640
לכן הקוביה התלת-מימדית שאנו חווים

00:04:59.640 --> 00:05:02.617
חייבת להיות הרכבה שלנו.

NOTE Paragraph

00:05:03.397 --> 00:05:05.310
בדוגמא הבאה,

00:05:05.310 --> 00:05:09.534
רואים פסים כחולים 
בעלי גבולות די ברורים

00:05:09.534 --> 00:05:12.718
נעים בתוך שדה של נקודות.

00:05:13.708 --> 00:05:16.845
אבל האמת היא שהנקודות לא נעות.

00:05:16.845 --> 00:05:21.466
כל מה שקורה זה החלפת 
צבעי הנקודות

00:05:21.466 --> 00:05:23.927
מכחול לשחור ומשחור לכחול.

00:05:23.927 --> 00:05:25.761
אבל כאשר עושים זאת מהר,

00:05:25.761 --> 00:05:29.476
מערכת הראיה שלנו 
יוצרת את הפסים הכחולים

00:05:29.476 --> 00:05:32.147
עם הקצוות הברורים ואת תנועתם.

00:05:32.147 --> 00:05:34.817
יש הרבה דוגמאות נוספות 
ואלו הן רק שתיים

00:05:34.817 --> 00:05:37.580
המראות שאנו מרכיבים בעצמנו 
את מה שאנו רואים.

NOTE Paragraph

00:05:37.580 --> 00:05:39.955
אבל הנוירולוגים הולכים יותר רחוק.

00:05:41.395 --> 00:05:46.496
הם אומרים שאנו מרכיבים 
מחדש את המציאות.

00:05:46.496 --> 00:05:50.722
כך שכאשר יש לי התנסות 
שאני מתאר כעגבניה אדומה,

00:05:50.722 --> 00:05:54.855
אותה התנסות היא למעשה הרכבה מדוייקת

00:05:54.855 --> 00:05:56.970
של התכונות של עגבניה אדומה אמיתית

00:05:56.970 --> 00:06:00.265
שהיתה מתקיימת גם אם לא הייתי צופה.

NOTE Paragraph

00:06:01.595 --> 00:06:04.816
למה שנוירולוגים יאמרו 
שאנו לא רק מרכיבים,

00:06:04.816 --> 00:06:06.696
אלא מרכיבים מחדש?

00:06:06.696 --> 00:06:09.227
הטיעון המקובל לכך

00:06:09.227 --> 00:06:11.781
הוא בדרך-כלל אבולוציוני.

00:06:12.941 --> 00:06:15.380
אלה מאבותינו שראו יותר במדוייק,

00:06:15.380 --> 00:06:20.233
היה להם יתרון בהשוואה לאלה שראו 
פחות מדוייק, ולכן היה להם

00:06:20.233 --> 00:06:22.989
יותר סיכוי להעביר הלאה את הגנים.

00:06:22.989 --> 00:06:26.380
אנו הצאצאים של אלה שראו יותר במדוייק,

00:06:26.380 --> 00:06:29.149
ולכן ניתן להיות בטוחים שבמקרה הרגיל,

00:06:29.149 --> 00:06:31.680
תפיסותינו הן מדוייקות.

00:06:31.680 --> 00:06:35.375
רואים זאת בספרי-לימוד המקובלים.

00:06:35.375 --> 00:06:37.369
אחד מהם אומר,

00:06:37.369 --> 00:06:39.340
"מבחינה אבולוציונית,

00:06:39.340 --> 00:06:43.383
ראיה היא יעילה 
בגלל שהיא כה מדוייקת."

00:06:43.383 --> 00:06:48.181
פירוש הדבר הוא שתפיסה מדוייקת 
היא גם תפיסה ראויה יותר.

00:06:48.181 --> 00:06:50.325
כי היא נותנת יתרון שרידותי.

NOTE Paragraph

00:06:50.325 --> 00:06:52.240
האם זה נכון?

00:06:52.240 --> 00:06:54.899
האם זו פרשנות נכונה 
של תיאוריית האבולוציה?

00:06:54.899 --> 00:06:58.280
הבה נבחן תחילה דוגמאות מהטבע.

NOTE Paragraph

00:06:58.800 --> 00:07:01.238
החיפושית האוסטרלית המבריקה

00:07:01.238 --> 00:07:04.349
מנומרת, מבריקה וחומה.

