0:00:00.540,0:00:02.840
איך אוכל לספר בעשר דקות

0:00:02.840,0:00:06.000
על הקשרים שבין נשים[br]משלושה דורות,

0:00:06.460,0:00:09.460
ועל המקום שכוחם המדהים של קשרים אלה

0:00:09.460,0:00:11.000
תפס בחייה

0:00:11.000,0:00:13.210
של ילדה בת ארבע,

0:00:13.210,0:00:15.160
שמצטופפת יחד עם אחותה הצעירה,

0:00:15.470,0:00:17.800
אימה וסבתה

0:00:17.800,0:00:19.640
במשך חמישה ימים ולילות

0:00:19.640,0:00:21.720
בסירה קטנה בים סין

0:00:21.720,0:00:24.000
לפני יותר משלושים שנה,

0:00:24.410,0:00:26.910
קשרים שקנו אחיזה[br]בחייה של אותה ילדה

0:00:26.910,0:00:29.000
ומעולם לא הירפו? --

0:00:29.370,0:00:32.110
אותה ילדה חיה כעת בסן-פרנציסקו

0:00:32.110,0:00:34.260
והיא שמדברת אליכם כעת.

0:00:35.010,0:00:37.000
זה איננו סיפור גמור,

0:00:37.430,0:00:40.000
אלא תצרף שעדיין הולך ומורכב.

0:00:41.070,0:00:44.140
הבה ואספר לכם[br]על כמה מפיסותיו.

0:00:44.930,0:00:46.310
דמיינו את הפיסה הראשונה:

0:00:46.750,0:00:49.000
גבר השורף את מפעל חייו.

0:00:49.670,0:00:52.440
זהו משורר, מחזאי,

0:00:52.880,0:00:55.210
אדם שכל חייו היו מאוזנים

0:00:55.210,0:00:58.630
על חודה של התקווה האחת והיחידה[br]לאיחודה ושחרורה של ארצו.

0:00:59.350,0:01:02.310
דמיינו אותו בעת כניסת[br]הקומוניסטים לסייגון,

0:01:02.520,0:01:05.880
כשעליו להכיר בכך[br]שכל חייו היו בזבוז מוחלט.

0:01:06.500,0:01:09.310
המלים, ידידותיו משכבר, לועגות לו.

0:01:10.210,0:01:12.000
הוא התבצר בשתיקתו.

0:01:12.770,0:01:15.590
הוא כרע ומת תחת נטל ההיסטוריה.

0:01:16.450,0:01:18.260
זהו סבי.

0:01:19.060,0:01:21.440
מעולם לא זכיתי להכירו.

0:01:22.910,0:01:26.000
אבל חיינו הם הרבה יותר[br]מאשר זכרונותינו.

0:01:26.360,0:01:29.000
סבתי מעולם לא הניחה לי[br]לשכוח את חייו.

0:01:29.630,0:01:32.810
חובתי היתה לא לאפשר[br]שחייו יהיו לשווא,

0:01:32.810,0:01:34.130
והלקח שלמדתי היה,

0:01:34.130,0:01:37.000
שאכן, ההיסטוריה ניסתה למחוץ אותנו,

0:01:37.320,0:01:39.000
אך אנו שרדנו.

0:01:39.930,0:01:41.360
הפיסה הבאה בתצרף

0:01:41.360,0:01:43.570
היא של סירה עם עלות השחר

0:01:43.570,0:01:46.000
המחליקה דומם אל הים.

0:01:46.780,0:01:49.900
אימי, מאי, היתה בת 18[br]כשאביה מת--

0:01:50.450,0:01:52.530
וכבר נשואה דרך שידוך,

0:01:52.530,0:01:55.000
וכבר אם לשתי ילדות קטנות.

0:01:55.530,0:01:58.540
מבחינתה, החיים הצטמצמו למטלה אחת:

0:01:58.880,0:02:00.620
הבריחה של משפחתה

0:02:00.620,0:02:03.000
והחיים החדשים באוסטרליה.

