-
. רגע, אסתי
-
מה קורה?
-
אני רוצה לשכוח את זה, גם.
-
אני רוצה לשכוח הכל על הלילה ההוא.
-
כל יום אני לישון עם תקווה להתעורר בבוקר שונה לגמרי.
-
אבל בכל פעם שאני עוצם את עיניי. זה תמיד שם.
-
המוח שלי פשוט לא אשכח.
-
כל תא ותא בגוף שלי זוכר את זה.
לא ייתנו לי לשכוח.
-
כמעט ולא זוכר את הלילה...
-
. אשר חייתי כל שנייה בערך שעה.
אל תגיד יותר.
-
אף-על-פי אני מנסה לקבל את זה לא עשית שום דבר פיזי לי...
-
. לא...
-
... אני לא חושב עלייך שונה באותו הלילה.
-
אני לא יכול, לא משנה כמה אני מנסה.
-
אני לא יכול.
-
אני לא יכול.
-
אני נשבעת, אני רוצה לשכוח, מדי.
-
אני רוצה להיות מסוגל לאהוב מישהו שוב.
-
אני נשבע.
-
אני רוצה להיות אדם רגיל שוב.
-
אני רוצה לשחזר.
-
אני רוצה להירפא.
-
אני רוצה לבטוח שוב.
-
אני רוצה להיות מסוגל לבטוח במישהו שוב.
-
. מישהו לא תאכזב אותי.
-
בלי תנאים.
-
מישהו שיהיה איתי בזמנים הכי גרוע.
-
אני לעולם לא אעזוב אותך...
-
. לא.
-
אני לעולם לא אעזוב אותך.
-
אסתי, אני רוצה להירפא.
-
Canım.
-
-Canım.
. בבקשה קח אותי רופא.
-
בסדר.
-
. בסדר.
-
תגיד להם לעזור לי.
-
כמובן, הם לעזור לך, ילדתי.
-
אני רוצה לשחזר.
-
פשוט לקחת את הצעד הגדול עכשיו.
-
ידעת את זה?
-
זה היה החלק הכי קשה.
-
. זה בסדר.
-
תבצע שחזור, כי החלטתם לשחזר.
-
אני רוצה להירפא.
אני רוצה שהם להימחק מעל לראשי.
-
הם יהיו נמחקים, הילד שלי...
-
. הפצע הזה בולע אותך.
-
אתם נרפאים.
-
. כבר התחלת להירפא.
-
תבצע שחזור רק כשאתה אומר "יהיה לשחזר".
-
ילדה טובה.
-
כל הכבוד, ילדה יפה שלי.
-
ילדה טובה.
-
-. בוקר טוב. בוקר טוב-
-. בוקר טוב. בוקר טוב-
-
-אנחנו יחולו משחה על הפנים שלך?
? מה לא בסדר עם הפנים שלי?
-
זה קרה כאשר עזבתי את המלון...
-
.... אני החלקתי במדרגות.
-
ואז הפנים שלי כנגד המעקה.
-
אבל זה לא רציני
זה יהיה בסדר.
-
בסדר.
-
-. בוקר טוב. בוקר טוב-
-. בוקר טוב. בוקר טוב-
-
אתה הולך לעבודה היום?
-
. אני יכול להסיע אותך, אם אתה רוצה.
-
לחלות.
-
Günaydın canım.
-
? איפה אמא שלי?
-בחדר האמבטיה.
-
לא "günaydın" עבורי?
-
Günaydın.
-
היום אנחנו זועפת...
-
אל תתעוררי אבא עדיין.
בוא נלך לרחוץ את הידיים והפנים.
-
-. בוקר טוב. בוקר טוב-
-. בוקר טוב. בוקר טוב-
-
הוא שם דבר הדרוש?
אני יכול ללכת לקנות אותו.
-
. אנחנו נמוכים על לחם, אני חושב.
-
בסדר. האם ברצונך גם עיתון?
-
חלב בשביל Murat?
-
. יש לנו חלב...
-
היית בחוץ?
. חשבתי שאתה ישן.
-
התעוררתי כבר.
-
אפילו היה הליכת הבוקר שלי.
-
אז הלכתי אצל האופה וקניתי סימיט בשבילך.
-
נהדר.
-
בדיוק עמדתי ללכת לחנות פינתית.
