Return to Video

איך בתי הספר הורגים את היצירתיות

  • 0:02 - 0:05
    בוקר טוב.
    מה שלומכם?
  • 0:06 - 0:08
    היה נהדר, נכון?
  • 0:08 - 0:11
    היה כיף אמיתי.
  • 0:11 - 0:12
    למעשה, אני מסתלק מכאן.
  • 0:12 - 0:16
    [צחוק]
  • 0:18 - 0:21
    היו שלושה נושאים
    לכל אורך הכנס,
  • 0:21 - 0:24
    שנוגעים למה שאני רוצה
    לשוחח עליו.
  • 0:24 - 0:28
    הראשון הוא העדות המופלאה
    ליצירתיות האנושית
  • 0:28 - 0:32
    בכל ההרצאות ששמענו
    ואצל כל האנשים כאן.
  • 0:33 - 0:36
    - עצם המגוון והמבחר שלהן -
  • 0:36 - 0:38
    השני הוא העובדה,
  • 0:38 - 0:41
    שזה מעמיד אותנו במצב
    שבו אין לנו מושג מה יקרה,
  • 0:41 - 0:43
    מבחינת העתיד. שום מושג
  • 0:43 - 0:45
    איך הדברים יתפתחו.
  • 0:45 - 0:47
    יש לי עניין בחינוך--
  • 0:47 - 0:51
    בעצם, גיליתי שלכל אחד
    יש עניין בחינוך.
  • 0:51 - 0:53
    נכון? בעיני זה מאד מעניין.
  • 0:53 - 0:56
    אם אתה במסיבה,
  • 0:56 - 0:58
    ואתה אומר שאתה עובד בחינוך...
  • 0:58 - 1:00
    למען האמת,
    אינך משתתף במסיבות רבות...
  • 1:00 - 1:05
    [צחוק]
  • 1:05 - 1:07
    ...אם אתה עובד בחינוך.
    לא מזמינים אותך.
  • 1:07 - 1:10
    [צחוק]
  • 1:10 - 1:14
    וגם לא תוזמן שוב,
    למרבה הפליאה...
  • 1:14 - 1:16
    אך נניח שכן,
    ואתה אומר למישהו--
  • 1:16 - 1:18
    שואלים אותך,
    "במה אתה עוסק?"
  • 1:18 - 1:19
    ואתה אומר
    שאתה עוסק בחינוך,
  • 1:19 - 1:23
    הדם אוזל מפניהם:
    "אלוהים, למה אני?
  • 1:23 - 1:26
    [צחוק]
  • 1:26 - 1:30
    "ועוד בערב החופשי היחיד שלי."
    [צחוק]
  • 1:30 - 1:32
    אך אם אתה מביע עניין
    בחינוך שלהם,
  • 1:32 - 1:34
    הם מצמידים אותך לקיר,
  • 1:34 - 1:37
    כי זה משהו מהותי ועמוק
    אצל אנשים, נכון?
  • 1:37 - 1:41
    כמו דת, כסף
    ודברים נוספים.
  • 1:42 - 1:45
    יש לי עניין רב בחינוך,
    וחושבני שלכולנו יש.
  • 1:45 - 1:47
    הוא חשוב לנו מאד;
  • 1:47 - 1:49
    חלקית, כי החינוך הוא שאמור
  • 1:49 - 1:52
    לקחתנו אל העתיד הזה,
    שאיננו יכולים להבינו.
  • 1:52 - 1:55
    אם חושבים על זה,
    הילדים שמתחילים השנה בית-ספר
  • 1:55 - 1:59
    יצאו לגימלאות ב-2065.
  • 2:00 - 2:02
    לאיש אין מושג -
  • 2:02 - 2:05
    למרות כל המומחיות
    שהופגנה ב-4 הימים האחרונים--
  • 2:05 - 2:08
    איך ייראה העולם
    אפילו בעוד 5 שנים,
  • 2:08 - 2:10
    ועם זאת אנו אמורים
    לחנך אותם לקראת זה.
  • 2:10 - 2:13
    כך שאי-היכולת לחזות
    היא לדעתי מדהימה.
  • 2:13 - 2:14
    והחלק השלישי הוא
  • 2:14 - 2:17
    שבכל מקרה, כולנו מסכימים
  • 2:17 - 2:22
    לגבי היכולות הממש-מופלאות
    שיש לילדים--
  • 2:22 - 2:26
    יכולתם לחדש.
    הנה, סרינה היתה נפלאה אמש,
  • 2:26 - 2:28
    נכון? רק לראות
    למה היא מסוגלת.
  • 2:28 - 2:33
    והיא יוצאת-דופן,
    אך חושבני שבמובן מסוים,
  • 2:33 - 2:37
    היא אינה חריגה כלל כילדה.
  • 2:37 - 2:39
    מה שראיתם הוא אדם
    בעל יכולת התמסרות מדהימה
  • 2:39 - 2:40
    שגילה בעצמו כשרון.
