1
00:00:00,965 --> 00:00:03,507
אני בחיים לא הייתי מנחשת

2
00:00:03,531 --> 00:00:07,483
שמחבל מתאבד בן 19

3
00:00:07,507 --> 00:00:11,188
באמת ילמד אותי לקח חשוב.

4
00:00:12,640 --> 00:00:13,807
אבל הוא לימד.

5
00:00:14,640 --> 00:00:19,259
הוא לימד אותי אף פעם לא להניח שום דבר

6
00:00:19,283 --> 00:00:22,423
לגבי אף אחד שאני לא מכירה.

7
00:00:24,414 --> 00:00:28,543
ביום חמישי בבוקר ביולי 2005,

8
00:00:28,567 --> 00:00:31,625
המחבל ואני, ללא ידיעה,

9
00:00:31,649 --> 00:00:36,196
עלינו על אותו קרון רכבת
באותו זמן,

10
00:00:36,220 --> 00:00:40,683
עומדים, מתברר, מטרים בודדים אחד מהשני.

11
00:00:42,345 --> 00:00:43,495
לא ראיתי אותו.

12
00:00:44,185 --> 00:00:45,976
למעשה, לא ראיתי אף אחד.

13
00:00:46,000 --> 00:00:48,587
ידוע שלא להסתכל על אף אחד ברכבת התחתית,

14
00:00:48,611 --> 00:00:51,912
אבל אני מניחה שהוא ראה אותי.

15
00:00:52,916 --> 00:00:55,957
אני מניחה שהוא הסתכל על כולנו,

16
00:00:56,687 --> 00:01:00,901
כשידיו ריחפו מעל מתג ההפעלה.

17
00:01:02,439 --> 00:01:06,884
אני לעיתים קרובות תהיתי:
מה הוא חשב?

18
00:01:06,908 --> 00:01:10,265
במיוחד בשניות האחרונות האלו.

19
00:01:12,765 --> 00:01:14,374
אני יודעת שזה לא היה אישי.

20
00:01:14,977 --> 00:01:18,994
הוא לא תיכנון להרוג
או להטיל מום בי, ג'יל היקס.

21
00:01:19,018 --> 00:01:20,771
אני מתכוונת -- הוא לא הכיר אותי.

22
00:01:21,758 --> 00:01:22,932
לא.

23
00:01:23,666 --> 00:01:26,612
במקום זאת, הוא נתן לי

24
00:01:26,636 --> 00:01:31,241
תוית של לא מוצדקת ולא רצויה.

25
00:01:32,272 --> 00:01:35,652
אני הפכתי לאויב.

26
00:01:37,390 --> 00:01:40,966
בשבילו, אני הייתי "האחרת",

27
00:01:40,990 --> 00:01:43,687
ה"הם", בניגוד ל"אנחנו".

28
00:01:45,581 --> 00:01:50,855
התווית "אויב" איפשרה לו
להפוך אותנו ללא-אנושיים.

29
00:01:51,674 --> 00:01:54,101
זה איפשר לו ללחוץ על הכפתור.

30
00:01:55,339 --> 00:01:57,506
והוא לא היה בררן.

31
00:01:58,875 --> 00:02:04,058
עשרים ושישה חיים יקרים נלקחו
בקרון שלי בלבד,

32
00:02:05,042 --> 00:02:06,970
ואני כמעט הייתי אחת מהם.

33
00:02:08,855 --> 00:02:11,596
בזמן שלוקח לקחת נשימה,

34
00:02:11,620 --> 00:02:15,290
אנחנו צללנו לתוך חשיכה כל כך חזקה

35
00:02:15,314 --> 00:02:17,696
שהיא כמעט היתה מוחשית;

36
00:02:17,720 --> 00:02:22,079
מה שאני מדמיינת שלפלס דרך בתוך זפת יהיה.

37
00:02:23,398 --> 00:02:25,448
אנחנו לא ידענו שאנחנו האויב.

38
00:02:26,321 --> 00:02:30,379
אנחנו פשוט היינו כמה נוסעים
שכמה דקות קודם לכן

39
00:02:30,403 --> 00:02:32,887
עקבו אחר כללי הנימוס ברכבת התחתית:

40
00:02:32,911 --> 00:02:35,117
בלי קשר עין ישיר,

41
00:02:35,141 --> 00:02:36,291
בלי דיבורים

42
00:02:36,894 --> 00:02:39,766
ובלי שיחה לחלוטין.

