Return to Video

ריצ'ארד וולר: האם השמש יכולה להיות טובה לבריאות הלב שלכם?

  • 0:00 - 0:03
    לפני שנעשיתי לרופא-עור
  • 0:03 - 0:05
    התחלתי ברפואה כללית,
  • 0:05 - 0:08
    כמו רוב רופאי העור בבריטניה.
  • 0:08 - 0:10
    ואחרי אותה תקופה,
    עזבתי לאוסטרליה,
  • 0:10 - 0:11
    לפני כ-20 שנה.
  • 0:11 - 0:14
    מה שלומדים כשמגיעים לאוסטרליה
  • 0:14 - 0:16
    הוא שהאוסטרלים
    הם מאד תחרותיים.
  • 0:16 - 0:18
    הם לא נדיבים כשהם מנצחים.
  • 0:18 - 0:20
    וזה קורה המון:
  • 0:20 - 0:23
    "פומיז שכמותכם,
    אתם לא יודעים לשחק קריקט ורוגבי."
  • 0:23 - 0:25
    יכולתי לקבל את זה.
  • 0:25 - 0:27
    אבל אם נעבור לנושא העבודה --
  • 0:27 - 0:30
    יש לנו בכל שבוע
    "מועדון כתבי-עת",
  • 0:30 - 0:32
    יושבים שם עם כל הרופאים האחרים
  • 0:32 - 0:34
    ומתעמקים במאמר מדעי
  • 0:34 - 0:36
    שעוסק בתחום הרפואה.
  • 0:36 - 0:39
    ולאחר השבוע הראשון, זה היה מאמר
    על תמותה ממחלות לב,
  • 0:39 - 0:43
    נושא יבשושי -- כמה אנשים
    מתים ממחלות לב,
  • 0:43 - 0:44
    מהם המספרים.
  • 0:44 - 0:46
    והם היו תחרותיים בעניין הזה:
  • 0:46 - 0:49
    "פומיז, שיעורי התמותה אצלכם
    ממחלות לב מזעזעים."
  • 0:49 - 0:51
    והם כמובן צדקו.
  • 0:51 - 0:55
    לאוסטרלים יש שליש פחות
    מחלות לב מאשר לנו --
  • 0:55 - 0:59
    פחות מקרי ממות מהתקפי לב,
    אי ספיקת לב, פחות מקרי שבץ--
  • 0:59 - 1:01
    ובכלל הם חבר'ה בריאים יותר.
  • 1:01 - 1:03
    והם כמובן אמרו שזה בגלל
  • 1:03 - 1:05
    המוסר הגבוה שלהם,
    ההתעמלות שלהם,
  • 1:05 - 1:09
    כי הם אוסטרלים
    ואנחנו פומיז עלובים וכו'.
  • 1:09 - 1:14
    אבל לא רק באוסטרליה הבריאות
    טובה יותר מאשר בבריטניה.
  • 1:14 - 1:17
    בבריטניה יש הדרגתיות
    של בריאות --
  • 1:17 - 1:19
    וזה נקרא שיעור תמותה מתוקנן,
  • 1:19 - 1:21
    למעשה, הסיכויים שלכם למות.
  • 1:21 - 1:25
    כאן אנו רואים מאמר בעיתון
    מלפני 20 שנה,
  • 1:25 - 1:26
    אבל זה נכון לימינו.
  • 1:26 - 1:29
    שמשווה את שיעורי התמותה
    50 מעלות צפונה --
  • 1:29 - 1:31
    זה הדרום, זאת לונדון --
  • 1:31 - 1:35
    לפי קו הרוחב, ו-55 מעלות --
  • 1:35 - 1:37
    הבשורות הרעות הן
    שזה כאן, בגלזגו.
  • 1:37 - 1:40
    אני מאדינבורו. הבשורות רעות יותר.
    גם אדינבורו בפנים.
  • 1:40 - 1:44
    [צחוק]
  • 1:44 - 1:48
    אז מה שמסביר
    את ההבדל הנורא הזה
  • 1:48 - 1:50
    בינינו, כאן למעלה בצפון-סקוטלנד
  • 1:50 - 1:51
    לבין הדרום?
  • 1:51 - 1:52
    על העישון אנו כבר יודעים,
  • 1:52 - 1:55
    על חטיפי "מארס" מטוגנים בשמן,
    צ'יפס -- הדיאטה של גלזגו.
  • 1:55 - 1:56
    כל הדברים האלה.
  • 1:56 - 1:59
    אבל הגרף הזה הוא אחרי
    שלקחנו בחשבון
  • 1:59 - 2:01
    את כל גורמי הסיכון המוכרים.
  • 2:01 - 2:05
    זה אחרי שכללנו
    את העישון, המעמד החברתי, התזונה,
  • 2:05 - 2:07
    ואת כל יתר גורמי הסיכון המוכרים.
  • 2:07 - 2:09
    נותרנו עם החלל הזה
  • 2:09 - 2:13
    של תמותה גדלה
    ככל שעולים צפונה.
  • 2:13 - 2:15
    כעת, השמש כמובן נכנסת לזה.
  • 2:15 - 2:18
    וויטמין D זכה להרבה תגובות בעתונות,
  • 2:18 - 2:20
    והרבה אנשים מתענינים בזה.
  • 2:20 - 2:24
    ואנו זקוקים לויטמין D. כיום זו דרישה שלילדים תהיה כמות מסוימת.
  • 2:24 - 2:26
    סבתי גדלה בגלזגו.
