1
00:00:01,354 --> 00:00:05,950
מציאות מדומה התחילה בשבילי
בסוג של מקום יוצא דופן.

2
00:00:06,976 --> 00:00:09,173
זה היה שנות ה 70.

3
00:00:09,173 --> 00:00:12,383
נכנסתי לתחום מאוד צעיר: היתי בן שבע.

4
00:00:12,383 --> 00:00:17,245
והכלי בו השתמשתי
כדי לגשת למציאות וירטואלית

5
00:00:17,245 --> 00:00:20,810
היה אופנוע הפעלולים של איבל קניבל.

6
00:00:20,810 --> 00:00:23,201
זו פרסומת למוצר המסויים:

7
00:00:23,201 --> 00:00:24,776
(וידאו)קול מוסף: איזו קפיצה!

8
00:00:24,776 --> 00:00:26,767
איבל רוכב על אופנוע הפעלולים המדהים שלו.

9
00:00:26,767 --> 00:00:29,536
כוח הג'יירו הזה שולח אותו
ל 30 מטר במהירות זיא.

10
00:00:29,536 --> 00:00:31,628
כריס מילק: אז זו היתה ההנאה שלי אז.

11
00:00:31,628 --> 00:00:34,587
רכבתי על האופנוע הזה לכל מקום.

12
00:00:34,587 --> 00:00:38,847
והייתי שם עם איבל קניבל;
קפצנו מעל קניון סנייק ריבר יחד.

13
00:00:38,847 --> 00:00:40,216
רציתי את הרקטה.

14
00:00:40,216 --> 00:00:42,996
מעולם לא קיבלתי את הרקטה,
קיבלתי רק את האופנוע.

15
00:00:45,626 --> 00:00:48,203
הרגשתי כל כך מחובר לעולם הזה.

16
00:00:48,203 --> 00:00:52,440
לא רציתי להיות מספר סיפורים כשגדלתי,
רציתי להיות פעלולן.

17
00:00:52,440 --> 00:00:55,644
הייתי שם. איבל קניבל היה חברי.

18
00:00:55,644 --> 00:00:58,027
היתה לי כל כך הרבה אמפתיה כלפיו.

19
00:00:58,747 --> 00:01:01,358
אבל זה לא עבד.(צחוק)

20
00:01:01,358 --> 00:01:03,382
הלכתי לבית ספר לאמנות.

21
00:01:03,382 --> 00:01:05,792
התחלתי ליצור סרטוני וידאו.

22
00:01:05,792 --> 00:01:08,866
וזה אחד מסרטוני המוזיקה הראשונים שעשיתי:

23
00:01:08,866 --> 00:01:14,756
(מוזיקה: "טאץ' דה סקי" של קנייה ווסט)

24
00:01:14,756 --> 00:01:18,032
כ.נ: אתם אולי תבחינו בדמיון מסויים פה.

25
00:01:18,032 --> 00:01:19,818
(צחוק)

26
00:01:19,818 --> 00:01:22,461
וקיבלתי את הרקטה ההיא.

27
00:01:22,461 --> 00:01:25,104
(צחוק)

28
00:01:25,104 --> 00:01:29,509
אז, עכשיו אני יוצר סרטים,
או, ההתחלה של יוצר סרטים,

29
00:01:29,509 --> 00:01:33,243
והתחלתי להשתמש בכלים האלה
שזמינים לי כיוצר סרטים

30
00:01:33,243 --> 00:01:37,831
כדי לנסות לספר את הספורים
הכי מושכים שאני יכול לקהל.

31
00:01:37,831 --> 00:01:40,980
וסרטים הם מדיום יוצא דופן
שמאפשר לנו להרגיש סימפטיה

32
00:01:40,980 --> 00:01:43,006
לאנשים שמאוד שונים מאיתנו

33
00:01:43,006 --> 00:01:45,838
ועולמות זרים לגמרי משלנו.