  • 2:40 - 2:43
    ומסקנתי היא, שלכל הילדים
    יש כשרונות עצומים.
  • 2:43 - 2:46
    ואנו מבזבזים אותם,
    ודי באכזריות.
  • 2:46 - 2:48
    אז אני רוצה לדבר על חינוך
  • 2:48 - 2:51
    ואני רוצה לדבר על יצירתיות.
    טענתי היא,
  • 2:51 - 2:55
    שהיום היצירתיות חשובה בחינוך
    בדיוק כידיעת קרוא וכתוב.
  • 2:55 - 2:58
    ועלינו להעניק לה אותו מעמד.
  • 2:58 - 3:00
    [מחיאות כפיים]
  • 3:00 - 3:01
    תודה.
  • 3:01 - 3:05
    [מחיאות כפיים]
  • 3:05 - 3:07
    זה הכל, אגב.
    תודה רבה לכם.
  • 3:07 - 3:10
    [צחוק]
  • 3:10 - 3:12
    ובכן, נותרו 15 דקות...
  • 3:12 - 3:15
    [צחוק]
  • 3:15 - 3:17
    ובכן, נולדתי...
    סתם...
  • 3:17 - 3:20
    [צחוק]
  • 3:20 - 3:22
    שמעתי לאחרונה סיפור נהדר.
    שאני אוהב לספרו,
  • 3:22 - 3:25
    על ילדה קטנה בשיעור ציור.
  • 3:25 - 3:27
    היא בת שש,
    והיא יושבת מאחור ומציירת,
  • 3:27 - 3:29
    והמורה אומרת שהילדה הקטנה הזו
    כמעט לא מקשיבה,
  • 3:29 - 3:31
    ובאותו שיעור-ציור
    היא כן הקשיבה.
  • 3:32 - 3:34
    המורה הופתעה כל-כך
    עד שניגשה אליה ושאלה:
  • 3:34 - 3:36
    "מה את מציירת?"
  • 3:36 - 3:39
    והילדה ענתה,
    "אני מציירת את אלוהים."
  • 3:39 - 3:42
    אמרה המורה, "אבל איש
    לא יודע איך נראה אלוהים."
  • 3:43 - 3:45
    והילדה השיבה,
    "בעוד רגע יידעו."
  • 3:45 - 3:53
    [צחוק]
  • 3:57 - 3:59
    כשבני היה בן 4, באנגליה -
  • 3:59 - 4:03
    בעצם הוא היה בן 4 בכל מקום,
    אם לדבר בכנות... [צחוק]
  • 4:03 - 4:06
    ...אם לדייק. באותה שנה
    הוא היה בן 4 בכל מקום בו היה.
  • 4:06 - 4:08
    הוא השתתף בהצגה
    על לידת ישו.
  • 4:08 - 4:09
    זוכרים את הסיפור?
  • 4:10 - 4:12
    לא, זה היה גדול.
    סיפור גדול.
  • 4:12 - 4:16
    מל גיבסון עשה סרט-המשך.
    אולי ראיתם... [צחוק]
  • 4:16 - 4:17
    "לידה 2".
  • 4:17 - 4:22
    אז ג'יימס שיחק את יוסף,
    ואנו נורא התרגשנו.
  • 4:22 - 4:24
    ראינו בזה את אחד
    התפקידים הראשיים.
  • 4:24 - 4:27
    מילאנו את המקום
    באוהדים בחולצות טי:
  • 4:27 - 4:30
    "ג'יימס רובינסון הוא יוסף!"
    [צחוק]
  • 4:30 - 4:31
    הוא לא היה צריך לדבר,
    אבל אתם מכירים את הקטע
  • 4:31 - 4:34
    שבו 3 המלכים נכנסים.
    הם באים נושאי מתנות,
  • 4:34 - 4:36
    הם מביאים זהב,
    לבונה ומור.
  • 4:36 - 4:38
    זה קרה באמת.
    ישבנו שם,
  • 4:38 - 4:40
    ואני חושב
    שהתבלבל להם הסדר,
  • 4:40 - 4:42
    כי שוחחנו אח"כ
    עם הילד ואמרנו,
  • 4:42 - 4:44
    "אתה בסדר עם זה?"
    והוא ענה, "בטח. מה, זה לא נכון?"
  • 4:44 - 4:45
    הם פשוט שינו את הסדר,
    זה הכל.
  • 4:45 - 4:47
    בכל אופן,
    שלושת הילדים נכנסו,
  • 4:47 - 4:50
    בני 4, עם מגבות על הראשים,
    והניחו את התיבות,
  • 4:50 - 4:53
    והילד הראשון אמר,
    "אני מביא זהב."
  • 4:53 - 4:56
    והשני אמר,
    "אני מביא מור."
  • 4:56 - 4:58
    והשלישי אמר,
    "לבו-נא לך."
  • 4:58 - 5:07
    [צחוק]
  • 5:11 - 5:13
    המכנה המשותף כאן הוא
    שילדים לוקחים סיכון.
