Return to Video

ווידוי של פמיניסטית גרועה

  • 0:01 - 0:03
    אני נכשלת כאישה,
  • 0:03 - 0:05
    אני נכשלת כפמיניסטית.
  • 0:05 - 0:08
    יש לי דעה נחרצת בנוגע לשיוויון בין המינים.
  • 0:08 - 0:12
    אבל אני חוששת שקבלת התווית של "פמיניסטית",
  • 0:12 - 0:15
    לא יהיה הוגן כלפי הפמיניסטיות.
  • 0:15 - 0:18
    אני פמיניסטית, אבל פמיניסטית רעה למדי.
  • 0:18 - 0:20
    או כמו שאני קוראת לעצמי - "פמיניסטית רעה".
  • 0:20 - 0:23
    או ככה לפחות,כתבתי במאמר שלי.
  • 0:23 - 0:25
    ואז כתבתי ספר,שנקרא "פמיניסטית רעה".
  • 0:25 - 0:28
    ואז בראיונות התחילו לקרוא לי
    "הפמיניסטית הרעה".
  • 0:28 - 0:30
    (צחוק בקהל)
  • 0:30 - 0:34
    אז מה שהחל כבדיחה פנימית שלי עם עצמי
  • 0:34 - 0:35
    ופרובוקציה מכוונת,
  • 0:35 - 0:37
    פתאום ניהיה למשהו גדול.
  • 0:38 - 0:39
    תנו לי ללכת צעד אחד אחורה.
  • 0:40 - 0:41
    כשהייתי צעירה,
  • 0:41 - 0:43
    בעיקר בנעוריי ובשנות ה-20 שלי,
  • 0:43 - 0:46
    היו לי רעיונות מוזרים על פמיניסטיות
  • 0:46 - 0:49
    נשים שעירות,כועסות,
    שונאות-גברים,שונאות-סקס
  • 0:50 - 0:51
    כאילו שזה משהו רע.
  • 0:51 - 0:54
    (צחוק בקהל)
  • 0:55 - 0:58
    בימים ההם,הסתכלתי על איך מתייחסים
    לנשים בעולם מסביב,
  • 0:58 - 1:03
    וכעס, במיוחד, היה נראה לי כתגובה
    הגיונית לחלוטין.
  • 1:03 - 1:04
    אבל אז בימים ההם,
  • 1:05 - 1:06
    דאגתי לגבי הטון שאנשים השתמשו בו
  • 1:06 - 1:09
    כשחשבו שאולי אני פמיניסטית.
  • 1:09 - 1:12
    התיוג כפמיניסטית היה ממש אישום,
  • 1:12 - 1:14
    זו היתה ממש קללה,לא נחמדה במיוחד.
  • 1:15 - 1:18
    תוייגתי כמישהי שלא משחקת לפי החוקים,
  • 1:18 - 1:19
    שמצפה ליותר מדי,
  • 1:19 - 1:21
    שחושבת יותר מדי על טובת עצמה,
  • 1:21 - 1:25
    בלהעיז להאמין שאני משתווה או
    שווה יותר מגבר.
  • 1:26 - 1:28
    את לא רוצה להיות האישה
    המורדת הזו.
  • 1:28 - 1:30
    עד שאת מגלה שאת בדיוק האישה הזאת,
  • 1:30 - 1:33
    ולא יכולה לדמיין להיות מישהי אחרת.
  • 1:33 - 1:35
    עם הזמן, כשהתבגרתי, התחלתי
    לקבל את זה
  • 1:35 - 1:39
    שאני אכן פמיניסטית,
    ופמיניסטית גאה.
  • 1:39 - 1:42
    אני מחזיקה בדעות מסוימות שמובנות מאליהן:
  • 1:42 - 1:44
    נשים שוות לגברים.
  • 1:44 - 1:47
    אנחנו ראויות לשכר שווה לעבודה זהה.
  • 1:47 - 1:50
    יש לנו זכות לנוע בעולם כפי שאנחנו בוחרות,
  • 1:50 - 1:52
    חופשיות מהטרדות ואלימות.