0:02:03.610,0:02:06.770
לא עלה כלל בדעתה[br]שאולי היא לא תצליח.

0:02:07.720,0:02:10.530
אז אחרי סאגה בת 4 שנים[br]שעולה על כל דמיון,

0:02:10.530,0:02:12.000
החליקה סירה אל הים

0:02:12.000,0:02:14.200
במסווה של סירת-דיג.

0:02:15.460,0:02:18.000
כל המבוגרים הכירו את הסכנות.

0:02:18.470,0:02:20.420
החשש הגדול ביותר[br]היה מפני שודדי-ים,

0:02:20.420,0:02:22.000
אונס ומוות.

0:02:22.800,0:02:24.900
כרוב המבוגרים באותה סירה,

0:02:24.900,0:02:28.000
אימי נשאה עימה בקבוקון רעל.

0:02:28.420,0:02:31.720
אם ניתפס, ראשית אחותי ואני,

0:02:31.720,0:02:34.410
ואחר היא וסבתי,[br]כולנו נשתה את הרעל.

0:02:35.440,0:02:38.150
זכרונותי הראשונים הם מאותה סירה--

0:02:38.150,0:02:39.980
ההלמות הקבועה של המנוע,

0:02:39.980,0:02:42.000
החרטום הטובל בכל גל,

0:02:42.840,0:02:45.000
האופק העצום והריק,

0:02:46.010,0:02:48.350
איני זוכרת את שודדי הים[br]שהגיעו פעמים רבות,

0:02:48.350,0:02:51.650
אך הוטעו ונרתעו מפני תעוזתם[br]של הגברים בסירתנו,

0:02:52.530,0:02:54.790
או את המנוע הגווע[br]ואינו מצליח להתעורר

0:02:54.790,0:02:56.340
במשך שש שעות.

0:02:57.230,0:02:59.530
אך אני זוכרת את אורות[br]אסדת הקידוח

0:02:59.530,0:03:01.000
מול חופי מלזיה

0:03:01.670,0:03:04.000
ואת הגבר הצעיר שקרס ומת -

0:03:04.500,0:03:07.000
המסע הסתיים מאוחר מדי בשבילו,

0:03:07.870,0:03:09.800
ואת התפוח הראשון שטעמתי,

0:03:09.800,0:03:12.000
שניתן לי ע"י הגברים[br]באסדת הקידוח.

0:03:12.590,0:03:15.610
לאף תפוח מאז[br]לא היה אותו הטעם.

0:03:17.990,0:03:22.220
אחרי שלושה חודשים במחנה פליטים[br]נחתנו במלבורן.

0:03:22.220,0:03:23.820
והפיסה הבאה של התצרף

0:03:23.820,0:03:26.520
היא של ארבע נשים[br]משלושה דורות

0:03:26.520,0:03:29.000
שיוצרות יחד חיים חדשים.

0:03:29.840,0:03:31.620
השתקענו בפוטסקריי,

0:03:32.120,0:03:33.700
פרבר של מעמד הפועלים

0:03:33.700,0:03:36.000
שהרכבו הדמוגרפי היה[br]רבדים של מהגרים.

0:03:36.450,0:03:38.560
שלא כמו הפרברים המבוססים[br]של המעמד הבינוני,

0:03:38.560,0:03:40.840
שלא הייתי מודעת לקיומם,

0:03:40.840,0:03:43.470
בפוסטקריי לא היתה[br]כל תחושה של השתייכות.

0:03:43.820,0:03:46.980
הריחות שנישאו מפתחי החנויות[br]היו מכל יתר חלקי העולם.

0:03:46.980,0:03:50.060
ושברי האנגלית המהוססת[br]הוחלפו בין אנשים

0:03:50.060,0:03:52.000
שהיה להם דבר אחד במשותף:

0:03:52.450,0:03:54.220
כולם התחילו מחדש.

