WEBVTT

00:00:00.755 --> 00:00:03.046
אני נרגש לעמוד כאן ולדבר על יוצאי צבא,

00:00:03.046 --> 00:00:04.652
בגלל שלא הצטרפתי לצבא

00:00:04.652 --> 00:00:06.800
בשל רצון לצאת להילחם.

00:00:06.800 --> 00:00:09.518
לא הצטרפתי לצבא בגלל שהייתה לי תשוקה

00:00:09.518 --> 00:00:13.175
או צורך להילחם מעבר לים.

00:00:13.175 --> 00:00:15.515
הצטרפתי לצבא בגלל

00:00:15.515 --> 00:00:17.242
שאוניברסיטה זה מאוד יקר,

00:00:17.242 --> 00:00:18.951
והם עמדו לעזור לי עם זה,

00:00:18.951 --> 00:00:21.291
והצטרפתי לצבא

00:00:21.291 --> 00:00:23.447
בגלל שזה מה שידעתי,

00:00:23.447 --> 00:00:26.309
וזה מה שחשבתי שאצליח לעשות טוב.

NOTE Paragraph

00:00:26.309 --> 00:00:28.707
לא באתי ממשפחה עם מסורת צבאית.

00:00:28.707 --> 00:00:29.950
אני לא "שרוף" לצבא.

00:00:29.950 --> 00:00:32.729
הייתי הראשון מהמשפחה שלי שהצטרף לצבא,

00:00:32.729 --> 00:00:35.015
והכרתי את הצבא בפעם הראשונה

00:00:35.015 --> 00:00:37.110
כשהייתי בן 13,

00:00:37.110 --> 00:00:39.789
ונשלחתי לפנימייה צבאית,

00:00:39.789 --> 00:00:41.458
בגלל שאמא שלי כל הזמן איימה עליי

00:00:41.458 --> 00:00:44.564
לגבי הפנימייה הצבאית מאז שהייתי בן 8.

NOTE Paragraph

00:00:44.564 --> 00:00:47.631
היו לי בעיות כשגדלתי,

00:00:47.631 --> 00:00:49.659
ואמא שלי תמיד הייתה אומרת לי,

00:00:49.659 --> 00:00:51.105
"אתה יודע, אם לא תתחיל להתיישר,

00:00:51.105 --> 00:00:52.371
אני אשלח אותך לפנימייה צבאית."

00:00:52.371 --> 00:00:53.931
והייתי מסתכל עליה, ואומר "אמא,

00:00:53.931 --> 00:00:55.863
אעבוד יותר קשה."

00:00:55.863 --> 00:00:57.347
ואז כאשר הייתי בן 9,

00:00:57.347 --> 00:00:59.575
היא התחילה להביא לי פלאיירים
בשביל להראות שהיא לא צוחקת,

00:00:59.575 --> 00:01:00.870
והייתי מסתכל על הפלאיירים, והייתי אומר,

00:01:00.870 --> 00:01:03.197
"אוקיי אמא, אני רואה שאת רצינית,
ואני אעבוד יותר קשה."

00:01:03.197 --> 00:01:05.349
ואז כאשר הייתי בן 10 או 11,

00:01:05.349 --> 00:01:08.503
ההתנהגות שלי הדרדרה.

00:01:08.503 --> 00:01:10.870
הייתי מושעה עקב התנהגותי

00:01:10.870 --> 00:01:14.601
לפני שהגעתי לגיל 10,

00:01:14.601 --> 00:01:17.543
וענדתי אזיקים על ידיי

00:01:17.543 --> 00:01:19.491
כשהייתי בן 11.

00:01:19.491 --> 00:01:21.107
אז כשהייתי בן 13,

00:01:21.107 --> 00:01:23.121
אמא שלי באה אליי, ואמרה לי

00:01:23.121 --> 00:01:24.857
"אין לי כוח לזה יותר.

00:01:24.857 --> 00:01:26.403
אני שולחת אותך לפנימייה צבאית."

00:01:26.403 --> 00:01:28.241
והסתכלתי עליה, ואמרתי לה: "אמא,

00:01:28.241 --> 00:01:31.381
אני רואה שאת כועסת, ואני אנסה להשתפר."

00:01:31.381 --> 00:01:33.476
והיא אמרה לי "לא, אתה הולך שבוע הבא."