  • 1:52 - 1:56
    יש לנו זכות לשימוש באמצעי מניעה,
  • 1:56 - 1:58
    ולביצוע הפריות.
  • 1:58 - 2:00
    יש לנו הזכות לקבל החלטות לגבי
    הגוף שלנו,
  • 2:00 - 2:04
    מבלי לעבור פיקוח חוקתי או דתי.
  • 2:05 - 2:06
    יש לנו את הזכות לכבד.
  • 2:07 - 2:08
    יש עוד.
  • 2:08 - 2:10
    כאשר אנו מדברים על צרכים של נשים,
  • 2:10 - 2:14
    אנחנו צריכים לקחת בחשבון, את הזהות
    הנוספת שבנו.
  • 2:14 - 2:15
    אנחנו לא רק נשים.
  • 2:16 - 2:17
    אנחנו אנשים עם גוף שונה,
  • 2:17 - 2:20
    מגדר, אמונות, מיניות,
  • 2:20 - 2:23
    מעמד, יכולות ועוד כל כך הרבה דברים.
  • 2:24 - 2:25
    אנחנו צריכים לקחת בחשבון
  • 2:25 - 2:28
    את ההבדלים הללו ואיך הם משפיעים עלינו,
  • 2:28 - 2:30
    כמו שאנחנו מחשיבים את הדברים המשותפים לנו.
  • 2:31 - 2:34
    ללא המכלול הזה,
    הפימנסטיות שלנו לא שווה כלום.
  • 2:35 - 2:39
    אני מחזיקה ברעיונות המובנים מאליהם האלה,
    אבל תנו לי להבהיר:
  • 2:39 - 2:40
    אני צרה.
  • 2:40 - 2:42
    אני מלאה בסתירות.
  • 2:42 - 2:45
    יש המון דברים שאני עושה לא נכון בפמיניזם.
  • 2:46 - 2:47
    יש לי ווידוי נוסף.
  • 2:47 - 2:52
    כאשר אני נוסעת לעבודה, אני מאזינה
    למוזיקת ראפ בריונית בווליום גבוה.
  • 2:52 - 2:53
    (צחוק בקהל)
  • 2:53 - 2:56
    אפילו שהמילים מבזות נשים --
  • 2:56 - 2:58
    המילים הללו פוגעות בי מבפנים--
  • 2:58 - 3:01
    הקלאסיקה של Yin Yang Twins
    בשיר "Salt Shaker"
  • 3:02 - 3:03
    זה מדהים.
  • 3:03 - 3:05
    (צחוק בקהל)
  • 3:05 - 3:08
    "תגרמי לזה לעבוד עם החולצה הרטובה שלך
  • 3:08 - 3:12
    ביצ',את חייבת להזיז את זה
    עד שהאגן שלך יתחיל לכאוב!"
  • 3:12 - 3:13
    (צחוק בקהל)
  • 3:13 - 3:14
    תחשבו על זה.
  • 3:14 - 3:17
    (צחוק בקהל)
  • 3:17 - 3:19
    שירה,נכון?
  • 3:19 - 3:22
    אני מזועזעת לגמרי,
    מבחירת השירים שלי.
  • 3:22 - 3:24
    (צחוק בקהל)
  • 3:24 - 3:27
    אני מאמינה מאוד בעבודת גברים,
  • 3:27 - 3:29
    שזה כל מה שאני לא רוצה לעשות,
    כולל --
  • 3:29 - 3:31
    (צחוק בקהל)
  • 3:31 - 3:33
    כל משימות הבית,
  • 3:33 - 3:37
    אבל גם: להרוג חרקים, להוריד את הזבל,
    לכסח את הדשא ותחזוקת הרכב.
  • 3:38 - 3:40
    אני לא רוצה שום חלק בזה.
  • 3:40 - 3:41
    (צחוק בקהל)
  • 3:41 - 3:43
    ורוד זה הצבע המועדף עלי.
  • 3:43 - 3:46
    אני נהנית ממגזיני אופנה ודברים יפים.
  • 3:46 - 3:48
    אני צופה ב"הרווק" וקומדיות רומנטיות,
  • 3:48 - 3:51
    ויש לי פנטזיה שפיות מהאגדות יהיו אמיתיות.
