1
00:00:00,854 --> 00:00:06,133
את תפילתי הראשונה הפטרתי
בקתדרלה עם זגוגיות ויטראז'.

2
00:00:06,133 --> 00:00:09,563
נותרתי על ברכי הרבה אחרי
שעדת המתפללים קמה על רגליה,

3
00:00:09,563 --> 00:00:11,703
טבלתי את שתי ידי
במים הקדושים,

4
00:00:11,703 --> 00:00:13,333
סימנתי את השילוש הקדוש
על חזי,

5
00:00:13,333 --> 00:00:16,789
וגופי הקטן היה נפול
כמו סימן שאלה

6
00:00:16,789 --> 00:00:18,669
מעל ספסל העץ.

7
00:00:18,669 --> 00:00:21,339
ביקשתי מישו לתקן אותי,

8
00:00:21,669 --> 00:00:23,395
ומשלא ענה,

9
00:00:23,395 --> 00:00:26,141
התיידדתי עם הדממה
בתקווה שחטאי יצרוב

10
00:00:26,141 --> 00:00:29,161
את פי ויביא לו מזור,
ויימס כסוכר על הלשון,

11
00:00:29,161 --> 00:00:31,376
אך נותרה הבושה, כטעם לוואי.

12
00:00:31,376 --> 00:00:34,600
ובנסיון להכניסני שוב
תחת כנפי השכינה

13
00:00:34,600 --> 00:00:37,860
אימי סיפרה לי
איזה נס אני,

14
00:00:37,860 --> 00:00:40,790
ואמרה שאוכל להיות הכל
כשאהיה גדול.

15
00:00:40,790 --> 00:00:43,066
ואני החלטתי

16
00:00:43,066 --> 00:00:45,197
להיות בן.
זה היה נחמד.

17
00:00:45,217 --> 00:00:47,007
היה לי חיוך מהיר-להתעשת
וחסר-שיניים,

18
00:00:47,007 --> 00:00:48,847
ברכי הפצועות אישרו
את זהותי ברחוב,

19
00:00:48,847 --> 00:00:51,277
שיחקתי מחבואים
עם שרידי מטרתי.

20
00:00:51,277 --> 00:00:52,204
הייתי לגמרי כזה.

21
00:00:52,204 --> 00:00:54,419
זוכה במשחק שבו
הילדים האחרים לא יכלו לשחק,

22
00:00:54,419 --> 00:00:56,369
הייתי תעלומה אנטומית,

23
00:00:56,369 --> 00:00:58,492
שאלה שנשאלה ולא נענתה,

24
00:00:58,492 --> 00:01:02,788
חבל מתוח באוויר
בין בן מגושם לבת מתנצלת,

25
00:01:02,788 --> 00:01:07,655
ובגיל 12, שלב ה"בן"
חדל להיות נחמד.

26
00:01:07,655 --> 00:01:13,297
הופגשתי עם דודות נוסטלגיות שרצו
לראות שוב את ברכי מוצלות בחצאית,

27
00:01:13,297 --> 00:01:17,546
שהזכירו לי שהגישה שלי
לעולם לא תשיג לי בעל,

28
00:01:17,546 --> 00:01:21,168
שאני קיימת בשביל נישואין הטרוסקסואליים
והבאת ילדים לעולם.

29
00:01:21,168 --> 00:01:24,639
ואני בלעתי בשתיקה את עלבונותיהן
והטלות הדופי שלהן.

30
00:01:24,639 --> 00:01:27,716
מובן שלא יצאתי מהארון.

31
00:01:27,716 --> 00:01:30,262
הילדים בבית ספרי
פתחו את דלתו ללא רשותי.

32
00:01:30,262 --> 00:01:32,894
כינו אותי בכינוי שלא הכרתי,

33
00:01:32,894 --> 00:01:33,954
"לסבית",

34
00:01:33,954 --> 00:01:36,700
אבל הייתי יותר בן מאשר בת,
יותר קן מאשר ברבי.

35
00:01:36,700 --> 00:01:38,903
לא ששנאתי את גופי;

36
00:01:38,903 --> 00:01:40,803
אני פשוט אוהב אותו מספיק
כדי להניח לו,

37
00:01:40,803 --> 00:01:42,079
אני מתייחס אליו כאל בית,

38
00:01:42,079 --> 00:01:43,719
וכשביתכם מתפרק,

39
00:01:43,719 --> 00:01:45,223
אינכם נוטשים אותו,

40
00:01:45,223 --> 00:01:48,805
אלא הופכים אותו לאכסניה נוחה דיה
להכיל את כל פנימיותכם,

41
00:01:48,805 --> 00:01:51,376
הופכים אותו לנאה דיו
כדי להזמין אליו אורחים,

42
00:01:51,376 --> 00:01:55,234
מחזקים את קורות הרצפה
כדי לעמוד עליהן בבטחה.

