זהו ערב ו

אני רואה אותך,

אני רואה אותך,

ועכשיו

אני מרגיש כה בלתי נראה,

שזה מבייש אותי.

ואת מסתכלת עליי,

שואלת אותי,

שואלת אותי,

ועכשיו,

את מאשימה אותי,

שאין לי מה לספר.

אבל את באה אליי,

כאילו הייתי סופרמרקט.

מה את רוצה ממני,

מה את רוצה ממני,

אציע זאת מייד.

ואת לוקחת ממני,

כאילו את בוחרת מוצרים.

מה את רוצה ממני,

מה את רוצה ממני,

אספק לך זאת מייד.

זהו בוקר ו

אני שומע אותך,

אני שומע אותך,

וכמה ארצה

לפתוח את קופסתי?

את אומרת שאת לא מבינה אותי,

מבינה אותי.

ואני,

אני בהחלט יודע ש

את דורשת כנות.

אבל את באה אליי,

כאילו הייתי סופרמרקט.

מה את רוצה ממני,

מה את רוצה ממני,

אציע זאת מייד.

ואת לוקחת ממני

כאילו את בוחרת מוצרים.

מה את רוצה ממני,

מה את רוצה ממני,

אספק לך זאת מייד.

אני סופרמרקט.

אני סופרמרקט.

אני סופרמרקט.

אני סופרמרקט.

אבל את באה אליי

כאילו הייתי סופרמרקט.

מה את רוצה ממני,

מה את רוצה ממני,

אציע זאת מייד.

ואת לוקחת ממני

כאילו את בוחרת מוצרים

מה את רוצה ממני,

מה את רוצה ממני,

אספק לך זאת מייד.

אני סופרמרקט.

אני סופרמרקט.

אני סופרמרקט.

אני סופרמרקט.