1
00:00:00,560 --> 00:00:04,976
לכולנו יש נקודות ציון בחיים
שאנחנו זוכרים בבהירות.

2
00:00:05,000 --> 00:00:08,616
הזיכרון הראשון בשבילי
היה כשנכנסתי לגן.

3
00:00:08,640 --> 00:00:12,080
אחי הגדול היה בבית הספר,
וריבונו של עולם, זה היה הזמן שלי!

4
00:00:13,000 --> 00:00:15,256
דהרתי במסדרון

5
00:00:15,280 --> 00:00:17,760
התרגשתי כל כך, כמעט הרטבתי במכנסיים.

6
00:00:18,520 --> 00:00:20,096
והלכתי לדלת

7
00:00:20,120 --> 00:00:22,736
הגננת היתה שם בקבלת פנים חמה,

8
00:00:22,760 --> 00:00:24,896
ליוותה אותי לתוך הגן,

9
00:00:24,920 --> 00:00:26,496
הראתה לי את התא הקטן שלי,

10
00:00:26,520 --> 00:00:29,136
זוכרים את התאים האלה נכון?

11
00:00:29,160 --> 00:00:30,600
שמנו את הדברים שלנו שם.

12
00:00:31,240 --> 00:00:33,216
ואז היא אמרה "לכי לשחק

13
00:00:33,240 --> 00:00:35,520
"ותשחקי עם הילדים
עד שהמפגש יתחיל."

14
00:00:36,160 --> 00:00:39,616
אז הלכתי לשם, ישבתי על הרצפה 
כאילו זה המקום של אבא שלי,

15
00:00:39,640 --> 00:00:41,056
ואני משחקת,

16
00:00:41,080 --> 00:00:42,985
ולפתע הילד שלידי,

17
00:00:43,009 --> 00:00:46,056
הוא לבש חולצה לבנה ומכנסיים קצרים כחולים,

18
00:00:46,080 --> 00:00:47,800
אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול.

19
00:00:48,840 --> 00:00:51,496
פתאום הוא מפסיק לשחק ואומר:

20
00:00:51,520 --> 00:00:53,120
"למה את כל-כך נמוכה?"

21
00:00:53,920 --> 00:00:56,816
אבל אני רק המשכתי לשחק, 
לא חשבתי שהוא מדבר אלי.

22
00:00:56,840 --> 00:00:57,856
(צחוק)

23
00:00:57,880 --> 00:00:59,696
אז בקול חזק יותר הוא אמר:

24
00:00:59,720 --> 00:01:02,000
"הי, למה את כל-כך נמוכה?"

25
00:01:02,600 --> 00:01:04,016
אז הסתכלתי אליו ואמרתי:

26
00:01:04,040 --> 00:01:07,736
"על מה אתה מדבר? בוא נמשיך לשחק. כיף לנו.

27
00:01:07,760 --> 00:01:09,120
"חיכיתי לזה."

28
00:01:09,920 --> 00:01:12,096
אז שיחקנו, ובערך אחרי דקה

29
00:01:12,120 --> 00:01:15,776
הילדה לידו, בחולצה לבנה וחצאית ורודה,

30
00:01:15,800 --> 00:01:17,536
נעמדה, שמה ידיים על המותניים,

31
00:01:17,560 --> 00:01:20,600
ואמרה: "כן, למה את נראית כל-כך שונה?"

32
00:01:21,560 --> 00:01:24,456
ואני אמרתי: "על מה את מדברת?

33
00:01:24,480 --> 00:01:27,840
"אני לא נראית שונה. 
אני לא נמוכה, נו בואו כבר נשחק."

34
00:01:28,520 --> 00:01:32,016
באותו הרגע, הסתכלתי מסביבי...

35
00:01:32,040 --> 00:01:35,400
כל הילדים הפסיקו לשחק והסתכלו עלי

36
00:01:36,120 --> 00:01:37,696
ואני חושבת לעצמי --

37
00:01:37,720 --> 00:01:41,496
בשפה של היום: "אומ"ג" או "מה לעזאזל?"

38
00:01:41,520 --> 00:01:44,160
(צחוק)

39
00:01:45,880 --> 00:01:47,080
מה קרה פה?

40
00:01:48,240 --> 00:01:51,856
ואז, כל הביטחון העצמי איתו הגעתי בבוקר

41
00:01:51,880 --> 00:01:55,216
הלך והתפוגג לו במשך היום.