00:07:04.349 --> 00:07:06.694
הנקבה אינה עפה.

00:07:06.694 --> 00:07:10.711
הזכר כן, ומחפש נקבה מושכת.

00:07:10.711 --> 00:07:14.659
כשהוא מוצא אחת, הוא נוחת ומזדווג.

00:07:14.659 --> 00:07:17.130
יש זן אחר הרחק משם,

00:07:17.130 --> 00:07:18.464
האדם.

00:07:18.464 --> 00:07:21.531
לזכר מהזן הזה יש מוח גדול

00:07:21.531 --> 00:07:25.479
שהוא משתמש בו כדי לצוד בירה קרה.

00:07:25.889 --> 00:07:27.168
(צחוק)

00:07:27.168 --> 00:07:29.542
וכשהוא מוצא אחת, הוא מרוקנה,

00:07:29.542 --> 00:07:32.932
ולעיתים זורק את הבקבוק החוצה.

00:07:32.932 --> 00:07:37.180
כאשר זה קורה, הבקבוקים 
מנומרים, מבריקים,

00:07:37.180 --> 00:07:41.320
ובעלי בדיוק אותו גוון חום כדי לגרות 
את דימיונן של החיפושיות הללו.

00:07:42.772 --> 00:07:46.235
הזכרים עטים על הבקבוקים 
ומנסים להזדווג.

00:07:47.582 --> 00:07:50.369
הם מאבדים כל עניין בנקבות האמיתיות.

00:07:50.369 --> 00:07:54.572
מקרה קלאסי של זכר המוותר 
על נקבה בעבור בקבוק משקה.

00:07:54.572 --> 00:07:57.519
(צחוק) (מחיאות כפיים)

00:07:59.402 --> 00:08:01.773
אבל הזן כמעט ונכחד.

00:08:02.443 --> 00:08:06.752
אוסטרליה נאלצה לשנות את הבקבוקים 
כדי להציל את החיפושיות.

00:08:06.752 --> 00:08:09.752
(צחוק)

00:08:09.752 --> 00:08:13.960
אבל הזכרים הצליחו למצוא נקבות במשך

00:08:13.960 --> 00:08:16.398
אלפי או מיליוני שנים.

00:08:16.398 --> 00:08:20.832
נראה היה שהם רואים את המציאות 
כהוויתה, אבל מסתבר שלא.

00:08:20.832 --> 00:08:23.689
האבולוציה תעתעה בהם.

00:08:23.689 --> 00:08:28.425
עבור הזכר, נקבה היא 
כל דבר מנומר, מבריק וחום,

00:08:28.425 --> 00:08:30.701
עדיף כמה שיותר גדול.

00:08:30.701 --> 00:08:32.534
(צחוק)

00:08:32.534 --> 00:08:37.375
אפילו בזחילתו על-פני כל הבקבוק, 
הזכר לא מסוגל לגלות את טעותו.

NOTE Paragraph

00:08:37.945 --> 00:08:41.590
אולי תאמרו, החיפושיות הם 
יצורים מאוד פשוטים,

00:08:41.590 --> 00:08:43.448
אצל יונקים זה משהו אחר.

00:08:43.448 --> 00:08:46.165
יונקים לא בונים על טריקים.

00:08:46.165 --> 00:08:52.178
טוב, לא הייתי סומך על כך, 
אבל אתם מבינים.

NOTE Paragraph

00:08:52.178 --> 00:08:55.336
זה מעלה שאלה טכנית רצינית:

00:08:55.336 --> 00:09:01.327
האם הברירה הטבעית באמת נוטה חסד 
לראיית המציאות כהוויתה?

00:09:01.877 --> 00:09:05.413
למרבה המזל, אין אנו צריכים 
לסמוך על ניחושים;

00:09:05.413 --> 00:09:08.594
תאוריית האבולוציה היא 
בעלת דיוק מתמטי.

00:09:08.594 --> 00:09:12.147
אנו יכולים להשתמש במשוואות 
האבולוציה כדי לבדוק.

00:09:12.147 --> 00:09:16.300
אפשר לגרום לצורות-חיים שונות 
להתחרות בעולמות מלאכותיים

00:09:16.300 --> 00:09:18.253
ולבדוק מי שורד ומשגשג,

00:09:18.253 --> 00:09:21.806
אלו מערכות חישה יותר מתאימות.

