0:00:00.439,0:00:02.531 שלום לכולם. שמי מאק. 0:00:02.531,0:00:06.589 העבודה שלי היא לשקר לילדים, 0:00:06.589,0:00:08.605 אבל אלה שקרים ישרים. 0:00:08.605,0:00:10.373 אני כותב ספרי ילדים, 0:00:10.373,0:00:13.601 ויש ציטטה מדברי פאבלו פיקסו: 0:00:13.601,0:00:16.787 "כולנו יודעים שאמנות איננה אמת. 0:00:16.787,0:00:20.429 "אמנות היא שקר שגורם לנו[br]להבין את האמת, 0:00:20.429,0:00:23.127 "או לפחות את האמת[br]שנותנים לנו להבין. 0:00:23.127,0:00:25.237 "על האמן לדעת כיצד 0:00:25.237,0:00:30.074 "לשכנע אחרים באמת שבשקריו." 0:00:30.074,0:00:32.932 שמעתי את זה לראשונה[br]כשהייתי ילד, 0:00:32.932,0:00:34.623 וזה מצא חן בעיני, 0:00:34.623,0:00:37.195 אבל לא היה לי מושג[br]מה זה אומר. 0:00:37.195,0:00:38.992 [צחוק] 0:00:38.992,0:00:42.499 אבל זה הנושא[br]שעליו באתי לדבר אתכם היום, 0:00:42.508,0:00:44.721 אמת ושקרים, בדיון ומציאות. 0:00:44.721,0:00:46.573 אז איך אוכל לפרום 0:00:46.573,0:00:49.100 את סבך המשפטים הזה? 0:00:49.100,0:00:52.527 אז חשבתי, יש לי "פאואר פוינט",[br]נשרטט דיאגרמת "ון".[br] 0:00:52.527,0:00:55.020 [אמת. שקרים.][br][צחוק] 0:00:55.020,0:00:56.780 הנה זה. כאן. בום. 0:00:56.780,0:00:58.485 יש לנו אמת ושקרים 0:00:58.485,0:01:01.117 וישנו המרחב הקטן הזה,[br]הקצוות, באמצע. 0:01:01.118,0:01:04.540 המרווח הסיפי הזה,[br]הוא האמנות. 0:01:04.540,0:01:07.932 [צחוק] 0:01:07.932,0:01:12.915 בסדר. דיאגרמת ון.[br][צחוק] [מחיאות כפיים] 0:01:12.915,0:01:15.941 אבל גם זה לא ממש עוזר. 0:01:15.941,0:01:20.316 מה שאיפשר לי להבין 0:01:20.316,0:01:22.806 את הציטטה,[br]ומהי בעצם אמנות, 0:01:22.806,0:01:25.023 לפחות אמנות הבדיון, 0:01:25.023,0:01:26.463 היה העבודה עם ילדים. 0:01:26.463,0:01:28.723 פעם הייתי יועץ בקייטנה. 0:01:28.723,0:01:31.010 עסקתי בזה[br]בחופשות הקיץ שלי מהקולג', 0:01:31.010,0:01:34.389 ונהניתי מזה. 0:01:34.389,0:01:36.148 זו היתה קייטנת ספורט 0:01:36.148,0:01:37.912 לילדים בני 4 עד 6. 0:01:37.912,0:01:39.308 הייתי אחראי על בני ה-4, 0:01:39.308,0:01:40.451 וזה היה טוב, 0:01:40.451,0:01:44.780 כי בני 4 לא יודעים לשחק[br]במשחקי ספורט, וגם אני לא. 0:01:44.780,0:01:46.355 [צחוק] 0:01:46.355,0:01:49.280 אני משחק ברמה של בן 4, 0:01:49.280,0:01:52.777 אז מה שקרה הוא 0:01:52.777,0:01:54.696 שהילדים היו משחקים קצת בכדור,[br]ואז היה נעשה חם, 0:01:54.696,0:01:56.959 והם היו מתיישבים מתחת לעץ, 0:01:56.959,0:01:59.804 אני כבר ישבתי שם --[br][צחוק] 0:01:59.804,0:02:02.349 והייתי ממציא ומספר להם סיפורים 0:02:02.349,0:02:04.168 ומספר להם סיפורים מהחיים שלי. 0:02:04.168,0:02:05.911 סיפרתי להם שבסופי-שבוע 0:02:05.911,0:02:09.179 אני הולך הביתה ומרגל[br]עבור מלכת אנגליה. 