1 00:00:07,255 --> 00:00:10,812 עיקרון אי הוודאות של הייזנברג הוא אחד ממספר רעיונות 2 00:00:10,812 --> 00:00:14,686 מפיזיקה קוואנטית שהגיעו לתרבות הפופולרית. 3 00:00:14,686 --> 00:00:18,112 הוא אומר שאתם לעולם לא יכולים לדעת בו זמנית את המיקום המדוייק 4 00:00:18,112 --> 00:00:22,893 והמהירות המדוייקת של עצמים ומופיע כמטאפורה בהכל 5 00:00:22,893 --> 00:00:26,409 מביקורת ספרותית לפרשנות ספורט. 6 00:00:26,409 --> 00:00:29,429 אי וודאות מוסברת פעמים רבות כתוצאה של מדידה, 7 00:00:29,429 --> 00:00:34,561 שפעולת המדידה של מיקום של עצם משנה את המהירות שלו, או להפך. 8 00:00:34,561 --> 00:00:38,378 המקור האמיתי הוא הרבה יותר מעמיק והרבה יותר מדהים. 9 00:00:38,378 --> 00:00:41,759 עקרון אי הוודאות קיים מפני שהכל ביקום 10 00:00:41,759 --> 00:00:46,318 מתנהג גם כמו חלקיקים וגם כמו גלים באותו הזמן. 11 00:00:46,318 --> 00:00:50,458 במכניקה קוואנטית, למיקום המדוייק והמהירות המדוייקת של עצם 12 00:00:50,458 --> 00:00:51,896 אין משמעות. 13 00:00:51,896 --> 00:00:53,147 כדי להבין את זה, 14 00:00:53,147 --> 00:00:57,053 אנחנו צריכים לחשוב על מה זה אומר להתנהג כמו חלקיק או גל. 15 00:00:57,053 --> 00:01:01,857 חלקיקים, לפי הגדרה, קיימים במיקום יחיד בזמן מסויים. 16 00:01:01,857 --> 00:01:05,286 אנחנו יכולים לייצג את זה בגרף שמראה את ההסתברות למציאת 17 00:01:05,286 --> 00:01:09,030 העצם במיקום מסויים, מה שנראה כמו ספייק, 18 00:01:09,030 --> 00:01:13,707 100% במיקום מסויים, ואפס בכל מקום אחר. 19 00:01:13,707 --> 00:01:17,621 גלים, מצד שני, הם הפרעות פרושות בחלל, 20 00:01:17,621 --> 00:01:20,338 כמו גלים שמכסים את פני הבריכה. 21 00:01:20,338 --> 00:01:23,767 אנחנו יכולים לזהות בברור את התכונות של תבניות הגלים ככלל, 22 00:01:23,767 --> 00:01:25,933 והכי חשוב, את אורך הגל, 23 00:01:25,933 --> 00:01:28,640 שהוא המרחק בין שני שיאים צמודים, 24 00:01:28,640 --> 00:01:30,459 או שני גאיות צמודים. 25 00:01:30,459 --> 00:01:33,017 אבל אנחנו לא יכול לשייך מיקום יחיד. 26 00:01:33,017 --> 00:01:36,282 יש סבירות טובה שהוא בהרבה מקומות. 27 00:01:36,282 --> 00:01:39,099 אורך הגל הוא חיוני לפיזיקה קוואנטית 28 00:01:39,099 --> 00:01:42,419 מפני שאורך הגל של עצם קשור למומנטום שלו, 29 00:01:42,419 --> 00:01:44,024 מאסה כפול מהירות. 30 00:01:44,024 --> 00:01:46,909 לעצם שנע מהר יש מומנט גדול, 31 00:01:46,909 --> 00:01:50,019 שמתאים לאורך גל מאוד קצר. 32 00:01:50,019 --> 00:01:54,559 לעצם כבד יש הרבה מומנט אפילו אם הוא לא נע מהר, 33 00:01:54,559 --> 00:01:57,156 ששוב אומר אורך גל קצר מאוד. 34 00:01:57,156 --> 00:02:00,927 לכן אנחנו לא שמים לב לטבע הגלי של עצמים יום יומיים, 35 00:02:00,927 --> 00:02:02,644 אם תזרקו כדור בסיס למעלה לאויר, 36 00:02:02,644 --> 00:02:07,029 אורך הגל שלו הוא מיליארדית של טריליונית של טריליונית המטר, 37 00:02:07,029 --> 00:02:09,364 קטן מדי כדי לגלות. 38 00:02:09,364 --> 00:02:12,324 לדברים קטנים, כמו אטומים או אלקטרונים עם זאת, 39 00:02:12,324 --> 00:02:16,142 יכול להיות אורך גל גדול מספיק למדידה בניסויים פיזיים. 40 00:02:16,142 --> 00:02:19,475 אז, אם יש לנו גל טהור, אנחנו יכולים למדוד את אורך הגל שלו, 41 00:02:19,475 --> 00:02:23,101 ולכן את המומנט שלו, אבל אין לו מיקום. 