WEBVTT

00:00:00.833 --> 00:00:06.567
אז כאן בנווה המדבר של האינטליגנציה 
שהוא טד.

00:00:06.567 --> 00:00:09.285
אני עומד כאן לפניכם הערב

00:00:09.285 --> 00:00:15.159
כמומחה בגרירה של חפצים כבדים במקומות קרים

00:00:15.159 --> 00:00:18.145
אני מוביל משלחות לקוטב במהלך רוב 
חיי הבוגרים

00:00:18.145 --> 00:00:21.827
ובחודש שעבר אני ושותפי טרקה לארפנייר

00:00:21.847 --> 00:00:27.025
סיימנו את המשלחת השאפתנית ביותר שבה לקחתי 
חלק.

00:00:27.025 --> 00:00:30.014
למעשה, זה מרגיש כאילו הגעתי לפה ישר

00:00:30.014 --> 00:00:32.666
מארבעה חודשים באמצע שום מקום

00:00:32.666 --> 00:00:37.754
שבמהלכם בעיקר נהמתי וקללתי הישר
לבמה של טד.

00:00:37.754 --> 00:00:41.935
אז אתם יכולים לדמיין לעצמכם שהמעבר 
הזה לא היה חלק לגמרי

00:00:41.935 --> 00:00:43.815
אחת מתופעות הלוואי המעניינות

00:00:43.815 --> 00:00:46.403
היא שנראה שהזיכרון לטווח קצר נעלם לחלוטין.

00:00:46.403 --> 00:00:48.665
ולכן כתבתי לעצמי כמה הערות

00:00:48.665 --> 00:00:53.363
בכדי למנוע נהמות וקללות במהלך
17 הדקות הבאות

00:00:53.363 --> 00:00:56.211
זאת הפעם הראשונה שאני מדבר על המשלחת הזו,

00:00:56.211 --> 00:01:01.683
ולמרות שאנחנו לא מפצחים את 
רצף הגנום או בונים טלסקופים חלליים

00:01:01.690 --> 00:01:06.474
זהו סיפור על להשקיע את כל כולך
בכדי להשיג משהו

00:01:06.474 --> 00:01:08.310
שלא נעשה מעולם.

00:01:08.310 --> 00:01:12.455
אני מקווה שתמצאו בזה קצת חומר למחשבה.

NOTE Paragraph

00:01:12.455 --> 00:01:16.066
זה היה מסע, משלחת לאנטרטיקה,

00:01:16.066 --> 00:01:20.743
זוהי היבשת הקרה ביותר, עם הרוחות החזקות 
ביותר, היבשה ביותר והגבוהה ביותר.

00:01:20.757 --> 00:01:22.804
זה מקום מרתק.
זה מקום ענק.

00:01:22.804 --> 00:01:25.119
היא גדולה פי 2 מאוסטרליה,

00:01:25.119 --> 00:01:30.211
זוהי יבשת שגודלה כמו הודו וסין יחד.

NOTE Paragraph

00:01:30.220 --> 00:01:32.088
במאמר מוסגר, חוויתי

00:01:32.088 --> 00:01:34.312
תופעה מעניינת במהלך הימים האחרונים,

00:01:34.312 --> 00:01:38.087
דבר שהייתי מצפה שיקרה לכריס הדפילד 
בעוד כמה שנים בטד

00:01:38.089 --> 00:01:40.144
שיחות שנשמעות בערך כך:

00:01:40.144 --> 00:01:41.767
"או אנטארקטיקה. מגניב.

00:01:41.767 --> 00:01:47.604
אני ובעלי היינו באנטארקטיקה עם 
לינדבלאד ליום הנישואין שלנו."

00:01:47.604 --> 00:01:50.951
או," מגניב, נסעת לשם בכדי לעשות מרתון?"

00:01:50.951 --> 00:01:53.060
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:01:54.445 --> 00:01:58.482
המסע שלנו היה למעשה 69 מרתונים אחד
אחרי השני

00:01:58.485 --> 00:02:04.476
105 ימים, מסע מעגלי של 3000 ק"מ ברגל מהחוף
של אנטארקטיקה

00:02:04.476 --> 00:02:07.247
לקוטב הדרומי ובחזרה.

00:02:07.247 --> 00:02:09.491
בדרך, שברנו את השיא

00:02:09.491 --> 00:02:15.084
של המסע הרגלי הארוך ביותר ביותר מ 640 ק"מ.