-
אתה לא צריך.
יש לי גם את העיתון.
-
-הורדת את הקולר שלך?
-כן. ובכן, אני מרגיש טוב.
-
אני יכולה ללבוש אותו בחזרה אם כואב לי שוב.
-
-Olsun Geçmiş, אסתי.
. תודה, יקירתי.
-
תודה.
-
. אלה חם!
-הדחף לנגוס מזה...
-
. היה כל כך קשה להתנגד.
. אני מניח. אני לא יכול להתאפק-
-
Afiyet olsun.
-
ללבוש את הבגדים שלך גם כן.
כדי שתוכל לאכול מהר לצאת עם שלך לחלות.
-
. אבל זה יום שבת.
יש אין בית ספר היום.
-
נכון.
-
Fatmagül...
-
מה שדיברנו אתמול בלילה.
-
. עשיתי חיפוש על זה-
. למה?
-
אני אביא פגישה, לאחר ארוחת הבוקר.
-
. תודה, מכנסיית אסתי...
-
אנחנו יכולים לדבר על הפרטים מאוחר יותר
-
מה כדאי שאעשה כעת?
להכין תה?
-
. אני לחלוט. אותו עכשיו.
. טוב, אני לא יכול לעמוד יותר...
-
... אני לא יכולה לחכות על התה.
-
קניתי לכולם.
-
קניתי "יום çöreği" עבור מוזיאון ראהמי מאז שהוא אוהב אותה.
-
תודה לך אסתי מכנסיית.
-
"מדם מארב"
-
מה זה?
-
מה ראית שם?
-
M.N. היא...
-
מוסטפא Nalçın.
-
שני סוגי תה, שני טוסטים.
-
רוצה לאכול משהו גם כן?
אני מקבל כריך קלוי ותה.
-
לא, תודה.
הרגע אכלתי, בעצמי.
-
אתה לא צריך. חכה כאן, ילדה.
. לך לבית שלך
-
. אבל אמרתי לך... - מוסטפא חזרה בחדרו. לא עוד תחת טיפול נמרץ.
-
. תודה לאל-
. אבל לא לעלות למעלה-
-
אני פשוט לא רואה אותו מהדלת?
-. לא-
-
אמא שלו כבר חולה, ילדה.
. לראות אותך הופך אותה אפילו יותר.
-
היא מתרגזת
אל תעשה את זה בבקשה.
-
להתרחק מוסטפא.
. תתרחק מאיתנו.
-
בסדר. מובן.
-
. זה מספיק. . אני מלאה
-נסיים את זה לפחות?
-
מה את מחפשת?
-
איפה הטלפון שלי?
-
הטלפון שלך נסגר.
יצאה הסוללה.
-
תוהה אם אני יכולה למצוא מכשיר הטעינה כאן.
-
אבא שלך יכול ללכת ולקחת אותו הרחק מהבית, אם אתה רוצה.
-
. אלא אם כן אתה קורא הבית הוא המקום של הבחורה הזאת.
. פשוט לא משנה.
-
נוכל למצוא אחד כאן.
-
. אל תעשה סצנה . פשוט כנסי למכונית.
-! לעזאזל עזוב אותי.
-
-. תיכנס למכונית.
-עזוב אותי! ! הצילו!
-
"לפי המידע שהתקבל מבית החולים.
-
. הוא עדיין במצב קריטי. "
-
אין מידע מפורט כאן גם.
-
אלוהים יברך אותו.
-
הם דקר מוסטפא Enişte?
-
תפסיק לקרוא לו enişte.
יש לך enişte אחד בלבד.
-
רוצה שנמשיך ללכת?
אתה תהיה מאוחר לעבודה.
-
. שיהיה לך יום עבודה יפה.
. זה בסדר- באפשרותך לסגור אותה, מכנסיית אסתי.
-
לנו לא אכפת מה שקרה לו.
-
נכון?
-
. להתראות-
. ביי.
-
-. אני אבקר אותך בעבודה.
-. גם אני בא.
-
להת'.
שאלוהים יעזור לך עם עבודות שלך.
-
אם...
-
אם אתה רוצה ללכת לבית החולים.
. תני לי להסיע אותך לשם.
-
אני לא רוצה.
-
אתה לא רוצה שאני אסיע אותך?
