WEBVTT

00:00:06.979 --> 00:00:11.559
לעיניים האנושיות, העולם בלילה
הוא בד אפור נטול צורה.

00:00:11.559 --> 00:00:14.313
הרבה חיות ליליות, מצד שני,

00:00:14.313 --> 00:00:19.599
חוות עולם עשיר ומגוון שמלא פרטים,
צורות וצבעים.

00:00:19.599 --> 00:00:23.490
אז מה מבדיל בין עשים לאנשים?

00:00:23.490 --> 00:00:26.398
עשים והרבה חיות ליליות אחרות רואות בלילה

00:00:26.398 --> 00:00:30.148
כי העיניים שלהם מותאמות
לפצות על חוסר האור.

00:00:30.148 --> 00:00:32.909
כל העיניים, בין אם ליליות או לא,

00:00:32.909 --> 00:00:36.757
תלויות בקולטני אור ברשתית
כדי לגלות חלקיקי אור,

00:00:36.757 --> 00:00:38.938
שידועים כפוטונים.

00:00:38.938 --> 00:00:42.969
קולטני האור מעבירים את המידע
בנוגע לפוטונים האלה לתאים אחרים

00:00:42.969 --> 00:00:44.869
ברשתית ובמוח.

00:00:44.869 --> 00:00:48.429
המוח עובר על המידע ומשתמש בו
כדי לבנות תמונה

00:00:48.429 --> 00:00:50.691
של הסביבה שהעין קולטת.

00:00:50.691 --> 00:00:54.399
ככל שהאור חזק יותר,
יותר פוטונים פוגעים בעין.

00:00:54.399 --> 00:00:55.729
ביום שמשי,

00:00:55.729 --> 00:01:00.259
זמינים לעין פי 100 מיליון
יותר פוטונים (או יותר)

00:01:00.259 --> 00:01:02.650
מאשר בלילה מעונן ללא ירח.

00:01:02.650 --> 00:01:05.420
ולא רק שיש פחות פוטונים בחשכה,

00:01:05.420 --> 00:01:08.890
אלא הם גם פוגעים בעין בדרך פחות אמינה.

00:01:08.890 --> 00:01:11.839
זה אומר שהמידע שקולטני האור אוספים

00:01:11.839 --> 00:01:13.450
ישתנה עם הזמן,

00:01:13.450 --> 00:01:15.600
כמו גם איכות התמונה.

00:01:15.600 --> 00:01:18.730
לעיני רוב החיות היומיות,

00:01:18.730 --> 00:01:24.010
קשה לנסות לזהות בחושך 
את התפזרות הפוטונים הדלילה.

00:01:24.010 --> 00:01:27.841
אבל ליצורי לילה, זה פשוט עניין של התאמה.

00:01:27.841 --> 00:01:31.391
אחת ההתאמות האלו היא גודל.

00:01:31.391 --> 00:01:35.980
לדוגמא, קופיף הרפאים,
שעיניו גדולות כמו המוח שלו,

00:01:35.980 --> 00:01:39.990
בעל העיניים הכי גדולות
יחסית לגודל הראש, מכל החיות.

00:01:39.990 --> 00:01:45.461
אם לאנשים היה את אותו יחס עין למוח,
העיניים שלנו היו בגודל של אשכוליות.

00:01:45.461 --> 00:01:48.830
אבל הארובות המוגדלות של הקופיף לא התפתחו
כדי שיהיה חמוד יותר,

00:01:48.830 --> 00:01:51.881
אלא כדי לאסוף הכי הרבה אור שאפשר.

00:01:51.881 --> 00:01:55.041
לעיניים גדולות יותר יש פתחים גדולים יותר,
שנקראים אישונים,

00:01:55.041 --> 00:01:56.561
ועדשות גדולות יותר,

00:01:56.561 --> 00:01:59.831
מה שמאפשר ליותר אור להתמקד על הקולטנים.

00:01:59.831 --> 00:02:04.223
בעוד קופיפים יכולים לסרוק את הסצנה הלילית
עם העיניים הענקיות שלהם,

00:02:04.223 --> 00:02:08.432
חתולים משתמשים בעיניים זוהרות
כדי לעשות אותו הדבר.