42
00:01:55,240 --> 00:01:56,920
והשאלות המשיכו והמשיכו.

43
00:01:57,640 --> 00:02:00,176
בסוף היום, לפני שהלכתי הביתה,

44
00:02:00,200 --> 00:02:02,136
הגננת כינסה אותנו למעגל

45
00:02:02,160 --> 00:02:04,856
ואני מצאתי את עצמי מחוץ למעגל.

46
00:02:04,880 --> 00:02:06,216
לא יכולתי להסתכל על אף אחד.

47
00:02:06,240 --> 00:02:08,880
לא הבנתי מה קרה כאן.

48
00:02:10,039 --> 00:02:11,936
במשך השנים הבאות,

49
00:02:11,960 --> 00:02:14,056
שנאתי להיות במקומות ציבוריים 
עם הרבה אנשים,

50
00:02:14,080 --> 00:02:16,976
הרגשתי כל מבט שננעץ, כל ציחקוק

51
00:02:17,000 --> 00:02:18,656
כל אצבע שהצביעה עלי

52
00:02:18,680 --> 00:02:20,096
לא האצבע עצמה,

53
00:02:20,120 --> 00:02:22,056
אלא ההצבעה עלי.

54
00:02:22,080 --> 00:02:23,336
ושנאתי את זה.

55
00:02:23,360 --> 00:02:26,280
הסתתרתי מאחורי הרגליים של הורי,
כאילו שלא יוכלו לראות אותי.

56
00:02:27,200 --> 00:02:28,576
כילדה,

57
00:02:28,600 --> 00:02:31,936
את לא יכולה להבין את הסקרנות 
של ילדים אחרים,

58
00:02:31,960 --> 00:02:33,720
גם לא את הבורות של המבוגרים.

59
00:02:34,680 --> 00:02:39,016
נהיה לי ברור מאוד
שהעולם האמיתי לא ממש בנוי

60
00:02:39,040 --> 00:02:43,040
למישהי במידות שלי, 
באופן מושאל וגם מילולי.

61
00:02:44,200 --> 00:02:49,776
אין לי אנונימיות, כפי שאתם רואים,

62
00:02:49,800 --> 00:02:51,536
ולמרות שרואים את המידה שלי,

63
00:02:51,560 --> 00:02:55,056
כולנו עוברים אתגרים רבים בחיינו.

64
00:02:55,080 --> 00:02:58,056
את חלקם אפשר לראות, כמו את שלי.

65
00:02:58,080 --> 00:02:59,656
את רובם לא רואים.

66
00:02:59,680 --> 00:03:04,656
אי אפשר לזהות
אם אדם מתמודד עם בעיה נפשית,

67
00:03:04,680 --> 00:03:07,256
או אולי נאבקים עם הזהות המגדרית שלהם,

68
00:03:07,280 --> 00:03:09,816
אולי הם מטפלים בהורה מזדקן,

69
00:03:09,840 --> 00:03:11,576
או חווים קשיים כלכליים.

70
00:03:11,600 --> 00:03:13,520
אי אפשר לראות דברים כאלה.

71
00:03:14,560 --> 00:03:16,376
אז למרות שאתם יכולים לראות

72
00:03:16,400 --> 00:03:19,216
שאחד האתגרים שלי הוא הגודל שלי,

73
00:03:19,240 --> 00:03:21,576
זה לא אומר שאתם מבינים

74
00:03:21,600 --> 00:03:26,416
מה זה אומר באמת להיות אני
באופן יומיומי, מה אני עוברת.

75
00:03:26,440 --> 00:03:28,896
אז אני כאן כדי להפריך מיתוס,

76
00:03:28,920 --> 00:03:33,056
אני לא מאמינה שאפשר לשים
עצמך במקומו של אדם אחר,

77
00:03:33,080 --> 00:03:37,696
ובגלל זה אנחנו צריכים לאמץ
דרך חדשה של נתינה של עצמנו.

78
00:03:37,720 --> 00:03:41,616
בפשטות, לעולם לא אדע מה זה אומר להיות את,

79
00:03:41,640 --> 00:03:44,456
ואת לעולם לא תדעי מה זה להיות אני.