  • 5:13 - 5:16
    אם אינם יודעים, הם ינסו.
  • 5:17 - 5:20
    אני צודק?
    הם לא חוששים לטעות.
  • 5:21 - 5:24
    איני אומר שלטעות זהה
    ל-להיות יצירתי.
  • 5:25 - 5:26
    מה שאנו כן יודעים הוא,
  • 5:26 - 5:28
    שמי שאינו מוכן לטעות,
  • 5:28 - 5:31
    לעולם לא ימציא
    שום דבר מקורי.
  • 5:31 - 5:33
    אם לא מוכנים לטעות.
  • 5:33 - 5:37
    וכשהם מתבגרים, רוב הילדים
    מאבדים יכולת זו.
  • 5:37 - 5:40
    הם מתחילים לחשוש לטעות.
  • 5:40 - 5:41
    אגב, כך אנו מנהלים
    את החברות שלנו.
  • 5:41 - 5:43
    אנו מוקיעים בגלל טעויות.
  • 5:43 - 5:45
    וכיום אנו מנהלים
    מערכות חינוך לאומיות,
  • 5:45 - 5:49
    שבהן הדבר הכי גרוע
    הוא לטעות,
  • 5:49 - 5:54
    והתוצאה היא שאנו מחנכים אנשים
    להתרחק מיכולתם היצירתית.
  • 5:54 - 5:56
    פיקאסו אמר פעם,
  • 5:56 - 5:58
    שכל הילדים נולדים אמנים.
  • 5:58 - 6:02
    הבעיה היא
    להישאר אמנים כשגדלים.
  • 6:02 - 6:03
    אני מאמין בכך בכל לבי:
  • 6:03 - 6:05
    איננו גדלים
    ונעשים יותר יצירתיים,
  • 6:05 - 6:07
    אלא מתרחקים מכך,
  • 6:07 - 6:09
    יותר נכון, מחנכים אותנו
    להתרחק מהיצירתיות.
  • 6:09 - 6:11
    מדוע זה כך?
  • 6:12 - 6:15
    עד לפני 5 שנים
    גרתי בסטרטפורד-און-אבון.
  • 6:15 - 6:17
    למעשה, עברנו מסטרטפורד
    ללוס אנג'לס.
  • 6:18 - 6:20
    אתם ודאי מתארים לעצמכם
    איזה מעבר חלק זה היה.
  • 6:20 - 6:22
    [צחוק]
  • 6:22 - 6:24
    למעשה, גרנו במקום בשם סניטרפילד,
  • 6:24 - 6:25
    ממש ליד סטרטפורד,
  • 6:25 - 6:28
    ושם נולד אביו של שייקספיר.
  • 6:28 - 6:30
    עברה לכם בראש מחשבה פתאומית?
    לי כן.
  • 6:30 - 6:33
    לא חשבתם
    שלשייקספיר היה אבא, נכון?
  • 6:33 - 6:35
    נכון? כי אינכם חושבים
  • 6:35 - 6:37
    על שייקספיר כעל ילד, נכון?
  • 6:37 - 6:40
    שייקספיר בן 7?
    מעולם לא חשבתי על זה. כלומר,
  • 6:40 - 6:41
    הוא היה מתישהו בן 7.
  • 6:41 - 6:44
    הוא ודאי למד אנגלית
    אצל מישהו, נכון?
  • 6:44 - 6:49
    [צחוק]
  • 6:51 - 6:52
    מטריד, נכון?
  • 6:52 - 6:57
    [צחוק]
  • 7:00 - 7:02
    "תשתדל יותר!"
  • 7:02 - 7:05
    [צחוק]
  • 7:05 - 7:07
    שולחים אותו למיטה
    בלי ארוחת ערב.
  • 7:07 - 7:10
    אבא אומר לו: "לך עכשיו למיטה!"
    לוויליאם שייקספיר!
  • 7:10 - 7:12
    "תניח מיד את העפרון.
  • 7:12 - 7:14
    "ותפסיק לדבר ככה!
  • 7:14 - 7:17
    [צחוק]
  • 7:17 - 7:19
    "זה מאד מבלבל."
  • 7:19 - 7:23
    [צחוק]
  • 7:24 - 7:29
    בכל אופן, עברנו מסטרטפורד
    ללוס אנג'לס,
  • 7:29 - 7:31
    בעצם, אני רוצה
    לומר מילה על המעבר.
  • 7:31 - 7:33
    בני לא רצה לבוא.
  • 7:33 - 7:36
    יש לי שני ילדים.
    בני היום בן 21 ובתי בת 16.
  • 7:36 - 7:38
    הוא לא רצה לבוא ללוס אנג'לס.
    היא מצאה חן בעיניו,
  • 7:38 - 7:42
    אך היתה לו חברה באנגליה.
  • 7:42 - 7:44
    אהבת חייו, שרה.