NOTE Paragraph

00:09:21.806 --> 00:09:25.891
הרעיון המרכזי במשוואות 
הללו הוא כשירות.

00:09:25.891 --> 00:09:28.586
תסתכלו על הסטייק הזה:

00:09:29.956 --> 00:09:32.918
מה הסטייק הזה עושה לכשירותה של חיה?

00:09:33.438 --> 00:09:39.454
עבור אריה רעב המחפש מזון, 
הוא מגדיל את הכשירות.

00:09:40.179 --> 00:09:44.773
עבור אריה שבע המחפש הזדווגות, 
הוא לא מגדיל כשירות.

00:09:46.053 --> 00:09:49.924
עבור ארנב בכל מצב, 
הסטייק לא מגדיל כשירות.

00:09:49.924 --> 00:09:54.048
אז הכשירות כן תלויה במציאות-כהוויתה,

00:09:54.048 --> 00:09:58.236
אבל היא גם תלויה ביצור החי, 
במצבו ואופן פעולתו.

00:09:58.236 --> 00:10:01.789
כשירות אינה זהה למציאות-כהוויתה,

00:10:01.789 --> 00:10:05.272
וזו הכשירות ולא המציאות כהוויתה,

00:10:05.272 --> 00:10:09.451
אשר ממלאת תפקיד מרכזי 
במשוואות האבולוציה.

NOTE Paragraph

00:10:09.451 --> 00:10:12.642
כך, במעבדתי,

00:10:12.642 --> 00:10:16.417
הרצנו מאות אלפי משחקי סימולציה

00:10:16.417 --> 00:10:19.482
עם המון עולמות ויצורים אקראיים שונים

00:10:19.482 --> 00:10:23.661
שמתחרים על משאבי אותם העולמות.

00:10:23.661 --> 00:10:27.980
חלק מהיצורים רואים את כל המציאות,

00:10:27.980 --> 00:10:29.869
אחרים רואים רק את חלקה,

00:10:29.869 --> 00:10:31.974
והשאר לא רואים כלום,

00:10:31.974 --> 00:10:33.740
יש להם רק כשירות.

00:10:34.240 --> 00:10:35.820
מי מנצח?

NOTE Paragraph

00:10:36.290 --> 00:10:42.255
מצטער לאכזב אתכם, אבל היכולת 
לתפוס את המציאות נכחדת.

00:10:42.255 --> 00:10:44.164
כמעט בכל הדמיה,

00:10:44.164 --> 00:10:46.346
יצורים שלא רואים אף מציאות

00:10:46.346 --> 00:10:48.436
אבל הם בעלי כשירויות הולמות

00:10:48.436 --> 00:10:53.660
גורמים להכחדת כל היצורים 
שתופסים את המציאות כפי שהיא.

00:10:53.660 --> 00:10:58.250
השורה התחתונה היא שאבולוציה 
אינה נוטה חסד לתפיסת מציאות

00:10:58.250 --> 00:10:59.906
כוללת או מדוייקת.

00:10:59.906 --> 00:11:03.668
תפיסות כאלו של מציאות נכחדות.

NOTE Paragraph

00:11:03.668 --> 00:11:05.688
זה די מדהים.

00:11:05.688 --> 00:11:09.370
הכיצד אי-ראיית העולם באופן מדוייק

00:11:09.370 --> 00:11:11.190
נותנת יתרון הישרדותי?

00:11:11.190 --> 00:11:13.303
זה בניגוד להיגיון.

00:11:13.303 --> 00:11:15.138
אבל ניזכר בחיפושית המבריקה.

00:11:15.138 --> 00:11:18.899
החיפושית המבריקה שרדה 
במשך אלפי או מיליוני שנים,

00:11:18.899 --> 00:11:21.593
תוך שימוש בתכסיסים פשוטים.

00:11:21.593 --> 00:11:24.770
מה שמשוואות האבולוציה מספרות לנו

00:11:24.770 --> 00:11:30.413
הוא שכל היצורים, כולל אותנו, נמצאים 
באותה סירה עם החיפושית המבריקה.

00:11:30.413 --> 00:11:32.343
אנו לא רואים את המציאות כפי שהיא.

00:11:32.343 --> 00:11:36.615
אנו בנויים מתכסיסים ותעתועים 
השומרים אותנו בחיים.