-
אני לא רוצה ללכת לבית החולים.
-
. אני חש הקלה
-
התכוונתי... אחד מהם יכול להיות גם שם.
-
אבל אם אתה רוצה, נוכל ללמוד על מצבו.
-
אנחנו יכולים לבקש בית החולים.
-
אם אתה דואג.
-
ארדואן... ארדואן קדימה, קום.
-
אני עדיין ישן, אמא
-
אני אשאר בבית של yenge שלך.
עד דוד שלך חוזר.
-
ולמה זה?
-
כדי להפוך Vural ירגיש נוח יותר, פחות מובך עם פחות אנשים מסביב.
-
. בסדר, אמא.
אנו מודים לכם.
-
-Reşat Yaşaran נעלם?
-הטיסה היה מוקדם הבוקר.
-
הוא עשוי לעבור בשלום, תחזור.
-
. להתראות, ההוני.
-
נתראה.
-
שיהיה לך יום עבודה יפה.
Kolay gelsin.
-
תודה.
-
יום עבודה טוב, אתה גם.
-
שאבוא לאסוף אותך אחרי העבודה?
-
. לא, אתה לא צריך.
-
אני מקבל שכר שבועי שלי היום.
אני אלך קצת קניות.
-
האם זה כך?
בסדר, אם כך
-
כשאמרו לי היית המאושפז.
-
חס וחלילה, חשבתי שאני אראה אותך במצב הרבה יותר גרוע.
-
Maaşallah. אתה נראה טוב-
אלוהים הגנתי עליך.
-
. אני לחזור לעבודה תוך כמה ימים.
אתה רואה?
-
לשכוח העבודה עכשיו.
-
עבודה זה בסדר.
אתה רק צריך להתמקד מחלים.
-
-ברכות ארדואן ביי.
? איפה אתה?
-
. אני בבית החולים ארדואן ביי...
. באתי לבקר את מוסטפה.
-
אתה עדיין שם?
. בטח, אני אומר לו, אדוני
-
ארדואן ביי. הוא אומר "geçmiş גדול olsun".
-
. בסדר, לקצר.
-
. תתקשר אלי כאשר אתה בחוץ.
. כן, אדוני-
-
-. בוקר טוב. בוקר טוב-
-בוקר טוב, מותק.
-
-הם ישנים?
-Vural הוא. ארדואן הוא ער.
-
-לאן אתה הולך?
. אני עוברת לאימא שלך.
-
אני אשאר איתה עד שאבא שלך יחזור.
-
. טוב, סופר- . נתראה אחר כך.
-אוקיי ההוני, לראות אותך.
-
. אתה בחוץ?
. אני-
-
? מה שלומו?
. הוא נהדר-
-
הוא נראה בריא כמו חיה.
-
לאן הם לוקחים את הבחורה ואז?
-
איך אתה יודע זאת?
-
אסמאעיל... לא אתה לחוץ מעט מדי?
-
זה יגרום לנו צרות.
אף אחד לא ראה אותי. שם, אדוני.
-
. Coincidently, הבחורה יצא מבית החולים כפי אני נכנס.
-
שני גברים דחף אותה לתוך מכונית.
-
אבל אני לא יודע לאן לקחו אותה.
-
. בסדר, תשאיר אותם להיות.
. בסדר, אל תדאג.
-
התקשר מוסטפא עם הטלפון בלבד.
אל תקלקל אותו יותר מדי.
-
. כן, אדוני-
. האנשים האלה לא הזכרתי את שמך למשטרה, אני מקווה.
-
. לא, הם לא
הם הוכיחו אפילו שהם לא היו שם באותו הלילה.
-
. בסדר. שיהיה.
-שיהיה לך יום נחמד ביי ארדואן.
-
אף אחד לא לימד לדפוק בדלת קודם?
-
מה İsmail אומר?
-
הוא היה להודיע לי שהוא הלך לבקר את מוסטפה.
-
? עשית את זה, נכון
-
. עשית את הסכין מוסטפא.
-
. שקט. . לא.
-
זה אתה שלא סתם מתע קש.
-
. בנאדם, אתה מושך אותנו עמוק לתוך החרא כשהיינו כמעט מזה.
-
זה לא מה שאמרת אמש.
. רצית שהוא מת.
-
-אני אמרתי לך להרוג אותו?