0:03:55.410,0:03:57.290
אימי עבדה במשקים חקלאיים

0:03:57.290,0:03:59.000
ואחר בקו ייצור מכוניות,

0:03:59.000,0:04:01.350
שישה ימים בשבוע[br]במשמרות כפולות.

0:04:02.070,0:04:04.270
איכשהו היא מצאה זמן ללמוד אנגלית

0:04:04.270,0:04:06.420
ולהשלים לימודי מחשבים.

0:04:07.200,0:04:08.630
היינו עניות.

0:04:09.370,0:04:11.060
לכל דולר היה שימוש

0:04:11.060,0:04:13.300
וכל הכשרה נוספת באנגלית ובמתמטיקה

0:04:13.300,0:04:14.650
זכתה לתקציב,

0:04:14.650,0:04:17.000
לא משנה על חשבון מה -

0:04:17.490,0:04:19.600
בדרך כלל על חשבון בגדים חדשים;

0:04:20.120,0:04:21.730
לבשנו תמיד בגדים משומשים.

0:04:22.360,0:04:24.370
שני זוגות גרביים לבית-הספר,

0:04:24.370,0:04:26.210
שכל אחד מהם נועד[br]להסתיר את החורים באחר.

0:04:26.780,0:04:28.700
תלבושת אחידה שהגיעה עד הקרסוליים,

0:04:28.700,0:04:31.460
כי היתה אמורה[br]להספיק לנו לשש שנים.

0:04:32.700,0:04:35.030
ולעתים נדירות נשמעו גם[br]קולות צורמניים:

0:04:35.360,0:04:36.280
"מלוכסנות!"

0:04:36.610,0:04:38.550
ומידי פעם כתובות קיר:

0:04:38.550,0:04:40.000
"אסיאתים הביתה!"

0:04:40.720,0:04:42.000
הביתה לאן?

0:04:42.940,0:04:45.000
משהו התקשח בתוכי.

0:04:45.320,0:04:47.000
הצטברה בי נחישות

0:04:47.000,0:04:51.000
וקול שקט שאמר, "אתעלם מכם."

0:04:51.890,0:04:53.920
אימי, אחותי ואני

0:04:53.920,0:04:56.000
ישנו באותה המיטה.

0:04:56.610,0:04:58.720
אימי היתה מותשת מידי לילה,

0:04:58.720,0:05:01.020
ובכל זאת סיפרנו זו לזו על יומנו

0:05:01.020,0:05:03.640
והקשבנו לתנועותיה של סבתי[br]כשהתהלכה בבית.

0:05:05.060,0:05:08.510
אימי סבלה מסיוטים[br]מן התקופה בסירה.

0:05:09.470,0:05:12.440
ותפקידי היה להישאר ערה[br]עד שהחלו סיוטיה

0:05:12.440,0:05:14.440
כדי שאוכל להעיר אותה.

0:05:15.980,0:05:17.810
היא פתחה חנות מחשבים

0:05:17.810,0:05:20.970
ואחר למדה קוסמטיקה[br]ופתחה עסק נוסף.

0:05:21.500,0:05:23.220
והנשים הגיעו עם סיפוריהן

0:05:23.220,0:05:25.850
אודות גברים שלא יכלו[br]לעמוד בשינוי בחייהם

0:05:25.850,0:05:27.710
בשל זעמם וחוסר-גמישותם,

0:05:27.710,0:05:30.270
ועל ילדים בעייתיים[br]הלכודים בין שני העולמות.

0:05:31.110,0:05:34.670
חיפשנו מילגות ומממנים,[br]הקמנו מרכזים.

0:05:35.750,0:05:38.130
חייתי בשני עולמות מקבילים.

0:05:38.130,0:05:41.260
באחד, הייתי הסטודנטית האסייאתית המצויה,

0:05:41.260,0:05:44.000
בלתי-מתפשרת בתביעות שהצבתי לעצמי.