NOTE Paragraph

00:11:36.615 --> 00:11:38.635
אבל, אנו זקוקים גם

00:11:38.635 --> 00:11:40.702
לעזרה מהאינטואיציות שלנו.

00:11:40.702 --> 00:11:45.485
כיצד אי-ראיית המציאות 
האמיתית מועילה לנו?

00:11:45.485 --> 00:11:49.154
למרבה המזל, יש לנו 
מטפורה שבאה לעזרתנו:

00:11:49.154 --> 00:11:51.986
ממשק המחשב השולחני שלנו.

00:11:51.986 --> 00:11:56.119
תחשבו על האייקון הכחול המסמל 
הרצאת TED שאתם כותבים.

00:11:56.119 --> 00:12:00.123
האייקון הוא כחול, מלבני ונמצא בפינה

00:12:00.123 --> 00:12:02.504
הימנית התחתונה של המסך.

00:12:03.324 --> 00:12:07.510
אבל האם זה אומר 
שקובץ הטקסט בעצמו

00:12:08.200 --> 00:12:11.955
הוא כחול, מלבני ונמצא 
בפינה למטה במחשב?

00:12:11.955 --> 00:12:13.278
ברור שלא.

00:12:13.278 --> 00:12:17.987
כל מי שחשב כך לא קלט 
את מטרת הממשק.

00:12:17.987 --> 00:12:20.755
הממשק לא קיים כדי להציג 
לנו את המציאות של המחשב.

00:12:20.755 --> 00:12:23.680
למעשה, הוא קיים כדי 
להסתיר את אותה מציאות.

00:12:23.680 --> 00:12:25.555
אנו לא רוצים לדעת ולראות

00:12:25.555 --> 00:12:27.805
את הדיודות, הנגדים 
ואת כל המגבייטים.

00:12:27.805 --> 00:12:30.936
אם היה עלינו להתעסק עם כל זה, 
לא היינו יכולים לכתוב טקסט

00:12:30.936 --> 00:12:32.411
או לערוך תמונות.

00:12:32.411 --> 00:12:37.128
לפיכך, הרעיון הוא שגם 
האבולוציה העניקה לנו ממשק

00:12:37.128 --> 00:12:41.443
המסתיר את המציאות ומכוון 
אותנו להתנהגות סגלתנית.

00:12:41.443 --> 00:12:44.461
זמן ומרחב, כפי שאנו תופסים אותם,

00:12:44.461 --> 00:12:46.635
הם הממשק שלנו.

00:12:46.635 --> 00:12:51.372
העצמים הם פשוט אייקונים על הממשק.

NOTE Paragraph

00:12:52.192 --> 00:12:54.413
מתעוררת מחאה מובנת.

00:12:54.413 --> 00:12:58.361
הופמן, אם אתה סבור שרכבת 
המתקרבת במהירות 300 קמ"ש

00:12:58.361 --> 00:13:00.822
היא רק אייקון בממשק שלנו,

00:13:00.822 --> 00:13:02.947
למה שלא תעמוד מולה?

00:13:02.947 --> 00:13:05.240
ואחרי שתיעלם ביחד עם התיאוריה שלך,

00:13:05.240 --> 00:13:08.554
נדע שהרכבת היא יותר מסתם אייקון.

00:13:08.554 --> 00:13:10.597
ובכן, לא אעמוד מול הרכבת

00:13:10.597 --> 00:13:12.153
מאותה סיבה

00:13:12.153 --> 00:13:16.448
שלא אגרור סתם כך את 
האייקון לפח מיחזור:

00:13:16.448 --> 00:13:19.629
כי אני לא לוקח את 
האייקון באופן פשטני.

00:13:19.629 --> 00:13:22.634
הקובץ אינו באמת 
כחול או מלבני באופן פשטני.

00:13:22.934 --> 00:13:25.260
אני לוקח אותו כאמיתי כי אם לא,

00:13:25.260 --> 00:13:27.291
אאבד שבועות של עבודה.

00:13:27.291 --> 00:13:29.845
באופן דומה, האבולוציה עיצבה לנו

00:13:29.845 --> 00:13:34.281
אייקונים תפיסתיים 
האמורים לשמור על חיינו.

00:13:34.811 --> 00:13:37.276
כדאי לנו לקחתם ברצינות.

