1
00:00:02,743 --> 00:00:05,312
בשפה האנגלית יש לנו חלקים שונים של דיבור,

2
00:00:05,312 --> 00:00:08,281
כמו שם עצם, שם תואר, מילות יחס, פעלים.

3
00:00:08,281 --> 00:00:12,051
וכמו כן יש גם אוסף של חוקים שאומרים לנו מתי ואיך להשתמש בכל אחד מחלקי הדיבור האלו ביחד

4
00:00:12,051 --> 00:00:21,939
אני יכולה להגיד משהו כמו ״שיעורים הכלב את אכל לי״, ואתם תגידו ״על מה לעזאזל את מדברת?!״

5
00:00:21,939 --> 00:00:25,580
ואם לא הבנתם את זה כבר, מסתבר שאסור לשים שני שמות עצם

6
00:00:25,580 --> 00:00:28,755
לפני שם תואר או לפני פועל. לא עובד.

7
00:00:28,755 --> 00:00:37,008
אבל אם הייתי מחליפה את הסדר ואומרת ״הכלב אכל לי את השיעורים״ אז הייתם מבינים למה אני מתכוונת.

8
00:00:37,008 --> 00:00:42,882
אפילו הייתי יכולה להחליף את המילה ״אכל״ עם פועל אחר כמו, נגיד, ״זרק״

9
00:00:42,882 --> 00:00:47,880
ועדיין זה היה הגיוני מבחינת דקדוק, אפילו אם קשה לדמיין כלב זורק ספר.

10
00:00:47,880 --> 00:00:51,794
אז בתכנות, במקום החלקים השונים של הדיבור, יש לנו דברים כאלו שנקראים ״טיפוסים״ או באנגלית ״types".

11
00:00:51,794 --> 00:00:56,713
כבר ראיתם אותם בעבר: מספרים. אנחנו משתמשים במספרים כל הזמן בקוד הציור שלנו.

12
00:00:56,713 --> 00:01:01,263
ובדיוק כמו באנגלית, יש זמנים שבהם זה הגיוני להשתמש במספר, ויש כאלו שלא.

13
00:01:01,263 --> 00:01:08,550
אם אני אתחיל להקליד בפונקציית ה-background הזו, ״100 מינוס״ אז  כדאי שהדבר הבא יהיה מספר

14
00:01:08,550 --> 00:01:14,279
או לפחות משהו שהערך שלו הוא מספר כמו ״14 + 15״

15
00:01:14,279 --> 00:01:20,341
מצד שני, אם אני פשוט אקליד ״100 רווח״, אני לא יכולה להקליד מספר אחרי זה

16
00:01:20,341 --> 00:01:23,465
כי ״100 רווח 10״ לא באמת אומר משהו.

17
00:01:23,465 --> 00:01:27,772
יש טיפוס נוסף בתכנות, נקרא לו טיפוס בוליאני.

18
00:01:27,772 --> 00:01:33,937
והוא נקרא בוליאני מכיוון שבחור כלשהו בשם ג׳ורג׳ בול המציא אותו.

19
00:01:33,937 --> 00:01:37,635
ובניגוד למספר, שיש לו מלא ערכים אפשריים,

20
00:01:37,635 --> 00:01:42,628
לטיפוס בוליאני יכול להיות רק אחד מתוך שני ערכים: אמת (true) או שקר (false)

21
00:01:42,628 --> 00:01:47,054
ושימו לב שכשאני מקלידה אותם, הם הופכים להיות כחולים, מה שאומרים שהם מילה סופר מיוחדת ושמורה.

22
00:01:47,054 --> 00:01:50,557
בטוח שכבר ראיתם מקום אחד שמשתמש בבוליאנים, למרות שאולי לא הבנתם את זה:

23
00:01:50,557 --> 00:01:51,522
הצהרות if!

24
00:01:51,522 --> 00:01:53,246
בואו נזכר ממש מהר איך זה עובד.

25
00:01:53,246 --> 00:01:59,381
אני הולכת להגדיר משתנה בשם ״number״, ולתת לו ערך, נגיד 40.

26
00:01:59,381 --> 00:02:08,600
ולכתוב הצהרת if שאומרת "אם המספר נמוך מ-50 אז...

27
00:02:08,600 --> 00:02:11,130
... אז אני אצייר את האליפסה הראשונה הזו״.

28
00:02:11,130 --> 00:02:15,951
אני הולכת להעתיק את ההצהרת if הזו וליישר אותה על ידי בחירה של הכל ולחיצה על מקש ה-TAB.

