היתה בי התלהבות עצומה
מאמנים מסוימים, אין בכך ספק.

ובמקרים רבים, אלו היו אמנים שחיו במאות
שונות לגמרי ממני.

אני אהבו את מה שפיקסו אמר פעם.
הוא אמר,

"יש כמה צעירים שנראים לי מתים יותר
מכמה אמנים שמתו כבר לפני מאות שנים."

[צחוק]
זה היה מעולה.

חלק מהאמנים האלה, שמתים כבר
מאות שנים, עבודותיהם נראות

רלוונטיות לגמרי לדברים שמעסיקים
אותך היום, אז אתה מחפש אותם.

אתה מחפש את היצירות שלהם. אני עברתי
מרחקים ארוכים כדי לראות תערוכות של קלוד לורן,

או של ג'קוב ואן רויסדל, וקונסטבל,
וכל מיני אנשים.

מטרנר קצת התרחקתי, לא חשבתי
שהוא בכלל טוב,

ויום אחד ניסיתי לצייר עשן וקיטור
שיוצאים ממפעל בפיטסבורג.

ואז חשבתי, "בחיי, הטרנר הזה היה אשף
בציור האדים האלה."

קונסטבל אמר שהיו כמה טרנרים יפים
שנראו כאילו הם

עשויים עשויים מקיטור צבוע. ממש ככה.
זה בדיוק נכון.

לא מכיר את הטכניקה שבציורי רויסדל.

אין שום סיכוי שהייתי מצליח
לצייר ציור של רויסדל.

אני לא יודע כלום על זיגוג.
אני בכלל לא משתמש בזיגוג.

אני מה שקרוי "צייר ישיר":
אני מניח גושי צבע ישר על הבד.

אם זה לא עובד, אני מסיר אותם
ומנסה גושים אחרים.

אני לא מניח לזה להתייבש ושם שכבה נוספת,
ומניח לה להתייבש ושם עוד שכבה.

אני לא עובד ככה.

אין לי שום מנטימנטליות
לציורים האלה. לא חושב.

הם צריכים להיראות לי שימושיים
ופרובוקטיביים.

הם כמו אתגרים בשבילי.
האם אתה יכול לעשות את זה כל-כך טוב?

אז אני לא יכול לגשת לאותם ציירים
מבחינה טכנית,

אבל אני יכול לגשת אליהם
דרך כמה דברים שהציורים שלהם עושים.