0:02:09.179,0:02:10.847 [צחוק] 0:02:10.847,0:02:12.447 ובמהרה, ילדים נוספים, 0:02:12.447,0:02:14.287 שבכלל לא היו בקבוצה שלי, 0:02:14.287,0:02:15.756 היו ניגשים אלי ואומרים, 0:02:15.756,0:02:17.668 "אתה מאק ברנט, נכון? 0:02:17.668,0:02:20.737 "אתה המרגל של מלכת אנגליה." 0:02:21.387,0:02:24.109 ואני חיכיתי כל חיי[br]שזרים יגשו אלי 0:02:24.109,0:02:26.389 ויציגו לי את השאלה הזאת. 0:02:26.389,0:02:28.662 בפנטזיה שלי אלו היו[br]נשים רוסיות חטובות, 0:02:28.662,0:02:29.899 אבל, ילדים בני 4 -- 0:02:29.899,0:02:34.528 זה מה שיש בברקלי, קליפורניה.[br][צחוק] 0:02:34.528,0:02:38.956 והבנתי שהסיפורים שאני מספר 0:02:38.956,0:02:42.453 הם אמיתיים בדרך מוכרת לי, 0:02:42.453,0:02:43.658 וממש מלהיבים. 0:02:43.658,0:02:45.864 בעיני, השיא של זה היה--[br]לעולם לא אשכח זאת -- 0:02:45.864,0:02:48.687 היתה ילדה קטנה בשם ריילי.[br]היא היתה זעירה, 0:02:48.687,0:02:51.126 והיא תמיד לקחה איתה[br]את ארוחת הצהרים, 0:02:51.126,0:02:53.466 והיתה זורקת את הפרי. 0:02:53.466,0:02:54.874 היא פשוט לקחה את הפרי, 0:02:54.874,0:02:56.222 את המלון שאמא שלה[br]ארזה לה בכל יום, 0:02:56.222,0:02:57.971 והיא היתה זורקת אותו לשיחים 0:02:57.971,0:03:00.284 והיתה אוכלת חטיפי פרי 0:03:00.284,0:03:02.657 וגביעי פודינג,[br]ואני אמרתי לה: "ריילי, 0:03:02.657,0:03:06.193 "אסור לך לעשות את זה.[br]את חייבת לאכול את הפרי." 0:03:06.193,0:03:07.530 היא אמרה: "למה?" 0:03:07.530,0:03:09.362 ואני אמרתי: "כי אם תמשיכי[br]לזרוק את הפרי לשיחים, 0:03:09.362,0:03:13.254 "מהר מאד יתחילו[br]לצמוח כאן מלונים." 0:03:13.254,0:03:15.256 וזו הסיבה לדעתי שהתחלתי 0:03:15.256,0:03:18.718 לספר לילדים סיפורים[br]ולא הפכתי לתזונאי ילדים. 0:03:18.718,0:03:20.820 [צחוק] 0:03:20.820,0:03:22.603 אז ריילי אמרה:[br]"אין סיכוי שזה יקרה. 0:03:22.603,0:03:23.863 "זה לא יקרה." 0:03:23.863,0:03:26.914 אז ביום האחרון של הקייטנה, 0:03:26.914,0:03:31.387 קמתי מוקדם בבוקר[br]והבאתי מלון ענק מהמכולת, 0:03:31.393,0:03:33.495 והסתרתי אותו בשיחים, 0:03:33.495,0:03:34.946 ובארוחת הצהריים אמרתי: 0:03:34.946,0:03:37.621 "ריילי, כדאי שתגשי לשם[br]ותראי מה עשית." 0:03:37.621,0:03:40.796 ו -- [צחוק] -- 0:03:40.796,0:03:43.474 היא עברה בקושי בין השיחים,[br]ואז עיניה 0:03:43.474,0:03:45.566 התרחבו כל-כך,[br]והיא הצביעה על המלון 0:03:45.566,0:03:47.680 שהיה גדול יותר מהראש שלה, 0:03:47.680,0:03:50.650 וכל הילדים רצו לשם[br]והתאספו סביבה, 0:03:50.650,0:03:52.237 ואחד הילדים שאל: "היי, 0:03:52.237,0:03:54.396 "למה יש עליו מדבקה?" 0:03:54.396,0:03:57.980 [צחוק] 0:03:57.980,0:03:59.819 ואני אמרתי: "בגלל זה[br]גם אמרתי לכם 0:03:59.819,0:04:02.811 "לא להשליך את המדבקות בשיחים.