WEBVTT

00:00:06.839 --> 00:00:08.320
רק לרגע,

00:00:08.320 --> 00:00:10.315
התמקדו בנשימה שלכם.

00:00:10.315 --> 00:00:12.140
פנימה לאט.

00:00:12.140 --> 00:00:13.756
החוצה לאט.

00:00:13.756 --> 00:00:15.274
פנימה לאט.

00:00:15.274 --> 00:00:16.625
החוצה.

00:00:16.625 --> 00:00:19.944
אותה תבנית חוזרת בכל אחד מאיתנו

00:00:19.944 --> 00:00:21.574
וחשבו על הדופק.

00:00:21.574 --> 00:00:25.474
הקצב בנוי במארג ההוויה שלנו.

00:00:25.474 --> 00:00:29.405
בתאור פשוט, אנחנו יצורים של מקצב וחזרה.

00:00:29.405 --> 00:00:31.466
זה מרכזי לחוויה שלנו,

00:00:31.466 --> 00:00:33.231
מקצב וחזרה,

00:00:33.231 --> 00:00:35.260
מקצב וחזרה.

00:00:35.260 --> 00:00:36.449
הלאה, ופנימה,

00:00:36.449 --> 00:00:38.736
והלאה, והחוצה.

00:00:38.736 --> 00:00:41.409
ואנחנו מתענגים בדברים האלה כל יום,

00:00:41.409 --> 00:00:42.696
בקצב של שיר,

00:00:42.696 --> 00:00:44.148
המקצב של התופים,

00:00:44.148 --> 00:00:45.564
ההנהון של הראש שלכם,

00:00:45.564 --> 00:00:47.874
או בחזרה של קופסאות מרק,

00:00:47.874 --> 00:00:49.492
השורות בפרדס,

00:00:49.492 --> 00:00:51.382
האמנות של עלי הכותרת.

00:00:51.382 --> 00:00:53.511
תבניות יכולות לגרום עונג.

00:00:53.511 --> 00:00:56.475
בשפה, מקצבים וחזרות
נמצאים הרבה פעמים בשימוש

00:00:56.475 --> 00:00:59.406
כאבני בנין של שירה.

00:00:59.406 --> 00:01:01.305
יש מקצב בשפה,

00:01:01.305 --> 00:01:04.101
שנוצר על ידי הברות וההדגשה שלהן,

00:01:04.101 --> 00:01:09.806
כמו, "כל עוד נושם אדם ובעיניו רואה."

00:01:09.806 --> 00:01:13.026
ויש חזרה של שפה ברמות רבות:

00:01:13.026 --> 00:01:14.667
החזרה על אותיות,

00:01:14.667 --> 00:01:18.071
"ולעתים יועם זהב זהרה."

00:01:18.071 --> 00:01:19.291
של צלילים,

00:01:19.291 --> 00:01:21.874
"עתים," "רקיע," "מדי,"

00:01:21.874 --> 00:01:23.477
ושל מילים.

00:01:23.477 --> 00:01:27.250
עם כל כך הרבה שימושים, חזרות הן אחד הכלים

00:01:27.250 --> 00:01:29.342
הכי אמינים וניתנים לחישול.

00:01:29.342 --> 00:01:31.818
הם יכולים לרומם או למשוך מאזין,

00:01:31.818 --> 00:01:34.197
להגביר או לעמעם את קו העלילה,

00:01:34.197 --> 00:01:37.223
לאחד או לגוון רעיונות.

00:01:37.223 --> 00:01:39.318
למעשה, אפילו המקצב עצמו,

00:01:39.318 --> 00:01:42.088
תבנית חוזרת של הברות לחוצות,

00:01:42.088 --> 00:01:44.500
הם צורה של חזרה.

00:01:44.500 --> 00:01:46.362
ועדיין עם כל השימושים המגוונים האלה,

00:01:46.362 --> 00:01:48.942
חזרה מוגזמת יכולה לחזור כמו בומרנג.

00:01:48.942 --> 00:01:53.095
דמיינו כתיבה של את אותו משפט
על הלוח עשרים פעמים,

00:01:53.095 --> 00:01:55.739
שוב ושוב, ושוב, ושוב, ושוב,

00:01:55.739 --> 00:01:59.695
או דמיינו ילדה צעירה שמנסה למשוך
את תשומת הלב של אימה,

00:01:59.695 --> 00:02:03.241
"אמא, אמא, אימוש, אמא, אמא."

00:02:03.241 --> 00:02:06.164
לא בדיוק משהו שאפשר לקרוא לו שירה.

00:02:06.164 --> 00:02:09.831
אז מה היא חזרה פואטית, ולמה היא עובדת?

00:02:09.831 --> 00:02:12.249
כנראה הכי מוכרת היא חריזה,

00:02:12.249 --> 00:02:15.343
החזרה של צלילים דומים בסופי מילים.