43
00:02:41,948 --> 00:02:44,901
אבל בעלות החשיכה,

44
00:02:45,776 --> 00:02:47,401
אנחנו הושטנו יד.

45
00:02:48,179 --> 00:02:49,691
אנחנו עזרנו אחד לשני.

46
00:02:50,808 --> 00:02:53,269
קראנו בשמות שלנו,

47
00:02:53,293 --> 00:02:55,444
קצת כמו מסדר,

48
00:02:56,389 --> 00:02:58,666
מחכים לתגובה.

49
00:03:00,559 --> 00:03:03,222
"אני ג'יל, אני כאן.

50
00:03:05,111 --> 00:03:06,421
אני חיה.

51
00:03:08,279 --> 00:03:09,468
בסדר."

52
00:03:11,697 --> 00:03:12,883
"אני גיל,

53
00:03:13,679 --> 00:03:14,875
כאן.

54
00:03:16,318 --> 00:03:17,627
חיה.

55
00:03:19,329 --> 00:03:20,524
בסדר."

56
00:03:23,096 --> 00:03:25,637
אני לא הכרתי את אליסון.

57
00:03:26,399 --> 00:03:30,641
אבל הקשבתי לאמירות שלה
בכל כמה דקות.

58
00:03:31,340 --> 00:03:32,958
אני לא הכרתי את ריצ'ארד.

59
00:03:33,839 --> 00:03:36,728
אבל זה היה חשוב לי שהוא שרד.

60
00:03:38,752 --> 00:03:40,546
כל מה ששיתפתי איתם

61
00:03:40,570 --> 00:03:42,053
היה השם הפרטי שלי.

62
00:03:43,017 --> 00:03:47,711
הם לא ידעו 
שאני הייתי ראש מחלקה בוועדת העיצוב.

63
00:03:49,185 --> 00:03:52,742
והנה המזוודה האהובה שלי,

64
00:03:52,766 --> 00:03:55,217
גם ניצלה באותו בוקר.

65
00:03:56,479 --> 00:04:00,445
הם לא ידעו שאני פירסמתי
יומני אדריכלות ועיצוב,

66
00:04:00,469 --> 00:04:03,785
שאני הייתי עמיתה
בחברה המלכותית של האמנויות,

67
00:04:03,809 --> 00:04:05,274
שאני לבשתי שחור --

68
00:04:06,695 --> 00:04:07,861
עדיין --

69
00:04:08,566 --> 00:04:11,122
שעישנתי סיגרלות.

70
00:04:11,888 --> 00:04:14,191
אני כבר לא מעשנת סיגרלות.

71
00:04:14,215 --> 00:04:18,399
אני שתיתי ג'ין ואני צפיתי בשיחות ב-TED,

72
00:04:18,423 --> 00:04:24,629
כמובן, אף פעם לא חלמתי
שיום אחד אני אעמוד כאן,

73
00:04:25,593 --> 00:04:28,488
שומרת על שיווי משקל
על רגליים תותבות,

74
00:04:28,512 --> 00:04:29,669
נותנת הרצאה.

75
00:04:30,651 --> 00:04:36,295
אני הייתי אישה אוסטרלית צעירה
שעושה דברים יוצאי דופן בלונדון.

76
00:04:36,319 --> 00:04:39,152
ולא הייתי מוכנה שכל זה ייגמר.

77
00:04:40,882 --> 00:04:44,040
אני הייתי כל כך נחושה לשרוד

78
00:04:44,064 --> 00:04:49,266
שהשתמשתי בצעיף שלי כדי לקשור חוסם עורקים
מסביב לחלק העליון של הרגליים שלי,

79
00:04:49,290 --> 00:04:54,795
ואני פשוט חסמתי את הכל ואת כולם בחוץ,

80
00:04:55,345 --> 00:04:58,605
להתרכז, להקשיב לעצמי,

81
00:04:58,629 --> 00:05:01,763
להיות מודרכת על ידי האינסטינקט לבדו.