0:05:44.520,0:05:47.700
ובשני הייתי לכודה[br]בחיים מלאי סכנות

0:05:47.700,0:05:49.720
המצולקים באורח טרגי ע"י אלימות,

0:05:49.720,0:05:51.480
סמים ובידוד חברתי.

0:05:52.680,0:05:54.830
אבל כה רבים[br]זכו לעזרה במרוצת השנים,

0:05:54.830,0:05:57.690
והודות לכך,[br]בשנתי האחרונה כסטודנטית למשפטים,

0:05:57.690,0:06:00.210
נבחרתי ל"אוסטרלית הצעירה של השנה",

0:06:00.210,0:06:03.540
והוטלתי מפיסה אחת של התצרף לאחרת,

0:06:04.300,0:06:06.350
ללא התאמה בין הפיסות;

0:06:06.790,0:06:09.050
טאן לי,[br]תושבת אלמונית של פוטסקריי,

0:06:09.050,0:06:12.000
הפכה לטאן לי[br]הפליטה והפעילה החברתית,

0:06:12.450,0:06:15.730
שמוזמנת להרצות במקומות[br]שאת שימעם לא שמעה

0:06:15.730,0:06:19.870
ובבתים שאת עצם קיומם[br]מעולם לא שיערה.

0:06:20.290,0:06:22.270
לא הכרתי את הקודים.

0:06:22.270,0:06:24.250
לא ידעתי איך משתמשים בסכו"ם.

0:06:25.060,0:06:27.000
לא ידעתי איך לדבר על יינות.

0:06:27.660,0:06:30.530
לא ידעתי איך לדבר על שום דבר.

0:06:31.320,0:06:34.320
רציתי לסגת[br]אל חיי השגרה ואל הנוחות

0:06:34.320,0:06:37.000
של הפרבר האפור --

0:06:37.470,0:06:40.000
סבתא, אימא ושתי בנות

0:06:40.000,0:06:43.760
שמסיימות כל יום[br]כפי שעשו כמעט 20 שנה,

0:06:43.760,0:06:46.330
כשהן מספרות זו לזו[br]את מאורעות יומן,

0:06:46.330,0:06:47.810
ואחר נרדמות -

0:06:47.810,0:06:50.350
שלושתנו באותה המיטה.

0:06:52.040,0:06:55.000
אמרתי לאימי שלא אוכל לעמוד בכך.

0:06:55.670,0:07:00.680
היא הזכירה לי שכעת אני בגילה,[br]אז, כשעלינו לסירה ההיא.

0:07:01.630,0:07:04.260
"לא" מעולם היה בגדר אפשרות.

0:07:04.510,0:07:06.430
"פשוט תעשי את זה," אמרה,

0:07:06.430,0:07:08.270
"ואל תהיי מי שאינך."

0:07:09.020,0:07:12.000
אז הרציתי[br]על אבטלת הצעירים ועל חינוך

0:07:12.000,0:07:15.300
ועל הזנחת הנדחקים לשוליים[br]וחסרי הזכויות.

0:07:15.800,0:07:17.880
וככל שהרביתי לדבר בגילוי-לב,

0:07:17.880,0:07:20.240
כך הירבו להזמין אותי להרצות.

0:07:21.270,0:07:23.460
פגשתי אנשים מכל אורחות החיים,

0:07:23.460,0:07:25.970
וכה רבים מהם עסקו[br]בדברים האהובים עליהם,

0:07:25.970,0:07:28.000
כשהם ממצים את אפשרויותיהם.

0:07:28.500,0:07:31.000
ולמרות שכבר סיימתי את התואר שלי,

0:07:31.000,0:07:34.000
הבנתי שאינני יכולה[br]לשקוע בקריירה משפטית;

0:07:34.560,0:07:37.000
חסרה לי עוד פיסה בתצרף.