34
00:01:45,838 --> 00:01:46,668
למרבה הצער,

35
00:01:46,668 --> 00:01:51,527
איבל קניבל לא הרגיש את אותה סימפטיה
אלינו שאנחנו הרגשנו אליו,

36
00:01:51,527 --> 00:01:54,330
והוא תבע אותנו על הסרטון הזה --

37
00:01:54,330 --> 00:01:56,061
(צחוק) --

38
00:01:56,061 --> 00:01:58,110
ממש אחרי.

39
00:01:58,110 --> 00:02:02,950
אבל על הצד החיובי, האיש שהערצתי כילד,

40
00:02:02,950 --> 00:02:06,066
האיש שרציתי להיות כמבוגר,

41
00:02:06,066 --> 00:02:09,906
סוף סוף הייתי מסוגל לקבל את החתימה שלו.

42
00:02:10,556 --> 00:02:13,902
(מחיאות כפיים)

43
00:02:17,832 --> 00:02:22,849
בואו נדבר על סרטים עכשיו.

44
00:02:22,849 --> 00:02:25,745
סרטים הם מדיום נפלא,

45
00:02:25,745 --> 00:02:29,060
אבל בעיקרון, הם אותו הדבר היום
כמו שהיו פעם.

46
00:02:29,060 --> 00:02:32,529
זה קבוצה של מלבנים שמנוגנים ברצף.

47
00:02:32,529 --> 00:02:36,362
ועשינו דברים מדהימים עם המלבנים האלה.

48
00:02:36,362 --> 00:02:39,247
אבל התחלתי לחשוב,

49
00:02:39,247 --> 00:02:43,616
האם יש דרך שאני אוכל להשתמש
בטכנולוגיות מודרניות ומתפתחות

50
00:02:43,616 --> 00:02:45,741
כדי לספר סיפורים בדרכים שונות

51
00:02:45,741 --> 00:02:47,482
ולספר סוגים שונים של סיפורים

52
00:02:47,482 --> 00:02:51,793
שאולי אני לא אוכל לספר בשימוש
בכלים המסורתיים של יצירת סרטים

53
00:02:51,793 --> 00:02:53,964
בהם השתמשנו במשך 100 שנה?

54
00:02:53,964 --> 00:02:56,785
אז התחלתי להתנסות

55
00:02:56,785 --> 00:03:01,874
ומה שניסיתי לעשות היה לבנות
את מכונת האמפתיה המושלמת.

56
00:03:03,054 --> 00:03:05,588
והנה אחד הניסויים הראשונים:

57
00:03:05,588 --> 00:03:08,412
(מוזיקה)

58
00:03:08,412 --> 00:03:10,656
אז זה נקרא "האזורים הפראיים בעיר."

59
00:03:10,656 --> 00:03:12,712
זה היה שיתוף פעולה עם ארקייד פייר.

60
00:03:12,712 --> 00:03:16,362
הוא ביקש מכם להכניס
את הכתובת בה גדלתם בהתחלה.

61
00:03:16,362 --> 00:03:17,359
זה אתר.

62
00:03:17,359 --> 00:03:22,275
ומתוכה מתחילים לגדול קופסאות קטנות
עם חלונות דפדפן שונים.

63
00:03:22,275 --> 00:03:24,657
ואתם רואים את בן העשרה הזה רץ במורד הרחוב,

64
00:03:24,657 --> 00:03:27,415
ואז אתם רואים את סטריט וויו
של גוגל ותנותו מגוגל מפס

65
00:03:27,415 --> 00:03:29,939
ואתם מבינים שהרחוב
בו הוא רץ הוא הרחוב שלכם.

66
00:03:29,939 --> 00:03:34,048
וכשהוא עוצר מול בית,
הוא עוצר מול הבית שלכם.

67
00:03:35,735 --> 00:03:39,417
וזה היה מעולה, וראיתי אנשים
מגיבים רגשית אפילו עמוק יותר לזה

68
00:03:39,417 --> 00:03:42,631
מהדבר שעשיתי עם המלבנים.

69
00:03:42,631 --> 00:03:46,562
ואני באופן עקרוני לוקח פיסה מההסטוריה שלכם

70
00:03:46,562 --> 00:03:49,981
ושם אותה בתוך מסגרת הסיפור.