--[br][צחוק] 0:04:02.811,0:04:06.238 "שימו אותן באשפה.[br]אחרת זה הורס את הטבע." 0:04:06.238,0:04:08.735 [צחוק] 0:04:08.735,0:04:13.633 וריילי סחבה איתה[br]את המלון הזה כל היום. 0:04:13.633,0:04:15.661 היא היתה כל-כך גאה. 0:04:15.661,0:04:20.505 ריילי ידעה שהיא לא[br]גידלה מלון תוך 7 ימים 0:04:20.505,0:04:23.441 אבל היא גם ידעה שכן. 0:04:23.441,0:04:25.657 וזה קטע מוזר. 0:04:25.657,0:04:28.402 אבל זה לא מוגבל רק לילדים. 0:04:28.402,0:04:31.934 זה בכל דבר.[br]האמנות יכולה לקחת אותנו לשם. 0:04:31.934,0:04:33.891 היא נמצאה בדיוק[br]במקום ההוא שבאמצע, 0:04:33.891,0:04:37.316 המקום שאפשר לכנותו[br]"אמנות" או "בדיון". 0:04:37.316,0:04:39.381 אני אכנה אותו "פלא". 0:04:39.381,0:04:42.010 זה מה שקולרידג' כינה:[br]"ההשעייה מרצון של חוסר-האמונה", 0:04:42.010,0:04:43.690 או מתן האמון הפואטי, 0:04:43.690,0:04:46.100 בהתייחסו לרגעים שבהם[br]סיפור כלשהו, מוזר ככל שיהיה, 0:04:46.100,0:04:48.140 מזכיר במשהו את האמת, 0:04:48.140,0:04:50.117 ואז אפשר להאמין לו. 0:04:50.117,0:04:51.747 לא רק ילדים יכולים[br]להגיע לשם. 0:04:51.747,0:04:54.436 גם מבוגרים יכולים,[br]ואנו מגיעים לשם כשאנו קוראים. 0:04:54.436,0:04:56.536 ולכן, בעוד יומיים, 0:04:56.536,0:05:01.950 אנשים יפשטו על דבלין[br]כדי להשתתף בסיור "בלומסדיי" 0:05:01.950,0:05:05.825 ולראות את כל מה שקרה[br]ב"יוליסס", 0:05:05.825,0:05:08.080 למרות שדבר מזה לא קרה. 0:05:08.080,0:05:10.337 או כשאנשים הולכים ללונדון[br]ומבקרים ברחוב בייקר 0:05:10.337,0:05:11.809 כדי לראות את דירתו[br]של שרלוק הולמס, 0:05:11.809,0:05:13.936 למרות ש-"221בי"[br]הוא רק מספר שצוייר 0:05:13.936,0:05:17.082 על בניין שהכתובת הזו[br]מעולם לא שכנה בו. 0:05:17.082,0:05:18.807 ידוע לנו שדמויות אלה[br]אינן אמיתיות, 0:05:18.807,0:05:21.427 אבל יש לנו רגשות אמיתיים[br]ביחס אליהן, 0:05:21.427,0:05:22.471 ואנו מסוגלים לכך. 0:05:22.471,0:05:24.364 ברור לנו שאותן דמויות[br]אינן אמיתיות, 0:05:24.364,0:05:27.682 אבל ברור לנו גם[br]שהן כן. 0:05:27.682,0:05:31.338 ילדים מסוגלים לכך בקלות רבה[br]יותר מאשר מבוגרים, 0:05:31.338,0:05:32.891 ולכן אני אוהב לכתוב עבור ילדים. 0:05:32.891,0:05:34.871 לדעתי, ילדים הם הקהל הכי טוב 0:05:34.871,0:05:39.260 לספרות בדיונית רצינית. 0:05:39.260,0:05:42.084 כשהייתי ילד, 0:05:42.084,0:05:44.710 הייתי משוגע על סיפורים[br]שכללו דלת סתרים, 0:05:44.710,0:05:45.871 דברים כמו "נארניה", 0:05:45.871,0:05:49.574 שבהם פותחים ארון בגדים[br]ועוברים לארץ קסומה. 