42 00:02:23,101 --> 00:02:25,248 אנחנו יכולים לדעת את המיקום של חלקיק בקלות, 43 00:02:25,248 --> 00:02:28,489 אבל אין לו אורך גל, אז אנחנו לא יודעים את המומנט שלו. 44 00:02:28,489 --> 00:02:31,600 כדי לקבל חלקיק גם עם מיקום וגם עם מומנט, 45 00:02:31,600 --> 00:02:33,760 אנחנו צריכים לערב את שתי התמונות 46 00:02:33,760 --> 00:02:37,163 כדי ליצור גרף שיש בו גלים, אבל רק באזור קטן. 47 00:02:37,163 --> 00:02:38,800 איך אנחנו יכולים לעשות את זה? 48 00:02:38,800 --> 00:02:41,554 על ידי שילוב גלים עם אורכי גל שונים, 49 00:02:41,554 --> 00:02:46,528 מה שאומר לתת לעצם הקוואנטי שלנו אפשרות להיות בעל מומנט אחר. 50 00:02:46,528 --> 00:02:49,282 כשאנחנו מוסיפים שני גלים, אנחנו מוצאים שיש מקומות 51 00:02:49,282 --> 00:02:52,055 בהם השיאים מתיישרים ויוצרים גל גדול יותר, 52 00:02:52,055 --> 00:02:55,821 ומקומות אחרים בהם השיאים של אחד ממלאים את העמקים של אחר. 53 00:02:55,821 --> 00:02:58,279 לתוצאה יש אזורים בהם אנחנו רואים גלים 54 00:02:58,279 --> 00:03:01,106 מופרדים על ידי אזורים של כלום בכלל. 55 00:03:01,106 --> 00:03:02,590 אם נוסיף גל שלישי, 56 00:03:02,590 --> 00:03:05,709 האזור בו הגלים מתבטלים גדל, 57 00:03:05,709 --> 00:03:09,891 רביעי והם גדלים עוד, עם האזורים הגליים שהופכים צרים יותר. 58 00:03:09,891 --> 00:03:13,089 אם נמשיך להוסיף גלים, אנחנו יכולים ליצור חבילת גלים 59 00:03:13,089 --> 00:03:16,168 עם אורך גל ברור באזור אחד קטן. 60 00:03:16,168 --> 00:03:20,224 זה עצם קוואנטי גם עם טבע גלי וגם חלקיקי, 61 00:03:20,224 --> 00:03:23,311 אבל כדי להשיג את זה, היינו צריכים לאבד וודאות 62 00:03:23,311 --> 00:03:25,805 בנוגע למיקום ולמומנט. 63 00:03:25,805 --> 00:03:28,223 המיקום לא מוגבל לנקודה יחידה. 64 00:03:28,223 --> 00:03:30,918 יש סבירות גבוהה למצוא אותו בטווח מסויים 65 00:03:30,918 --> 00:03:32,837 של מרכז חבילת הגלים, 66 00:03:32,837 --> 00:03:35,586 ועשינו את חבילת הגלים על ידי הוספת הרבה גלים, 67 00:03:35,586 --> 00:03:38,012 מה שאומר שיש הסתברות כלשהי למצוא אותו 68 00:03:38,012 --> 00:03:41,291 עם המומנט שמתאים לכל אחד מהם. 69 00:03:41,291 --> 00:03:44,740 גם המיקום וגם המומנט עכשיו לא וודאיים, 70 00:03:44,740 --> 00:03:46,816 ואי הוודאויות מחוברות. 71 00:03:46,816 --> 00:03:49,209 אם אתם רוצים להפחית את אי הוודאות של המיקום 72 00:03:49,209 --> 00:03:52,628 על ידי יצירת חבילת גלים קטנה יותר, אתם צריכים להוסיף עוד גלים, 73 00:03:52,628 --> 00:03:54,865 מה שאומר אי וודאות גדולה יותר בנוגע למומנט. 74 00:03:54,865 --> 00:03:58,047 אם אתם רוצים לדעת את המומנט טוב יותר, אתם צריכים חבילת גלים גדולה יותר, 75 00:03:58,047 --> 00:04:01,012 מה שאומר אי וודאות גדולה יותר בנוגע למיקום. 76 00:04:01,012 --> 00:04:03,221 זה עיקרון אי הוודאות של הייזנברג, 77 00:04:03,221 --> 00:04:08,207 שהועלה לראשונה על ידי הפיזיקאי הגרמני וורנר הייזנברג ב 1927. 78 00:04:08,207 --> 00:04:12,589 אי הוודאות הזו היא לא עניין של מדידה טוב או רע, 79 00:04:12,589 --> 00:04:17,107 אלא תוצאה בלתי נמנעת של שילוב טבע חלקיקי וגלי. 80 00:04:17,107 --> 00:04:20,663 עקרון אי הוודאות הוא לא רק מגבלה פרקטית של מדידה. 81 00:04:20,663 --> 00:04:23,733 הוא מגבלה של איזה תכונות יכולות להיות לאובייקט, 82 00:04:23,733 --> 00:04:28,157 שבנויות לתוך המבנה הבסיסי של היקום עצמו.