80
00:03:44,480 --> 00:03:47,256
איני יכולה להתמודד עם פחדיך 
או לרדוף אחר חלומותיך,

81
00:03:47,280 --> 00:03:49,136
ואת לא יכולה לעשות זאת עבורי,

82
00:03:49,160 --> 00:03:51,680
אבל אנחנו יכולים לתמוך אחד בשני,

83
00:03:52,360 --> 00:03:54,976
במקום לנסות לדמיין איך זה להיות מישהו אחר.

84
00:03:55,000 --> 00:03:58,240
אנחנו צריכים לאמץ דרך חדשה לתת תמיכה.

85
00:03:59,440 --> 00:04:01,296
למדתי בגיל צעיר

86
00:04:01,320 --> 00:04:05,176
שישנם דברים שאני צריכה לעשות
אחרת מרוב האנשים.

87
00:04:05,200 --> 00:04:08,656
אבל למדתי גם שישנם דברים 
בהם אני שווה לגמרי,

88
00:04:08,680 --> 00:04:10,816
ואחד מהם היה לימודים.

89
00:04:10,840 --> 00:04:12,800
חה, חה, חה, הייתי שווה.

90
00:04:13,960 --> 00:04:16,896
למען האמת אני הצטיינתי בלימודים.

91
00:04:16,920 --> 00:04:20,495
וזה ממש חשוב, גיליתי, ככל שגדלתי,

92
00:04:20,519 --> 00:04:23,816
והבנתי שלא אהיה מסוגלת לבצע עבודה פיזית.

93
00:04:23,840 --> 00:04:25,680
הבנתי שאני צריכה השכלה.

94
00:04:26,240 --> 00:04:29,176
אז המשכתי ללמוד וקיבלתי תואר ראשון,

95
00:04:29,200 --> 00:04:32,976
אבל חשבתי שכדי שאהיה צעד אחד לפני כולם, 
כדי שיעסיקו אותי,

96
00:04:33,000 --> 00:04:36,216
אני צריכה תואר אקדמי מתקדם,,

97
00:04:36,240 --> 00:04:37,656
אז עשיתי זאת.

98
00:04:37,680 --> 00:04:39,576
עכשיו הייתי מוכנה לראיונות עבודה.

99
00:04:39,600 --> 00:04:42,456
זוכרים את ראיון העבודה הראשון שלכם?
מה ללבוש?

100
00:04:42,480 --> 00:04:43,696
מה ישאלו אותי?

101
00:04:43,720 --> 00:04:45,520
ולא לשכוח לחיצת יד חזקה.


102
00:04:46,040 --> 00:04:47,776
הייתי באותו מקום כמוכם.

103
00:04:47,800 --> 00:04:49,816
אז 24 שעות לפני הראיון,

104
00:04:49,840 --> 00:04:52,376
אחת החברות שלי, חברה שהכרתי כל חיי,

105
00:04:52,400 --> 00:04:56,696
התקשרה ואמרה: "מישל, יש מדרגות 
בבנין שאת הולכת אליו."

106
00:04:56,720 --> 00:04:58,896
היא ידעה שאני לא יכולה לעלות במדרגות.

107
00:04:58,920 --> 00:05:00,776
לפתע, התחלתי לדאוג.

108
00:05:00,800 --> 00:05:04,240
בנעליים שלי דאגתי איך אגיע לשם?

109
00:05:05,120 --> 00:05:10,576
אז הלכתי מוקדם ומצאתי מתקן העמסה,
נכנסתי והיה לי ראיון נהדר.

110
00:05:10,600 --> 00:05:13,560
לא היה להם מושג מה עברתי באותו יום, 
וזה בסדר.

111
00:05:14,480 --> 00:05:17,976
אתם בטח חושבים שהאתגר הכי גדול שלי
באותו יום היה הראיון,

112
00:05:18,000 --> 00:05:19,896
או להכנס לבניין.

113
00:05:19,920 --> 00:05:22,536
במציאות, האתגר הכי גדול שלי באותו יום

114
00:05:22,560 --> 00:05:25,465
היה לעבור בין המשאיות הפורקות
בכניסת המטענים מבלי להידרס.

115
00:05:26,200 --> 00:05:29,160
אני מאוד פגיעה, בנסיבות מסויימות:

116
00:05:30,000 --> 00:05:34,296
שדות תעופה, מסדרונות, מגרשי חניה,

117
00:05:34,320 --> 00:05:35,520
כניסות מטען אחוריות.