00:02:15.343 --> 00:02:17.529
כמו עם הדוגמה של שייקספיר,

00:02:17.529 --> 00:02:20.547
אנחנו הרבה פעמים נתקלים
בחריזה בסופי שורות.

00:02:20.547 --> 00:02:23.862
חזרה בדרך זו יוצרת ציפיה.

00:02:23.862 --> 00:02:27.601
אנחנו מאזינים בציפייה לחזרה
של הצלילים הדומים האלה.

00:02:27.601 --> 00:02:31.250
כשאנחנו שומעים אותם, התבנית המתגלה מענגת.

00:02:31.250 --> 00:02:33.588
כמו למצוא את אפי בכאוס החזותי,

00:02:33.588 --> 00:02:36.815
אנחנו שומעים את ההד בקשקוש המילולי.

00:02:36.815 --> 00:02:41.347
ועדיין, חריזה לא צריכה להתגלות
רק בסוף השורה.

00:02:41.347 --> 00:02:43.374
שימו לב לצליל ה"אי" החזק,

00:02:43.374 --> 00:02:47.631
ב"עתים עין רקיע חמה מדי,"

00:02:47.631 --> 00:02:50.757
החזרה הזו של אותיות אהו"י נקראת חרוז צלילי

00:02:50.757 --> 00:02:53.771
ויכולה גם להישמע בשיר
"לוז יורסלף" של אמינם.

00:02:53.771 --> 00:02:57.146
שימו לב לצלילי ה"א" וה "או"
שחוזרים גם בתוך

00:02:57.146 --> 00:02:59.150
וגם בסוף כל שורה [באנגלית]:

00:02:59.150 --> 00:03:01.011
"או, הנה הולכת הכבידה,

00:03:01.011 --> 00:03:03.046
או, הנה הולך הארנב, הוא נחנק,

00:03:03.046 --> 00:03:05.578
הוא כל כך כועס
אבל הוא לא יוותר כל כך בקלות,

00:03:05.578 --> 00:03:06.750
לא, הוא לא יסכים לזה,

00:03:06.750 --> 00:03:09.903
הוא יודע שכל הגב שלו צמוד לחבלים האלה."

00:03:09.903 --> 00:03:12.441
החרוז הצלילי יוצר מקצב משלו,

00:03:12.441 --> 00:03:15.982
ומזמין אותנו לנסות את הקולות שלנו בחזרה.

00:03:15.982 --> 00:03:20.261
בדומה, קונסוננס היא חזרה
של צלילי עיצורים דומים,

00:03:20.261 --> 00:03:22.385
כמו ה "ר",

00:03:22.385 --> 00:03:26.417
ב"רוח-סער מרעידה פרחי זהורית,"

00:03:26.417 --> 00:03:33.181
למעשה, כשהקונסוננס מתרחש בתחילת המילים
[כמו בטקסט האנגלי]

00:03:33.207 --> 00:03:36.482
הוא נקרא חזרה על הצליל הראשון,
או מקצב קדמי.

00:03:36.482 --> 00:03:38.639
דוגמאות מעולות כוללות מסובבי לשון.

00:03:38.639 --> 00:03:41.187
שרה שרה שיר שמח שיר שמח שרה שרה

00:03:41.187 --> 00:03:44.634
גנן גידל דגן בגן דגן גדול גדל בגן.

00:03:44.634 --> 00:03:49.357
פה, העונג בחזרה ברור
כשאנחנו נתקלים בקונסוננס

00:03:49.357 --> 00:03:52.544
גם בתוך המילים וגם בהתחלה שלהן.

00:03:52.544 --> 00:03:57.281
ועדין מסובבי לשון משקפים
גם את הצורך במגוון בחזרה פואטית.

00:03:57.281 --> 00:03:58.853
בעוד הן מאתגרות להגיה,

00:03:58.853 --> 00:04:02.500
הן נראות על ידי כמה כחיקויים פחותים לשירה,

00:04:02.500 --> 00:04:06.784
או גימיקים בגלל שהם משתמשים
כל כך הרבה באותם צלילים,

00:04:06.784 --> 00:04:09.192
קרוב יותר לסגנון החזרה של כתיבה על לוח.

00:04:09.192 --> 00:04:12.538
בסופו של דבר, 
על המשורר לאזן וללמוד

00:04:12.538 --> 00:04:13.858
מתי לחזור

00:04:13.858 --> 00:04:15.181
ומתי לא,

00:04:15.181 --> 00:04:17.009
מתי לעמוד בציפיות,

00:04:17.009 --> 00:04:19.367
ומתי להמנע מהן,

00:04:19.367 --> 00:04:21.970
ובאיזון הזה, אולי מספיק לזכור

00:04:21.970 --> 00:04:25.061
שאנחנו חיים בעולם של מגוון עצום

00:04:25.061 --> 00:04:27.987
ונושאים איתנו את הנשימה והמקצב שלנו,

00:04:27.987 --> 00:04:30.755
החזרה הפנימית שלנו 
המלווה אותנו בכל אשר נלך.