00:13:37.276 --> 00:13:39.481
אם רואים נחש, אל תרימו אותו.

00:13:40.391 --> 00:13:43.150
אם רואים מצוק, אל תקפצו ממנו.

00:13:43.150 --> 00:13:46.726
הם בנויים לשמור על חיינו 
ועלינו לקחתם ברצינות.

00:13:46.726 --> 00:13:49.417
אבל זה לא אומר שעלינו 
לקחתם באופן פשטני.

00:13:49.417 --> 00:13:51.671
זו תהיה שגיאה לוגית.

NOTE Paragraph

00:13:51.671 --> 00:13:54.876
הסתייגות נוספת: אין כאן משהו חדש.

00:13:54.876 --> 00:13:58.800
פיזיקאים אומרים לנו הרבה זמן 
שהמתכת של הרכבת נראית מוצקה

00:13:58.800 --> 00:14:03.188
אבל בעצם המתכת ברובה הינה חלל ריק 
עם חלקיקים זערוריים המסתחררים שם.

00:14:03.188 --> 00:14:04.676
אין כאן משהו חדש.

00:14:04.676 --> 00:14:06.880
אבל, לא בדיוק.

00:14:06.880 --> 00:14:10.920
זה כמו לומר, אני יודע 
שהאייקון הכחול במסך

00:14:10.920 --> 00:14:13.219
אינו המציאות האמיתית של המחשב,

00:14:13.219 --> 00:14:16.678
אבל אם אסתכל דרך 
זכוכית מגדלת וממש מקרוב,

00:14:16.678 --> 00:14:18.489
אראה פיקסלים זעירים,

00:14:18.489 --> 00:14:20.950
וזוהי המציאות האמיתית של המחשב.

00:14:20.950 --> 00:14:24.758
לא נכון -- אנו עדיין רק על המסך, 
וזו הנקודה החשובה.

00:14:24.758 --> 00:14:27.754
אותם פיקסלים זעירים 
הם עדיין בזמן וחלל:

00:14:27.754 --> 00:14:30.145
הם עדיין בתוך ממשק המשתמש.

00:14:30.145 --> 00:14:33.907
לכן אני אומר משהו יותר 
מרחיק-לכת מאשר הפיזיקאים.

NOTE Paragraph

00:14:34.727 --> 00:14:36.200
אתם יכולים לטעון,

00:14:36.200 --> 00:14:38.759
תראה, כולנו רואים את הרכבת,

00:14:38.759 --> 00:14:41.801
וזה אומר שאנו לא בונים את הרכבת.

00:14:41.801 --> 00:14:43.891
אבל תזכרו את הדוגמא הזו.

00:14:43.891 --> 00:14:46.607
כאן, כולנו רואים את הקוביה,

00:14:47.597 --> 00:14:49.690
אבל המסך הוא שטוח,

00:14:49.690 --> 00:14:52.427
לכן הקוביה שרואים 
היא קוביה שאנו בונים.

00:14:53.736 --> 00:14:55.779
כולנו רואים קוביה

00:14:55.779 --> 00:15:00.638
כי כולנו, כל אחד מאיתנו, 
בונה את הקוביה שהוא רואה.

00:15:00.638 --> 00:15:02.698
אותו הדבר עם הרכבת.

00:15:02.698 --> 00:15:07.180
כולנו רואים רכבת כי כל אחד 
רואה רכבת שהוא בונה,

00:15:07.180 --> 00:15:10.733
וזה נכון לגבי כל העצמים הפיזיים.

NOTE Paragraph

00:15:12.343 --> 00:15:17.396
אנו נוטים לחשוב שתפיסת המציאות היא 
כמו חלון המשקיף על המציאות כפי שהיא.

00:15:17.396 --> 00:15:22.400
תאוריית האבולוציה מודיעה 
לנו שזו פרשנות לא נכונה

00:15:22.400 --> 00:15:23.865
לגבי תפיסת המציאות.

00:15:25.095 --> 00:15:28.639
במקום זה, מציאות היא 
יותר כמו ממשק תלת-מימדי

00:15:28.639 --> 00:15:31.936
הבנוי להסתיר את מורכבות העולם האמיתי

00:15:31.936 --> 00:15:33.802
ולהוביל להתנהגות סגלתנית.