-. טוב, אל תדאג. אז. כי הוא לא מת.
-
אבל הנשק שלי לא ירו עדיין.
-
. אתה חולה, בנאדם
-
יום אחד את האקדח ירה כנגד ראשך.
-
. לא, אפטר את האקדח ביד של כרים.
-
תראה.
. תסמכי עליי
-
כרים יהרוג מוסטפא. איכשהו, בדרך כלשהי.
-
לא אתן לך את הפרטים שלה עכשיו.
-
ואז כרים ילכו לכלא...
מוסטפא אל החצר העצם.
-
הרוויחו.
-
להיפטר של שניהם.
-
לא שהוא ספר מוסטפא הכל ולעשות אותו איום לכולנו?
-
אני לא אתן לו להתחמק מזה.
-
תעשה מה שאתה רוצה, אני לא בתוך זה.
אני לא רוצה לשמוע על זה.
-
איך העניינים בבית אחרי אתמול בלילה?
-
אוסטה Günaydın.
-
-בוקר טוב כרים.
-. בוקר טוב. בוקר טוב-
-
? מה דעתך על תה, פתחי מסארוה כרים?
לא, תודה.
-
קדימה לעבודה.
יש משלוחים שאנחנו צריכים לעשות היום.
-
חסן! בואי תני לי יד פה.
-
מהמט סיימת את החתיכה הזאת?
-
. אני אתן לזה עוד שכבת צבע.
-מתי?
-
. אני אעשה את זה עכשיו, אוסטה-
-
מוכן... . עולה למעלה
-
. את נראית כל-כך להוטים לעבודה היום, כרים?
-
-איך זה היום.
. אני רואה- Kolay gelsin.
-
להביא את זה.
-
. זה יהיה חתיכת כחול, אבא.
. אחד מהם
-
צודק.
-
. תראה, זה-
-כל הכבוד. הבן החכם שלי.
-
הנח את הדבר הזה עכשיו.
. הכנתי לך קפה
-
Ellerine אינסופי.
-
גם עבורי?
-
? איפה אשים אותו?
. תן לי לקחת את זה-
-
זה היה במקום.
-
-Afiyet olsun.
-משהות, כן.
-
. תראה, מצאתי את זה, אבא.
-ילד טוב.
-
להצטרף לך לאחר. אני שותה את הקפה שלי.
-
אמא שלך הכינה קפה בשבילי גם כן.
-
מה אתה קורא?
-
Fatmagül...
-
. מקובל לקבל עזרה מקצועית.
-
. שלי מתה
. המבחן עוד כמה היא השביעה אותי אתמול בלילה, ולומר.
-
גם אני שמח.
-
הרופא הזה מצאתי יש נסיון רב בנושא זה.
-
אני קוראת על הישגיו.
-
היא הולכת לספר זאת לרופא הכל?
-
אני לא יודע איך תקדם הטיפול.
-
אבל אני מקווה בכך.
-
אבל... היא תספר הכל עלינו, כמו גם.
-
היא לומר yenge שלה כיסה את זה, ואת כל.
-
היא יאמר הרופא מה שהיא רוצה.
-
משהו לא בסדר עם זה?
-
לא יודע.
-
שלום, אני מרים אקסוי...
-
... הייתי רוצה לבקש פגישה עם Nezihe Hanım.
-
מכנסיית אקסוי.
-
. לא לעצמי
זה בשביל האחיינית שלי.
-
Fatmagül Ilgaz.
-
Fatmagül Ilgaz.
-
עם "L".
"L" של Lüleburgaz.
-
אני כותב.
-
עבור מתי זה יהיה?
-
. זה קצת מאוחר.
-
אנחנו לא יכולים להפוך את זה מוקדם יותר
-
אני מבין.
אין מה לעשות לאחר מכן.
-
14 באפריל.
. ביום חמישי
-
בשעה 15:00.
-
תודה.
שיהיה לך יום נפלא.
-
. נקווה שיהיה טוב עבורה.
. בואי נקווה-
-
אתה לא מבין זה.
-
אני אוהב אותך.
-
. תודה רבה
-
החלטתי להישאר כי ידעתי שאני לא יכולה להיות בלעדיך.
-
. כי פחדתי לאבד אותך.
-
? זה מוכן Fatmagül?
. כן, זה.
