WEBVTT

00:00:00.359 --> 00:00:04.355
זהו שרטוט בן אלף שנה של המוח.

00:00:04.355 --> 00:00:06.267
זו דיאגרמה של מערכת הראייה.

00:00:06.267 --> 00:00:09.017
הציור מאוד דומה לדיאגרמות שמצויירות כיום.

00:00:09.017 --> 00:00:13.384
שתי עיניים בתחתית התמונה ועצב הראייה שיוצא מהן מאחור.

00:00:13.384 --> 00:00:15.504
ויש אף גדול מאוד

00:00:15.504 --> 00:00:18.821
שלא נראה מחובר לשום דבר.

NOTE Paragraph

00:00:18.821 --> 00:00:20.521
ואם נשווה את זה

00:00:20.521 --> 00:00:22.595
לשרטוטים של מערכת הראייה מהתקופה האחרונה,

00:00:22.595 --> 00:00:25.552
תוכלו לראות שדברים נעשו הרבה יותר מורכבים

00:00:25.552 --> 00:00:27.125
במהלך אלף השנים שעברו.

00:00:27.125 --> 00:00:30.090
וזה בגלל שכיום אנחנו יכולים לראות מה קורה בתוך המוח,

00:00:30.090 --> 00:00:32.571
בניגוד להסתכלות רק על צורתו הנראית לעין.

NOTE Paragraph

00:00:32.571 --> 00:00:36.550
דמיינו שאתם רוצים לדעת כיצד פועל מחשב

00:00:36.550 --> 00:00:39.729
וכל מה שאתם יכולים לראות הם מקלדת, עכבר ומסך המחשב.

00:00:39.729 --> 00:00:42.125
סוג של חוסר אונים...

00:00:42.125 --> 00:00:44.167
אתם רוצים להיות יכולים לפתוח אותו,

00:00:44.167 --> 00:00:46.011
ולהסתכל על כל החוטים שבפנים.

00:00:46.011 --> 00:00:47.875
עד לפני קצת יותר ממאה שנה,

00:00:47.875 --> 00:00:49.875
אף אחד לא היה יכול לעשות את זה עם המוח.

00:00:49.875 --> 00:00:51.755
אף אחד לא היה יכול לראות את ה"חיווט" במוח.

NOTE Paragraph

00:00:51.755 --> 00:00:54.707
זה בגלל שאם תיקח מוח, תוציא אותו מהגולגולת

00:00:54.707 --> 00:00:56.396
תחתוך פרוסה דקה ממנו,

00:00:56.396 --> 00:00:58.894
ותשים אותה תחת מיקרוסקופ חזק,

00:00:58.894 --> 00:01:00.075
אין שם כלום.

00:01:00.075 --> 00:01:01.688
זה אפור וחסר צורה.

00:01:01.688 --> 00:01:04.292
אין מבנה מוגדר, זה לא יגיד לך כלום.

NOTE Paragraph

00:01:04.292 --> 00:01:07.146
כל זה השתנה לקראת סוף המאה ה-19.

00:01:07.146 --> 00:01:11.021
פתאום החלו לפתח כל מיני צבעים כימיים לצביעת רקמת המוח

00:01:11.021 --> 00:01:13.833
שנתנו לנו הצצה ראשונה למה שקורה בתוכו.

00:01:13.833 --> 00:01:15.846
פתחנו את המחשב לרווחה.

NOTE Paragraph

00:01:15.846 --> 00:01:18.702
אז מה שבאמת קידם את מדעי המוח המודרנים

00:01:18.702 --> 00:01:20.667
הוא צבען שנקרא צבען גולג'י.

00:01:20.667 --> 00:01:22.548
והוא פועל בצורה הבאה.

00:01:22.548 --> 00:01:25.658
במקום לצבוע את כל התאים בתוך רקמה מסויימת,

00:01:25.658 --> 00:01:28.690
הוא צובע רק כאחוז אחד מהם.

00:01:28.690 --> 00:01:32.032
מנקה את התמונה, כך שניתן לראות מה שקורה בפנים.

00:01:32.032 --> 00:01:34.704
אם כל הרקמה היתה נצבעת לא היה ניתן לראות כלום.