82
00:05:03,085 --> 00:05:05,224
הנמכתי את קצב הנשימה שלי.

83
00:05:05,847 --> 00:05:07,627
הרמתי את הירכיים שלי.

84
00:05:07,651 --> 00:05:09,319
החזקתי את עצמי זקופה

85
00:05:09,343 --> 00:05:13,197
ונלחמתי בדחף לעצום את העיניים שלי.

86
00:05:14,681 --> 00:05:18,218
אני החזקתי כמעט שעה,

87
00:05:19,030 --> 00:05:23,411
שעה להרהר בכל החיים שלי

88
00:05:23,435 --> 00:05:25,231
עד לנקודה הזו.

89
00:05:27,199 --> 00:05:30,278
אולי הייתי צריכה לעשות יותר.

90
00:05:31,223 --> 00:05:34,427
אולי הייתי יכולה לחיות יותר, לראות יותר.

91
00:05:34,451 --> 00:05:38,865
אולי הייתי צריכה לצאת לרוץ,
לרקוד, לעשות יוגה.

92
00:05:40,317 --> 00:05:45,255
אבל העדיפות שלי והמיקוד שלי
תמיד היה העבודה שלי.

93
00:05:45,279 --> 00:05:47,180
אני חייתי כדי לעבוד.

94
00:05:47,730 --> 00:05:50,537
מי אני הייתי על כרטיס הביקור שלי

95
00:05:50,561 --> 00:05:51,831
היה חשוב לי.

96
00:05:53,688 --> 00:05:57,298
אבל זה לא היה חשוב
שם במנהרה הזו.

97
00:05:59,226 --> 00:06:03,696
עד שהרגשתי את המגע הראשון

98
00:06:03,720 --> 00:06:05,860
של אחד מהמצילים שלי,

99
00:06:06,472 --> 00:06:08,589
אני לא הייתי מסוגלת לדבר,

100
00:06:08,613 --> 00:06:13,592
לא מסוגלת להגיד אפילו מילה קטנה,
כמו "ג'יל".

101
00:06:15,183 --> 00:06:17,918
הכנעתי להם את הגוף שלי.

102
00:06:17,942 --> 00:06:20,815
עשיתי כל מה שיכולתי לעשות,

103
00:06:20,839 --> 00:06:24,535
ועכשיו אני הייתי בידיים שלהם.

104
00:06:27,091 --> 00:06:28,479
אני הבנתי

105
00:06:29,283 --> 00:06:35,481
בדיוק מי ומה האנושות היא בדיוק,

106
00:06:35,972 --> 00:06:39,171
כשראיתי לראשונה את כרטיס הזיהוי

107
00:06:39,195 --> 00:06:42,454
שניתן לי כשאושפזתי בבית החולים.

108
00:06:42,478 --> 00:06:43,652
והיה כתוב עליו:

109
00:06:44,218 --> 00:06:49,488
"אישה, לפי הערכה, אחת לא ידועה."

110
00:06:51,162 --> 00:06:55,377
אישה, לפי הערכה, אחת לא ידועה.

111
00:06:57,004 --> 00:06:59,951
ארבעת המילים האלו היו המתנה שלי.

112
00:07:01,125 --> 00:07:03,872
מה שהם אמרו לי בצורה מאוד ברור

113
00:07:03,896 --> 00:07:06,601
זה שהחיים שלי ניצלו,

114
00:07:06,625 --> 00:07:09,769
אך ורק כי הייתי בן אדם.

115
00:07:10,610 --> 00:07:14,794
הבדל מכל סוג שהוא
לא היה משנה

116
00:07:14,818 --> 00:07:19,375
למאמצים הבלתי נדלים שצוות ההצלה
היה מוכן לעשות

117
00:07:20,129 --> 00:07:21,669
כדי להציל את החיים שלי.

118
00:07:22,458 --> 00:07:25,181
להציל כמה לא ידועים שהם יכלו,

119
00:07:25,205 --> 00:07:27,537
ולסכן את החיים שלהם עצמם.