-
התאהבתי בך ממבט ראשון.
-
אני רואה אתה לא מציע הצעה לשלום פילס הזה.
-
. היא בעננים היום
-
אני לא.
-
-Kolay gelsin.
. תודה, hoşgeldin.
-
? מה שלומך, אתי אמויאל
-Hoşgeldin אמרה. כנס.
-
. ובכן, אני לא אשאר הרבה זמן.
-
הייתי רוצה להראות לך משהו.
-
ראיתי את זה.
-
אוניברסיטת אריזונה.
-
וזה מוסטפא אחד אחרים?
-
נראה לי
-
-Fatmagül Yenge ראה את זה גם כן
. אנחנו כולנו ראינו אותו, אמרה.
-
. חשבתי שאראה אותך, אם לא ראיתם את זה-
-
. בסדר, אני יהיה אטריד אותך יותר.
נראה שיש לך הרבה עבודה לעשות.
-
יש לך בנות מספר טלפון?
-
כן, אבל את המספר הישן שלה.
. כלומר, היא שינתה את המספר...
-
. אין לי את המספר החדש שלה.
-
. בסדר, תודה.
. תודה.
-
-אסתי מוזיאון ראהמי ואחרים הם טוב שאני מקווה?
-כן, הם כל כך טוב.
-
-Kolay gelsin. נתראה.
? למה באת, למה אתה עוזב?
-
. רק דיברנו על משהו.
-
"שלום, אנא השאירו הודעה.
אליך כשאחזור הביתה. "
-
אוניברסיטת אריזונה, איפה אתה?
-
קראתי את הטלפון הנייד שלך גם כן.
ודא לחזור אלי.
-
אבא הלך להביא את התוצאות מהמעבדה.
-
לי ללכת.
. אני חומד הקרובים...
-
ההורים שלי עוזבים.
. הם מחכים לך.
-
. טוב, אני באה.
שאנחנו מתמודדים עם Vural.
-
לארוז ולעזוב כבר.
למה הם מחכים לי?
-
מדברים על Vural...
כדאי ללכת, להעיר אותו.
-
כך נוכל לצאת ביחד.
לסירה או משהו כזה
-
מזל טוב לך.
לי ללכת.
-
. זה לא ייקח הרבה זמן.
-
שני ששתית כמו חמורים.
איך אתה הולך להעיר אותו?
-
Vural!
-
ארוחת הבוקר היא מוכנה, קדימה.
-
Vural?
-
. הוא לא בחדר שלו.
. לכי תבדקי אם המכונית שלו כאן
-
. לא כאן
. הוא הלך...
-
למה הוא עזב בלי להגיד לנו?
-
אתה חושב שהוא נסע כדי dayı שלי?
-
-. הוא הולך על dayı שלי, אני אומר לך.
-לקרוא את dayı שלך לאחר מכן.
-
הוא לא תסלח לו הפעם.
-
-Efendim?
-Dayı, לעזוב את הבית שלך מיד!
-
Vural מגיע לשם!
ובכן, אם הוא לא כבר.
-
אני באנטליה.
-מה?
-
אני באנטליה.
רק הגעתי מהמטוס-
-
. הוא אומר שהוא באנטליה.
? מה צרחת.
-
היה טורניר גולף כאן.
החברים שלי כבר הזמין אותי.
-
אז חשבתי שאבוא. לכאן כדי להישאר מחוץ לטווח ראייה, להניח את הראש שלי.
-
זה נחמד.
-
מה קרה? הוא הולך לבית שלי?
-
. כך חשבתי
הוא נשאר בבית של ארדואן אתמול בלילה.
-
ואז הוא עזב בלי להגיד לנו בזמן שאנחנו אכלנו ארוחת בוקר.
-
-. רציתי להזהיר אותך.
-. תודה
-
אני אהיה ביום שני.
נדבר.
-
. אוקיי, ביי ביי.
-
הוא ברח, נכון?
-
? איזה גבר...
-
אני לא מאמינה שהוא עושה את זה כל הזמן...
-
. תוך התבוננות לתוך העיניים שלנו.
-
אולי כדאי שתבחני, בוא נמצא את Vural.
אני חושש הוא יכול לעשות משהו רע עם עצמו.
-
. בסדר, אני אתקשר ביתו קודם.