00:01:33.476 --> 00:01:35.881
וככה הוצג לי לראשונה

00:01:35.881 --> 00:01:38.471
כל התחום הזה של הצבא,

00:01:38.471 --> 00:01:41.367
בגלל שהיא חשבה שזה רעיון טוב.

NOTE Paragraph

00:01:41.367 --> 00:01:43.179
אני בכלל לא הסכמתי איתה

00:01:43.179 --> 00:01:44.479
כשהגעתי לשם,

00:01:44.479 --> 00:01:46.279
בגלל שבארבעת הימים הראשונים,

00:01:46.279 --> 00:01:48.447
ניסיתי לברוח לא פחות
מ 5 פעמים מהפנימייה הזאת.

00:01:48.447 --> 00:01:50.333
היו לפנימייה הזאתי שערים
גדולים שחורים שהקיפו אותה,

00:01:50.333 --> 00:01:52.423
וכל פעם שסובבו את הגב כלפיי,

00:01:52.423 --> 00:01:54.879
הייתי קם ורץ דרך השערים האלו

00:01:54.879 --> 00:01:56.741
ולקחת פשוטו כמשמעו את ה"הבטחה" שלהם,
שאם אנחנו לא רוצים להיות שם,

00:01:56.741 --> 00:01:58.171
אנחנו יכולים לקום וללכת מתי שבא לנו.

00:01:58.171 --> 00:01:59.864
אז אמרתי לעצמי, "טוב, אם זה המצב,

00:01:59.864 --> 00:02:03.112
אז אשמח לעזוב." (צחוק)

00:02:03.112 --> 00:02:05.223
אבל זה לא עבד.

00:02:05.223 --> 00:02:07.397
והמשכתי ללכת לאיבוד.

NOTE Paragraph

00:02:07.397 --> 00:02:08.579
אבל בשלב כלשהו,

00:02:08.579 --> 00:02:11.109
אחרי שנשארתי שם לא מעט זמן,

00:02:11.109 --> 00:02:12.511
ואחרי סוף השנה הראשונה

00:02:12.511 --> 00:02:14.359
בפנימייה הצבאית הזאת,

00:02:14.359 --> 00:02:19.015
הבנתי שאני סוף סוף מתבגר.

00:02:19.015 --> 00:02:22.539
ואז הבנתי שהדברים
שנהנתי מהם בפנימייה הזאת

00:02:22.539 --> 00:02:24.887
ומה שאהבתי לגבי המבנה הזה

00:02:24.887 --> 00:02:27.634
זה משהו שלעולם לא מצאתי לפני זה:

00:02:27.634 --> 00:02:30.503
ההרגשה שאני חלק ממשהו יותר גדול מעצמי,

00:02:30.503 --> 00:02:32.953
חלק מצוות, ושבאמת היה אכפת לאנשים

00:02:32.953 --> 00:02:34.665
שאני נמצא שם,

00:02:34.665 --> 00:02:37.855
העובדה שמנהיגות זה לא רק משפט,

00:02:37.855 --> 00:02:41.131
אלה באמת חלק חשוב ואמיתי

00:02:41.131 --> 00:02:43.280
מכל החוויה.

00:02:43.280 --> 00:02:45.404
בסופו של דבר כשהגיע הזמן בשבילי

00:02:45.404 --> 00:02:47.448
לסיים תיכון,

00:02:47.448 --> 00:02:50.116
והתחלתי לחשוב מה אני רוצה לעשות,

00:02:50.116 --> 00:02:51.920
וכמו הרבה מאוד תלמידים

00:02:51.920 --> 00:02:55.314
לא היה לי מושג מה זה אומר
או מה רציתי לעשות.

00:02:55.314 --> 00:02:57.009
ואז חשבתי על האנשים

00:02:57.009 --> 00:02:59.298
שכיבדתי והערכתי.

00:02:59.298 --> 00:03:00.984
חשבתי על הרבה מהאנשים,

00:03:00.984 --> 00:03:03.803
בעיקר על הרבה גברים, בחיי

00:03:03.803 --> 00:03:05.732
שהסתכלתי עליהם בהערכה.

00:03:05.732 --> 00:03:07.607
כולם לבשו את המדים

00:03:07.607 --> 00:03:09.546
של ארצות הברית,

00:03:09.546 --> 00:03:11.791
ואז בשבילי, השאלה והתשובה

00:03:11.791 --> 00:03:13.858
נהפכו להיות ממש קלות.