00:02:15.087 --> 00:02:19.498
(מחיאות כפיים)

00:02:19.498 --> 00:02:21.913
אלו מכם שמגיעים מאזור המפרץ,

00:02:21.913 --> 00:02:26.030
זה היה כמו ללכת מפה לסן פרנסיסקו,

00:02:26.030 --> 00:02:28.908
ואז להסתובב ולחזור חזרה.

00:02:28.908 --> 00:02:33.827
אז כמו טיולי מחנאות אחרים,
זה היה טיול ארוך,

00:02:33.827 --> 00:02:36.994
זה היה טיול שסוכם בתמצתיות

00:02:36.994 --> 00:02:40.720
בדפים המקודשים של ביזנס אינסיידר מלזיה.

00:02:40.720 --> 00:02:46.246
["שני מטיילים סיימו משלחת לקוטב, משלחת
שכל מי שהשתתף בה בעבר נהרג"]

NOTE Paragraph

00:02:46.247 --> 00:02:48.917
כריס הדפילד דבר כל כך ברהיטות

00:02:48.917 --> 00:02:54.139
על הפחד , על הסיכויים להצלחה 
ועל הסיכוי להישרדות.

00:02:54.139 --> 00:02:58.014
מתוך תשעה אנשים שניסו לעשות את המסע הזה
בעבר,

00:02:58.019 --> 00:03:00.712
אף אחד לא הגיע לקוטב ובחזרה,

00:03:00.712 --> 00:03:04.590
וחמישה מתו בתהליך.

NOTE Paragraph

00:03:04.590 --> 00:03:07.237
זהו קפטן רוברט פאלקון סקוט.

00:03:07.237 --> 00:03:10.000
הוא הוביל את הקבוצה האחרונה שניסתה את
המסע הזה

00:03:10.000 --> 00:03:12.438
סקוט והיריב שלו סר ארנסט שאקלטון,

00:03:12.438 --> 00:03:15.154
במהלך עשור,

00:03:15.154 --> 00:03:19.414
הובילו משלחות תוך נסיון להיות הראשונים
שיגיעו לקוטב הדרומי,

00:03:19.427 --> 00:03:22.446
בכדי לשרטט מפה של החלק הפנימי של
אנטארקטיקה,

00:03:22.446 --> 00:03:24.581
מקום שידענו עליו פחות, באותה תקופה,

00:03:24.581 --> 00:03:26.485
מאשר פני השטח של הירח,

00:03:26.485 --> 00:03:28.830
מכיוון שאנחנו יכולים לראות את הירח
דרך טלסקופים.

00:03:28.830 --> 00:03:32.964
אנטארקטיקה היתה, במהלך רוב המאה הקודמת, 
לא ממופה.

NOTE Paragraph

00:03:32.964 --> 00:03:34.475
חלק מכם בטח מכירים את הסיפור.

00:03:34.475 --> 00:03:37.288
המשלחת האחרונה של סקוט, המשלחת "טרה נובה"
ב 1910,

00:03:37.288 --> 00:03:39.802
התחילה כמשלחת ענקית בסגנון מצור.

00:03:39.802 --> 00:03:42.031
היה לו צוות גדול שהשתמש בסוסי פוני,

00:03:42.031 --> 00:03:44.778
כלבים, טרקטורים ממונעים,

00:03:44.778 --> 00:03:48.175
הטמנת מספר רב של מצבורי מזון ודלק במקומות
מוגדרים מראש

00:03:48.175 --> 00:03:51.883
הכל בכדי להוביל צוות של חמישה בפיקודו של
סקוט לקוטב,

00:03:51.883 --> 00:03:55.187
לאחר ההגעה לקוטב הם יסתובבו ויתחילו מסע
חזרה ברגל לחוף.

00:03:55.187 --> 00:03:57.599
סקוט והצוות שלו

00:03:57.599 --> 00:04:01.284
הגיעו לקוטב הדרומי בינואר 1912

00:04:01.284 --> 00:04:06.274
רק בכדי לגלות שהם נוצחו ע"י צוות נורווגי 
בהובלת רואלד אמונדסן,

00:04:06.274 --> 00:04:07.908
שהצוות שלו רכב על מזחלות כלבים.

00:04:07.908 --> 00:04:09.997
הצוות של סקוט הלך ברגל.

00:04:09.997 --> 00:04:14.595
ובמשך יותר ממאה שנים 
המסע הזה נשאר לא גמור.

00:04:14.595 --> 00:04:17.520
כל חמשת חברי הצוות של סקוט מתו במסע חזרה.