00:15:34.282 --> 00:15:37.210
החלל כפי שאנו תופסים הוא הממשק שלנו.

00:15:37.210 --> 00:15:40.236
העצמים הפיזיים הם רק 
האייקונים באותו ממשק.

NOTE Paragraph

00:15:41.456 --> 00:15:45.126
פעם חשבנו שכדור-הארץ שטוח 
כי כך הוא נראה לנו.

00:15:45.520 --> 00:15:48.654
אחר-כך חשבנו שכדור-הארץ 
הוא מרכז היקום

00:15:48.654 --> 00:15:50.378
כי כך הוא נראה לנו.

00:15:50.378 --> 00:15:51.520
כולנו טעינו.

00:15:51.520 --> 00:15:54.190
פירשנו לא נכון את תפיסת המציאות שלנו.

00:15:54.910 --> 00:15:58.319
עכשיו אנו מאמינים שהחלל-זמן והעצמים

00:15:58.319 --> 00:16:00.933
הם טבעה האמיתי של המציאות כפי שהיא.

00:16:01.453 --> 00:16:05.377
תאוריית האבולוציה חוזרת ומודיעה 
לנו ששוב שאנו טועים.

00:16:05.377 --> 00:16:10.416
אנו מפרשים לא נכון את 
תוכן חוויית המציאות שלנו.

00:16:10.416 --> 00:16:12.947
קיים שם משהו כאשר אנו לא מסתכלים,

00:16:12.947 --> 00:16:16.350
אבל זה לא חלל-זמן ועצמים פיזיים.

00:16:16.350 --> 00:16:19.378
קשה לנו להשתחרר מחלל-זמן ועצמים

00:16:19.378 --> 00:16:22.861
כמו שקשה לחיפושית המבריקה 
להשתחרר מהבקבוק שלה.

00:16:22.861 --> 00:16:27.279
מדוע? כי אנו עיוורים לעיוורון שלנו.

00:16:28.409 --> 00:16:30.756
אבל יש לנו יתרון על-פני 
החיפושית המבריקה,

00:16:30.756 --> 00:16:32.544
והוא המדע והטכנולוגיה.

00:16:32.544 --> 00:16:34.935
על-ידי הצצה דרך עדשות טלסקופ

00:16:34.935 --> 00:16:39.571
גילינו שהארץ אינה מרכז היקום,

00:16:39.571 --> 00:16:42.449
ועל-ידי הצצה דרך 
עדשות תאוריית האבולוציה

00:16:42.449 --> 00:16:44.771
גילינו שחלל-זמן ועצמים

00:16:44.771 --> 00:16:47.139
אינם הטבע האמיתי של המציאות.

00:16:47.139 --> 00:16:51.424
כאשר יש לי חוויית מציאות 
שאני מתארה כעגבניה אדומה,

00:16:51.424 --> 00:16:54.361
אני בא במגע עם מציאות,

00:16:54.361 --> 00:16:59.571
אבל המציאות אינה עגבניה אדומה 
ולא משהו הדומה לעגבניה אדומה.

00:16:59.571 --> 00:17:04.972
באופן דומה, כאשר יש לי חוויה 
שאני מתאר כאריה או סטייק,

00:17:04.972 --> 00:17:06.819
אני בא במגע עם מציאות,

00:17:06.819 --> 00:17:09.978
אבל אותה מציאות אינה אריה או סטייק.

00:17:09.978 --> 00:17:11.998
והנה באה ההפתעה:

00:17:11.998 --> 00:17:16.688
כאשר יש לי חווית מציאות 
שאני מתאר כמוח או ניורונים,

00:17:16.688 --> 00:17:18.778
אני בא במגע עם מציאות,

00:17:18.778 --> 00:17:22.307
אבל אותה מציאות אינה מוח או ניורונים

00:17:22.307 --> 00:17:25.805
ואינה דומה כלל למוח או ניורונים.

00:17:25.805 --> 00:17:30.584
ואותה מציאות, מה שלא תהיה,

00:17:30.584 --> 00:17:34.195
היא המקור האמיתי של הסיבתיות

00:17:34.195 --> 00:17:38.227
בעולם -- לא המוחות ולא הנוירונים.

00:17:38.227 --> 00:17:40.827
למוח ונוירונים אין יכולת סיבתית.