00:03:13.858 --> 00:03:15.606
השאלה של מה רציתי לעשות,

00:03:15.606 --> 00:03:17.244
נענתה מהר מאוד כשאמרתי,

00:03:17.244 --> 00:03:20.443
אני חושב שאהיה קצין בצבא.

NOTE Paragraph

00:03:20.443 --> 00:03:22.267
ואז בצבא עברתי את התהליך הזה

00:03:22.267 --> 00:03:23.468
והם אימנו אותי,

00:03:23.468 --> 00:03:24.870
וכשאמרתי שלא הצטרפתי לצבא

00:03:24.870 --> 00:03:26.500
בגלל שרציתי לצאת למלחמה,

00:03:26.500 --> 00:03:28.583
האמת היא, שהצטרפתי ב1996,.

00:03:28.583 --> 00:03:31.353
לא היה הרבה מה לעשות באותה תקופה.

00:03:31.353 --> 00:03:33.419
לא הרגשתי אף פעם כאילו אני בסכנה.

00:03:33.419 --> 00:03:34.542
כשהלכתי לאמא שלי,

00:03:34.542 --> 00:03:36.155
והצטרפתי לצבא בגיל 17,

00:03:36.155 --> 00:03:37.864
אז הייתי מחויב לתת הסכמה של ההורים

00:03:37.864 --> 00:03:38.947
בשביל להצטרף לצבא.

00:03:38.947 --> 00:03:40.427
אז הבאתי לאמא שלי את הניירת,

00:03:40.427 --> 00:03:42.420
והיא הייתה בטוחה שזה
עוד סוג של פנימייה צבאית,

00:03:42.420 --> 00:03:43.724
ואז היא אמרה "טוב, זה עזר לו קודם,

00:03:43.724 --> 00:03:46.107
אז אני חושבת שאתן לו להמשיך,"

00:03:46.107 --> 00:03:48.908
בלי לדעת שהניירת שעליה היא חותמת

00:03:48.908 --> 00:03:50.940
בעצם מאפשרת לבן שלה

00:03:50.940 --> 00:03:54.138
להפוך לקצין בצבא.

00:03:54.138 --> 00:03:55.912
ועברתי את התהליך הזה,

00:03:55.912 --> 00:03:57.706
וכל הזמן הזה חושב שוב ושוב,

00:03:57.706 --> 00:04:01.529
זה מצוין, אולי אפילו אשרת בסופי שבוע,

00:04:01.529 --> 00:04:06.643
או שבועיים בשנה, אעשה תרגילים,

00:04:06.643 --> 00:04:09.359
ואז אחרי כמה שנים שחתמתי,

00:04:09.359 --> 00:04:11.945
כמה שנים אחרי שאמא שלי
חתמה על הניירות האלו,

00:04:11.945 --> 00:04:15.671
כל העולם השתנה.

00:04:15.671 --> 00:04:18.875
אחרי 9/11, השתנה ההקשר

00:04:18.875 --> 00:04:22.865
של המקצוע שבחרתי.

00:04:22.865 --> 00:04:27.430
כשהצטרפתי בהתחלה, לא התכוונתי להילחם,

00:04:27.430 --> 00:04:29.100
אבל עכשיו שהייתי חלק מזה,

00:04:29.100 --> 00:04:32.887
זה בדיוק מה שעמד לקרות.

NOTE Paragraph

00:04:32.887 --> 00:04:36.234
וחשבתי כל כך הרבה על החיילים

00:04:36.234 --> 00:04:38.091
שבסופו של דבר הובלתי.

00:04:38.091 --> 00:04:40.601
אני זוכר שאנחנו לראשונה,
ישר אחרי הפיגוע בתאומים,

00:04:40.601 --> 00:04:43.224
שלוש שבועות אחרי הפיגוע,
היינו על מטוס מעבר לים,

00:04:43.224 --> 00:04:45.210
אבל לא טסתי מעבר לים עם הצבא,

00:04:45.210 --> 00:04:47.245
טסתי מעבר לים בגלל שקיבלתי מלגה

00:04:47.245 --> 00:04:48.566
לטוס לחו"ל.