118
00:05:36,080 --> 00:05:38,096
אז אני צריכה להיזהר.

119
00:05:38,120 --> 00:05:41,056
אני צריכה לחשוב קדימה ולהיות גמישה,

120
00:05:41,080 --> 00:05:43,400
ולפעמים לנוע מהר ככל יכולתי.

121
00:05:44,680 --> 00:05:46,696
אז קיבלתי את העבודה,

122
00:05:46,720 --> 00:05:49,776
ובתפקיד הנוכחי, אני הרבה בנסיעות.

123
00:05:49,800 --> 00:05:52,680
ונסיעה היא אתגר לכולנו בימים אלה.

124
00:05:53,280 --> 00:05:57,616
אתם בטח מגיעים לשדה, רצים דרך האבטחה
כדי להגיע לשער העליה.

125
00:05:57,640 --> 00:06:01,320
קיבלתי את המקום שלי ליד החלון או במעבר?
קיבלתי את השדרוג שלי?

126
00:06:02,080 --> 00:06:04,666
אני, קודם כל, אני לא רצה דרך שום דבר.

127
00:06:04,666 --> 00:06:05,576
(צחוק)

128
00:06:05,600 --> 00:06:07,656
בייחוד, אני לא רצה דרך האבטחה,


129
00:06:07,680 --> 00:06:10,520
כי אני צריכה לעבור את הבדיקה הגופנית.

130
00:06:11,560 --> 00:06:13,336
לא אדבר על זה.

131
00:06:13,360 --> 00:06:15,756
אז אני עושה את דרכי לשער העלייה,

132
00:06:15,756 --> 00:06:19,136
ובעזרת מתנת הפטפוט שלי, 
שהורי אומרים שנולדתי איתה,

133
00:06:19,160 --> 00:06:23,776
אני מדברת עם הנציג בשער, ואני אומרת:
"אגב, הקלנועית שוקלת כך וכך,

134
00:06:23,800 --> 00:06:25,416
"יש בה מצברים יבשים,

135
00:06:25,440 --> 00:06:28,340
"ואני יכולה לנסוע בה ממש עד הכניסה למטוס."

136
00:06:28,640 --> 00:06:32,016
יום קודם אני גם מתקשרת לעיר אליה אני טסה,

137
00:06:32,040 --> 00:06:37,420
ומבררת איפה אפשר לשכור קלנועית,
למקרה ששלי תתקלקל בדרך.

138
00:06:37,680 --> 00:06:39,840
אז במקרה שלי, זה קצת שונה.

139
00:06:40,480 --> 00:06:41,736
כשאני עולה על המטוס

140
00:06:41,760 --> 00:06:46,200
אני מתשתמשת במתנת הפטפוט כדי לבקש מהגברת 
להרים לי את התיק, והן עושות זאת באדיבות.

141
00:06:46,800 --> 00:06:48,536
אני מנסה לא לאכול או לשתות על המטוס

142
00:06:48,560 --> 00:06:51,456
כדי שלא אצטרך לקום מהכסא במטוס וללכת,

143
00:06:51,480 --> 00:06:53,056
אבל לטבע יש את לוח הזמנים שלו,

144
00:06:53,080 --> 00:06:55,656
ולא מזמן, הטבע קרא ואני נעניתי.

145
00:06:55,680 --> 00:06:58,056
אז הלכתי לקדמת המטוס

146
00:06:58,080 --> 00:07:00,096
פטפטתי עם הדייל,

147
00:07:00,120 --> 00:07:03,440
ואמרתי: "אתה מוכן לשמור על הדלת?
אני לא מגיעה למנעול."

148
00:07:04,640 --> 00:07:08,416
אז אני עושה את מה שעושים, והדלת נפתחת,

149
00:07:08,440 --> 00:07:10,000
ועומד שם איש,

150
00:07:10,880 --> 00:07:13,416
על פניו מבט של אימה.

151
00:07:13,440 --> 00:07:15,471
בטח לי היה אותו המבט.

152
00:07:15,880 --> 00:07:20,660
כשיצאתי, גיליתי שהוא יושב ממש מולי,

153
00:07:21,520 --> 00:07:24,400
והוא ממש נבוך.

154
00:07:25,120 --> 00:07:27,816
אז ניגשתי אליו ואמרתי בשקט:

155
00:07:27,840 --> 00:07:30,136
"אתה תזכור את זה לעד, כמוני?"