  • 7:44 - 7:47
    הוא הכיר אותה רק חודש.
    [צחוק]
  • 7:47 - 7:50
    דעו לכם שזה כמו
    ארבע שנות נישואין,
  • 7:51 - 7:53
    כי בגיל 16 זה המון זמן.
  • 7:53 - 7:54
    בכל אופן,
    הוא היה עצוב במטוס,
  • 7:54 - 7:56
    ואמר, "לעולם לא אמצא
    בחורה כמו שרה,"
  • 7:57 - 7:59
    ולמען האמת, זה שימח אותנו מאד,
    כי...
  • 7:59 - 8:06
    [צחוק]
  • 8:07 - 8:10
    ...מפני שהיא היתה
    הסיבה העיקרית לכך שעזבנו.
  • 8:10 - 8:15
    [צחוק]
  • 8:16 - 8:18
    אך אתה קולט משהו,
    כשאתה עובר לאמריקה
  • 8:18 - 8:19
    ומסתובב בעולם:
  • 8:19 - 8:23
    בכל מערכת חינוך בעולם
    יש אותה היררכיה של נושאים.
  • 8:23 - 8:26
    בכולן. לא משנה איפה.
    אולי חשבתם שזה אחרת. אך לא.
  • 8:26 - 8:29
    בראש ניצבות המתמטיקה והשפות,
  • 8:29 - 8:31
    אחר כך המקצועות ההומניים,
    ובתחתית - האמנויות.
  • 8:31 - 8:32
    בכל מקום עלי-אדמות.
  • 8:32 - 8:37
    וכמעט בכל מערכת יש גם
    היררכיה במקצועות האמנות.
  • 8:37 - 8:40
    האמנות הפלסטית והמוסיקה
    זוכות בביה"ס למעמד גבוה יותר
  • 8:40 - 8:42
    מאשר הדרמה והמחול.
  • 8:42 - 8:44
    אין מערכת חינוך אחת בעולם
  • 8:44 - 8:46
    שבה המורים רוקדים כל יום
    בפני התלמידים
  • 8:46 - 8:47
    באותה רצינות
    כפי שהם מלמדים מתמטיקה.
  • 8:47 - 8:48
    מדוע?
  • 8:48 - 8:51
    מדוע לא?
    לדעתי זה חשוב.
  • 8:51 - 8:53
    לדעתי המתמטיקה חשובה.
    אך כך גם המחול.
  • 8:53 - 8:56
    ילדים ירקדו כל הזמן
    אם יאפשרו להם. כך גם כולנו.
  • 8:56 - 8:59
    לכולנו יש גוף, נכון?
    החמצתי איזה שיעור?
  • 8:59 - 9:02
    [צחוק]
  • 9:03 - 9:04
    למען האמת, מה שקורה הוא,
  • 9:04 - 9:05
    שכאשר הילדים גדלים
    אנו מתחילים לחנך אותם
  • 9:05 - 9:07
    בהדרגה מהמתניים כלפי מעלה,
  • 9:07 - 9:11
    ולבסוף מתרכזים בראש,
    מעט יותר בצד מסוים.
  • 9:12 - 9:14
    אם הייתם מבקרים
    במערכת החינוך כחייזרים,
  • 9:14 - 9:17
    ושואלים,
    "למה החינוך הציבורי טוב?"
  • 9:17 - 9:19
    תיאלצו לקבוע--
    אם תשפטו לפי התוצרת,
  • 9:19 - 9:22
    לפי אלה שמצליחים
    ועושים את כל שצריך,
  • 9:23 - 9:26
    הנחמדים שזוכים
    בכל הנקודות, המנצחים--
  • 9:26 - 9:29
    לדעתי תיאלצו להסיק שכל מטרת
    החינוך הציבורי בכל העולם
  • 9:29 - 9:33
    היא לייצר
    פרופסורים באוניברסיטה, נכון?
  • 9:33 - 9:35
    אלה נחשבים הכי טובים.
  • 9:35 - 9:38
    אני הייתי כזה. הרי לכם.
  • 9:38 - 9:40
    [צחוק]
  • 9:41 - 9:44
    אני אוהב פרופסורים של אוניברסיטה,
    אבל אתם יודעים,
  • 9:44 - 9:48
    איננו צריכים לנופף בהם כמופת
    לכל הישגי האנושות.
  • 9:48 - 9:49
    הם רק צורת חיים מסוימת,
  • 9:50 - 9:52
    רק צורת חיים נוספת.
    אך הם די מוזרים,
  • 9:52 - 9:54
    אני אומר זאת
    מתוך חיבה להם.
  • 9:54 - 9:56
    מנסיוני,
    יש משהו מוזר בפרופסורים -
  • 9:56 - 10:00
    לא כולם-- אבל באופן טיפוסי
    הם חיים בתוך הראש.
  • 10:00 - 10:03
    הם חיים שם למעלה,
    מעט יותר בצד מסוים.