00:04:48.566 --> 00:04:50.416
קיבלתי את המלגה לטוס לחו"ל

00:04:50.416 --> 00:04:52.716
ללמוד בחו"ל ולגור שם,

00:04:52.716 --> 00:04:54.788
וגרתי באנגליה והיה מאוד מעניין,

00:04:54.788 --> 00:04:56.254
אבל באותו זמן, אותם אנשים

00:04:56.254 --> 00:04:58.998
שהתאמנתי איתם,

00:04:58.998 --> 00:05:01.411
אותם חיילים שעברתי
את כל האימונים שלי איתם,

00:05:01.411 --> 00:05:03.600
שביחד התכוננו למלחמה,

00:05:03.600 --> 00:05:07.086
הם בעצם עכשיו בדרך אליה.

00:05:07.086 --> 00:05:08.967
הם עכשיו עמדו למצוא את עצמם

00:05:08.967 --> 00:05:11.151
באמצע מקומות שהעובדה היא,

00:05:11.151 --> 00:05:12.719
שהרוב המוחלט של האנשים,

00:05:12.719 --> 00:05:14.985
הרוב המוחלט של הקבוצה שאיתה התאמנתי,

00:05:14.985 --> 00:05:18.924
לא היה יכול למקם על מפה אפילו.

00:05:18.924 --> 00:05:20.690
הייתי כמה שנים באוניברסיטה,

00:05:20.690 --> 00:05:22.950
וכל הזמן שאני יושב שם

00:05:22.950 --> 00:05:24.536
בבניינים באוקספורד

00:05:24.536 --> 00:05:26.910
שנבנו מאות שנים

00:05:26.910 --> 00:05:28.758
לפני שארצות הברית הוקמה,

00:05:28.758 --> 00:05:31.930
ואני יושב שם ומדבר עם אנשים

00:05:31.930 --> 00:05:35.894
לגבי הרצח של הדוכס פרדיננד,

00:05:35.894 --> 00:05:40.216
ואיך זה השפיע על תחילתה
של מלחמת העולם הראשונה,

00:05:40.216 --> 00:05:42.460
בזמן שהלב שלי והראש שלי חשבו

00:05:42.460 --> 00:05:45.344
על החיילים שלי

00:05:45.344 --> 00:05:47.314
שעכשיו שמו על עצמם שחפ"צ

00:05:47.314 --> 00:05:48.750
ותופסים את חליפות המגן שלהם

00:05:48.750 --> 00:05:51.298
ומנסים לחשוב איך בדיוק אמורים להטעין

00:05:51.298 --> 00:05:53.590
או לנקות מכונת ירייה

00:05:53.590 --> 00:05:56.638
בחושך.

00:05:56.638 --> 00:05:59.571
זו הייתה המציאות החדשה.

NOTE Paragraph

00:05:59.571 --> 00:06:01.944
ובזמן שסיימתי וחזרתי

00:06:01.944 --> 00:06:04.634
אל היחידה הצבאית שלי
והתחלנו להתכונן ליציאה לאפגניסטן,

00:06:04.634 --> 00:06:06.222
היו חיילים ביחידה שלי

00:06:06.222 --> 00:06:08.320
שהיו כבר במבצע השני או השלישי שלהם,

00:06:08.320 --> 00:06:09.740
לפני שאני הספקתי לצאת לראשון שלי.

00:06:09.740 --> 00:06:11.728
אני זוכר שיצאתי
עם היחידה שלי בפעם הראשונה,

00:06:11.728 --> 00:06:13.092
וכשאתה מצטרף לצבא

00:06:13.092 --> 00:06:14.748
אתה חייב לעבור סיור קרב,

00:06:14.748 --> 00:06:16.082
וכולם שם מסתכלים על הכתף שלך

00:06:16.082 --> 00:06:19.860
בגלל שעל הכתף שלך נמצאת סיכת הקרב שלך.

00:06:19.860 --> 00:06:21.136
ובדיוק כשאתה פוגש אנשים,

00:06:21.136 --> 00:06:22.552
ואתה לוחץ את ידם,

00:06:22.552 --> 00:06:24.411
אז העיניים שלך זולגות לכתף שלהם

00:06:24.411 --> 00:06:26.024
בגלל שאתה רוצה לדעת איפה הם שירתו,

00:06:26.024 --> 00:06:27.330
או עם איזה יחידה הם שירתו.