0:07:37.800,0:07:40.340
ובה-בעת גם הבנתי

0:07:40.340,0:07:42.940
שזה בסדר להיות חריגה,

0:07:42.940,0:07:44.710
זו שמקרוב באה,

0:07:44.710,0:07:46.600
חדשה בשטח --

0:07:46.600,0:07:48.450
ולא רק שזה בסדר,

0:07:48.450,0:07:50.000
אלא משהו שיש להודות עליו,

0:07:50.690,0:07:53.000
אולי מתנה שנותרה לי מאותה סירה.

0:07:53.280,0:07:57.550
כי להיות אחת מכולם[br]יכול כה בקלות להצר אופקים,

0:07:57.770,0:08:02.070
יכול כה בקלות להביא[br]לקבלת הנחות היסוד הפרובינציאליות.

0:08:02.780,0:08:04.910
עתה כבר התרחקתי מספיק[br]מאזור הנוחות שלי

0:08:04.910,0:08:08.100
כדי לדעת שאכן, העולם מתפרק,

0:08:08.100,0:08:10.000
אך לא כפי שחששתי.

0:08:10.470,0:08:12.750
אפשרויות שבעבר אסור היה[br]להעלות על הדעת

0:08:12.750,0:08:14.940
זכו כעת לעידוד חוצפני.

0:08:14.940,0:08:16.470
היתה כעת אנרגיה,

0:08:16.470,0:08:18.640
אופטימיזם שאין לרצותו,

0:08:18.640,0:08:21.310
תערובת משונה של ענווה והעזה.

0:08:22.300,0:08:23.950
אז נעניתי לתחושת הבטן.

0:08:23.950,0:08:26.480
קיבצתי סביבי צוות קטן של אנשים

0:08:26.480,0:08:30.540
שבעיניהם התווית "זה בלתי אפשרי"[br]היא אתגר שאין לעמוד בפניו.

0:08:31.380,0:08:33.280
במשך שנה היינו חסרי-פרוטה.

0:08:33.280,0:08:35.670
בסוף כל יום הכנתי סיר מרק ענק

0:08:35.670,0:08:37.000
וכולנו חלקנו בו.

0:08:37.970,0:08:40.260
עבדנו עד השעות הקטנות של הלילה.

0:08:40.260,0:08:44.220
מרבית רעיונותינו היו מטורפים[br]אך אחדים מהם היו מבריקים,

0:08:44.220,0:08:46.320
והיתה לנו פריצת-דרך.

0:08:47.540,0:08:50.900
קיבלתי החלטה לעבור לארה"ב[br]אחרי נסיעה אחת בלבד לכאן.

0:08:51.420,0:08:53.000
שוב, תחושת-בטן.

0:08:53.720,0:08:57.550
עברתי כעבור שלושה חודשים[br]וההרפתקה נמשכה.

0:08:59.630,0:09:00.930
אך בטרם אסיים,

0:09:00.930,0:09:03.000
הבה ואספר לכם על סבתי.

0:09:03.940,0:09:05.000
היא גדלה בעידן

0:09:05.000,0:09:07.260
שבו הדת של קונפוציוס היתה הנורמה

0:09:07.690,0:09:10.550
והמנדרין המקומי היה האיש החשוב.

0:09:10.920,0:09:13.000
החיים לא השתנו[br]מזה מאות בשנים.

0:09:14.010,0:09:17.000
אביה מת מיד אחרי לידתה.

0:09:17.780,0:09:20.000
אימה גידלה אותה בעצמה.

0:09:20.620,0:09:24.240
בגיל 17 היא הפכה לאשתו השניה[br]של מנדרין אחד,

0:09:24.240,0:09:26.000
ואימו נהגה להכותה.

0:09:26.600,0:09:28.650
כשלא זכתה לשום תמיכה מצד בעלה,

0:09:28.650,0:09:31.500
היא חוללה שערוריה[br]בכך שתבעה אותו לדין

0:09:31.500,0:09:33.370
וייצגה את עצמה כתובעת,

0:09:33.680,0:09:36.520
ושערוריה עוד יותר גדולה[br]כשזכתה במשפט.