0:05:49.574,0:05:52.304 והייתי משוכנע שדלתות נסתרות[br]אכן קיימות, 0:05:52.304,0:05:54.332 ונהגתי לחפש אותן[br]ולנסות לעבור דרכן. 0:05:54.332,0:05:58.076 רציתי לעבור לעולמות בדיוניים[br]ולחיות בהם, ולכן -- 0:05:58.076,0:06:03.771 תמיד פתחתי דלתות של ארונות[br]אצל אנשים. [צחוק] 0:06:03.771,0:06:06.548 הייתי עובר דרך הארון[br]של החבר של אמא שלי, 0:06:06.548,0:06:08.798 ולא היתה שם[br]שום ארץ קסומה ומסתורית. 0:06:08.798,0:06:11.386 היו שם דברים מוזרים שחשבתי[br]שכדאי שאמי תדע עליהם. 0:06:11.386,0:06:13.107 [צחוק] 0:06:13.107,0:06:17.272 ושמחתי לספר לה. 0:06:19.545,0:06:23.183 אחרי הקולג',[br]העבודה הראשונה שלי 0:06:23.183,0:06:26.231 היתה מאחורי אחת[br]הדלתות הנסתרות האלה. 0:06:26.231,0:06:28.188 זהו מקום בשם[br]"ולנסיה 826". 0:06:28.188,0:06:30.280 זה ברחוב ולנסיה מס' 826 0:06:30.280,0:06:32.766 במיסיון שבסן-פרנסיסקו, 0:06:32.766,0:06:35.712 וכשעבדתי שם, היתה שם הנהלה[br]של חברת הוצאה לאור 0:06:35.712,0:06:37.431 בשם "מק'סוויני'ס", 0:06:37.431,0:06:40.585 מרכז מלכ"רי לכתיבה[br]בשם "ולנסיה 826", 0:06:40.585,0:06:42.790 אבל החזית שלו 0:06:42.790,0:06:44.360 היתה חנות משונה. 0:06:44.360,0:06:45.874 זה היה אזור קמעונאי, 0:06:45.874,0:06:48.718 ובסן-פרנסיסקו לא הסכימו[br]לאשר לנו חריגה, 0:06:48.718,0:06:51.790 אז הסופר שייסד את זה,[br]דייב אגרס, 0:06:51.790,0:06:54.129 כדי להתאים את העסק[br]לחזות הכללית, אמר: "בסדר, 0:06:54.129,0:06:58.505 "אני פשוט אקים חנות ציוד לפיראטים." 0:06:58.505,0:07:01.583 וזה מה שהוא עשה.[br][צחוק] 0:07:01.583,0:07:03.534 וזה נהדר. הכל עשוי עץ. 0:07:03.534,0:07:05.464 יש מגירות שאפשר לפתוח[br]ולמצוא פרי-הדר 0:07:05.464,0:07:08.483 כדי שלא לחטוף צפדינה.[br][צחוק] 0:07:08.483,0:07:10.631 יש להם טלאי עיניים במגוון צבעים, 0:07:10.631,0:07:13.331 כי באביב שודדי הים[br]אוהבים להתפרע. 0:07:13.331,0:07:17.674 לא ידעתם?[br]שחור זה משעמם. גווני פסטל. 0:07:17.674,0:07:19.670 או עיניים,[br]גם בהמון צבעים, 0:07:19.670,0:07:21.475 עיני זכוכית, לפי הצבע הרצוי 0:07:21.475,0:07:24.867 שיתאימו לכל מצב.[br][צחוק] 0:07:24.867,0:07:28.312 והחנות, כמה מוזר, 0:07:28.312,0:07:32.324 אנשים ממש נכנסו וקנו דברים,[br][צחוק] 0:07:32.324,0:07:34.151 ובסופו של דבר[br]זה כיסה את שכר הדירה 0:07:34.151,0:07:36.215 של מרכז החונכות שלנו,[br]שהיה מאחור, 0:07:36.215,0:07:39.267 אבל מבחינתי,[br]חשובה יותר היתה העובדה 0:07:39.267,0:07:41.918 שאיכות העבודה שאתה עושה... 0:07:41.918,0:07:44.404 ילדים היו באים[br]ומקבלים הוראות בכתב, 0:07:44.404,0:07:48.670 וכשעליך לעבור דרך המרחב הבדיוני[br]הסיפי והמוזר הזה כדי לכתוב, 0:07:48.670,0:07:52.420 זה משפיע על איכות[br]היצירה שלך. 0:07:52.420,0:07:54.607 זאת דלת סתרים, שאפשר לעבור דרכה. 0:07:54.607,0:07:57.358 אז אני ניהלתי את "826"[br]בלוס-אנג'לס, 0:07:57.358,0:08:00.840 והתפקיד שלי היתה להקים[br]את החנות שם, 0:08:00.840,0:08:04.400 "מרכול אקו פארק למסעות בזמן". 