00:06:27.330 --> 00:06:29.024
ואני הייתי האדם היחיד שהסתובב שם

00:06:29.024 --> 00:06:31.314
עם כתף עירומה,

00:06:31.314 --> 00:06:35.404
וזה צרב כל פעם שמישהו הסתכל לעברה.

NOTE Paragraph

00:06:35.404 --> 00:06:38.412
אבל אתה סופסוף מדבר עם החיילים שלך,

00:06:38.412 --> 00:06:42.190
ואתה שואל אותם למה הם התגייסו לצבא.

00:06:42.190 --> 00:06:46.279
אני התגייסתי בגלל שאוניברסיטה זה יקר.

00:06:46.279 --> 00:06:50.700
הרבה מהחיילים שלי התגייסו
בגלל סיבות שונות לחלוטין.

00:06:50.700 --> 00:06:52.632
הם התגייסו בגלל תחושת מחויבות.

00:06:52.632 --> 00:06:54.441
הם התגייסו בגלל שהם כועסים

00:06:54.441 --> 00:06:56.258
והם רצו לעשות משהו בנוגע לזה.

00:06:56.258 --> 00:06:57.570
הם התגייסו בגלל

00:06:57.570 --> 00:06:59.416
שהמשפחה שלהם חושבת שזה חשוב.

00:06:59.416 --> 00:07:01.628
הם התגייסו בגלל שהם רצו סוג כלשהו של נקמה.

00:07:01.628 --> 00:07:06.276
הם חתמו בגלל המון סיבות שונות.

00:07:06.276 --> 00:07:09.044
ופתאום כולנו מצאנו את עצמנו מעבר לים

00:07:09.044 --> 00:07:12.945
נלחמים במלחמות האלו.

NOTE Paragraph

00:07:12.945 --> 00:07:15.456
ומה שהדהים אותי זה

00:07:15.456 --> 00:07:19.778
כשהתחלתי לשמוע בצורה
מאוד נאיבית את המשפט הזה

00:07:19.778 --> 00:07:23.044
שאף פעם לא בדיוק הבנתי,

00:07:23.044 --> 00:07:25.402
מפני שמיד אחרי 9/11,
אתה מתחיל לראות את המצב הזה

00:07:25.402 --> 00:07:26.759
שאנשים באים אליך ואומרים לך,

00:07:26.759 --> 00:07:29.396
"טוב, תודה רבה על השירות שלך."

00:07:29.396 --> 00:07:31.359
ואני עקבתי והתחלתי להגיד

00:07:31.359 --> 00:07:32.994
את אותם דברים לחיילים שלי.

00:07:32.994 --> 00:07:34.575
אפילו לפני שגויסתי למילואים.

00:07:34.575 --> 00:07:38.070
אבל לא היה לי מושג למה התכוונו בזה.

00:07:38.070 --> 00:07:40.074
פשוט אמרתי את זה כי זה נשמע נכון.

00:07:40.074 --> 00:07:41.850
אמרתי את זה כי זה היה נדמה לי
הדבר הנכון להגיד

00:07:41.850 --> 00:07:43.494
לאנשים ששירתו מעבר לים.

00:07:43.494 --> 00:07:45.924
"תודה רבה על שירותך."

00:07:45.924 --> 00:07:47.940
אבל לא היה לי מושג מה ההקשר,

00:07:47.940 --> 00:07:50.270
או אפילו,

00:07:50.270 --> 00:07:53.840
מה זה עשה לאנשים ששמעו את זה.

NOTE Paragraph

00:07:53.840 --> 00:07:58.626
כשחזרתי מאפגניסטן,

00:07:58.626 --> 00:08:02.100
חשבתי שאם אתה חוזר ממלחמה,

00:08:02.100 --> 00:08:05.941
אז כל הסכנות ייעלמו.

00:08:05.941 --> 00:08:08.138
חשבתי שברגע שאתה חוזר משדה הקרב,

00:08:08.138 --> 00:08:10.437
שאיכשהו תוכל

00:08:10.437 --> 00:08:11.671
למחות את הזיעה מהמצח ולאמר,

00:08:11.671 --> 00:08:15.415
"טוב, אני שמח שהצלחתי להתחמק מזה,"

00:08:15.415 --> 00:08:17.223
בלי להבין שבשביל המון אנשים,

00:08:17.223 --> 00:08:19.366
כשהם חוזרים הביתה,

00:08:19.366 --> 00:08:21.665
המלחמה ממשיכה.