00:02:08.432 --> 00:02:12.352
העינים של חתולים זוהרות
בגלל מבנה שנקרא טפטום לוסידום

00:02:12.352 --> 00:02:14.791
שיושב מאחורי קולטני האור.

00:02:14.791 --> 00:02:18.733
המבנה הזה עשוי משכבות של תאים דמויי מראה
שמכילים גבישים

00:02:18.733 --> 00:02:22.336
ששולחים אור נכנס שקופץ חזרה לקולטני האור

00:02:22.336 --> 00:02:24.062
והחוצה מהעין.

00:02:24.062 --> 00:02:25.812
זה גורם לזוהר המוזר,

00:02:25.812 --> 00:02:30.342
וגם נותן לקולטני האור
הזדמנות שנייה לזהות פוטונים.

00:02:30.342 --> 00:02:35.973
למעשה, המערכת הזו נתנה השראה לעיניי חתולים
מלאכותיות בהן אנחנו משתמשים בכבישים.

00:02:35.973 --> 00:02:39.653
קרפדות מצד שני, הותאמו לעיבוד איטי.

00:02:39.653 --> 00:02:41.376
הן יכולות ליצור תמונה

00:02:41.376 --> 00:02:45.701
אפילו כשפוטון בודד פוגע
בכל קולטן אור בודד בשניה.

00:02:45.701 --> 00:02:47.846
הן משיגות את זה עם קולטני אור

00:02:47.846 --> 00:02:51.353
שאיטיים פי 25 מאלה האנושיים.

00:02:51.353 --> 00:02:54.486
זה אומר שקרפדות יכולות לאסוף פוטונים
למשך של עד ארבע שניות,

00:02:54.486 --> 00:02:57.362
מה שמאפשר להן לאסוף
הרבה יותר מהעיניים שלנו

00:02:57.362 --> 00:02:59.743
בכל זמן מסויים.

00:02:59.743 --> 00:03:03.762
החיסרון הוא שזה גורם לקרפדות
להגיב מאוד לאט

00:03:03.762 --> 00:03:08.034
כי הן מקבלות תמונה מעודכנת
רק כל ארבע שניות.

00:03:08.034 --> 00:03:11.474
למרבה המזל, הן התרגלו לחפש טרף אטי.

00:03:11.474 --> 00:03:14.793
בינתיים, הלילה מלא חרקים,

00:03:14.793 --> 00:03:16.792
כמו רפרף ההרדוף,

00:03:16.792 --> 00:03:21.254
שיכול לראות את הפרחים האהובים עליו בצבע,
אפילו בלילה מואר ירח.

00:03:21.254 --> 00:03:23.383
הם משיגים את זה בצורה מפתיעה -

00:03:23.383 --> 00:03:26.213
נפתרים מפרטים בתפישה הראייתית שלהם.

00:03:26.213 --> 00:03:29.754
מידע מקולטני אור שכנים נאסף במוח שלהם,

00:03:29.754 --> 00:03:32.244
אז קליטת הפוטונים של כל קבוצה גדולה יותר

00:03:32.244 --> 00:03:34.745
יחסית לתאים בודדים.

00:03:34.745 --> 00:03:38.422
עם זאת, לקבץ קולטני אור
גורם לאיבוד פרטים בתמונה,

00:03:38.422 --> 00:03:42.014
כי פרטים עדינים דורשים
רשת עדינה של קולטני אור,

00:03:42.014 --> 00:03:45.784
כל אחד מזהה פוטונים מנקודה אחת קטנה בחלל.

00:03:45.784 --> 00:03:49.574
הטריק הוא לאזן את הצורך בפוטונים
עם אובדן הפרטים

00:03:49.574 --> 00:03:51.243
ועדיין למצוא פרחים.

00:03:51.243 --> 00:03:54.194
בין אם עיניים הן איטיות,
עצומות, זוהרות או גסות,

00:03:54.194 --> 00:03:57.245
השילוב של ההתאמות הביולוגיות

00:03:57.245 --> 00:04:00.956
הוא שנותן לחיות ליליות
את כוחות הראייה היחודיים שלהן.

00:04:00.956 --> 00:04:03.907
דמיינו איך זה היה לראות דרך עיניהן

00:04:03.907 --> 00:04:06.676
את העולם שמתעורר כשהשמש יורדת.