00:04:17.520 --> 00:04:19.633
ובמהלך העשור האחרון,

00:04:19.633 --> 00:04:22.954
אני שואל את עצמי למה זה.

00:04:22.954 --> 00:04:26.246
איך אתגר זה נשאר לא פתור?

00:04:26.246 --> 00:04:28.596
הצוות של סקוט עבר 2500 ק"מ ברגל.

00:04:28.596 --> 00:04:30.497
אף אחד אפילו לא הגיע קרוב למרחק הזה מאז.

00:04:30.497 --> 00:04:33.318
לכן אתגר זה הוא סימן דרך
ביכולת העמידות של האנושות,

00:04:33.318 --> 00:04:35.839
בעוצמת המאמץ, בהישג האתלטי

00:04:35.839 --> 00:04:38.510
באקלים שהוא ללא ספק הקשה ביותר בכדור הארץ.

00:04:38.510 --> 00:04:41.018
זה היה כמו ששיא בריצת מרתון

00:04:41.018 --> 00:04:44.037
לא ישבר מאז שנת 1912.

00:04:44.037 --> 00:04:49.141
וכמובן שילוב מוזר של סקרנות,

00:04:49.145 --> 00:04:51.095
עקשנות וגם יהירות

00:04:51.095 --> 00:04:55.165
הובילו אותי למחשבה שאולי אני יכול להיות
האדם שיסיים את העבודה.

NOTE Paragraph

00:04:55.182 --> 00:04:58.873
שלא כמו במשלחת של סקוט אנחנו היינו רק שניים

00:04:58.873 --> 00:05:01.996
ויצאנו מהחוף של אנטארקטיקה באוקטובר
שנה שעברה,

00:05:01.996 --> 00:05:04.214
סוחבים את הכל בעצמנו,

00:05:04.214 --> 00:05:06.814
תהליך שסקוט קרא לו "גרירה באמצעות אדם".

00:05:06.814 --> 00:05:09.837
כשאני אומר שזה היה כמו הליכה 
מפה לסן פרנסיסקו ובחזרה,

00:05:09.837 --> 00:05:13.214
אני למעשה מתכוון שזה היה כמו לגרור משהו
ששוקל יותר

00:05:13.214 --> 00:05:15.638
משחקן הפוטבול הכבד ביותר.

00:05:15.638 --> 00:05:17.681
המזחלות שלנו שקלו 200 קילוגרם,

00:05:17.681 --> 00:05:20.746
או 440 פאונד כל אחת בתחילת המסע,

00:05:20.746 --> 00:05:25.020
משקל זהה למשקל שסחבו הסוסים החלשים ביותר
של סקוט.

00:05:25.020 --> 00:05:28.200
בהתחלה, הגענו לממוצע של 1 קמ"ש.

00:05:28.200 --> 00:05:31.887
אולי הסיבה שאף אחד לא ניסה את המסע הזה עד
עכשיו,

00:05:31.887 --> 00:05:33.145
במשך יותר ממאה שנים,

00:05:33.145 --> 00:05:38.418
זה בגלל שאף אחד לא היה
מספיק טיפש בכדי לנסות את זה.

00:05:38.418 --> 00:05:40.437
ולמרות שאני לא יכול לטעון שהיינו חוקרים

00:05:40.437 --> 00:05:43.454
במובן האדוארדי של המילה --

00:05:43.454 --> 00:05:47.192
לא נתנו שמות להרים ולא 
מפינו עמקים לא ידועים --

00:05:47.192 --> 00:05:51.573
אני חושב שצעדנו לתוך אזור לא ממופה
בהוויה האנושית.

00:05:51.573 --> 00:05:54.962
למיוחד, אם בעתיד יגלו שיש אזור במוח האדם

00:05:54.962 --> 00:05:58.779
שנדלק כאשר אדם מקלל את עצמו,

00:05:58.779 --> 00:06:01.945
אני לא אהיה מופתע.

NOTE Paragraph

00:06:01.945 --> 00:06:05.997
שמעתם שהאמריקאי הממוצע מבלה 90% מזמנו
במקומות סגורים.

00:06:05.997 --> 00:06:09.253
אנחנו לא היינו במקום סגור
במשך קרוב לארבעה חודשים,

00:06:09.253 --> 00:06:11.495
גם לא ראינו שקיעה.

00:06:11.495 --> 00:06:13.151
זה היה 24 שעות של אור יום.

00:06:13.151 --> 00:06:15.306
תנאי החיים היו די ספרטניים.