00:08:21.665 --> 00:08:23.919
זה ממשיך לרוץ בראש של כולנו.

00:08:23.919 --> 00:08:26.557
זה ממשיך לרוץ בזכרונות שלנו.

00:08:26.557 --> 00:08:31.220
זה ממשיך לרבוץ בלב שלנו.

00:08:31.220 --> 00:08:32.557
בבקשה תסלחו לנו

00:08:32.557 --> 00:08:37.767
אם אנחנו לא אוהבים להתקהל באזורים עמוסים.

00:08:37.767 --> 00:08:40.030
בבקשה תסלחו לנו

00:08:40.030 --> 00:08:42.354
שאנחנו נשארים איפשהו שבוע שלם

00:08:42.354 --> 00:08:44.702
שיש בו חשכה מוחלטת,

00:08:44.702 --> 00:08:46.930
בגלל שאסור להסתובב עם אורות לבנים,

00:08:46.930 --> 00:08:48.417
כי כל דבר שיש לו אור לבן,

00:08:48.417 --> 00:08:49.894
אפשר לראות אותו ממרחק קילומטרים.

00:08:49.894 --> 00:08:51.607
לעומת זאת אם אתה משתמש באור ירוק קטן

00:08:51.607 --> 00:08:52.774
או אור כחול קטן,

00:08:52.774 --> 00:08:54.706
אי אפשר לראות אותם מרחוק.

00:08:54.706 --> 00:08:56.839
אז בבקשה תסלחו לנו אם פתאום,

00:08:56.839 --> 00:09:00.046
אנחנו חוזרים מחשכה מוחלטת

00:09:00.046 --> 00:09:02.599
ושבוע אחרי זה תקועים במרכז טיימס סקוור

00:09:02.599 --> 00:09:07.730
וקשה לנו להסתגל לזה.

00:09:07.730 --> 00:09:09.162
בבקשה תסלחו לנו

00:09:09.162 --> 00:09:11.001
כשחוזרים בחזרה למשפחה

00:09:11.001 --> 00:09:15.105
שהתמודדה לבד לחלוטין, בלעדיך,

00:09:15.105 --> 00:09:17.132
ועכשיו כשאתה פתאום חוזר, זה די קשה

00:09:17.132 --> 00:09:20.776
לחזור בחזרה לחיים הרגילים,

00:09:20.776 --> 00:09:25.258
בגלל שכל התפיסה של רגיל השתנתה.

NOTE Paragraph

00:09:25.258 --> 00:09:28.820
אני זוכר כשחזרתי, רציתי לדבר עם אנשים.

00:09:28.820 --> 00:09:31.579
רציתי שאנשים ישאלו אותי על החוויה שלי.

00:09:31.579 --> 00:09:33.327
רציתי שאנשים יבואו אלי ויגידו לי,

00:09:33.327 --> 00:09:34.642
"מה עשית?"

00:09:34.642 --> 00:09:36.129
רציתי שאנשים יבואו אלי ויגידו לי,

00:09:36.129 --> 00:09:37.747
"איך זה היה? איך היה האוכל?

00:09:37.747 --> 00:09:42.272
איך היתה החוויה? איך אתה מסתדר?"

00:09:42.272 --> 00:09:44.333
והשאלה היחידה שקיבלתי מאנשים היתה,

00:09:44.333 --> 00:09:47.064
"האם ירית במישהו?"

00:09:47.064 --> 00:09:48.890
ואלה היו אלה שהיו אפילו סקרנים

00:09:48.890 --> 00:09:52.548
מספיק כדי להגיד משהו.

00:09:52.548 --> 00:09:54.218
מפני שלפעמים יש פחד

00:09:54.218 --> 00:09:55.783
ויש את הזהירות ואם אני אגיד משהו,

00:09:55.783 --> 00:09:57.259
אני מפחד להעליב,

00:09:57.259 --> 00:09:58.633
או שאני מפחד שאני אגרום למשהו,

00:09:58.633 --> 00:10:03.291
אז ברירת המחדל הנפוצה
היא פשוט לא להגיד כלום.

00:10:03.291 --> 00:10:05.890
הבעיה עם זה

00:10:05.890 --> 00:10:07.496
היא שאז זה מרגיש כאילו אפילו

00:10:07.496 --> 00:10:10.010
לא הכירו בשרות שלך,

00:10:10.010 --> 00:10:13.017
כאילו לאף אחד לא היה אכפת.