0:08:04.400,0:08:07.240 זה המוטו שלנו:[br]"בכל זמן שתהיה - אנו כבר אז." 0:08:07.240,0:08:11.100 [צחוק] 0:08:12.250,0:08:15.857 זה בשדרות סנסט בלוס-אנג'לס. 0:08:15.857,0:08:17.967 הצוות הידידותי שלנו מוכן לשירותכם. 0:08:17.967,0:08:20.110 הם מכל התקופות, 0:08:20.110,0:08:23.719 כולל שנות ה-80,[br]זה הבחור בקצה, 0:08:23.719,0:08:25.916 הוא מהעבר הקרוב ביותר. 0:08:25.916,0:08:27.618 אלו "עובדי החודש" שלנו, 0:08:27.618,0:08:30.604 ביניהם ג'ינג'יס חאן, צ'רלס דיקנס. 0:08:30.604,0:08:33.596 אנשים דגולים עברו בשורותינו. 0:08:33.596,0:08:35.947 זהו איזור בית המרקחת. 0:08:35.947,0:08:37.286 יש לנו כמה תרופות פטנט, 0:08:37.286,0:08:39.637 צנצנות חניטה עבור האיברים שלכם, 0:08:39.637,0:08:41.271 סבון קומוניסטי שעליו הכתובת: 0:08:41.271,0:08:45.722 "זה הסבון שלך לשנה הקרובה."[br][צחוק] 0:08:45.722,0:08:47.938 מכונת הברד שלנו התקלקלה 0:08:47.938,0:08:50.571 בערב הפתיחה[br]ולא ידענו מה לעשות. 0:08:50.571,0:08:52.810 האדריכל שלנו כוסה בסירופ אדום, 0:08:52.810,0:08:55.284 ונראה כאילו[br]זה עתה רצח מישהו. 0:08:55.284,0:08:56.971 וזו בהחלט היתה אפשרות 0:08:56.971,0:08:59.021 מבחינת האדריכל ההוא, 0:08:59.021,0:09:00.607 ואנו לא ידענו מה לעשות. 0:09:00.607,0:09:01.639 זה היה הפריט המרכזי[br]בחנות שלנו. 0:09:01.639,0:09:02.984 אז פשוט תלינו שלט: 0:09:02.984,0:09:07.489 "מקולקל. בואו שוב אתמול."[br][צחוק] 0:09:07.489,0:09:09.525 והתברר שהבדיחה הזו[br]טובה יותר מברד, 0:09:09.525,0:09:13.621 אז השארנו את זה כך.[br]לנצח. 0:09:13.621,0:09:17.934 נתחי ממותה. הדברים האלה[br]שוקלים כ-3 קילו כ"א. 0:09:17.934,0:09:21.724 חומר דוחה ברברים:[br]הוא מלא סלט ותערובת בשמים, 0:09:21.724,0:09:24.712 דברים שברברים שונאים. 0:09:24.712,0:09:26.670 שפות מתות. 0:09:26.670,0:09:29.370 [צחוק] 0:09:29.370,0:09:32.450 עלוקות, הרופאות הקטנות של הטבע. 0:09:32.450,0:09:35.960 ומבשם ויקינגי,[br]שמגיע בהמון ריחות נהדרים: 0:09:35.960,0:09:39.595 ריח ציפורני רגליים, זיעה,[br]ירקות רקובים, אפר. 0:09:39.595,0:09:41.703 כי אנו מאמינים שתרסיס גוף[br]של "אקס" 0:09:41.703,0:09:43.366 זה משהו שצריך למצוא[br]רק בשדה הקרב, 0:09:43.366,0:09:47.560 ולא בבית השחי.