. אולי שהוא הלך לשם-
-
. טוב, תחזרי אליי
-
. את נראית שונה היום, Fatmagül.
-
לא כל כל.
-
העיניים שלך כל מוגז.
נראה מאושר יותר.
-
. הו? לא קרה שום דבר מיוחד
-
היא מקבלת שכר שבועי שלה היום.
. זה למה
-
. זה אומר, מהמט גליה...
-
Fatmagül, זה שלך, הילד שלי.
-
תודה.
-
? מה אמרתי?
-אסתי מהמט...
-
מה קורה?
-
הם אתה לועג לי, מאז אני מקבל שכר שבועי הראשון שלי
-
לבלות את זה יפה.
Fatmagül...
-
. תביא את המסמכים שלך בהקדם האפשרי.
כך נוכל להתחיל הביטוח שלך.
-
תודה.
-
אני יסדר את כל הניירות בשבוע הבא.
-
אין תה בשבילי?
-
בדרכה.
-
. תרים את זה
בסדר.
-
זה בסדר אתי אמויאל.
אנחנו יכולים לעשות את השאר.
-
אוקיי, טוב.
-
Fatmagül... . טלפון.
-
-בשבילי. כן?
. זה שבעלך מתקשר-
-
Alo?
-
-Fatmagül, merhaba.
-מה קרה?
-
. התקשרתי אליך לשאול...
-
. אם אנחנו צריכים, כמו משפחה... כלומר כולנו ביחד...
-
. לכי למקום קבב בעיר.
-
. למה?
-
למה...
-
אתה מקבל שכר שבועי שלך היום.
-
אתה יודע על מצבים בבית, Mukaddes Hanım, ובכן...
-
... . חשבתי שנאכל ארוחת ערב ביחד. יהיה נחמד.
-
מוראט גם רציתי ללכת לשם בשבוע שעבר...
-
. מוזיאון ראהמי Abi אמר בסדר.
-
. זה המקום.
. אני רואה-
-
? אז, מה דעתך?
-
בטח, למה לא. למרות...
-
לא נעשה לך לשלם את החשבון, אם זה מה אתה דואג.
-
. זה לא זה.
-
? אז, מה דעתך?
-
. בסדר, בואי נלך אז
-
ואז אהפוך שולחן להערב.
-
. בסדר.
-. אני אספר לחבר'ה בבית גם כן.
-
. אוכל לאמור להם גם כן.
אבל לא משנה, אתה עושה את זה.
-
לאחר מכן אנו נפגשים בבית, ללכת לשם יחד.
-
. בסדר.
-Kolay gelsin.
-
גם אתה.
-
חסן, האם את המספרה פינה פתוח בשבתות?
-
. זה פתוח, גליה.
. בסדר, אני לשם, מיד חוזר.
-
"אנחנו צריכים לדבר.
זה חשוב מאוד."
-
איך את יכולה לקרוא לי שוב?
אין לך שום בושה?
-
? אולי תקשיב לי בבקשה?
? למה אני יקשיב לאיש כמוך.
-
אני מתחרט אפילו שחיים על כדור הארץ אותו כמוך.
-
צר ביום שראיתי את הפנים שלך.
-
אני יודע.
-
באתי אתמול בלילה כדי להתנצל.
-
אבל אתה... ? השגת במכונית עם בעלך.
-
להתנצל?
. אתה שקרן גרוע.
-
אתה אומר את זה כי אתה יודע שאני? לא פה.
-
. באתי להתנצל. על שהכיתי אותך...
-
לא באתי הנה כדי להיות איתך.
-
-מוזיאון ראהמי!
-Alo?
-
. תראה, אני בעלה של Mukaddes.
-
. אבא של הדרה שלום
-
אתה שומע אותי?
. אני האבא של מוראט...
-
. תתרחק ממשפחתי
-
. תתרחק מאישתי
. תתרחק מהבן שלי
-
או אחר, היד הזו שגידלת על אשתי...
-
... אני לוקח את זה ואני. דחוף את זה לתחת.
-
את החלאה... Alo?
-
אדם חסר בושה. הוא ניתק לאחר ששמעתי את הקול שלי, כמובן
-
? ומה? למה דיברת עם האיש הזה
-
מוזיאון ראהמי, אני נשבע. לא התקשרתי אליו.