156
00:07:30,160 --> 00:07:32,840
(צחוק)

157
00:07:36,120 --> 00:07:38,096
והוא אומר: "נראה לי."

158
00:07:38,120 --> 00:07:39,776
(צחוק)

159
00:07:39,800 --> 00:07:43,096
טוב, הוא בטח לא מדבר על זה בפומבי, אני כן.

160
00:07:43,120 --> 00:07:44,936
(צחוק)

161
00:07:44,960 --> 00:07:47,736
אבל דיברנו עד סוף הטיסה,

162
00:07:47,760 --> 00:07:51,656
על המשפחות שלנו, ספורט, עבודה,

163
00:07:51,680 --> 00:07:53,376
וכשנחתנו הוא אמר:

164
00:07:53,400 --> 00:07:56,826
"מישל, שמתי לב ששמו את התיק שלך גבוה.
אפשר להוריד לך אותו?"

165
00:07:56,840 --> 00:07:58,520
ואני אמרתי: "בטח! תודה".

166
00:07:59,440 --> 00:08:01,576
ונפרדנו לשלום,

167
00:08:01,600 --> 00:08:03,496
והדבר הכי משמעותי באותו היום

168
00:08:03,520 --> 00:08:07,296
היה שהוא לא נפרד ממני עם אותה מבוכה,

169
00:08:07,320 --> 00:08:09,736
אותה חווית מבוכה.

170
00:08:09,760 --> 00:08:12,176
הוא לא ישכח, וגם אני לא,

171
00:08:12,200 --> 00:08:14,456
אבל נראה לי שהוא יזכור יותר

172
00:08:14,480 --> 00:08:17,200
את השיחה ביננו, ונקודות המבט השונות שלנו.

173
00:08:18,240 --> 00:08:20,216
כשנוסעים לחו"ל

174
00:08:20,240 --> 00:08:22,816
זה אפילו יותר מאתגר במובנים מסויימים.

175
00:08:22,840 --> 00:08:25,576
לפני כמה שנים, הייתי בזנזיבר,

176
00:08:25,600 --> 00:08:27,216
ואני נכנסת לשדה, בקלנועית שלי,

177
00:08:27,240 --> 00:08:28,440
תחשבו על זה,

178
00:08:29,440 --> 00:08:33,895
אישה לבנה, נמוכה, בלונדינית, בקלנועית.

179
00:08:33,919 --> 00:08:35,880
זה לא מראה שרואים כל יום.

180
00:08:37,360 --> 00:08:40,936
אז אני מתחילה לפטפט עם הסוכן,

181
00:08:40,960 --> 00:08:44,376
בידידותית, ואני שואלת על התרבות שלהם,

182
00:08:44,400 --> 00:08:47,216
אני שמה לב שאין גשר עליה למטוס,

183
00:08:47,240 --> 00:08:49,176
אז אני אומרת:

184
00:08:49,200 --> 00:08:51,256
"תצטרכו להרים אותי עם הכסא

185
00:08:51,280 --> 00:08:53,520
"ואני אצטרך גם עזרה במדרגות."

186
00:08:53,920 --> 00:08:57,776
יצא לנו לבלות בערך שעה ביחד
כשחיכינו לטיסה,

187
00:08:57,800 --> 00:08:59,656
וזו היתה שעה נהדרת.

188
00:08:59,680 --> 00:09:03,136
הפרספקטיבה של שנינו השתנתה באותו היום.

189
00:09:03,160 --> 00:09:04,576
כשעלינו על המטוס

190
00:09:04,600 --> 00:09:07,536
הוא טפח לי על הגב ובירך אותי לשלום,

191
00:09:07,560 --> 00:09:09,776
ואני כל-כך הודיתי לו.

192
00:09:09,800 --> 00:09:14,256
ושוב, אני חושבת 
שהוא יזכור את השיחה שלנו

193
00:09:14,280 --> 00:09:17,840
יותר מאשר את הרושם הראשוני שלי,
שגרם לו קצת להסס.

194
00:09:19,440 --> 00:09:21,856
אז כפי שאתם רואים, אני מקבלת הרבה עזרה.