00:17:40.827 --> 00:17:43.428
הם לא גורמים לאף אחת 
מחוויות המציאות שלנו,

00:17:43.428 --> 00:17:45.216
ולאף התנהגות שלנו.

00:17:45.216 --> 00:17:50.592
מוח ונוירונים הם מערך 
אייקונים זני-ייעודי, מין תעתוע.

NOTE Paragraph

00:17:50.592 --> 00:17:53.273
מה זה אומר לגבי תעלומת התודעה?

00:17:53.923 --> 00:17:57.916
זה פותח אפשרויות חדשות.

00:17:57.916 --> 00:17:59.611
לדוגמא,

00:17:59.611 --> 00:18:06.590
אולי המציאות זו מין מכונה ענקית 
היוצרת את החוויה התודעתית שלנו.

00:18:06.590 --> 00:18:10.260
אני מסופק אם אכן זה כך, 
אבל שווה לחקור זאת.

00:18:10.260 --> 00:18:15.609
אולי המציאות היא מין רשת ענקית של 
פעולות-תגובות של יצורים בעלי תודעה,

00:18:15.609 --> 00:18:21.182
פשוטה ומורכבת, היוצרת 
מאחד לשני את חוויית המציאות.

00:18:21.182 --> 00:18:24.432
זה לא רעיון כזה מטורף כפי שהוא נשמע,

00:18:24.432 --> 00:18:26.052
ואני כרגע חוקר אותו.

NOTE Paragraph

00:18:26.592 --> 00:18:28.658
אבל הנקודה היא

00:18:28.658 --> 00:18:31.979
שברגע שאנו נפטרים מההנחה

00:18:31.979 --> 00:18:35.903
המאוד אינטואיטיבית והמוטעית 
לגבי טבעה של המציאות,

00:18:35.903 --> 00:18:40.291
נפתחות דרכים חדשות לחשיבה על 
התעלומה הכי גדולה של החיים.

00:18:41.251 --> 00:18:45.860
אני מוכן להתערב שהמציאות 
תתברר כיותר מרתקת

00:18:45.860 --> 00:18:49.834
ובלתי-צפויה משדמיינו אי-פעם.

NOTE Paragraph

00:18:49.834 --> 00:18:54.222
תאוריית האבולוציה מטילה עלינו 
את האתגר האולטימטיבי:

00:18:54.222 --> 00:18:59.364
העזו להכיר בכך שתפיסת המציאות 
אינה קשורה בראיית האמת,

00:18:59.364 --> 00:19:03.460
אלא קשורה בהעמדת צאצאים.

00:19:03.460 --> 00:19:08.200
ודרך אגב, אפילו אירוע TED 
זה הוא רק בראשיכם.

NOTE Paragraph

00:19:08.200 --> 00:19:10.244
תודה רבה.

NOTE Paragraph

00:19:10.244 --> 00:19:13.632
(מחיאות כפיים)

NOTE Paragraph

00:19:20.786 --> 00:19:24.221
כריס אנדרסון: בהנחה שזה אתה שם, תודה.

00:19:24.221 --> 00:19:27.152
יש כל-כך הרבה בנושא זה.

00:19:27.152 --> 00:19:30.421
כלומר, קודם כל, יהיו אנשים 
שייכנסו לדיכאון עמוק

00:19:30.421 --> 00:19:35.970
מהמחשבה שאם האבולוציה 
אינה שמה על המציאות,

00:19:35.970 --> 00:19:39.300
האם זה לא אומר שזה מחבל במידה 
מסויימת בכל המאמצים שלנו,

00:19:39.300 --> 00:19:41.984
בכל היכולת שלנו לחשוב שאנו 
יכולים לתפוס את האמת,

00:19:41.984 --> 00:19:45.490
וייתכן אפילו את התאוריה שלך, 
אם הולכים לקיצוניות?

NOTE Paragraph

00:19:45.490 --> 00:19:49.944
דונלד הופמן: זה לא מנע מאיתנו 
ליצור את המדע המוצלח.

00:19:49.944 --> 00:19:52.756
מה שיש לנו זו תאוריה 
אחת שהתבררה כלא נכונה,

00:19:52.756 --> 00:19:57.215
תאוריה האומרת שחוויית המציאות היא המציאות 
ושהמציאות היא חוויית המציאות.

00:19:57.215 --> 00:19:58.900
תאוריה זו התבררה כלא נכונה.