הוא עשה את זה.
-
-אתה נשבע Murat.
. אל נשבע על הילד שלי!
-
אבל הוא קרא לי.
-
אל תעני.
למה אתה עונה לשיחות שלו?
-
? יש לך את המספר שלו?
תן לי את זה.
-
. לא, אני מוחק אותו.
. עשה זאת-
-
אני לא רוצה שזה יקרה שוב.
-
טוב, תראה.
. אני מוחק אותו.
-
-אבא? מה קרה?
. לא קרה כלום.
-
? אתה רוצה לתקוף את סרט זה?
-
אין צורך סרט...
. אני רק קונה לאסוף אותו.
-
-מאי ואלוהים יתן לך יותר.
-. תודה
-
? תבוא שוב.
-זה. אעשה זאת- שיהיה לך יום נפלא.
-
תודה. גם אתה.
-
"קורס נהיגה"
-
שלום.
-ברכות, hoşgeldiniz.
-
רציתי לקבל קצת מידע על קורס נהיגת.
-
יש לך עלון?
-כמובן.
-
. זה בחוברת שלנו...
-
. וזה שלנו טופס בקשת ההצטרפות עליך למלא כאשר תחליט להחיל.
-
אתה גם צריך את הניירות האלה לרישום.
-
. בסדר, תודה.
. על לא דבר. שיהיה לך יום נפלא.
-
גם אתה.
-
שלום.
-
איך אתה יכול לבוא הנה, מולי?
יש לך בלי כבוד?
-
-כרים, בבקשה.
? מה אתה רוצה ממני?
-
מה אתה רוצה?
לא אמרתי לך את זה...
-
... אני לא רוצה לראות את הפרצוף שלך שוב!
-
גם אני אלוהים, לעזאזל!
אני לא רוצה לראות את הפנים שלי גם!
-
. באתי להזהיר אותך...
-
ארדואן יגרמו לך צרות.
-
ללבוש את זה בפנים, אז אם אתה מרגיש חם מדי אתה יכול להוריד את החולצה שלך. בסדר?
-
בואו לסרק אותך אחרי זה.
-
מכנסיית אסתי...
-
? למה שלא תיתן את השיער שלך רופף הפעם?
-לשם מה?
-
אנחנו הולכים קפה לא חתונה.
-
הלא כן ערב חשוב?
-
זה הזמן Fatmagül הראשון, כרים קבלת החלטה ביחד.
-
הם הזמינו אותנו גם כן.
-
הן עשו דבר כזה בעבר?
-
. זה דבר טוב.
-
זה לא יפתיע אותי, אם היא אומרת "אני אישן במחסן" בעתיד הקרוב.
-
אני כותב אותו כאן.
-
מה יש שלך כתוב שם?
-
רק ביקשתי מכנסיית אסתי אם היא כתבה מספר המונית.
-
ואם אתם מגיעים ישירות למסעדת אולי נצטרך לקחת מונית.
-
. לא, לא.
כרים אמר שהוא לבוא ולאסוף אותנו.
-
אנחנו נלך לשם כולנו יחד.
-
. בסדר.
אני מבין.
-
מוסטפא חושב האקדח שלך.
-
הם גרמו לו לחשוב שהוא שלך.
-
מוסטפא חושב שאתה רוצה להרוג אותו.
-
אני בא כאשר היה לו אקדח בידו.
-
. לא פחדתי, אז, אולי מפחדת עכשיו?
-
כי מוסטפה הוא אדם נמוך כמו ארדואן, ובי.
-
ארדואן אמר, "התותח הזה יירה".
-
הוא אמר שזה היה מפטר ביד של כרים.
-
כרים, תיזהר.
-
ארדואן הופך למפלצת.
-
הפחד שלו גורמת לו יותר מסוכן מדי יום.
-
לא רק לך, אלא גם Fatm-...
-
הוא יכול להביא נזק למשפחה שלך גם כן.
-
הוא לא יכול לעשות כלום.
-
כרים, בבקשה תהיה זהיר.
-
אני מצטער.
-
על הכל.
-
כל מה שעשיתי.
-
אני מבטיח לך.
. זה הפעם האחרונה שראית אותי...
-
לעולם לא תראה אותי שוב.
-
יש מקום. אני יכול לנשום יותר.
-
היה שלום.