195
00:09:21,880 --> 00:09:23,816
לא הייתי במקום בו אני היום

196
00:09:23,840 --> 00:09:28,176
בלי העזרה של המשפחה שלי,
החברים, חברים לעבודה,

197
00:09:28,200 --> 00:09:29,896
והרבה זרים,

198
00:09:29,920 --> 00:09:33,200
שעוזרים לי כל יום.

199
00:09:34,040 --> 00:09:37,856
וזה חשוב שלכולנו תהיה מערכת תמיכה.

200
00:09:37,880 --> 00:09:40,496
בקשת עזרה היא עוצמה,

201
00:09:40,520 --> 00:09:41,736
לא חולשה.

202
00:09:41,760 --> 00:09:43,320
(מחיאות כפיים)

203
00:09:48,880 --> 00:09:51,776
כולנו נזקקים לעזרה במהלך חיינו,

204
00:09:51,800 --> 00:09:54,216
אבל זה חשוב באותה מידה,

205
00:09:54,240 --> 00:09:57,656
להיות חלק ממערכת התמיכה של אנשים אחרים.

206
00:09:57,680 --> 00:10:00,856
אנחנו חייבים לאמץ את המנהג לתת חזרה.

207
00:10:00,880 --> 00:10:04,760
לכולנו יש תפקיד בהצלחה של עצמנו,

208
00:10:05,600 --> 00:10:09,176
אבל חישבו על החלק שלנו בהצלחות של אחרים,

209
00:10:09,200 --> 00:10:12,880
כמו שאנשים עוזרים לי כל יום ויום.

210
00:10:14,000 --> 00:10:17,536
זה מאוד חשוב שנעזור אחד לשני,

211
00:10:17,560 --> 00:10:22,880
כי החברה של היום מקטלגת אנשים

212
00:10:24,040 --> 00:10:26,560
על סמך הטיות ואידאולוגיות.

213
00:10:27,600 --> 00:10:30,120
אנחנו צריכים להביט מעבר לחיצוניות

214
00:10:31,080 --> 00:10:33,216
ולהתמודד עם העובדה

215
00:10:33,240 --> 00:10:36,096
שאף אחד מאיתנו הוא לא מה שרואים מבחוץ.

216
00:10:36,120 --> 00:10:38,216
יש בנו הרבה מעבר לזה.

217
00:10:38,240 --> 00:10:41,520
וכולנו מתמודדים עם בעיות שלא רואים.

218
00:10:43,240 --> 00:10:46,216
אז לחיות חיים ללא שיפוטיות

219
00:10:46,240 --> 00:10:50,576
מאפשר לכולנו לחלוק את ההתנסויות האלה,

220
00:10:50,600 --> 00:10:53,656
ושיהיו לנו פרספקטיבות שונות לחלוטין,

221
00:10:53,680 --> 00:10:57,360
בדיוק כמו האנשים שסיפרתי עליהם קודם.

222
00:10:59,280 --> 00:11:01,576
אז זכרו,

223
00:11:01,600 --> 00:11:04,080
הנעליים היחידות שאפשר
לצעוד בהן, הן הנעליים שלכם.

224
00:11:04,840 --> 00:11:07,010
אני לא יכולה לצעוד בנעליים שלכם.

225
00:11:07,280 --> 00:11:10,256
בטוח שלא תוכלו 
לצעוד בנעליים שלי במידה 16 --

226
00:11:10,280 --> 00:11:11,376
(צחוק)

227
00:11:11,400 --> 00:11:13,140
אבל אתם יכולים לנסות.

228
00:11:14,080 --> 00:11:16,440
אבל אפשר לעשות משהו יותר טוב.

229
00:11:16,920 --> 00:11:20,776
בעזרת חמלה, אומץ, והבנה,

230
00:11:20,800 --> 00:11:23,496
אפשר ללכת צד בצד

231
00:11:23,520 --> 00:11:25,576
ולתמוך אחד בשני,

232
00:11:25,600 --> 00:11:28,256
תחשבו איך החברה יכולה להשתנות

233
00:11:28,280 --> 00:11:29,936
אם כולנו נפעל כך.

234
00:11:29,960 --> 00:11:33,400
במקום לשפוט אחרים רק לפי מראית עין.

235
00:11:33,960 --> 00:11:35,176
תודה.

236
00:11:35,200 --> 00:11:40,880
(מחיאות כפיים)

237
00:11:40,920 --> 00:11:42,280
תודה.