00:06:15.306 --> 00:06:20.148
החלפתי תחתונים 3 פעמים במהלך 105 הימים

00:06:20.148 --> 00:06:24.072
טרקה ואני חלקנו 3 מטרים רבועים של אוהל.

00:06:24.072 --> 00:06:28.813
היתה לנו טכנולוגיה שסקוט
לא היה יכול אפילו לדמיין.

00:06:28.813 --> 00:06:32.180
כתבנו בכל ערב בבלוג מהאוהל דרך המחשב הנייד

00:06:32.180 --> 00:06:34.225
והיה לנו משדר לווני מיוחד,

00:06:34.225 --> 00:06:36.085
הכל הופעל באמצעות השמש.

00:06:36.085 --> 00:06:38.482
היה לנו פאנל סולארי על האוהל.

00:06:38.482 --> 00:06:41.940
והכתיבה היתה חשובה לי.

00:06:41.940 --> 00:06:48.493
כילד קבלתי השראה מספרות
העוסקת בהרפתקאות ומסעות,

00:06:48.493 --> 00:06:51.014
ואני חושב שכולנו ראינו פה השבוע

00:06:51.021 --> 00:06:55.265
את החשיבות והכוח של סיפור סיפורים.

NOTE Paragraph

00:06:55.265 --> 00:06:57.081
אז היה לנו קצת ציוד מודרני,

00:06:57.081 --> 00:06:59.868
אבל האתגרים שסקוט התמודד איתם

00:06:59.868 --> 00:07:01.865
היו אותם אתגרים שאיתם התמודדנו:

00:07:01.865 --> 00:07:05.602
מזג האוויר ואתגר שאותו כינה סקוט גלישה,

00:07:05.603 --> 00:07:08.951
כמות החיכוך בין המזחלת והשלג.

00:07:08.951 --> 00:07:12.799
הרוח הקרה ביותר שחווינו היתה
סביב המינוס 70 מעלות,

00:07:12.801 --> 00:07:15.378
והייתה לנו ראות אפסית, מה שנקרא וויטאוט,

00:07:15.378 --> 00:07:18.391
במהלך מרבית המסע שלנו.

00:07:18.391 --> 00:07:20.742
הלכנו לאורכו ולרוחבו של אחד הקרחונים

00:07:20.742 --> 00:07:23.955
הגדולים והמסוכנים ביותר בעולם,
קרחון בירדמור.

00:07:23.955 --> 00:07:27.381
אורכו 180 ק"מ, ומרבית פני השטח הם מה שנקרא
קרח כחול.

00:07:27.381 --> 00:07:30.979
אתם יכולים לראות את פני השטח היפים 
מנצנצים בצבע כחול פלדה

00:07:30.979 --> 00:07:34.817
מכוסים באלפי סדקים בקרח,

00:07:34.817 --> 00:07:38.798
חריצים עמוקים אלו בקרח יכולים להגיע
לעומק של 60 מטרים.

00:07:38.798 --> 00:07:40.315
מטוסים לא יכולים לנחות פה,

00:07:40.315 --> 00:07:43.775
כך שהיינו בסיכון הגבוה ביותר,

00:07:43.775 --> 00:07:48.219
בנקודה שבה הסיכוי הקטן ביותר לקבל חילוץ.

NOTE Paragraph

00:07:48.219 --> 00:07:52.115
הגענו לקוטב הצפוני לאחר 61 ימים של
הליכה ברגל,

00:07:52.115 --> 00:07:54.694
עם יום אחד של הפסקה בגלל מזג אוויר גרוע,

00:07:54.694 --> 00:07:57.261
ואני מצטער לומר שזה היה סוג של אכזבה.

00:07:57.261 --> 00:07:59.726
יש בסיס אמריקאי קבוע,

00:07:59.726 --> 00:08:03.044
התחנה על שם אמונדסן וסקוט 
הנמצאת בקוטב הדרומי.

00:08:03.044 --> 00:08:04.995
יש להם מנחת, יש להם מכולת,

00:08:04.995 --> 00:08:06.448
יש להם מקלחות חמות,

00:08:06.448 --> 00:08:08.353
יש להם משרד דואר, חנות תיירים,

00:08:08.353 --> 00:08:12.091
מגרש כדורסל שמתפקד גם כאולם קולנוע.

00:08:12.091 --> 00:08:14.066
אז זה קצת שונה בימים אלה,

00:08:14.066 --> 00:08:15.862
ויש להם גם דונמים של זבל.