0:09:36.520,0:09:37.830
(צחוק)

0:09:37.830,0:09:42.000
(מחיאות כפיים)

0:09:43.040,0:09:46.000
"בלתי אפשרי" הוכח כשגוי.

0:09:48.660,0:09:51.460
הייתי במקלחת, בחדר-מלון בסידני

0:09:51.780,0:09:53.480
ברגע פטירתה,

0:09:53.480,0:09:56.000
במרחק 1000 ק"מ משם, במלבורן.

0:09:56.860,0:10:00.670
הבטתי דרך וילון המקלחת[br]וראיתיה עומדת בעבר השני.

0:10:01.270,0:10:03.440
ידעתי שהיא באה להיפרד.

0:10:03.810,0:10:06.000
כעבור רגעים אחדים טילפנה אימי.

0:10:07.270,0:10:10.550
ימים מספר לאחר מכן[br]הלכנו למקדש בודהיסטי בפוטסקריי

0:10:10.550,0:10:12.170
וישבנו סביב ארונה.

0:10:12.870,0:10:14.190
סיפרנו את סיפוריה

0:10:14.190,0:10:17.160
והבטחנו לה שאנו עדיין איתה.

0:10:17.680,0:10:22.550
בחצות הגיע הנזיר[br]ואמר שעליו לסגור את הארון.

0:10:23.460,0:10:26.000
אימי ביקשה מאיתנו לגעת בידה.

0:10:26.460,0:10:28.000
היא שאלה את הנזיר,

0:10:28.000,0:10:32.990
"איך זה שידה עדיין כה חמה[br]ושאר גופה קר?"

0:10:33.660,0:10:37.000
"זה משום שאתן אוחזות בידה[br]מאז הבוקר," ענה.

0:10:37.560,0:10:39.500
"לא הנחתן לה."

0:10:42.240,0:10:44.670
אם יש במשפחתי איזה חוסן,

0:10:44.670,0:10:46.880
הרי שהוא עובר מאישה לאישה.

0:10:46.880,0:10:49.920
בהינתן מי שהיינו[br]וכיצד עיצבו אותנו החיים,

0:10:49.920,0:10:51.000
אנו יכולות עתה לראות

0:10:51.000,0:10:53.420
שהגברים שהיו עשויים להיכנס לחיינו

0:10:53.420,0:10:55.360
היו מעכבים אותנו

0:10:55.360,0:10:58.000
והיה לנו קל מדי להרים ידיים.

0:10:58.520,0:11:00.930
עכשיו אני רוצה ללדת את ילדי,

0:11:00.930,0:11:03.810
ואני נזכרת בסירה ההיא.

0:11:03.810,0:11:06.350
מי היה יכול לקוות[br]להשיג את כל זה לבדו?

0:11:06.890,0:11:09.000
ועם זאת אני חוששת[br]מתחושת הפריבילגיה,

0:11:09.000,0:11:10.440
מקלות החיים,

0:11:10.440,0:11:12.250
מתחושת ההשתייכות.

0:11:12.250,0:11:14.270
האם אוכל להעניק להם[br]חרטום-סירה,

0:11:14.270,0:11:17.000
שטובל בעוז בכל גל,

0:11:17.500,0:11:20.000
את הלמות המנוע[br]הבלתי-נטרדת והיציבה,

0:11:20.780,0:11:22.370
את האופק הנרחב

0:11:22.370,0:11:24.000
שאינו מבטיח דבר?

0:11:25.310,0:11:26.700
אינני יודעת.

0:11:27.020,0:11:28.820
אך אם אוכל להעניק להם זאת

0:11:28.820,0:11:32.520
ועדיין ללוותם בביטחה במסעם,[br]זאת אעשה.

0:11:33.000,0:11:45.000
(מחיאות כפיים)

0:11:46.200,0:11:49.250
טרבור נילסון:[br]אימה של טאן נמצאת איתנו

0:11:49.250,0:11:51.240
בשורה הרביעית או השישית.

0:11:51.240,0:11:55.540
(מחיאות כפיים)