00:01:34.704 --> 00:01:36.750
כך שבצורה הזאת ניתן לראות מה קורה שם.

NOTE Paragraph

00:01:36.750 --> 00:01:39.417
המומחה הספרדי לאנטומיה של מערכת העצבים סנטיאגו רמון א כהל,

00:01:39.417 --> 00:01:42.262
שנחשב לאבי מדעי המוח המודרנים,

00:01:42.262 --> 00:01:46.159
השתמש בצבען הגולג'י הזה, שנתן לו תמונה שנראית כך,

00:01:46.159 --> 00:01:49.917
ונתן לנו את הבסיס להבנה של תא העצב, הנוירון.

00:01:49.917 --> 00:01:52.531
ואם נחשוב על המוח כעל מחשב,

00:01:52.531 --> 00:01:54.542
אז זה הטרנסיסטור.

00:01:54.542 --> 00:01:56.617
מהר מאוד כהל הבין

00:01:56.617 --> 00:01:58.954
שהנוירון לא פשוט עובד לבד,

00:01:58.954 --> 00:02:00.792
אלא יוצר קשרים עם נוירונים אחרים

00:02:00.792 --> 00:02:03.298
שביחד יוצרים מעגלים, ממש בדומה למה שיש במחשב.

00:02:03.298 --> 00:02:06.689
כיום, מאה שנה מאוחר יותר, כאשר חוקרים רוצים להסתכל על נוירונים,

00:02:06.689 --> 00:02:09.456
הם "מאירים" אותם מבפנים, במקום להכהות אותם בצבע כלשהו.

00:02:09.456 --> 00:02:10.606
ויש כמה שיטות לעשות זאת,

00:02:10.606 --> 00:02:12.333
אבל אחת השיטות הפופולריות ביותר

00:02:12.333 --> 00:02:14.425
משתמשת בחלבון פלורסנטי ירוק
(Green Fluorescent protein)

00:02:14.425 --> 00:02:16.084
החלבון הפלורסנטי הזה,

00:02:16.084 --> 00:02:19.229
שמקורו ממדוזה בעלת יכולת הארה ביולוגית (ביולומיניסנציה)

00:02:19.229 --> 00:02:20.467
מאוד מועיל,

00:02:20.467 --> 00:02:23.105
כיוון שאם אתה יכול לקחת את הגן לחלבון הזה

00:02:23.105 --> 00:02:24.780
ולהכניס את אותו לתא,

00:02:24.780 --> 00:02:26.527
התא יתחיל לזהור בצבע ירוק,

00:02:26.527 --> 00:02:30.273
או בצבעים אחרים, תלוי בווריאציה של החלבון בה השתמשת,

00:02:30.273 --> 00:02:31.937
אתה יכול לגרום לכך שהתא יחל לזהור בצבעים שונים.

NOTE Paragraph

00:02:31.937 --> 00:02:33.458
אז נחזור אם כן למוח,

00:02:33.458 --> 00:02:37.258
זוהי תמונה מעכבר מהונדס גנטית שנקרא "בריין-בואו" (מוח-קשת בענן).

00:02:37.258 --> 00:02:38.808
והוא נקרא כך, כמובן,

00:02:38.808 --> 00:02:42.420
בגלל כל הנוירונים הללו שזורחים בצבעים שונים.

NOTE Paragraph

00:02:42.420 --> 00:02:45.871
לפעמים חוקרים צריכים לזהות

00:02:45.871 --> 00:02:48.915
רכיב מולקולרי בודד של נוירונים, מולקולות,

00:02:48.915 --> 00:02:50.713
ולאו דווקא תא שלם.

00:02:50.713 --> 00:02:52.419
ויש מספר דרכים לעשות זאת,

00:02:52.419 --> 00:02:53.888
אבל הפופולריות ביותר

00:02:53.888 --> 00:02:56.083
מערבות שימוש בנוגדנים.

00:02:56.083 --> 00:02:57.420
אתם מכירים בטח

00:02:57.420 --> 00:03:00.371
את הנוגדנים כ"פועלים השחורים" של מערכת החיסון.