  • 3:52 - 3:54
    חלק מהנורמות שלי,יותר בוטות.
  • 3:55 - 3:57
    אם אשה רוצה לקחת את שם בעלה,
  • 3:57 - 4:00
    זו החלטה שלה וזה לא מקומי לשפוט אותה.
  • 4:01 - 4:04
    אם אישה מחליטה להישאר בבית
    ולגדל את ילדיה,
  • 4:04 - 4:06
    אני מחזקת את הבחירה שלה.
  • 4:06 - 4:10
    הבעיה היא לא שהיא הופכת להיות פגיעה
    מבחינה כלכלית מעצם הבחירה הזו,
  • 4:10 - 4:12
    הבעיה היא שהחברה שלנו
  • 4:12 - 4:15
    מחלישה כלכלית את הנשים הללו מעצם הבחירה.
  • 4:15 - 4:17
    בואו נתמודד עם זה.
  • 4:18 - 4:21
    (מחיאות כפיים)
  • 4:23 - 4:25
    אני דוחה את הפמיניזם המקובל
  • 4:26 - 4:28
    שהיסטורית התעלם והסיט מהצרכים
  • 4:28 - 4:33
    של נשים צבעוניות, העובדות,
    לסביות וטרנסג'נדריות
  • 4:33 - 4:36
    לטובת תמיכה בנשים סטרייטיות
    לבנות, ממעמד בינוני וגבוה
  • 4:36 - 4:40
    אם זו פמיניסטיות טובה,אז אני
    פמיניסטית ממש גרועה.
  • 4:40 - 4:41
    (צחוק בקהל)
  • 4:41 - 4:42
    יש גם את זה:
  • 4:42 - 4:45
    כפמיניסטית, אני מרגישה הרבה לחץ.
  • 4:45 - 4:49
    יש לנו את הנטייה הזו לשים נשים
    גלויות על הבמה.
  • 4:49 - 4:51
    אנחנו מצפים מהן לעמוד בצורה מושלמת.
  • 4:51 - 4:52
    וכשהן מאכזבות אותנו,
  • 4:52 - 4:56
    אנחנו בשמחה מסלקות אותן מאותה הבמה עצמה
    שאנחנו העלינו אותן עליה.
  • 4:56 - 4:58
    כמו שאמרתי,אני צרה--
  • 4:58 - 5:00
    אני זאתי שסילקו אותה מהבמה
  • 5:00 - 5:02
    לפני שבכלל שמו אותי עליה.
  • 5:02 - 5:03
    (צחוק בקהל)
  • 5:03 - 5:04
    יותר מדי נשים,
  • 5:04 - 5:07
    בעיקר פורצות דרך ומבילות בתעשייה,
  • 5:08 - 5:10
    מפחדות להיות מתוייגות כפמיניסטיות.
  • 5:10 - 5:14
    הן מפחדות לעמוד ולומר בקול:
    "כן,אני פמיניסטית",
  • 5:14 - 5:16
    מהפחד של מה התווית הזו אומרת.
  • 5:16 - 5:20
    מהפחד לא להיות מסוגלות לממש
    ציפיות לא ריאליות
  • 5:21 - 5:24
    קחו לדוגמא את ביונסה,או כמו שאני
    קוראת לה - האלה.
  • 5:24 - 5:26
    (צחוק בקהל)
  • 5:26 - 5:30
    היא התגלתה,בשנים האחרונות,
    כפמיניסטית מוצהרת.
  • 5:30 - 5:33
    בטקס פרסי המוזיקה 2014
  • 5:33 - 5:36
    היא הציגה בפני העולם את המילה "פמיניסטית"
    בגובה 3 מטר.
  • 5:36 - 5:39
    זה היה מחזה מרהיב לראות
  • 5:39 - 5:42
    את כוכבת הרוק הזו מאמצת
    בפתיחות את הפמיניזם
  • 5:42 - 5:43
    וגרמה לנשים צעירות וגברים לדעת
  • 5:43 - 5:46
    שלהיות פמיניסטית זה משהו להתגאות בו.