71
00:03:49,981 --> 00:03:51,578
אבל אז התחלתי לחשוב,

72
00:03:51,578 --> 00:03:53,430
אוקיי, ובכן זה חלק מכם,

73
00:03:53,430 --> 00:03:58,731
אבל איך אני שם את כולכם בתוך המסגרת?

74
00:03:58,731 --> 00:04:01,834
אז כדי לעשות את זה,
התחלתי לעשות התקנות אמנות.

75
00:04:01,834 --> 00:04:04,374
וזה אחד שקראתי לו "הבוגדנות של מקלט."

76
00:04:04,374 --> 00:04:07,392
זה טריפטיכון, אני אראה לכם את הפנל השלישי.

77
00:04:07,392 --> 00:04:11,230
(מוזיקה)

78
00:04:31,260 --> 00:04:34,848
אז עכשיו הכנסתי אתכם לתוך המסגרת,

79
00:04:34,848 --> 00:04:39,403
וראיתי תגובות אפילו יותר בטניות של אנשים

80
00:04:39,403 --> 00:04:42,080
לעבודה הזאת מאשר הקודמת.

81
00:04:42,080 --> 00:04:46,230
אבל אז התחלתי לחשוב על מסגרות,
ומה הן מייצגות?

82
00:04:46,230 --> 00:04:48,487
ומסגרת היא רק חלון.

83
00:04:48,487 --> 00:04:51,566
אני מתכוון, כל המדיה בה אנחנו צופים --
טלוויזיה, קולנוע --

84
00:04:51,566 --> 00:04:53,819
הם סוג של מסגרות לתוך העולמות האחרים האלה.

85
00:04:53,819 --> 00:04:56,507
וחשבתי, ובכן, מעולה. יש לי אותכם במסגרת.

86
00:04:56,507 --> 00:04:59,634
אבל אני לא רוצה אתכם במסגרת,
אני לא רוצה אתכם בתוך חלון,

87
00:04:59,634 --> 00:05:02,523
אני רוצה אתכם דרך החלון,
אני רוצה אתכם בצד השני,

88
00:05:02,523 --> 00:05:05,598
בעולם, מאכלסים את העולם.

89
00:05:06,218 --> 00:05:09,123
אז זה מוביל אותי חזרה למציאות מדומה.

90
00:05:09,123 --> 00:05:11,344
בואו נדבר על מציאות מדומה.

91
00:05:12,634 --> 00:05:13,934
למרבה הצער,

92
00:05:13,934 --> 00:05:18,423
דיבור על מציאות מדומה
הוא כמו ריקוד על ארכיטקטורה.

93
00:05:18,423 --> 00:05:25,340
וזה למעשה מישהי רוקדת
על ארכיטקטורה במציאות מדומה.

94
00:05:25,340 --> 00:05:27,823
(צחוק)

95
00:05:27,823 --> 00:05:31,084
אז, זה קשה להסביר. למה זה קשה להסביר?

96
00:05:31,084 --> 00:05:34,782
זה קשה מפני שזה מדיום מאוד חוויתי.

97
00:05:34,782 --> 00:05:36,698
אתם מרגישים שאתם בתוכו.

98
00:05:36,698 --> 00:05:38,496
זו מכונה, אבל בתוכה,

99
00:05:38,496 --> 00:05:41,945
זה מרגיש כמו החיים האמיתיים,
זה מרגיש האמת.

100
00:05:41,945 --> 00:05:44,466
ואתם מרגישים נוכחים בעולם שאתם בתוכו

101
00:05:44,466 --> 00:05:47,689
ואתם מרגישים נוכחים
עם האנשים שאתם איתם בתוכו.

102
00:05:47,689 --> 00:05:51,785
אז, אני עומד להראות לכם
דמו של סרט מציאות מדומה:

103
00:05:51,785 --> 00:05:54,006
גרסת מסך מלא של כל מידע

104
00:05:54,006 --> 00:05:56,209
שלכדנו כשצילמנו מציאות מדומה.

105
00:05:56,209 --> 00:05:58,034
אז אנחנו מצלמים בכל כיוון.