00:10:13.017 --> 00:10:16.040
"תודה לך על השרות,"

00:10:16.040 --> 00:10:19.133
ואנחנו ממשיכים.

00:10:19.133 --> 00:10:21.809
מה שרציתי להבין טוב יותר

00:10:21.809 --> 00:10:25.123
היה מה שמאחורי זה,

00:10:25.123 --> 00:10:30.875
ולמה, "תודה לכם על השרות" לא מספיק.

00:10:30.875 --> 00:10:34.491
למעשה, יש לנו

00:10:34.491 --> 00:10:37.048
2.6 מליון גברים ונשים

00:10:37.048 --> 00:10:39.972
יוצאי צבא מעיראק ואפגניסטן

00:10:39.972 --> 00:10:42.642
שנמצאים בייניינו.

00:10:42.642 --> 00:10:44.122
לפעמים אנחנו יודעים מי הם,

00:10:44.122 --> 00:10:47.234
לפעמים לא,

00:10:47.234 --> 00:10:49.401
אבל יש את ההרגשה, החוויה המשותפת,

00:10:49.401 --> 00:10:52.325
הקשר המשותף

00:10:52.325 --> 00:10:54.197
שאנחנו יודעים שהחוויה הזו

00:10:54.197 --> 00:10:56.206
והפרק הזה בחיים שלנו,

00:10:56.206 --> 00:10:58.921
בעוד אולי הוא נסגר,

00:10:58.921 --> 00:11:02.967
הוא עדיין לא נגמר.

NOTE Paragraph

00:11:02.967 --> 00:11:04.596
אנחנו חושבים על "תודה לכם על השרות,"

00:11:04.596 --> 00:11:06.665
ואנשים אומרים, "אז מה
'תודה לכם על השרות' אומר לכם?"

00:11:06.665 --> 00:11:08.345
ובכן, "תודה לכם על השרות" אומר לי,

00:11:08.345 --> 00:11:12.423
המשמעות של זה היא הכרה בסיפורים שלנו,

00:11:12.423 --> 00:11:15.289
לשאול אותנו מי אנחנו,

00:11:15.289 --> 00:11:17.702
להבין את הכוח

00:11:17.702 --> 00:11:21.932
שיש לכל כך הרבה אנשים,
כל כך הרבה אנשים איתם שרתנו,

00:11:21.932 --> 00:11:25.652
ולמה יש כזו משמעות גדולה לשרות.

00:11:25.652 --> 00:11:27.786
"תודה לכם על השרות" אומר הכרה בעובדה

00:11:27.786 --> 00:11:29.604
שרק בגלל שעכשיו חזרנו הביתה

00:11:29.604 --> 00:11:30.895
ופשטנו את המדים

00:11:30.895 --> 00:11:33.175
לא אומר שהשרות הגדול יותר למדינה הזו

00:11:33.175 --> 00:11:35.851
נגמר עכשיו.

00:11:35.851 --> 00:11:38.732
העובדה היא, יש עדיין כמות עצומה

00:11:38.732 --> 00:11:42.922
שיכולה להיות מוצעת ויכולה להנתן.

00:11:42.922 --> 00:11:44.352
כשאני מביט באנשים

00:11:44.352 --> 00:11:49.010
כמו החבר שלנו טיילור אוראלה,

00:11:49.010 --> 00:11:50.754
שאיבד את רגלו בעיראק,

00:11:50.754 --> 00:11:53.412
שהיו לו שני חלומות גדולים בחייו.

00:11:53.412 --> 00:11:56.480
אחד היה להיות חייל.
השני היה להיות שחקן בייסבול.

00:11:56.480 --> 00:12:01.280
הוא איבד את רגלו בעיראק.

00:12:01.280 --> 00:12:02.904
הוא חזר

00:12:02.904 --> 00:12:04.598
ובמקום להחליט,

00:12:04.598 --> 00:12:07.016
ובכן, עכשיו מאחר ואיבדתי את רגלי,
החלום השני נגמר,

00:12:07.016 --> 00:12:09.430
הוא מחליט שעדיין יש לו
את החלום הזה לשחק בייסבול,

00:12:09.430 --> 00:12:11.402
והוא מתחיל את הקבוצה
הזו שנקראת ספורט ווטרנים,

00:12:11.402 --> 00:12:13.313
שעכשיו עובדת עם ווטרנים בכל רחבי המדינה

00:12:13.313 --> 00:12:18.648
ומשתמשת בספורט כדרך ריפוי.