00:03:00.371 --> 00:03:02.789
אבל מסתבר שהנוגדנים כל כך יעילים כחלק ממערכת החיסון

00:03:02.789 --> 00:03:05.339
כיוון שהם מסוגלים לזהות מולקולות ספציפיות,

00:03:05.339 --> 00:03:07.458
כמו למשל חלבון מסויים,

00:03:07.458 --> 00:03:09.846
שהוא חלק מוירוס שחודר לגוף.

00:03:09.846 --> 00:03:11.891
החוקרים משתמשים בעובדה זו

00:03:11.891 --> 00:03:16.216
על מנת לזהות מולקולות ספציפיות בתוך המוח,

00:03:16.216 --> 00:03:18.856
לזהות מבנים מסויימים בתוך התא,

00:03:18.856 --> 00:03:21.100
ולזהות אותם בצורה פרטנית.

NOTE Paragraph

00:03:21.100 --> 00:03:24.125
הרבה מהתמונות שהראיתי לכם כאן הן מאוד יפות,

00:03:24.125 --> 00:03:26.031
אבל הן גם בעל ערך רב.

00:03:26.031 --> 00:03:27.667
יש להן את היכולת להסביר לנו מה אנחנו רואים.

00:03:27.667 --> 00:03:29.757
למשל, זוהי תמונה של צביעה בעזרת נוגדנים

00:03:29.757 --> 00:03:33.277
שמזהים טרנספורטר של סרוטונין בדגימה ממוח של עכבר.

NOTE Paragraph

00:03:33.277 --> 00:03:34.958
בטח שמעתם בעבר על סרוטונין,

00:03:34.958 --> 00:03:37.785
בהקשר של דיכאון ולחץ.

00:03:37.785 --> 00:03:39.193
שמעתם על מעכבי קליטה חוזרת של סרוטונין (SSRI's),

00:03:39.193 --> 00:03:42.090
שמשמשים כתרופות כנגד הפרעות אלו.

00:03:42.090 --> 00:03:44.980
ועל מנת להבין כיצד סרוטונין פועל,

00:03:44.980 --> 00:03:48.056
קריטי לדעת היכן נמצא מנגנון הפעולה שלו.

00:03:48.056 --> 00:03:49.652
צביעות בעזרת נוגדנים כמו זו

00:03:49.652 --> 00:03:53.198
יכולות לעזור לפענח ולענות על שאלות כאלו.

NOTE Paragraph

00:03:53.198 --> 00:03:55.756
אני רוצה, אם כן, להשאיר אתכם עם המחשבה הבאה:

00:03:55.756 --> 00:03:58.366
חלבון פלורסנטי ירוק ונוגדנים

00:03:58.366 --> 00:04:01.373
הם מלכתחילה חומרים טבעיים לחלוטין,

00:04:01.373 --> 00:04:04.152
הם פותחו על ידי הטבע

00:04:04.152 --> 00:04:06.719
על מנת לאפשר למדוזה לזהור מכל סיבה שלא תהיה,

00:04:06.719 --> 00:04:11.102
או על מנת לזהות חלבון של וירוס כלשהו.

00:04:11.102 --> 00:04:14.119
ורק הרבה יותר מאוחר מדענים גילו את הדברים הללו,

00:04:14.119 --> 00:04:16.142
ואז הם אמרו, "היי, אלה כלים,

00:04:16.142 --> 00:04:18.255
אלה יכולות שאנחנו יכולים להשתמש בהן

00:04:18.255 --> 00:04:20.263
ב"ארגז" הכלים המדעיים העומדים לרשותינו".

00:04:20.263 --> 00:04:23.891
ובמקום להשתמש במוח האנושי

00:04:23.891 --> 00:04:25.775
ולתכנן את הכלים הללו מאפס,

00:04:25.775 --> 00:04:28.679
יש לנו פתרונות מוכנים שם בחוץ

00:04:28.679 --> 00:04:31.915
שפותחו ושופרו במשך מליוני שנים

00:04:31.915 --> 00:04:33.615
על ידי המהנדס הגדול מכולם.

00:04:33.615 --> 00:04:34.877
תודה רבה.

00:04:34.877 --> 00:04:37.415
(מחיאות כפיים)