[br][צחוק] 0:09:47.560,0:09:49.544 אלה שבבי רגש לרובוטים, 0:09:49.544,0:09:51.771 כדי שרובוטים יוכלו להרגיש[br]אהבה או שנאה. 0:09:51.771,0:09:53.481 הספק הכי גדול שלנו[br]הוא "שאדנפרויד", 0:09:53.481,0:09:54.782 משהו שלא ציפינו לו. 0:09:54.782,0:09:55.793 [צחוק] 0:09:55.793,0:09:58.240 לא חשבנו שזה יקרה. 0:09:58.240,0:10:00.051 אבל מאחורי זה קיים מלכ"ר, 0:10:00.051,0:10:02.481 והילדים עוברים דרך דלת[br]שעליה כתוב: "עובדים בלבד" 0:10:02.481,0:10:03.696 ומגיעים למרחב הזה 0:10:03.696,0:10:05.870 שבו הם מכינים שיעורי-בית[br]וכותבים סיפורים 0:10:05.870,0:10:08.330 ויוצרים סרטים,[br]וזאת מסיבת השקה של ספר 0:10:08.330,0:10:09.814 כולל הקראה של הילדים. 0:10:09.814,0:10:11.716 מתפרסם רבעון 0:10:11.716,0:10:13.145 שמכיל רק דברים שכתבו הילדים 0:10:13.145,0:10:14.602 שמגיעים כל יום[br]אחרי בית הספר, 0:10:14.602,0:10:16.070 ויש לנו מסיבות השקה 0:10:16.100,0:10:18.677 והם אוכלים עוגה[br]ומקריאים לפני ההורים 0:10:18.677,0:10:21.529 ושותים חלב מכוסות שמפניה. 0:10:21.529,0:10:24.777 וזה מרחב מיוחד מאד, 0:10:24.777,0:10:27.996 כי ישנו החלל המוזר שבחזית. 0:10:27.996,0:10:31.295 הבדיחה איננה בדיחה. 0:10:31.295,0:10:33.695 אי-אפשר לגלות את התפרים שבבדיון, 0:10:33.695,0:10:36.603 ואני מת על זה.[br]זו פיסת בדיון 0:10:36.603,0:10:39.865 שהתנחלה בעולם האמיתי. 0:10:39.865,0:10:43.922 אני רואה בזה מעין ספר[br]בשלושה מימדים. 0:10:43.922,0:10:46.442 יש מונח בשם "בדיון-על", 0:10:46.442,0:10:50.245 שזה פשוט סיפורים אודות סיפורים, 0:10:50.245,0:10:51.820 וכיום יש לזה תחיה. 0:10:51.820,0:10:53.845 הרגע הגדול האחרון שלה[br]היה כנראה בשנות ה-60 0:10:53.845,0:10:56.522 עם סופרים כמו וויליאם גאדיס[br]וג'ון בארת', 0:10:56.522,0:10:57.770 אבל זה עדיין קיים. 0:10:57.770,0:11:01.311 ימיו כימי אמנות הסיפור עצמה. 0:11:01.311,0:11:03.851 וטכניקת בדיון-על אחת 0:11:03.851,0:11:05.645 היא לנפץ את הקיר הרביעי, נכון? 0:11:05.645,0:11:08.895 זה כשהשחקן פונה לקהל 0:11:08.895,0:11:09.961 ואומר: "אני שחקן, 0:11:09.961,0:11:12.552 "אלה רק קלעים." 0:11:12.552,0:11:14.577 ואפילו הרגע הכן-לכאורה הזה 0:11:14.577,0:11:16.803 לטענתי, משרת את השקר, 0:11:16.803,0:11:21.249 אבל הוא אמור להביא למרכז[br]את המלאכותיות של הבדיון. 0:11:21.249,0:11:23.395 אישית, אני מעדיף את ההיפך. 0:11:23.395,0:11:25.529 אם בדעתי לנפץ את הקיר הרביעי, 0:11:25.529,0:11:27.872 אני רוצה שהבדיון יחרוג 0:11:27.872,0:11:29.955 וייצא אל העולם האמיתי. 0:11:29.955,0:11:32.624 אני רוצה שספר יהיה[br]דלת סתרים 0:11:32.624,0:11:37.326 שנפתחת ומוציאה את הסיפורים[br]אל המציאות. 0:11:37.326,0:11:40.427 אני מנסה לעשות זאת[br]בספרים שלי 0:11:40.427,0:11:41.970 והנה רק דוגמה אחת. 0:11:41.970,0:11:43.782 זה הספר הראשון שאי-פעם כתבתי. 0:11:43.782,0:11:46.513 שמו הוא: "בילי טוויטר[br]ובעיית הלוויתן הכחול." 0:11:46.513,0:11:48.643 הוא מספר על ילד[br]שמקבל לוויתן כחול כחיית-מחמד 0:11:48.643,0:11:50.229 אבל זהו עונש 0:11:50.229,0:11:52.704 וזה הורס את חייו. 0:11:52.704,0:11:55.516 זה נשלח אליו תוך יום[br]ע"י שירות "פדאפ" (נמאס). 