00:19:58.900 --> 00:20:00.318
אז ניפטר מהתאוריה הזו.

00:20:00.318 --> 00:20:03.572
זה לא מונע בעדנו מיצירת 
כל מיני תאוריות אחרות

00:20:03.572 --> 00:20:04.930
על טבע המציאות,

00:20:04.930 --> 00:20:08.535
לכן למעשה זו התקדמות לדעת שאחת 
התאוריות שלנו אינה נכונה.

00:20:08.535 --> 00:20:11.193
לכן המדע ימשיך כרגיל. אין איתו בעיה.

NOTE Paragraph

00:20:11.193 --> 00:20:13.794
כ.א.: אז אתה חושב שזה אפשרי -- (צחוק) --

00:20:13.794 --> 00:20:17.904
זה טוב, אבל אני חושב שמה 
שאתה אומר שזה אפשרי שאבולוציה

00:20:17.904 --> 00:20:20.551
עדיין יכולה להוביל אותנו לדרך ההיגיון.

NOTE Paragraph

00:20:20.551 --> 00:20:22.864
ד.ה.: כן. זו נקודה מאוד נכונה.

00:20:22.864 --> 00:20:27.391
משחקי הסימולציה האבולוציוניים שהראתי 
היו ספציפית על תפיסת המציאות,

00:20:27.391 --> 00:20:29.969
הם מראים שתפיסת המציאות 
שלנו עוצבה לא כדי

00:20:29.969 --> 00:20:31.849
להראות לנו מציאות כפי שהיא,

00:20:31.849 --> 00:20:36.122
אבל זה לא אומר שזה נכון 
גם לגבי ההיגיון או המתמטיקה שלנו.

00:20:36.122 --> 00:20:39.744
עוד לא עשינו סימולציות כאלה, 
אבל אני מתערב שנמצא

00:20:39.744 --> 00:20:43.366
שיש כמה לחצי ברירה-טבעית לטובת 
ההיגיון והמתמטיקה שלנו

00:20:43.366 --> 00:20:45.572
שיהיו לפחות בכיוון של האמת.

00:20:45.572 --> 00:20:48.219
כלומר, אם אתם כמוני, 
מתמטיקה והיגיון אינם קלים.

00:20:48.219 --> 00:20:51.570
אנו לא קולטים אותם נכון, 
אבל לפחות לחצי הברירה-הטבעית אינם

00:20:51.570 --> 00:20:53.908
לגמרי מנותקים מהיגיון ומתמטיקה נכונים.

00:20:53.908 --> 00:20:57.228
לכן אני סבור שנמצא שעלינו 
לבחון כל אמצעי הכרתי,

00:20:57.228 --> 00:20:59.852
אחד בכל פעם, ולראות 
מה האבולוציה גורמת לו.

00:20:59.852 --> 00:21:03.613
מה שנכון לגבי תפיסת המציאות 
אולי לא נכון לגבי היגיון ומתמטיקה.

NOTE Paragraph

00:21:03.613 --> 00:21:07.607
כ.א.: כלומר, מה שאתה מציע 
הוא מין פרשנות מודרנית

00:21:07.607 --> 00:21:09.998
ל'בישופ ברקלי':

00:21:09.998 --> 00:21:12.947
שהתודעה יוצרת את החומר, ולא להיפך.

NOTE Paragraph

00:21:12.947 --> 00:21:15.339
ד.ה.: זה קצת שונה מברקלי.

00:21:15.339 --> 00:21:18.701
ברקלי היה מאמין, והוא חשב שטבעה האמיתי

00:21:18.701 --> 00:21:20.740
של המציאות הוא אלוהים וכך הלאה.

00:21:20.740 --> 00:21:23.850
לי אין צורך ללכת בכיוונו של ברקלי,

00:21:23.850 --> 00:21:26.545
לכן זה קצת שונה מברקלי.

00:21:27.725 --> 00:21:31.235
אני מכנה זאת ריאליזם מודע. 
זו גישה מאוד שונה.

NOTE Paragraph

00:21:31.235 --> 00:21:34.825
כ.א.: דון, יכולתי ממש לדבר איתך 
שעות ואני מקווה לעשות זאת.

NOTE Paragraph

00:21:34.825 --> 00:21:37.298
אני מאוד מודה לך. תודה.