  • 10:03 - 10:06
    במידה מסוימת הם נטולי-גוף,
    די פשוטו כמשמעו.
  • 10:06 - 10:08
    הם רואים בגופם
  • 10:08 - 10:10
    מעין מערכת תובלה
    עבור ראשיהם.
  • 10:10 - 10:15
    [צחוק]
  • 10:16 - 10:17
    נכון?
  • 10:17 - 10:20
    אמצעי להביא את הראש לישיבות.
  • 10:20 - 10:23
    [צחוק]
  • 10:25 - 10:29
    אגב, אם אתם באמת מחפשים
    עדות לחוויות חוץ-גופיות,
  • 10:29 - 10:32
    זמנו את עצמכם לועידה
    של אקדמאים בכירים,
  • 10:32 - 10:35
    ותקפצו לדיסקוטק בערב הסיום.
  • 10:35 - 10:39
    [צחוק] תראו שם
    גברים ונשים מבוגרים
  • 10:39 - 10:44
    מתעוותים ללא-שליטה מחוץ לקצב,
  • 10:46 - 10:47
    מחכים שזה ייגמר,
  • 10:47 - 10:49
    כדי שיוכלו להסתלק
    ולכתוב על זה מאמר.
  • 10:51 - 10:54
    מערכת החינוך שלנו מבוססת
    על רעיון היכולת האקדמית.
  • 10:55 - 10:56
    ויש לכך סיבה.
  • 10:56 - 10:58
    כל השיטה הומצאה--
    בכל העולם
  • 10:58 - 11:02
    לא היו באמת מערכות חינוך ציבוריות
    לפני המאה ה-19.
  • 11:02 - 11:05
    כולן נוצרו כדי לענות
    על דרישות התיעוש.
  • 11:05 - 11:08
    כך שההיררכיה מעוגנת
    בשני רעיונות.
  • 11:08 - 11:11
    אחד, שהנושאים השימושיים ביותר
    לצרכי עבודה
  • 11:11 - 11:14
    נמצאים בראש הרשימה.
    כך שכנראה היטו אתכם בעדינות,
  • 11:14 - 11:17
    כשהייתם ילדים בבי"ס,
    הרחק מהדברים שאהבתם
  • 11:17 - 11:20
    בנימוק שלא תצליחו
    למצוא בתחום הזה עבודה. נכון?
  • 11:20 - 11:22
    "אל תעסוק במוסיקה,
    הרי לא תהיה מוסיקאי;"
  • 11:22 - 11:24
    "אל תתעסק באמנות,
    כי לא תהיה אמן."
  • 11:24 - 11:28
    ייעוץ מעודן,
    אך כיום, מוטעה מיסודו.
  • 11:28 - 11:30
    כל העולם עובר מהפכה.
  • 11:30 - 11:32
    והתחום השני הוא כישורים אקדמיים,
  • 11:32 - 11:34
    שממש השתלט
    על השקפתנו על האינטליגנציה,
  • 11:34 - 11:38
    כי האוניברסיטאות מעצבות
    את המערכת בדמותן.
  • 11:38 - 11:39
    אם תחשבו על זה,
  • 11:39 - 11:40
    כל מערכת החינוך הציבורי בעולם
  • 11:40 - 11:43
    היא חלק מהתהליך
    של כניסה לאוניברסיטה.
  • 11:44 - 11:47
    ועקב כך כשרונות מעולים רבים,
    אנשים מבריקים ויצירתיים,
  • 11:47 - 11:49
    חושבים שהם נטולי-כישורים,
  • 11:49 - 11:51
    כי הדברים בהם היו טובים בביה"ס
  • 11:51 - 11:53
    לא זכו להערכה,
    או אפילו הוקעו.
  • 11:53 - 11:56
    ולדעתי איננו יכולים
    להרשות לעצמנו להמשיך כך.
  • 11:56 - 11:58
    ב-30 השנה הבאות, לפי 'אונסק"ו',
  • 11:58 - 12:00
    יותר אנשים בעולם
  • 12:00 - 12:03
    יסיימו כבוגרים את מערכת החינוך
    מאשר אי-פעם בהיסטוריה.
  • 12:03 - 12:06
    יותר אנשים, וזהו שילוב
    של כל מה שדיברנו עליו -
  • 12:06 - 12:09
    הטכנולוגיה והשפעתה
    על אופי העבודה,
  • 12:09 - 12:12
    הדמוגרפיה והתפוצצות האוכלוסין העצומה.
  • 12:12 - 12:16
    לפתע התארים
    אינם שווים דבר. נכון?
  • 12:17 - 12:20
    כשהייתי סטודנט, אם היה לך תואר,
    היתה לך עבודה.
  • 12:20 - 12:22
    אם לא היתה לך עבודה,
    זה כי לא רצית.
  • 12:22 - 12:25
    והאמת, אני לא רציתי.