29
00:02:17,613 --> 00:02:23,127
אז עכשיו ההצהרה הזו אומרת, ״אם המספר נמוך מ-50 (והוא נמוך!) אז נצייר את האליפסה העליונה״.

30
00:02:23,127 --> 00:02:28,338
ואם אני אהפוך את המספר ליותר מ-50 אז אתם יכולים לראות שהאפליסה נעלמת.

31
00:02:28,338 --> 00:02:32,962
אוקיי, אז הדבר הזה בתוך הסוגריים הוא למעשה ביטוי בוליאני.

32
00:02:32,962 --> 00:02:40,407
זכרו שביטוי מתמטי הוא כל דבר שניתן לחשב את ערכו כמספר, לדוגמא: 3 ועוד 2 ועוד 4 כפול 8.

33
00:02:40,407 --> 00:02:43,672
אז ביטוי בוליאני הוא כל דבר שניתן להעריכו כבוליאני (אמת או שקר)

34
00:02:43,672 --> 00:02:47,109
דרך טובה לבדוק אם ביטוי הוא בוליאני היא באמצעות המילה ״האם״

35
00:02:47,109 --> 00:02:50,630
בתחילת הביטוי, ולהציג את הביטוי כמו שאלה.

36
00:02:50,630 --> 00:02:53,882
אם זה נשמע כמו שאלת כן/לא פשוטה אז תדעו שזה ביטוי בוליאני.

37
00:02:53,882 --> 00:03:00,384
כאן למשל אנחנו יכולים להגיד, ״האם number קטן מ-50?״ כן! אז כן, זה ביטוי בוליאני.

38
00:03:00,384 --> 00:03:04,732
מצד שני, אם היה לנו משהו כמו ״4 + 4״, והיינו מנסים לשאול,

39
00:03:04,732 --> 00:03:10,803
״האם 4 + 4?״ לא. זה לא ביטוי בוליאני.

40
00:03:10,803 --> 00:03:13,217
אז בחזרה להצהרת ה-if שלנו. אני למעשה יכולה לשים הכל

41
00:03:13,217 --> 00:03:17,369
בתוך הסוגריים, כל עוד זה משתנה בוליאני או ביטוי בוליאני.

42
00:03:17,369 --> 00:03:20,942
אז אני יכולה לכתוב ״if true״, ואז האליפסה תמיד תצוייר.

43
00:03:20,942 --> 00:03:24,636
או שאני יכול להגיד ״if false״ ואז האליפסה לעולם לא תצוייר.

44
00:03:24,636 --> 00:03:29,601
אני גם יכולה לעשות משהו כמו ״אם 3 קטן מ-4״, שזה ביטוי בוליאני

45
00:03:29,601 --> 00:03:33,295
שתמיד יהיה נכון, שזה קצת חסר טעם,

46
00:03:33,295 --> 00:03:37,950
האליפסה תמיד תצוייר. או למשל ״3 גדול מ-4״ מה שתמיד יהיה שקר.

47
00:03:37,950 --> 00:03:40,575
ואני יכולה לתת ערך בוליאני למשתנה, ככה

48
00:03:40,575 --> 00:03:48,339
אז אני הולכת להגדיר משתנה חדש, נראה לו winstonIsCool, ונציב לו ערך

49
00:03:48,339 --> 00:03:54,549
בוליאני, אז או אמת או שקר. נניח אמת מכיוון שוינסון באמת מגניב.

50
00:03:54,549 --> 00:03:58,801
ועכשיו שלמשתנה הזה יש ערך בוליאני, אני יכולה להעתיק לאותו

51
00:03:58,801 --> 00:04:02,874
ולשים אותו בתוך הצהרת ה-if

52
00:04:02,874 --> 00:04:06,052
ועכשיו אתם יכולים לראות שהאליפסה אכן מצויירת, מכיוון שהערך של המשתנה winstonIsCool

53
00:04:06,052 --> 00:04:08,629
הוא אמת.

54
00:04:08,629 --> 00:04:10,737
אני יכול להחליף את זה עם ביטוי בוליאני,

55
00:04:10,737 --> 00:04:15,397
למשל ״2 קטן מ-4״.

56
00:04:15,412 --> 00:04:18,109
עכשיו אם אתם מגדירים משתנה שמיועד להיות בוליאני,

57
00:04:18,109 --> 00:04:21,341
כדאי שתתנו לו שם שמתאר את התנאי שלו כשהמשתנה נכון (true).