00:08:15.862 --> 00:08:17.292
אני חושב שזה דבר מופלא

00:08:17.292 --> 00:08:22.576
שבני אדם יכולים להתקיים במשך 365 ימים בשנה

00:08:22.586 --> 00:08:26.131
עם המבורגרים, מקלחות חמות ואולמות קולנוע,

00:08:26.131 --> 00:08:28.887
אבל זה נראה שהם מייצרים המון קופסאות
קרטון ריקות.

00:08:28.887 --> 00:08:30.949
אתם יכולים לראות בצד שמאל של התמונה,

00:08:30.949 --> 00:08:32.384
כמה דונמים של זבל

00:08:32.384 --> 00:08:34.897
מחכה להיות מוטס החוצה מהקוטב הדרומי.

00:08:34.897 --> 00:08:38.929
אבל יש גם עמוד בקוטב הדרומי,

00:08:38.929 --> 00:08:42.325
ואנחנו הגענו לשם ברגל, ללא עזרה,

00:08:42.325 --> 00:08:43.971
ללא תמיכה, במסלול הקשה ביותר,

00:08:43.971 --> 00:08:46.316
270 ק"מ בזמן שיא,

00:08:46.316 --> 00:08:48.364
גוררים יותר ציוד מכל אחד אחר בהיסטוריה.

00:08:48.364 --> 00:08:50.333
ואם היינו עוצרים שם וטסים הביתה,

00:08:50.333 --> 00:08:53.467
מה שללא ספק היה הדבר ההגיוני לעשות,

00:08:53.467 --> 00:08:55.348
אז ההרצאה שלי הייתה מסתיימת פה

00:08:55.348 --> 00:08:58.938
והיא הייתה מסתיימת באופן כזה.

NOTE Paragraph

00:08:58.938 --> 00:09:03.743
אם יש לך את הצוות הנכון,
הכלים הנכונים, הטכנולוגיה הנכונה,

00:09:03.743 --> 00:09:07.481
אם אתה מאמין בעצמך ונחוש מספיק,

00:09:07.481 --> 00:09:10.926
כל דבר אפשרי.

NOTE Paragraph

00:09:12.656 --> 00:09:15.289
אבל אז התחלנו את המסע חזרה,

00:09:15.289 --> 00:09:18.048
ואז הדברים נהיו מעניינים.

00:09:18.048 --> 00:09:20.842
גבוה על המישור הארקטי,

00:09:20.842 --> 00:09:24.841
בגובה של 3 ק"מ, הרוח הייתה חזקה, קר מאד,
יבש מאד ואנחנו היינו מותשים.

00:09:24.841 --> 00:09:26.711
עברנו 35 מרתונים,

00:09:26.711 --> 00:09:28.297
היינו רק בחצי הדרך,

00:09:28.297 --> 00:09:30.328
כמובן שהיית לנו רשת ביטחון

00:09:30.328 --> 00:09:32.452
של מטוסים וטלפונים לוויניים

00:09:32.452 --> 00:09:36.505
ומשואות עיקוב הדולקות במהלך כל היום,
שלא היו למשלחת של סקוט,

00:09:36.515 --> 00:09:38.257
אבל במבט לאחור,

00:09:38.257 --> 00:09:40.323
במקום לעשות את החיים שלנו לקלים יותר,

00:09:40.323 --> 00:09:42.482
רשת הביטחון דווקא גרמה לנו

00:09:42.482 --> 00:09:46.337
להשאיר מעט מאד מרווח ביטחון,

00:09:46.337 --> 00:09:50.104
להפליג קרוב מאד לקצה המוחלט שלנו כבני אדם.

00:09:50.104 --> 00:09:53.577
זוהי צורה מעודנת מאד של עינוי

00:09:53.577 --> 00:09:56.414
להתיש את עצמך עד לשלב של רעב יום אחר יום

00:09:56.414 --> 00:10:00.676
בזמן שאתה גורר מזחלת מלאה באוכל.

NOTE Paragraph

00:10:00.686 --> 00:10:04.613
במשך שנים, אני כותב שורות חלקלקות
בבקשות לחסות

00:10:04.613 --> 00:10:07.724
על דחיפת הגבול של הסיבולת האנושית,

00:10:07.724 --> 00:10:12.136
אבל למעשה זה היה מקום מאד מפחיד

00:10:12.136 --> 00:10:14.045
לפני שהגענו לקוטב היו

00:10:14.045 --> 00:10:17.509
שבועיים של רוח נגדית כמעט קבועה, רוח
שהאטה אותנו.