  • 5:47 - 5:51
    אחרי המאורע הזה,מבקרי תרבות,
    החלו להתדיין בלי סוף
  • 5:51 - 5:53
    האם ביונסה אכן פמיניסטית או לא.
  • 5:54 - 5:56
    הם דירגו את הפמיניסטיות שלה,
  • 5:56 - 6:00
    במקום פשוט לתפוס את אישה בוגרת
    והשגית זו במילתה.
  • 6:00 - 6:03
    (צחוק בקהל)
  • 6:03 - 6:05
    (מחיאות כפיים)
  • 6:05 - 6:08
    אנחנו דורשים שלמות מהפמניזם,
  • 6:08 - 6:10
    בגלל שאנחנו עדיין נלחמות כל כך הרבה,
  • 6:10 - 6:11
    אנחנו רוצות כל כך הרבה,
  • 6:11 - 6:13
    אנחנו צריכות עוד כל כך הרבה,
  • 6:13 - 6:17
    אנחנו הולכות הרבה מעבר
    לביקורת הגיונית ובונה,
  • 6:17 - 6:19
    לנתח כל אישה פמיניסטית
  • 6:19 - 6:22
    לקרוע אותה לגזרים עד שלא יישאר ממנה כלום.
  • 6:22 - 6:24
    אנחנו לא צריכים לעשות את זה.
  • 6:24 - 6:29
    פמיניזם רע או פמיניזם כוללני יותר,
    זו נקודת התחלה.
  • 6:29 - 6:30
    אבל מה יקרה אחר-כך?
  • 6:31 - 6:34
    אנחנו עוברים מהכרה באי שלמות
    לנטילת אחריות
  • 6:34 - 6:37
    אנו הולכות במסלול ונהיות יותר אמיצות.
  • 6:38 - 6:40
    אם אני מאזינה למוזיקה מבזה,
  • 6:40 - 6:44
    אני יוצרת דרישה שיש אומנים שיותר משמחים
  • 6:44 - 6:46
    לתרום לאספקה בלתי מוגבלת שלה.
  • 6:46 - 6:48
    האומנים הללו לא הולכים לשנות
  • 6:48 - 6:50
    את איך שהם מדברים על נשים
    בשירים שלהם
  • 6:50 - 6:54
    עד שנדרוש את השינוי הזה
    על-ידי השפעה על השורה התחתונה.
  • 6:54 - 6:56
    ברור,זה קשה.
  • 6:56 - 6:58
    למה זה חייב להיות כל כך קליט?
  • 6:59 - 7:01
    (צחוק בקהל)
  • 7:02 - 7:04
    זה קשה לקחת את ההחלטה הטובה יותר,
  • 7:04 - 7:07
    וזה כל כך קל להצדיק את הבחירה הקלה.
  • 7:07 - 7:08
    אבל--
  • 7:08 - 7:10
    כאשר אני מצדיקה בחירות רעות,
  • 7:10 - 7:13
    אני גורמת לזה שלנשים יהיה יותר קשה
    להשיג שיוויון,
  • 7:13 - 7:15
    השיוויון שלכולנו מגיע,
  • 7:15 - 7:16
    וזו האחריות שלי.
  • 7:17 - 7:20
    אני חושבת על האחייניות שלי,
    הן בגילאי 3 ו - 4.
  • 7:20 - 7:22
    הן מדהימות,פזיזות וילדות מבריקות,
  • 7:22 - 7:24
    ויש להן הרבה אומץ.
  • 7:24 - 7:27
    אני רוצה שישגשגו בעולם שהן בעלות ערך
  • 7:27 - 7:30
    לבריות החזקות שהן.
  • 7:30 - 7:31
    אני חושבת עליהן,
  • 7:31 - 7:34
    ופתאום,הרבה יותר קל לי
    לקבל את ההחלטה הקשה.
  • 7:35 - 7:37
    אנחנו כולנו יכולות לעשות
    בחירות טובות יותר.