58
00:04:21,341 --> 00:04:24,020
דרך טובה לבדוק אם בחרת שם טוב עבור המשתנה שלכם

59
00:04:24,020 --> 00:04:27,618
היא לשים אותו בהצהרת if ולראות אם הוא הגיוני בתור תנאי.

60
00:04:27,618 --> 00:04:31,214
תשכחו רגע את winstonIsCool, אנחנו כבר יודעים שזה נכון.

61
00:04:31,214 --> 00:04:34,636
נניח שהיה לנו משתנה בשם "muffins״.

62
00:04:34,636 --> 00:04:37,222
אוקיי, אם muffins, המממ,

63
00:04:37,222 --> 00:04:41,392
אתם יודעים מה, השם הזה לא אומר לי כלום, אז כנראה שזה שם רע למשתנה.

64
00:04:41,392 --> 00:04:45,966
אבל אם היה לי תנאי עם משתנה כמו למשל "if muffinsAreBaking״, אז זה היה כבר אומר לי משהו

65
00:04:45,981 --> 00:04:50,830
כשהמשתנה הזה היה נכון, הייתי יודעת שהמאפינס כרגע באפייה (the muffins are baking).

66
00:04:50,830 --> 00:04:54,105
ואל תשאלו אותי אילו מאפינס, זה לא חשוב.

67
00:04:54,105 --> 00:04:58,887
בואו נחזור רגע ל״אם המספר נמוך מ-50״.

68
00:04:58,887 --> 00:05:00,036
מגניב.

69
00:05:00,036 --> 00:05:02,403
בואו נסתכל על כמה ביטויים בוליאנים נוספים.

70
00:05:02,403 --> 00:05:05,426
כבר ראיתם את ״גדול מ״ ו״קטן מ״.

71
00:05:05,426 --> 00:05:08,837
אבל אפשר גם לבדוק אם משהו ״קטן או שווה למשהו״ באמצעות הסימן =>

72
00:05:08,837 --> 00:05:12,671
אז בואו ננסה, אם המספר קטן או שווה ל-48,

73
00:05:12,671 --> 00:05:19,901
ואנחנו גם יכולים להגיד, אם המספר גדול או שווה ל-48, באמצעות הסימן =<.

74
00:05:19,901 --> 00:05:23,883
אם זה כך, נצייר את האליפסה העליונה הימנית.

75
00:05:25,837 --> 00:05:27,318
ניישר את זה.

76
00:05:27,318 --> 00:05:31,675
ואם תרצו לבדוק אם שני דברים שווים בדיוק אחד לשני, תוכלו להגיד:

77
00:05:31,675 --> 00:05:37,622
אם המספר === 48, או בקוד: if number === 48.

78
00:05:38,484 --> 00:05:41,550
שזה לפחות שני סימני שווה יותר ממה שהשתמשתם בהם במתמטיקה,

79
00:05:41,550 --> 00:05:44,412
עכשיו יש לכם שלושה בשורה.

80
00:05:44,412 --> 00:05:46,423
זה קצת מוגזם לא?

81
00:05:46,423 --> 00:05:50,972
אפשר גם לבדוק אם משהו לא שווה למשהו,

82
00:05:50,972 --> 00:05:59,769
אם זה בהחלט לא שווה, אז אפשר לכתוב ״אם המספר ==! 48״ או בקוד: if number !== 48.

83
00:05:59,769 --> 00:06:03,019
ואז נצייר את האליפסה האחרונה.

84
00:06:03,866 --> 00:06:07,757
אוקיי, אז אם נחזור רגע להתחלה, יש לנו מספר שהוא 48,

85
00:06:07,757 --> 00:06:12,009
שהוא גם ״שווה או קטן״ ל-48, ולכן האליפסה השמאלית העליונה מצויירת.

86
00:06:12,009 --> 00:06:16,514
הוא גם ״גדול או שווה״ ל-48, הוא גם שווה ל-48

87
00:06:16,514 --> 00:06:20,975
אבל הוא לא ״לא שווה״ ל-48, ולכן חסרה לנו האליפסה הימנית התחתונה.

88
00:06:20,975 --> 00:06:26,363
ואם נשחק עם המספר קצת, נוכל את השינויים באליפסות שמצויירות.

89
00:06:26,363 --> 00:06:29,705
ועכשיו אתם מכירים בוליאנים!

90
00:06:29,705 --> 00:06:33,340
ובדיוק כמו ביטויים מתמטיים, ביטויים בוליאנים יכולים להיות מאוד מסובכים.

91
00:06:33,340 --> 00:06:37,000
אבל נדבר על זה כבר בפעם אחרת. בהצלחה!