00:10:17.509 --> 00:10:20.159
כתוצאה מכך היו כמה ימים שאכלנו חצי מנה.

00:10:20.159 --> 00:10:22.878
היתה לנו כמות סופית של מזון במזחלות לכל
המסע,

00:10:22.878 --> 00:10:24.880
אז ניסינו לפתור את זה ע"י

00:10:24.880 --> 00:10:28.793
הפחתה של כמות הקלוריות הדרושה לנו בחצי.

00:10:28.793 --> 00:10:32.412
כתוצאה מכך כמות הסוכר בדם שלנו הלכה ופחתה

00:10:32.412 --> 00:10:35.236
כמות הסוכר בדם פחתה מיום ליום

00:10:35.236 --> 00:10:39.994
ונהיינו רגישים יותר לקור הקיצוני.

00:10:39.994 --> 00:10:42.097
טרקה צלם אותי בערב אחד

00:10:42.097 --> 00:10:44.227
לאחר שכמעט אבדתי הכרה בעקבות היפותרמיה.

00:10:44.227 --> 00:10:49.035
לשנינו היו התקפים חוזרים של היפותרמיה,
משהו שלא חוויתי מעולם,

00:10:49.035 --> 00:10:50.746
וזה אכן גרם לענווה עמוקה.

00:10:50.746 --> 00:10:54.414
למרות שהיית רוצה לחשוב, כמו שאני חושב

00:10:54.414 --> 00:10:56.670
שאתה מהסוג של האנשים שלא מוותר,

00:10:56.670 --> 00:10:58.664
שתתמודד עם הקושי בגבורה,

00:10:58.664 --> 00:11:00.916
היפותרמיה לא נותן לך הרבה ברירה.

00:11:00.916 --> 00:11:03.726
אתה נהפך למעשה לנכה.

00:11:03.726 --> 00:11:06.907
זה כמו להיות תינוק שיכור.

00:11:06.907 --> 00:11:08.880
אתה נהייה פתטי.

00:11:08.880 --> 00:11:12.999
אני זוכר שכל מה שרציתי היה לשכב ולפרוש.

00:11:12.999 --> 00:11:15.173
זו הייתה הרגשה מוזרה, מוזרה,

00:11:15.173 --> 00:11:20.412
וזה היתה הפתעה בשבילי להיות חלש במידה כזו.

NOTE Paragraph

00:11:20.412 --> 00:11:24.894
ואז אזל לנו המזון באופן מוחלט,

00:11:24.894 --> 00:11:28.352
75 ק"מ לפני המצבור הראשון שלנו

00:11:28.352 --> 00:11:30.217
מצבור שהטמנו בדרך הלוך.

00:11:30.217 --> 00:11:31.560
הטמנו 10 מצבורי מזון,

00:11:31.560 --> 00:11:34.277
קברנו אוכל ודלק למסע שלנו חזרה --

00:11:34.277 --> 00:11:37.554
הדלק היה עבור התנור שלנו בכדי להפוך
שלג למים --

00:11:37.554 --> 00:11:43.361
ונאלצתי לקבל החלטה לקרוא לטיסת אספקה,

00:11:43.361 --> 00:11:47.930
מטוס שנושא מזון ל 8 ימים
ולעזור לנו להתגבר על המרווח.

00:11:47.930 --> 00:11:51.289
זה לקח להם 12 שעות להגיע עלינו
מהצד השני של אנטארקטיקה.

NOTE Paragraph

00:11:51.289 --> 00:11:54.998
קריאה למטוס הייתה אחת ההחלטות הקשות בחיי.

00:11:54.998 --> 00:11:58.474
ואני נשמע קצת כמו נוכל עומד פה עם 
סוג של כרס.

00:11:58.474 --> 00:12:01.314
העלתי 13 ק"ג בשלושה השבועות האחרונים.

00:12:01.314 --> 00:12:04.389
להיות כל כך רעב הותיר אותי עם צלקת נפשית,

00:12:04.389 --> 00:12:08.996
ולכן אני שואב את המזנון בכל 
מלון אליו אני מגיע.

00:12:08.996 --> 00:12:10.774
(צחוק)

00:12:10.774 --> 00:12:16.468
היינו ממש רעבים בצורה ממש רעה.

00:12:16.468 --> 00:12:18.909
אני לא מתרחט שקראתי למטוס

00:12:18.909 --> 00:12:20.911
בגלל שאני עדיין עומד פה בחיים,

00:12:20.911 --> 00:12:22.971
עם כל האצבעות מחוברות, מספר את הסיפור הזה.

