זה יום חם,

ואתם כרגע גמעתם כמה כוסות של מים,

אחת אחרי השניה.

מאחורי הדחף הפתאומי שבא
ישנם שני אברים בצורות שעועית

שעובדים כחיישנים פנימיים מכווננים היטב.

הם מאזנים את כמות הנוזלים בגופכם,

מזהים פסולת בדם,

ויודעים מתי לשחרר ויטמינים, מינרלים,

והורמונים שאתם צריכים כדי להשאר בחיים.

תגידו שלום לכליות שלכם.

התפקיד העיקרי של האברים האלה
הוא להפתר מחומרי פסולת

וכדי להפוך אותם לשתן.

שמונת הליטרים של הדם בגוף
עוברים דרך הכליות

בין 20 ל 25 פעמים כל יום,

מה שאומר, שיחד, שני האברים האלה
מסננים בערך 180 ליטר כל 24 שעות.

המרכיבים בדם שלכם משתנים כל הזמן

כשאתם מעכלים אוכל ושתיה,

מה שמסביר למה הכליות צריכות
להיות בכוננות מתמדת.

דם נכנס לכל כלייה דרך העורקים
שמתפצלים ומתפצלים,

עד שהם יוצרים כלי דם זעירים
השזורים עם חלקים מיוחדים זעירים,

שנקראים נפרונים.

בכל כלייה,

מליון מהנפרונים האלה יוצרים
מערך חזק של מסננים וחיישנים

שמסננים בזהירות את הדם.

שם אנחנו רואים כמה מעודנים

ומדוייקים מערכות החיישנים הפנימיות האלו.

כדי לסנן את הדם, כל נפרון משתמש
בשני פיסות ציוד חזקות:

מבנה בועתי שנקרא גלומרולוס,
וצינורית ארוכה וחוטית דמויית קש בשם טובול.

הגלומרולוס עובד כמו מסננת,
מאפשר רק לחומרים מסויימים לעבור,

כמו ויטמינים ומינרלים, לעבור לתוך הטובול.

אז, התפקיד של המוביל הזה הוא לזהות

אם אחד המרכיבים האלה דרוש לגוף.

אם כן, הם נספגים בכמויות שהגוף צריך,

כך שהם יכולים להכנס לדם שוב.

אבל הדם לא רק נושא מרכיבים חיוניים.

הוא מכיל חומרי פסולת, גם כן.

והנפרונים צריכים להבין מה לעשות איתם.

הטובולות חשות במרכיבים שהגוף לא צריך,

כמו אוריאה, שנשארת מההתפרקות של חלבונים,

ומפנות אותם כשתן מחוץ לכליות

ודרך שני צינורות ארוכים שנקראים אוריטרים.

הצינורות מרוקנים את התוכן שלהם
לתוך שלפוחית השתן לשיחרור,

פותרים את הגוף שלכם
מהפסולת ההיא אחת ולתמיד.

יש גם מים בשתן ההוא.

אם הכליות מזהות יותר מדי מהם בדם,

לדוגמה, כשאתם גומעים מספר כוסות בבת אחת,

הן שולחות את עודף הנוזל לשלפוחית לפינוי.

מצד שני, רמות מים נמוכות בדם

מתריעות לכליות לשחרר חלק חזרה למחזור הדם,

מה שאומר שפחות מים מגיעים לשתן.

לכן השתן נראה צהוב יותר כשאתם מיובשים.

על ידי שליטה במים, הכליות שלכם
מאזנות את רמת הנוזלים בגוף.

אבל האיזון העדין הזה הוא לא
היכולת היחידה של הכליות.

לאברים האלה יש כוח להפעיל ויטמין D

להפריש הורמון שנקרא רנין
שמעלה את לחץ הדם,

והורמון נוסף שנקרא אריתרופויטין,

שמגביר את יצור כדוריות הדם האדומות.

בלי הכליות, הנוזלים הגופניים שלנו
יצאו משליטה.

כל פעם שנאכל, הדם שלנו יקבל
מטען נוסף של מרכיבים לא מסוננים.

במהרה, הצטברות הפסולת
תעמיס את המערכות שלנו ונמות.

אז כל כליה לא רק שומרת
על הדברים עובדים באופן חלק.

היא גם שומרת עלינו בחיים.

אז מזל שיש לנו שתיים משעועיות הפלא האלה.