120
00:07:28,405 --> 00:07:32,576
בשבילם, זה לא שינה
אם הייתי עשירה או ענייה,

121
00:07:33,298 --> 00:07:35,439
צבע העור שלי,

122
00:07:35,463 --> 00:07:37,025
אם הייתי גבר או אישה,

123
00:07:37,049 --> 00:07:38,946
הזהות המינית שלי,

124
00:07:39,613 --> 00:07:41,216
למי הצבעתי,

125
00:07:41,240 --> 00:07:42,758
האם הייתי משכילה,

126
00:07:42,782 --> 00:07:46,471
אם הייתה לי אמונה או ללא אמונה בכלל.

127
00:07:47,409 --> 00:07:49,353
שום דבר לא שינה

128
00:07:49,377 --> 00:07:54,020
חוץ מזה שהייתי חיים אנושיים יקרים.

129
00:07:55,881 --> 00:07:59,361
אני רואה עצמי כעובדה חיה.

130
00:08:00,223 --> 00:08:02,252
אני ההוכחה

131
00:08:02,276 --> 00:08:09,004
שאהבה ללא תנאי וכבוד
יכולים לא רק להציל,

132
00:08:09,028 --> 00:08:12,069
אלא גם לשנות חיים.

133
00:08:13,226 --> 00:08:17,694
הנה תמונה נפלאה
של אחד מהמושיעים שלי, אנדי, ואני

134
00:08:17,718 --> 00:08:19,590
שנלקחה בשנה שעברה.

135
00:08:20,080 --> 00:08:22,641
עשר שנים אחר האירוע הזה,

136
00:08:22,665 --> 00:08:25,009
והנה אנחנו, יד ביד.

137
00:08:27,559 --> 00:08:29,677
בתוך כל הכאוס,

138
00:08:29,701 --> 00:08:32,541
יד שלי הוחזקה חזק.

139
00:08:33,200 --> 00:08:36,073
הפנים שלי לוטפו בעדינות.

140
00:08:37,161 --> 00:08:38,573
מה אני הרגשתי?

141
00:08:39,541 --> 00:08:40,763
אני הרגשתי נאהבת.

142
00:08:41,685 --> 00:08:46,502
מה שהגן עליי משנאה ומרצון לתגמול,

143
00:08:46,526 --> 00:08:49,515
מה שנתן לי את האומץ להגיד:

144
00:08:49,539 --> 00:08:52,419
"זה מסתיים אצלי"

145
00:08:54,006 --> 00:08:55,197
זו אהבה.

146
00:08:56,585 --> 00:08:58,583
אני הייתי נאהבת.

147
00:09:01,234 --> 00:09:07,499
אני מאמינה שהפוטנציאל לשינוי חיובי נרחב

148
00:09:07,523 --> 00:09:09,103
הוא לגמרי ענק

149
00:09:09,127 --> 00:09:12,031
כי אני יודעת למה אנחנו מסוגלים.

150
00:09:12,055 --> 00:09:15,252
אני מכירה את הזוהר של האנושות.

151
00:09:15,930 --> 00:09:19,840
אז זה משאיר אותי
עם דברים די גדולים להרהר עליהם

152
00:09:19,864 --> 00:09:23,266
וכמה שאלות שאנחנו צריכים לשקול:

153
00:09:24,512 --> 00:09:30,385
האם מה שמאחד אותנו הוא לא גדול הרבה יותר
ממה שיכול אי פעם להפריד?

154
00:09:31,663 --> 00:09:35,453
האם צריכה לקרות טרגדיה או אסון

155
00:09:35,477 --> 00:09:39,973
כדי שאנחנו נרגיש מחוברים עמוקות כמין אחד,

156
00:09:40,902 --> 00:09:42,761
כבני אדם?

157
00:09:43,755 --> 00:09:48,961
ומתי אנחנו נחבק את התבונה של העידן שלנו

158
00:09:49,764 --> 00:09:53,134
כדי להתעלות מעל לרק סובלנות

159
00:09:53,931 --> 00:09:56,868
ולעבור לקבלה

160
00:09:56,892 --> 00:10:02,225
לאלו שהם רק תווית עד שאנחנו מכירים אותם?

161
00:10:03,550 --> 00:10:04,710
תודה רבה.

162
00:10:04,734 --> 00:10:11,532
(מחיאות כפיים)