0:11:55.516,0:11:58.316 [צחוק] 0:11:58.316,0:12:00.100 והוא נאלץ לקחת אותו איתו לביה"ס. 0:12:00.100,0:12:01.454 הוא גר בסן-פרנסיסקו -- 0:12:01.454,0:12:04.245 עיר שקשה בה להחזיק[br]בלוויתן כחול. 0:12:04.245,0:12:08.419 הרבה גבעות, תנופת בניה. 0:12:08.419,0:12:10.927 זה שוק משוגע, חבר'ה. 0:12:10.927,0:12:14.718 אבל מתחת לעטיפת הספר[br]ישנו הדבר הזה, 0:12:14.718,0:12:18.904 זה נמצא מתחת לעטיפה, 0:12:18.904,0:12:20.284 וזאת פרסומת 0:12:20.284,0:12:23.527 שמציעה 30 יום[br]תקופת נסיון ללא סיכון 0:12:23.527,0:12:25.426 של אימוץ לוויתן כחול. 0:12:25.426,0:12:28.420 ואפשר לשלוח מעטפה מבויילת 0:12:28.420,0:12:32.270 ואנו נשלח לוויתן. 0:12:33.880,0:12:36.610 וילדים באמת כותבים לנו. 0:12:36.610,0:12:40.018 הנה מכתב כזה:[br]"אנשים יקרים, 0:12:40.018,0:12:43.199 "אני מתערב איתכם על 10 דולר[br]שלא תשלחו לי לוויתן כחול. 0:12:43.199,0:12:45.496 "אליוט גאנון, בן 6." 0:12:45.496,0:12:49.350 [צחוק][br][מחיאות כפיים] 0:12:50.838,0:12:52.960 אז מה שאליוט וילדים נוספים 0:12:52.960,0:12:55.451 ששלחו לנו את זה,[br]קיבלו בתשובה, 0:12:55.451,0:12:58.376 הוא מכתב באותיות קטנטנות[br]מחברת עורכי-דין נורבגית -- 0:12:58.376,0:13:02.337 [צחוק] 0:13:02.337,0:13:05.698 ובו כתוב[br]שעקב שינוי בחוקי המכס, 0:13:05.698,0:13:07.905 הלוויתן מתעכב בסונפיורד, 0:13:07.905,0:13:09.129 פיורד נחמד מאד, 0:13:09.129,0:13:10.593 ואז המכתב ממשיך ומדבר קצת[br]על סונפיורד 0:13:10.593,0:13:13.073 ועל אוכל נורווגי.[br]הוא סוטה מהנושא. 0:13:13.073,0:13:15.955 [צחוק] 0:13:16.767,0:13:18.680 אבל בסופו נאמר: 0:13:18.680,0:13:21.414 "הלוויתן שלך ישמח לשמוע ממך. 0:13:21.414,0:13:23.000 "יש לו מספר טלפון, 0:13:23.000,0:13:27.714 "ואפשר להתקשר ולהשאיר לו הודעה." 0:13:27.714,0:13:30.290 וכשמתקשרים ומשאירים הודעה, 0:13:30.290,0:13:32.281 במסר המוקלט שומעים רק 0:13:32.281,0:13:37.399 קולות של לוויתנים ואז "ביפ",[br][צחוק] 0:13:37.399,0:13:40.954 שגם הוא מזכיר מאד[br]קול של לוויתן. 0:13:40.954,0:13:42.934 הם גם מקבלים תמונה של הלוויתן. 0:13:42.934,0:13:45.465 זהו רנדולף, 0:13:45.465,0:13:48.806 ורנדולף שייך לילד בשם ניקו 0:13:48.806,0:13:53.088 שהיה אחד הילדים הראשונים שהתקשרו,[br] 0:13:53.088,0:13:55.398 ואני אשמיע לכם[br]חלק מההודעה של ניקו. 0:13:55.398,0:13:59.530 זאת ההודעה הראשונה[br]שקיבלתי מניקו. 