    [צחוק]
  • 12:25 - 12:29
    אך כיום, ילדים עם תארים
    לעתים קרובות
  • 12:29 - 12:32
    הולכים הביתה לשחק
    משחקי וידאו,
  • 12:32 - 12:35
    כי אתה צריך אם-איי למשרה
    שדרשה פעם רק בי-איי,
  • 12:35 - 12:37
    ותואר דוקטור לכל השאר.
  • 12:37 - 12:39
    זהו תהליך של
    אינפלציה אקדמית.
  • 12:39 - 12:41
    והוא מורה על כך
    שכל מבנה החינוך
  • 12:41 - 12:42
    משתנה מתחת לרגלינו.
  • 12:42 - 12:44
    אנו זקוקים לשינוי קיצוני
    בהשקפתנו על האינטליגנציה.
  • 12:44 - 12:46
    אנו יודעים אודות האינטליגנציה
    שלושה דברים:
    .
  • 12:46 - 12:49
    אחד, היא מגוונת.
    אנו חושבים על העולם בכל הדרכים
  • 12:49 - 12:51
    בהן אנו חווים אותו.
    אנו חושבים ויזואלית,
  • 12:51 - 12:54
    אנו חושבים בצליל,
    במושגי התמצאות במרחב.
  • 12:54 - 12:56
    אנו חושבים במושגים מופשטים,
    ואנו חושבים בתנועה.
  • 12:56 - 12:59
    שנית, האינטליגנציה היא דינמית.
  • 13:00 - 13:02
    אם מתבוננים באינטראקציות
    שמבצע המוח האנושי,
  • 13:02 - 13:05
    כפי ששמענו אתמול
    במספר הרצאות,
  • 13:05 - 13:07
    האינטליגנציה אינטראקטיבית להפליא.
  • 13:07 - 13:10
    המוח אינו מחולק למדורים.
  • 13:10 - 13:12
    למעשה, היצירתיות--
    שאני מגדיר כתהליך
  • 13:12 - 13:15
    של העלאת רעיונות מקוריים
    ובעלי-ערך,
  • 13:15 - 13:18
    מתרחשת הרבה יותר
    הודות ליחסי הגומלין
  • 13:18 - 13:21
    שבין דרכים שונות של ראיית דברים.
  • 13:22 - 13:24
    המוח הינו במכוון-- אגב,
  • 13:24 - 13:26
    יש מעבר עצבי בין שני
    חצאי המוח
  • 13:26 - 13:28
    הקרוי כפיס-המוח.
    הוא עבה יותר אצל נשים
  • 13:29 - 13:31
    אם לשפוט לפי הלן מאתמול, לדעתי
  • 13:31 - 13:34
    זו אולי הסיבה מדוע
    נשים טובות יותר בריבוי-משימות
  • 13:34 - 13:36
    אתן באמת כאלה, לא?
  • 13:36 - 13:39
    יש מחקרים רבים על כך.
    אך אני יודע מנסיוני האישי,
  • 13:39 - 13:41
    אם אשתי מבשלת בבית ארוחה--
  • 13:41 - 13:43
    מה שלא קורה הרבה,
  • 13:44 - 13:45
    תודה לאל.
  • 13:45 - 13:48
    [צחוק]
  • 13:48 - 13:49
    לא, יש דברים שהיא טובה בהם,
  • 13:49 - 13:51
    אך אם היא מבשלת,
  • 13:51 - 13:52
    היא משוחחת בו-זמנית
    עם אנשים בטלפון,
  • 13:52 - 13:54
    מדברת עם הילדים,
    מסיידת את התקרה,
  • 13:54 - 13:56
    [צחוק]
  • 13:56 - 13:58
    מבצעת ניתוח לב פתוח.
  • 13:58 - 14:01
    אם אני מבשל,
    הדלת סגורה, הילדים בחוץ,
  • 14:01 - 14:05
    הטלפון מנותק, ואם היא נכנסת
    זה מפריע לי. אני אומר,
  • 14:05 - 14:07
    "טרי, בבקשה, אני מנסה
    לטגן ביצה, בחייך!"
  • 14:07 - 14:12
    [צחוק]
  • 14:14 - 14:16
    "תעזבי אותי בשקט!"
  • 14:17 - 14:20
    למעשה, אתם מכירים
    את הקטע הפילוסופי ההוא,
  • 14:20 - 14:22
    אם עץ נופל ביער
    ואיש אינו שומע,
  • 14:22 - 14:25
    האם זה קרה?
    זוכרים את העץ ההוא?
  • 14:25 - 14:27
    ראיתי לאחרונה חולצת טי נהדרת
    שעליה כתוב:
  • 14:27 - 14:31
    "אם גבר מביע את דעתו ביער
    ואין אישה ששומעת אותו,
  • 14:31 - 14:33
    "האם הוא עדיין טועה?"
  • 14:33 - 14:38
    [צחוק]
  • 14:40 - 14:42
    והדבר השלישי
    בנוגע לאינטליגנציה הוא,
  • 14:42 - 14:44
    שהיא מובהקת.