106
00:05:58,034 --> 00:06:00,210
זו מערכת מצלמות שבנינו

107
00:06:00,210 --> 00:06:03,235
שיש לה מצלמות תלת מימד שמביטות לכל כיוון

108
00:06:03,235 --> 00:06:05,987
ומיקרופונים דו כיווניים שפונים לכל כיוון.

109
00:06:05,987 --> 00:06:11,333
אנחנו לוקחים את זה ובונים, בעיקרון,
ספירה של עולם שאתם מאכלסים.

110
00:06:11,333 --> 00:06:14,736
אז מה שאני אראה לכם זה
לא המבט לתוך העולם הזה,

111
00:06:14,736 --> 00:06:18,107
זה בעיקרון כל העולם פרוס למלבן.

112
00:06:18,107 --> 00:06:21,495
אז הסרט הזה נקרא "עננים מעל סידרה."

113
00:06:21,495 --> 00:06:25,989
והוא נוצר יחד עם חברת המציאות המדומה שלנו
שנקראת VRSE

114
00:06:25,989 --> 00:06:27,755
והאו"ם,

115
00:06:27,755 --> 00:06:30,788
ושיתוף פעולה שנקרא גאבו ארורה.

116
00:06:30,788 --> 00:06:34,625
והלכנו למחנה פליטים סורי בירדן בדצמבר

117
00:06:34,625 --> 00:06:38,982
וצילמו את הסיפור של ילדה בת 12 בשם סידרה.

118
00:06:38,982 --> 00:06:42,473
והיא ומשפחתה ברחו מסוריה דרך המדבר לירדן

119
00:06:42,473 --> 00:06:46,567
והיא חיה במחנה הפליטים הזה
בשנה וחצי האחרונות.

120
00:06:48,207 --> 00:06:50,720
(סרטון) סידרה: שמי סידרה.

121
00:06:50,720 --> 00:06:52,616
אני בת 12.

122
00:06:52,616 --> 00:06:54,418
אני בכיתה ה'.

123
00:06:54,418 --> 00:06:59,605
אני מסוריה, במחוז דרעה, מהעיר אינחיל.

124
00:06:59,605 --> 00:07:04,843
חייתי פה במחנה הפליטים זעתרי בירדן
בשנה וחצי האחרונות.

125
00:07:06,923 --> 00:07:08,931
יש לי משפחה גדולה:

126
00:07:08,931 --> 00:07:11,697
שלושה אחים, אחד הוא תינוק.

127
00:07:11,697 --> 00:07:15,142
הוא בוכה הרבה.

128
00:07:15,142 --> 00:07:20,197
שאלתי את אבי, אם אני בכיתי
כשהייתי תינוקת והוא אמר שלא.

129
00:07:20,197 --> 00:07:23,821
אני חושבת שהייתי תינוקת חזקה יותר מאחי.

130
00:07:23,821 --> 00:07:26,731
כ.מ: אז, כשאתם בתוך הקסדה הזו.

131
00:07:26,731 --> 00:07:28,351
אתם לא רואים את זה כך.

132
00:07:28,351 --> 00:07:30,423
אתם מביטים מסביב דרך העולם הזה.

133
00:07:30,423 --> 00:07:35,711
אתם תשימו לב שאתם רואים
360 מעלות באופן מלא, לכל הכיוונים.

134
00:07:35,711 --> 00:07:38,702
וכשאתם יושבים שם בחדר שלה, צופים בה,

135
00:07:38,702 --> 00:07:41,115
אתם לא צופים בזה דרך מסך טלוויזיה,

136
00:07:41,115 --> 00:07:44,523
אתם לא צופים בזה דרך חלון
אתם יושבים שם איתה.

137
00:07:44,523 --> 00:07:48,896
כשאתם מביטים למטה, אתם יושבים
על אותה אדמה שהיא יושבת עליה.

138
00:07:48,915 --> 00:07:50,666
ובגלל זה,

139
00:07:50,666 --> 00:07:55,054
אתם מרגישים את האנושיות שלה
בצורה עמוקה יותר.