00:12:22.971 --> 00:12:27.709
אבל לקבל עזרה חיצונית, מעולם לא הייתה חלק
מהתוכנית,

00:12:27.709 --> 00:12:30.913
וזה משהו שהאגו שלי עדיין נאבק איתו.

00:12:30.913 --> 00:12:33.955
זה היה החלום הגדול ביותר שלי,

00:12:33.955 --> 00:12:36.047
והוא היה כמעט מושלם.

NOTE Paragraph

00:12:36.967 --> 00:12:38.648
בדרך חזרה לחוף,

00:12:38.648 --> 00:12:40.839
נעלי הקרח שלנו -- הדוקרנים על הנעלים שלנו

00:12:40.839 --> 00:12:43.765
שיש לנו בכדי לחצות שטח של קרח כחול--

00:12:43.765 --> 00:12:45.420
נשברו בחלק העליון של בירדמור.

00:12:45.420 --> 00:12:47.185
עדיין היו לנו 160 ק"מ בירידה

00:12:47.185 --> 00:12:49.419
על קרח כחול חלקלק וקשה כאבן.

00:12:49.419 --> 00:12:51.810
הם דרשו תיקון כמעט כל שעה.

00:12:51.810 --> 00:12:53.761
בכדי לתת לכם תחושה של הגודל,

00:12:53.761 --> 00:12:56.758
זהו הנוף לכיוון הפתח של קרחון בירדמור.

00:12:56.758 --> 00:13:00.233
ניתן להכניס את כל מנהטן לרווח שרואים באופק

00:13:00.233 --> 00:13:03.447
30 הק"מ בין הר הופ להר קאפין.

00:13:03.447 --> 00:13:09.680
מעולם לא הרגשתי קטן כמו שהרגשתי 
באנטארקטיקה.

00:13:09.680 --> 00:13:11.785
כשהגענו לפתח של הקרחון,

00:13:11.785 --> 00:13:16.431
מצאנו שלג טרי שכסה את עשרות החריצים שבקרח.

00:13:16.431 --> 00:13:19.381
אחד מאנשי שאקלטון תאר את חציית 
תוואי שטח זה

00:13:19.381 --> 00:13:24.375
כמו הליכה על תקרת זכוכית מעל תחנת רכבת.

00:13:24.375 --> 00:13:27.289
נפלנו יותר פעמים משאני מסוגל לזכור,

00:13:27.289 --> 00:13:30.721
בדרך כלל רק מחליקה הרגל דרך השלג.

00:13:30.721 --> 00:13:33.324
לפעמים שקענו כל הדרך עד הכתפיים,

00:13:33.324 --> 00:13:36.767
אבל למזלנו לא שקענו עמוק יותר.

NOTE Paragraph

00:13:36.767 --> 00:13:40.947
ולפני פחות מ 5 שבועות אחרי 105 ימים,

00:13:40.947 --> 00:13:44.522
חצינו את קו הסיום המוזר הזה,

00:13:44.522 --> 00:13:47.544
החוף של האי רוס בצד הניו זילנדי של 
אנטארקטיקה.

00:13:47.544 --> 00:13:49.694
אתם יכולים לראות את הקרח ברקע

00:13:49.694 --> 00:13:52.556
ואת הסלע התפורר מאחורי זה.

00:13:52.556 --> 00:13:56.358
מאחרינו נשארו 2900 ק"מ של סימני המגלשים

00:13:56.358 --> 00:13:58.866
עשינו את המסע הארוך ביותר לקוטב 
שנעשה ברגל,

00:13:58.866 --> 00:14:03.256
משהו שחלמתי עליו יותר מעשור.

NOTE Paragraph

00:14:03.256 --> 00:14:05.271
ובמבט לאחור,

00:14:05.271 --> 00:14:07.666
אני עדיין עומד על כל הדברים

00:14:07.666 --> 00:14:09.248
שאמרתי לאורך השנים

00:14:09.248 --> 00:14:11.367
על החשיבות של מטרות

00:14:11.367 --> 00:14:14.809
על נחישות וביטחון עצמי,

00:14:14.809 --> 00:14:19.520
אבל אני מודה שלא הקדשתי מספיק מחשבה
על מה יקרה

00:14:19.520 --> 00:14:23.432
כאשר אגיע למטרה שהצבתי לעצמי

00:14:23.432 --> 00:14:26.750
המטרה שהקדשת לה את רוב חייך הבוגרים,

00:14:26.750 --> 00:14:30.330
ולמעשה אני עדיין מנסה להבין את זה.