  • 14:44 - 14:46
    אני עובד עכשיו על ספר חדש
    בשם "התגלות",
  • 14:46 - 14:48
    שמבוסס על סדרת ראיונות,
    עם אנשים שמספרים
  • 14:48 - 14:50
    איך גילו את כשרונם.
  • 14:50 - 14:52
    מרתק אותי
    איך אנשים הגיעו לכך.
  • 14:53 - 14:55
    זה החל בעצם משיחה
    שהיתה לי עם אישה נפלאה,
  • 14:55 - 14:57
    שמרבית האנשים אולי לא שמעו אודותיה,
  • 14:57 - 14:59
    ג'יליאן לין, שמעתם עליה?
  • 14:59 - 15:01
    כמה שמעו. היא כוריאוגרפית
  • 15:01 - 15:02
    וכולם מכירים את עבודתה.
  • 15:02 - 15:05
    היא עשתה את "קאטס"
    ואת "פנטום האופרה".
  • 15:05 - 15:08
    היא נהדרת.
    הייתי בהנהלת הבלט המלכותי באנגליה,
  • 15:08 - 15:11
    כמו שאתם רואים.
    [צחוק]
  • 15:11 - 15:12
    סעדנו ביחד יום אחד,
    ושאלתי אותה:
  • 15:12 - 15:14
    "איך הגעת להיות רקדנית?"
    והיא אמרה,
  • 15:14 - 15:16
    וזה מעניין.
    כשהיא היתה בביה"ס,
  • 15:16 - 15:17
    היא היתה חסרת-תקנה,
  • 15:18 - 15:21
    וביה"ס, בשנות השלושים,
    כתב להוריה:
  • 15:21 - 15:22
    "לדעתנו ג'יליאן סובלת מליקוי-למידה."
  • 15:22 - 15:24
    היא לא יכלה להתרכז,
    היתה מתנועעת בעצבנות.
  • 15:24 - 15:28
    לדעתי היום היו אומרים
    שיש לה הפרעת-קשב, נכון?
  • 15:28 - 15:32
    אך אלה היו שנות ה-30,
    ועוד לא המציאו את זה.
  • 15:32 - 15:35
    הבעיה הזו לא היתה זמינה.
  • 15:35 - 15:38
    [צחוק]
  • 15:38 - 15:40
    אנשים לא ידעו שאפשר
    שיהיה להם את זה.
  • 15:40 - 15:43
    [צחוק]
  • 15:43 - 15:46
    היא הלכה למומחה אחד,
  • 15:47 - 15:50
    בחדר מצופה עץ-אלון.
    והיא היתה שם עם אימה,
  • 15:50 - 15:52
    הושיבו אותה על כיסא בקצה,
  • 15:52 - 15:54
    והיא ישבה 20 דקות
    על כפות ידיה,
  • 15:54 - 15:55
    בעוד האיש הזה
    משוחח עם אימה
  • 15:55 - 15:57
    על כל הבעיות של ג'יליאן בביה"ס.
  • 15:57 - 15:58
    בסוף --
  • 15:58 - 16:02
    כי אנשים היו מוטרדים ממצבה,
    היא איחרה בהכנת שיעורי הבית וכו'
  • 16:02 - 16:03
    ילדה בת 8--
  • 16:03 - 16:06
    בסוף, הרופא ניגש,
    ישב ליד ג'יליאן ואמר:
  • 16:06 - 16:09
    "ג'יליאן, הקשבתי לכל הדברים
    שאימך סיפרה לי,
  • 16:09 - 16:11
    "ואני צריך לדבר איתה ביחידות."
  • 16:11 - 16:14
    "חכי כאן, תיכף נחזור.
    זה לא ייקח הרבה זמן."
  • 16:14 - 16:16
    והם יצאו והשאירו אותה לבד.
  • 16:16 - 16:18
    אך בדרך החוצה
    הוא הפעיל את הרדיו
  • 16:18 - 16:20
    שעמד על שולחנו,
  • 16:20 - 16:22
    וכשהם יצאו מהחדר,
    הוא אמר לאימה:
  • 16:22 - 16:26
    "עימדי והתסתכלי בה."
    וברגע שהם יצאו,
  • 16:26 - 16:29
    כך סיפרה, היא קפצה על רגליה
    והתנועעה עם המוסיקה.
  • 16:30 - 16:33
    הם צפו בה כמה דקות,
    והוא פנה אל אימה ואמר:
  • 16:33 - 16:37
    "גברת לין, ג'יליאן אינה חולה.
    היא רקדנית.
  • 16:38 - 16:40
    "קחי אותה לבי"ס למחול."
  • 16:40 - 16:41
    שאלתי, "ומה קרה אז?"
    והיא אמרה:
  • 16:41 - 16:42
    "זה מה שהיא עשתה.
  • 16:42 - 16:44
    "איני יכולה לתאר לך
    כמה נהדר זה היה.