140
00:07:55,054 --> 00:07:59,590
יש לכם אמפטיה גדולה יותר אליה.

141
00:07:59,590 --> 00:08:05,917
ואני חושב שאנחנו יכולים
לשנות דעות עם המכונה הזו.

142
00:08:05,917 --> 00:08:09,690
וכבר התחלנו לנסות לשנות כמה.

143
00:08:09,690 --> 00:08:14,536
אז לקחנו את הסרט הזה
לפורום הכלכלה העולמי בדאבוס בינואר.

144
00:08:14,536 --> 00:08:17,022
והראנו אותו לקבוצה של אנשים

145
00:08:17,022 --> 00:08:21,102
שההחלטות שלהם משפיעות
על חיים של מליוני אנשים.

146
00:08:21,102 --> 00:08:23,220
ואלה אנשים שאולי אחרת

147
00:08:23,220 --> 00:08:29,484
לא היו יושבים באוהל במחנה פליטים בירדן.

148
00:08:29,484 --> 00:08:35,813
אבל בינואר, אחר צהריים אחד בשוויץ,

149
00:08:35,813 --> 00:08:39,429
פתאום כולם מצאו את עצמם שם.

150
00:08:40,309 --> 00:08:44,489
(מחיאות כפיים)

151
00:08:46,699 --> 00:08:49,058
והם הושפעו על ידי זה.

152
00:08:49,058 --> 00:08:52,374
אז אנחנו עומדים לעשות עוד מהם.

153
00:08:52,374 --> 00:08:55,460
אנחנו עובדים עם האו"ם עכשיו

154
00:08:55,460 --> 00:08:57,515
כדי לצלם סדרה שלמה של הסרטים האלה.

155
00:08:57,515 --> 00:09:00,187
רק סיימנו לצלם סיפור בליבריה.

156
00:09:00,187 --> 00:09:03,633
ועכשיו, אנחנו עומדים לצלם סיפור בהודו.

157
00:09:03,633 --> 00:09:05,511
ואנחנו לוקחים את הסרטים האלה,

158
00:09:05,511 --> 00:09:08,036
ואנחנו מראים אותם באו"ם

159
00:09:08,036 --> 00:09:11,023
לאנשים שעובדים שם ואנשים שמבקרים שם.

160
00:09:11,023 --> 00:09:12,810
ואנחנו מראים אותם לאנשים

161
00:09:12,810 --> 00:09:17,274
שיכולים לשנות את החיים
של האנשים בתוך הסרטים האלה.

162
00:09:17,274 --> 00:09:20,955
ושם אני חושב שאנחנו רק מתחילים
לגרד את פני השטח

163
00:09:20,955 --> 00:09:24,614
של הכוח האמיתי של מציאות מדומה.

164
00:09:24,614 --> 00:09:26,835
זה לא אביזר למשחק וידאו.

165
00:09:26,835 --> 00:09:31,408
הוא מחבר אנשים לאנשים אחרים בדרך משמעותית

166
00:09:31,408 --> 00:09:34,873
שמעולם לא ראיתי לפני כן
בכל צורה אחרת של מדיה.

167
00:09:34,873 --> 00:09:38,612
והוא יכול לשנות את התפישה
של אנשים אחד על השני.

168
00:09:38,612 --> 00:09:40,298
וכך אני חושב

169
00:09:40,298 --> 00:09:43,734
שלמציאות מדומה יש את הפוטנציאל
למעשה לשנות את העולם.

170
00:09:46,604 --> 00:09:49,151
אז, זו מכונה,

171
00:09:49,151 --> 00:09:54,074
אבל דרך המכונה הזו יש לנו יותר חמלה,

172
00:09:54,074 --> 00:09:59,667
אנחנו נהפכים ליותר אמפטיים,
ואנחנו הופכים ליותר מחוברים.

173
00:09:59,667 --> 00:10:03,521
ובסופו של דבר, אנחנו הופכים ליותר אנושיים.

174
00:10:04,491 --> 00:10:05,651
תודה לכם.

175
00:10:05,651 --> 00:10:08,771
(מחיאות כפיים)