  • 7:37 - 7:40
    אנחנו יכולות להחליף ערוץ
    כשבטלוויזיה משדרים
  • 7:40 - 7:43
    התייחסות מינית אלימה כלפי נשים כמו ספורט,
  • 7:43 - 7:44
    משחקי הכס.
  • 7:44 - 7:46
    אנחנו יכולות להחליף תחנה ברדיו
  • 7:46 - 7:49
    כשאנחנו שומעים שיר שמתייחס
    לנשים כמו כלום.
  • 7:49 - 7:52
    אנחנו יכולים להשתמש בכסף שחסכנו
    לקולנוע במקום אחר
  • 7:52 - 7:53
    כאשר בסרטים מציגים נשים
  • 7:53 - 7:56
    כלא יותר מאשר כחפץ יפה.
  • 7:56 - 7:58
    אנחנו יכולים להפסיק לתמוך בספורט מקצועי
  • 7:58 - 8:01
    כשספורטאים מתייחסים לשותפים שלהם
    כלא יותר מאשר שק חבטות.
  • 8:02 - 8:06
    (מחיאות כפיים)
  • 8:08 - 8:11
    בכל מקרה,גברים - בעיקר גברים
    סטרייטים לבנים
  • 8:11 - 8:14
    יכולים לומר: "לא,אני לא אפרסם במגזין שלך,
  • 8:14 - 8:17
    או אשתף פעולה עם הפרויקט שלך,
    או אעבוד איתך,
  • 8:17 - 8:19
    עד שתכלול מספר שווה של נשים,
  • 8:19 - 8:22
    גם כמשתתפות ומקבלות החלטות.
  • 8:23 - 8:25
    אני לא אעבוד איתך, עד שההוצאה לאור שלך
  • 8:25 - 8:29
    או הארגון שלך, יכלול מגוון
    שונה ורחב יותר של אנשים"
  • 8:29 - 8:32
    אלו מאיתנו שאין להם ייצוג
  • 8:32 - 8:34
    ומוזמנים להשתתף בכאלה פרוייקטים,
  • 8:34 - 8:36
    יכולים גם לסרב להיות חלק מזה
  • 8:36 - 8:39
    עד שיותר מאיתנו יהיו מוזמנים
    וישברו את תקרת הזכוכית
  • 8:39 - 8:41
    ולא יישארו מאיתנו בחוץ.
  • 8:42 - 8:43
    מבלי המאמץ הזה,
  • 8:43 - 8:45
    מבלי לאמץ את התנאים הללו,
  • 8:45 - 8:48
    ההישג שלנו יהיה מאוד מזערי.
  • 8:48 - 8:51
    אנחנו יכולים להתחייב לאקט
    המינימלי האמיץ הזה.
  • 8:51 - 8:55
    ולקוות שההחלטות שלנו ידלפו לאנשים עם הכוח-
  • 8:55 - 8:58
    במאים,מפיקי מוזיקה וסרטים,
  • 8:58 - 9:00
    מנכ"לים,בית המחוקקים--
  • 9:00 - 9:02
    אנשים שיכולים לעשות החלטות
    אמיצות וגדולות יותר
  • 9:02 - 9:05
    שיכולים ליצור שינוי ארוך טווח ומשמעותי.
  • 9:06 - 9:08
    אנחנו גם יכולות לדרוש באופן נחוש ואמיץ
    את הפמיניזם שלנו--
  • 9:08 - 9:11
    טוב,רע, או כל דבר ביניהם.
  • 9:11 - 9:14
    השורה האחרונה בספרי "פמינסטית רעה" אומר,
  • 9:14 - 9:18
    "אני מעדיפה להיות פמיניסטית רעה,
    מאשר בכלל לא פמניסטית."
  • 9:18 - 9:20
    זה נכון מכל כך הרבה סיבות,
  • 9:20 - 9:24
    אבל בראש ובראשונה אני אומרת
    את זה מכיוון שפעם אחת
  • 9:24 - 9:26
    הקול שלי נגנב ממני,
  • 9:26 - 9:29
    ופמיניזם החזיר לי את הקול חזרה.
  • 9:29 - 9:31
    זו היתה תקרית.
  • 9:31 - 9:34
    אני קורה לזה תקרית כדי שאוכל
    להתמודד עם מה שקרה.