  • 16:44 - 16:46
    "נכנסנו לחדר מלא באנשים כמוני.
  • 16:46 - 16:49
    "אנשים שלא יכולים לשבת בשקט.
  • 16:49 - 16:52
    "שצריכים להתנועע כדי לחשוב."
  • 16:52 - 16:54
    שצריכים להתנועע כדי לחשוב.
  • 16:54 - 16:56
    הם רקדו בלט, 'טאפ', ג'אז,
  • 16:56 - 16:57
    מחול מודרני, מחול עכשווי.
  • 16:57 - 17:00
    לבסוף היא נבחנה
    לביה"ס לבלט המלכותי,
  • 17:00 - 17:02
    ונעשתה סוליסטית.
    היתה לה קריירה נפלאה בבלט המלכותי.
  • 17:03 - 17:05
    היא סיימה את
    בי"ס הבלט המלכותי
  • 17:05 - 17:08
    וייסדה להקה משלה,
    "להקת המחול של ג'יליאן לין",
  • 17:08 - 17:09
    פגשה את אנדרו לויד וובר.
  • 17:09 - 17:11
    היתה אחראית לכמה
    מהפקות התיאטרון המוסיקליות
  • 17:11 - 17:14
    המצליחות ביותר בהיסטוריה,
    הסבה עונג למיליונים,
  • 17:14 - 17:15
    והיא מולטי-מיליונרית.
  • 17:16 - 17:20
    מישהו אחר היה אולי
    רושם לה תרופות ואומר לה להירגע.
  • 17:20 - 17:22
    לדעתי...
  • 17:22 - 17:27
    [מחיאות כפיים]
  • 17:28 - 17:32
    לדעתי, זו תמצית העניין:
    אל גור דיבר באחד הערבים
  • 17:32 - 17:36
    על אקולוגיה,
    ועל המהפכה שהחלה רייצ'ל קרסון.
  • 17:37 - 17:39
    אני מאמין שתקוותנו היחידה לעתיד
  • 17:39 - 17:43
    היא לאמץ תפיסה חדשה
    לגבי האקולוגיה האנושית,
  • 17:43 - 17:46
    שבה נתחיל לארגן מחדש
    את האופן בו אנו תופשים
  • 17:46 - 17:48
    את עושרה של היכולת האנושית.
  • 17:48 - 17:52
    מערכת החינוך שלנו
    חפרה עד כה במוחותינו
  • 17:52 - 17:54
    כפי שאנו כורים ועושקים את
    כדור הארץ:
  • 17:54 - 17:55
    כדי להפיק מצרך מסוים.
  • 17:55 - 17:58
    ולטווח הארוך, זה לא לטובתנו.
  • 17:58 - 18:00
    עלינו לשקול מחדש
    את עקרונות היסוד
  • 18:00 - 18:02
    עליהם אנו מחנכים את ילדינו.
  • 18:02 - 18:04
    יש ציטוט נהדר
    מאת ג'ונה סאלק, שאמר,
  • 18:05 - 18:09
    "אם כל החרקים ייכחדו
    מעל פני האדמה,
  • 18:09 - 18:13
    "ייעלמו תוך 50 שנה
    כל החיים עלי-אדמות.
  • 18:13 - 18:17
    "אם כל בני האדם
    ייכחדו מן העולם,
  • 18:17 - 18:20
    "תוך 50 שנה
    כל צורות החיים ישגשגו."
  • 18:20 - 18:22
    והוא צודק.
  • 18:22 - 18:26
    TED מעלה על נס
    את מתנת הדמיון האנושי.
  • 18:26 - 18:30
    עלינו להקפיד להשתמש
    במתנה זו בחוכמה
  • 18:30 - 18:34
    ולהסיט ממסלולם כמה מהתסריטים
    עליהם שוחחנו.
  • 18:34 - 18:36
    והדרך היחידה לכך היא,
  • 18:36 - 18:40
    לזהות את העושר האמיתי
    של יכולותינו היצירתיות,
  • 18:40 - 18:43
    ולזהות בילדינו את התקווה
    שהם מגלמים.
  • 18:43 - 18:46
    ומשימתנו היא לחנכם כאדם שלם,
    כך שיוכלו להתמודד עם עתיד זה.
  • 18:46 - 18:49
    אגב, אנו אולי לא נזכה
    לראות עתיד זה,
  • 18:49 - 18:52
    אך הם כן.
    ותפקידנו הוא לסייע להם
  • 18:52 - 18:55
    להפיק ממנו משהו.
    תודה רבה לכם.
  • 18:55 - 19:07
    [מחיאות כפיים]
Title:
איך בתי הספר הורגים את היצירתיות
Speaker:
קן רובינסון
Description:

סר קן רובינסון מציג טיעון משעשע ומרגש ביותר בזכות יצירתה של מערכת חינוך, אשר תטפח את היצירתיות, במקום לדכא אותה.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
19:00

Hebrew subtitles

Revisions Compare revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.