43
00:01:55,594 --> 00:02:00,729
אימי חששה שכיניתי עצמי
בשמות של דברים נמוגים.

44
00:02:00,729 --> 00:02:03,939
והיא מונה את ההדים
שהותירו אחריהן מאיה הול,

45
00:02:03,939 --> 00:02:06,049
לילה אלקורן, בלייק ברוקינגטון.

46
00:02:06,049 --> 00:02:08,700
היא פחדה שמא אמות
ללא לחישה,

47
00:02:08,700 --> 00:02:11,493
שמא אהפוך לשיחות "איזו בושה"
בתחנת האוטובוס.

48
00:02:11,493 --> 00:02:14,409
היא טוענת שהפכתי עצמי
לקבר מפואר,

49
00:02:14,409 --> 00:02:16,035
שאני ארון-מתים מהלך,

50
00:02:16,035 --> 00:02:19,239
הכותרות הפכו את זהותי לחזיון,

51
00:02:19,239 --> 00:02:22,995
שמו של ברוס ג'נר על כל לשון
בעוד האכזריות של החיים בגוף הזה

52
00:02:22,995 --> 00:02:26,311
הופכת להערת שוליים
במאמרים על שוויון.

53
00:02:26,311 --> 00:02:29,167
איש לא רואה בנו אנושיים

54
00:02:29,167 --> 00:02:31,295
כי אנו יותר רוח רפאים
מאשר בשר,

55
00:02:31,295 --> 00:02:34,494
כי אנשים חוששים
שהביטוי המגדרי שלי הוא תחבולה,

56
00:02:34,494 --> 00:02:36,351
שהוא קיים כדי להסתלף,

57
00:02:36,351 --> 00:02:38,184
שהוא לוכד אותם בכף
ללא הסכמתם,

58
00:02:38,184 --> 00:02:40,978
שגופי הוא תאווה לעיניהם וידיהם

59
00:02:40,978 --> 00:02:43,387
ומששבעו ממוזרותי,

60
00:02:43,387 --> 00:02:46,387
יעלו גירה ויקיאו
את כל החלקים שלא אהבו.

61
00:02:46,387 --> 00:02:50,597
הם יחזירו אותי לארון,
יתלו אותי בין כל שאר השלדים.

62
00:02:50,597 --> 00:02:53,162
אהיה האטרקציה הכי טובה.

63
00:02:53,162 --> 00:02:56,521
רואים כמה קל לשכנע אנשים
להיכנס לארונות מתים

64
00:02:56,871 --> 00:02:58,811
ולכתוב את שמותיהם בשגיאות
על אבני מצבה?

65
00:02:58,811 --> 00:03:01,266
ועוד מתפלאים
מדוע יש בנים שנרקבים,

66
00:03:01,266 --> 00:03:03,657
שנמוגים במסדרונות ביה"ס התיכון,

67
00:03:03,657 --> 00:03:06,559
שפוחדים להפוך תוך שנייה
לסתם ציוץ,

68
00:03:06,559 --> 00:03:10,019
שחוששים משיחות בכיתה
שלובשות צביון של יום הדין,

69
00:03:10,019 --> 00:03:10,897
וכעת

70
00:03:11,817 --> 00:03:16,172
התנועה ממול מאמצת
יותר ילדים טרנסג'נדרים מאשר הורים.

71
00:03:16,642 --> 00:03:18,487
אני תוהה, עד מתי?

72
00:03:18,487 --> 00:03:22,487
מתי מכתבי ההתאבדות הטרנסיים
יתחילו להיראות מיותרים?

73
00:03:22,487 --> 00:03:26,110
מתי נבין שגופינו
הופכים לחומר ללימודי החטא?

74
00:03:26,110 --> 00:03:28,153
מתי נלמד לאהוב אותם?

75
00:03:28,153 --> 00:03:32,077
כאילו שהאל חסך מאיתנו
את נשמת אפו וחסדו,

76
00:03:32,077 --> 00:03:35,653
כאילו שדמי אינו היין
שרחץ את כפות רגלי ישו.

77
00:03:35,653 --> 00:03:39,521
תפילותי נתקעות בגרוני עכשיו.

78
00:03:39,851 --> 00:03:42,975
אולי סוף-סוף
נמצאה לי תקנה,

79
00:03:42,975 --> 00:03:45,248
אולי כבר לא איכפת לי.

80
00:03:45,248 --> 00:03:50,139
אולי סוף-סוף
האל מקשיב לתפילותי.

81
00:03:50,139 --> 00:03:51,234
תודה לכם.

82
00:03:51,234 --> 00:04:05,498
(מחיאות כפיים ותרועות)