  • 9:35 - 9:36
    כמה בנים שברו אותי,
  • 9:36 - 9:38
    כשהייתי כל כך קטנה,לא ידעתי
  • 9:38 - 9:40
    מה בנים יכולים לעשות כדי לשבור ילדה.
  • 9:40 - 9:43
    הם התייחסו אלי כאילו לא הייתי כלום.
  • 9:43 - 9:45
    התחלתי להאמין שאני כלום.
  • 9:45 - 9:47
    הם גנבו את הקול שלי,ואחר כך
  • 9:47 - 9:48
    לא העזתי להאמין
  • 9:49 - 9:51
    שמשהו שאגיד יכול להיות עם משמעות
  • 9:51 - 9:52
    אבל--
  • 9:52 - 9:53
    היה לי את הכתיבה.
  • 9:53 - 9:56
    ושם,על-ידי הכתיבה חזרתי לעצמי.
  • 9:56 - 9:59
    כתבתי לגרסה חזקה יותר של עצמי.
  • 10:00 - 10:01
    קראתי את המילים של נשים
  • 10:01 - 10:03
    שיכולות להבין סיפור כמו שלי,
  • 10:03 - 10:05
    ושל נשים שנראות כמוני,
  • 10:05 - 10:09
    ומבינות איך זה היה להתנהל בעולם
    עם עור שחום.
  • 10:09 - 10:14
    קראתי את המילים של נשים שהראו לי
    שאני לא כלום.
  • 10:14 - 10:15
    למדתי לכתוב כמוהן,
  • 10:15 - 10:17
    ואז למדתי לכתוב כמו שאני.
  • 10:18 - 10:19
    מצאתי את הקול שלי שוב,
  • 10:19 - 10:23
    והתחלתי להאמין שהקול שלי הוא עוצמתי
    מעבר למה שאפשר למדוד.
  • 10:24 - 10:26
    דרך הכתיבה והפמיניזם,
  • 10:26 - 10:28
    גם גיליתי שאם הייתי מעט אמיצה,
  • 10:28 - 10:32
    אישה אחרת היתה יכולה
    לשמוע ולראות אותי ולזהות
  • 10:32 - 10:36
    שאף אחת מאיתנו היא לא מה שהעולם מנסה
    להגיד לנו שאנחנו.
  • 10:36 - 10:38
    מצד אחד,
  • 10:38 - 10:41
    יש בי את הכח להשיג הכול.
  • 10:41 - 10:42
    מצד שני,
  • 10:42 - 10:45
    אני מבינה את המציאות הכנועה
    שאני רק אישה אחת.
  • 10:46 - 10:48
    אני פמיניסטית רעה,
  • 10:48 - 10:49
    אני אישה טובה,
  • 10:49 - 10:52
    אני מנסה להיות יותר טובה באיך שאני חושבת,
  • 10:52 - 10:54
    ומה שאני אומרת,ומה שאני עושה,
  • 10:54 - 10:57
    מבלי לנטוש שום דבר ממה שעושה אותי אנושית.
  • 10:57 - 11:00
    אני מקווה שכולנו יכולות לעשות אותו דבר.
  • 11:00 - 11:02
    אני מקווה שכולנו יכולות להיות קצת יותר אמיצות,
  • 11:02 - 11:04
    איפה שאנחנו הכי צריכות את האומץ הזה.
  • 11:05 - 11:08
    (מחיאות כפיים)
Title:
ווידוי של פמיניסטית גרועה
Speaker:
רוקסן גיי
Description:

כשהסופרת רוקסן גיי קראה לעצמה פמיניסטית גרועה, היא התבדחה, והכירה בכך שהיא לא יכולה לעמוד בדרישה לשלמות של התנועה הפמיניסטית. אבל היא הבינה שהבדיחה היתה חלולה. בהרצאה מ חושבת ופרובוקטיבית, היא ביקשה מאיתנו לקבל את כל סוגי הפמיניזם -- ולעשות את הבחירה הקטנה, שבסך הכל, אולי תוביל לשינוי ממשי.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
11:28

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.