00:12:18.648 --> 00:12:20.991
אנשים כמו תמי דאקוורת',

00:12:20.991 --> 00:12:22.239
שהיתה טייסת הליקופטר

00:12:22.239 --> 00:12:24.105
ועם ההליקופטר שהיא הטיסה,

00:12:24.105 --> 00:12:25.644
אתם צריכים להשתמש בשתי ידיים

00:12:25.644 --> 00:12:27.175
וגם ברגליים כדי לנווט,

00:12:27.175 --> 00:12:28.644
וההליקופטר שלה נפגע,

00:12:28.644 --> 00:12:29.906
והיא מנסה לנווט את ההליקופטר שלה,

00:12:29.906 --> 00:12:31.823
אבל ההליקופטר לא מגיב

00:12:31.823 --> 00:12:33.504
להוראות שלה ולפקודות שלה.

00:12:33.504 --> 00:12:36.015
היא מנסה להנחית את ההליקופטר בבטחה,

00:12:36.015 --> 00:12:37.656
אבל ההליקופטר לא נוחת בבטחה,

00:12:37.656 --> 00:12:38.768
והסיבה שהוא לא נוחת בבטחה

00:12:38.768 --> 00:12:41.441
היא בגלל שהוא לא מגיב
לפקודות שהרגליים שלה נותנות

00:12:41.441 --> 00:12:46.289
מפני שהרגליים שלה הועפו בפיצוץ.

00:12:46.289 --> 00:12:49.194
היא בקושי שרדה.

00:12:49.194 --> 00:12:53.100
חובשים מגיעים ומצילים את חייה,

00:12:53.100 --> 00:12:55.561
אבל אז בשיקום בחזרה בבית,

00:12:55.561 --> 00:12:59.871
היא מבינה ש"העבודה שלי עדיין לא הסתיימה."

00:12:59.871 --> 00:13:01.355
ועכשיו היא משתמשת בקול שלה

00:13:01.355 --> 00:13:03.547
כחברת קונגרס מאילינוי

00:13:03.547 --> 00:13:06.505
כדי להלחם ולקדם מספר נושאים

00:13:06.505 --> 00:13:10.370
כדי לכלול נושאים של וטרנים.

NOTE Paragraph

00:13:10.370 --> 00:13:13.096
התגייסנו בגלל

00:13:13.096 --> 00:13:17.566
שאנחנו אוהבים את המדינה שאנחנו מייצגים.

00:13:17.566 --> 00:13:19.910
התגייסנו בגלל

00:13:19.910 --> 00:13:22.468
שאנחנו מאמינים ברעיון
ואנחנו מאמינים באנשים

00:13:22.468 --> 00:13:25.256
מימיננו ומשמאלנו.

00:13:25.256 --> 00:13:27.168
והדבר היחיד שאנחנו מבקשים זה

00:13:27.168 --> 00:13:29.430
שה"תודה על השרות שלכם"

00:13:29.430 --> 00:13:32.554
צריך להיות יותר מרק ציטוט,

00:13:32.554 --> 00:13:35.180
ש"תודה על השרות שלכם" יגיד

00:13:35.180 --> 00:13:37.406
באמת להתעמק

00:13:37.406 --> 00:13:40.356
באנשים שבאו

00:13:40.356 --> 00:13:44.199
פשוט בגלל שבקשו מהם,

00:13:44.199 --> 00:13:46.228
ומה שזה אומר לנו לא רק עכשיו,

00:13:46.228 --> 00:13:49.720
לא רק במהלך מבצעים קרביים,

00:13:49.720 --> 00:13:53.069
אלא גם הרבה אחרי שהרכב האחרון עזב

00:13:53.069 --> 00:13:57.943
ואחרי שהיריה האחרונה נורתה.

NOTE Paragraph

00:13:57.943 --> 00:14:00.773
אלו האנשים שאיתם שרתתי,

00:14:00.773 --> 00:14:04.477
ואלו האנשים שאני מכבד.

00:14:04.477 --> 00:14:06.648
אז תודה לכם על השרות שלכם.

NOTE Paragraph

00:14:06.648 --> 00:14:10.500
(מחיאות כפיים)