0:13:59.530,0:14:01.769 [הקלטה] ניקו: הלו, מדבר ניקו. 0:14:01.769,0:14:05.803 אני הבעלים שלך, רנדולף. שלום. 0:14:05.803,0:14:09.279 זאת הפעם הראשונה[br]שאני מצליח לדבר איתך, 0:14:09.279,0:14:15.523 ואולי אדבר איתך שוב[br]מתישהו בקרוב. ביי. [צחוק] 0:14:15.523,0:14:18.110 מאק ברנט: ניקו טילפן שוב[br]אחרי שעה בערך. 0:14:18.110,0:14:20.360 [צחוק] 0:14:20.360,0:14:23.907 והנה עוד הודעה של ניקו. 0:14:23.907,0:14:27.840 [הקלטה] ניקו: הלו, רנדולף,[br]מדבר ניקו. 0:14:27.840,0:14:32.993 לא דיברתי איתך[br]כבר הרבה זמן, 0:14:32.993,0:14:37.688 אבל דיברתי איתך[br]בשבת או ביום ראשון, 0:14:37.688,0:14:39.938 כן, בשבת או ביום ראשון, 0:14:39.938,0:14:42.953 אז הנה אני מצלצל שוב 0:14:42.953,0:14:47.869 כדי לומר שלום,[br]ואני תוהה מה אתה עושה כרגע 0:14:47.869,0:14:50.805 ואולי אטלפן שוב 0:14:50.805,0:14:52.988 מחר או היום,[br][צחוק] 0:14:52.988,0:14:57.184 נדבר. ביי. 0:14:57.184,0:15:01.492 מ"ב: הוא טילפן שוב באותו יום. 0:15:01.492,0:15:05.373 הוא השאיר יותר מ-25[br]הודעות לרנדולף 0:15:05.373,0:15:08.125 במשך 4 שנים. 0:15:08.125,0:15:10.216 הוא מספר בהן הכל[br]על עצמו, 0:15:10.216,0:15:11.852 ועל הסבתא שהוא אוהב, 0:15:11.852,0:15:13.977 ועל הסבתא שהוא אוהב[br]קצת פחות -- 0:15:13.977,0:15:16.400 [צחוק] -- 0:15:16.400,0:15:18.827 ועל התשבצים שהוא פותר, 0:15:18.827,0:15:22.607 וזה-- אשמיע לכם[br]עוד הודעה מאת ניקו. 0:15:22.607,0:15:25.910 זאת ברכת חג-מולד[br]מאת ניקו. 0:15:25.910,0:15:28.273 [הקלטה] ניקו: שלום, רנדולף, 0:15:28.273,0:15:31.528 מצטער שלא התקשרתי הרבה זמן. 0:15:31.528,0:15:34.194 הייתי פשוט נורא עסוק 0:15:34.194,0:15:36.893 כי התחילו הלימודים, 0:15:36.893,0:15:39.926 ואתה בטח לא יודע את זה, 0:15:39.926,0:15:43.807 כי אתה לוויתן,[br]אז אתה לא יודע, 0:15:43.807,0:15:48.487 ואני מתקשר אליך[br]רק כדי לומר, אה... 0:15:48.487,0:15:52.177 לאחל לך חג-מולד שמח. 0:15:52.177,0:15:56.778 אז שיהיה לך חג-מולד נחמד, 0:15:56.778,0:16:03.651 וביי ביי, רנדולף. להתראות. 0:16:03.651,0:16:05.175 מ"ב: קיבלתי מניקו... 0:16:05.175,0:16:08.306 לא שמעתי ממנו[br]במשך שנה וחצי, 0:16:08.306,0:16:12.424 והוא השאיר הודעה[br]רק לפני יומיים. 0:16:12.424,0:16:14.850 הקול שלו שונה לגמרי, 0:16:14.850,0:16:18.350 אבל הוא נתן לשמרטפית שלו לדבר, 0:16:18.350,0:16:22.211 וגם היא התייחסה יפה מאד לרנדולף. 0:16:22.211,0:16:26.561 אבל ניקו הוא הקורא[br]הכי טוב שיכולתי לקוות לו. 0:16:26.561,0:16:30.287 הייתי רוצה שכל מי[br]שאני כותב עבורו 0:16:30.287,0:16:32.428 יהיה במקום הזה מבחינה רגשית 0:16:32.428,0:16:34.407 ביחס לדברים שאני יוצר. 0:16:34.407,0:16:35.826 אני חש בר-מזל. 0:16:35.826,0:16:38.365 ילדים כמו ניקו[br]הם הקוראים הכי טובים, 0:16:38.365,0:16:41.960 ומגיעים להם מאיתנו[br]הסיפורים הכי טובים. 0:16:41.960,0:16:43.912 תודה רבה לכם. 0:16:43.912,0:16:46.817 [מחיאות כפיים]