00:14:30.330 --> 00:14:33.931
כפי שאמרתי, יש מעט מאד סימנים חיצונים
שעשיתי את זה.

00:14:33.931 --> 00:14:35.382
העלתי 13 ק"ג.

00:14:35.382 --> 00:14:38.910
קבלתי כמה צלקות ממש קטנות שבטח מכוסות עכשיו
במייקאפ.

00:14:38.910 --> 00:14:42.383
יש לי אחת על האף ואחת על כל לחי
מהמקום של משקפי המגן,

00:14:42.383 --> 00:14:47.128
אבל בפנים אני אדם אחר לחלוטין.

00:14:47.128 --> 00:14:49.625
אם להיות כנה,

00:14:49.625 --> 00:14:54.800
אנטארקטיקה אתגרה אותי והפכה אותי 
לצנוע יותר

00:14:54.800 --> 00:14:58.503
ואני לא בטוח שאוכל אי פעם 
לתאר את זה במילים.

00:14:58.503 --> 00:15:02.603
אני עדיין נאבק בכדי לחבר
יחד את המחשבות שלי.

00:15:02.603 --> 00:15:06.248
זה שאני עומד פה ומספר את הסיפור הזה

00:15:06.248 --> 00:15:11.026
זה הוכחה שכולנו יכולים להשיג דברים גדולים,

00:15:11.026 --> 00:15:13.180
באמצעות אמביציה, באמצעות תשוקה,

00:15:13.180 --> 00:15:15.342
באמצעות עקשנות טהורה,

00:15:15.342 --> 00:15:16.857
ע"י סירוב לפרוש,

00:15:16.857 --> 00:15:19.813
אם אתה חולם על משהו מספיק חזק, 
כמו שאומר סטינג,

00:15:19.813 --> 00:15:22.884
זה באמת קורה.

00:15:22.884 --> 00:15:26.230
אבל אני גם עומד פה ואומר שאתם בטח מכירים
את האמרה

00:15:26.230 --> 00:15:32.211
שהמסע יותר חשוב מהיעד?

00:15:32.211 --> 00:15:35.532
יש בזה משהו.

00:15:35.532 --> 00:15:37.901
ככל שהתקרבתי לקו הסיום שלי,

00:15:37.901 --> 00:15:41.657
קו החוף הסלעי של האי רוס,

00:15:41.657 --> 00:15:44.851
התחלתי להבין שהשיעור הגדול

00:15:44.851 --> 00:15:49.431
שההליכה הארוכה והקשה הזו מנסה ללמד אותי

00:15:49.431 --> 00:15:53.124
זה ששמחה זה לא קו סיום,

00:15:53.124 --> 00:15:54.694
שעבורנו בני האדם,

00:15:54.694 --> 00:15:58.170
השלמות שרובנו חולמים עליה

00:15:58.170 --> 00:16:02.250
היא דבר שאולי לעולם לא נוכל להשיג,

00:16:02.250 --> 00:16:10.716
ואם אנחנו לא מרגישים את המשמעות כאן ועכשיו
במסע שלנו

00:16:10.716 --> 00:16:15.184
בתוך הבלגן שבו כולנו חיים,

00:16:15.184 --> 00:16:17.904
הדברים הלא גמורים, הרשימות החצי גמורות,

00:16:17.904 --> 00:16:20.756
הדברים שאפשר לעשות יותר טוב בפעם הבאה

00:16:20.756 --> 00:16:24.055
אז אולי לעולם לא נרגיש את זה.

NOTE Paragraph

00:16:24.055 --> 00:16:27.631
הרבה אנשים שאלו אותי , מה הדבר הבא?

00:16:27.631 --> 00:16:34.629
נכון לעכשיו אני ממש שמח להחלים ולעמוד מול
מזנונים של בתי מלון.

00:16:34.629 --> 00:16:38.982
אבל כמו שבוב הופ אמר,

00:16:38.982 --> 00:16:41.278
אני מרגיש מאד צנוע,

00:16:41.278 --> 00:16:45.347
אבל אני חושב שיש לי את הכוחות הנפשיים
להלחם בזה. (צחוק)

NOTE Paragraph

00:16:45.347 --> 00:16:47.297
תודה.

NOTE Paragraph

00:16:47.297 --> 00:16:50.975
(מחיאות כפיים)