  • 2:26 - 2:29
    בשנות ה-20 וה-30 כשהרככת היוותה בעייה גדולה
  • 2:29 - 2:32
    והכניסו שמן כבד דגים לתמונה.
  • 2:32 - 2:36
    וזה באמת מנע את הרככת שהיתה רווחת בעיר.
  • 2:36 - 2:39
    וכילד סבתא שלי האכילה אותי בשמן כבד דגים.
  • 2:39 - 2:42
    אני במיוחד - אף אחד לא שוכח את שמן הכבד דגים.
  • 2:42 - 2:47
    אבל אסוציאציה: ככל שהרמות של ויטמין D בדם גבוהות יותר,
  • 2:47 - 2:51
    יש פחות מחלות לב, פחות סרטן.
  • 2:51 - 2:54
    נראה שיש הרבה מידע שמציע שויטמין D טוב מאד בשבילכם.
  • 2:54 - 2:57
    וזה כך כדי למנוע רככת וכו'.
  • 2:57 - 2:59
    אבל אם נותנים לאנשים תוספים של ויטמין D,
  • 2:59 - 3:03
    לא מפחיתים את שיעור מחלות הלב.
  • 3:03 - 3:07
    וההוכחה של מניעת סרטן עדיין אינה גדולה.
  • 3:07 - 3:11
    אז מה שאני עומד להציע הוא שויטמין D הוא לא הסיפור היחיד בעיר.
  • 3:11 - 3:15
    הוא לא הסיבה היחידה למניעת מחלות לב.
  • 3:15 - 3:19
    רמות גבוהות של ויטמין D, אני חושב, הן סימן לחשיפה לשמש,
  • 3:19 - 3:22
    וחשיפה לשמש בשיטות שאני עומד להציג,
  • 3:22 - 3:25
    הן טובות במקרים של מחלת לב
  • 3:25 - 3:27
    בכל אופן, חזרתי מאוסטרליה,
    ,
  • 3:27 - 3:30
    ולמרות הסיכונים הברורים לבריאותי, עברתי לאברדין.
  • 3:30 - 3:33
    (צחוק)
  • 3:33 - 3:36
    כעת, באברדין, התחלתי התמחות בדרמטולוגיה.
  • 3:36 - 3:38
    אבל התחלתי גם להתעניין במחקר,
  • 3:38 - 3:41
    ובמיוחד התחלתי להתעניין בחומר הזה תחמוצת החנקן .
  • 3:41 - 3:42
    כעת, שלושת האנשים כאן,
  • 3:42 - 3:44
    פורכגוט, איגנארו ומוראד.
  • 3:44 - 3:47
    זכו בפרס נובל לרפואה ב-1998.
  • 3:47 - 3:49
    והיו הראשונים לתאר
  • 3:49 - 3:53
    את המוליך הכימי הזה, תחמוצת החנקן.
  • 3:53 - 3:56
    מה שתחמוצת החנקן עושה, היא מרחיבה את כלי הדם,
  • 3:56 - 3:58
    כך שהיא מורידה את לחץ הדם שלכם.
  • 3:58 - 4:02
    היא גם מרחיבה את העורקים הכליליים. כך שהיא מפסיקה תעוקת חזה.
  • 4:02 - 4:03
    ומה שהיה מדהים בזה הוא
  • 4:03 - 4:07
    בעבר כשחשבנו על שליחים כימיים בתוך הגוף,
  • 4:07 - 4:10
    חשבנו על דברים מסובכים כמו אסטרוגן ואינסולין,
  • 4:10 - 4:12
    או מוליכות עצבית.
  • 4:12 - 4:15
    תהליכים מאד מסובכים עם כימיקלים מאד מורכבים
  • 4:15 - 4:18
    שמתאימים לקולטנים מורכבים מאד.
  • 4:18 - 4:20
    והנה, מולקולה פשוטה מדהימה זו,
  • 4:20 - 4:23
    חנקן וחמצן שתקועים יחד,
  • 4:23 - 4:28
    ובכל זאת יש להם חשיבות עצומה להורדת לחץ הדם שלנו,
  • 4:28 - 4:30
    להולכה עצבית, להרבה, הרבה דברים,
  • 4:30 - 4:34
    אבל במיוחד לבריאות המערכת הקרדיו-וסקולרית.
  • 4:34 - 4:37
    והתחלתי לחקור, ומה שמצאנו, מאד מרגש,
  • 4:37 - 4:40
    שהעור מייצר תחמוצת חנקן.
  • 4:40 - 4:43
    כך שהיא לא עולה רק במערכת הקרדיווסקולרית
  • 4:43 - 4:45
    היא עולה בעור.
  • 4:45 - 4:46
    טוב, לגלות זאת, ולפרסם את זה,
  • 4:46 - 4:48
    חשבתי, טוב, מה היא עושה?
  • 4:48 - 4:50
    כיצד יש לך לחץ דם נמוך בעור שלך?
  • 4:50 - 4:52
    זה לא הלב, מה עושים?
  • 4:52 - 4:56
    אז יצאתי לארה"ב, כפי שאנשים רבים עושים כשהם עומדים לבצע מחקר,
  • 4:56 - 5:00
    וביליתי מספר שנים בפיטסבורג
  • 5:00 - 5:02
    והתענינתי בשיטות ממש מורכבות אלו.
  • 5:02 - 5:06
    חשבנו שיכול להיות שתחמוצת החנקן השפיעה על מוות של תאים,
  • 5:06 - 5:09
    וכיצד תאים שורדים, והעמידות שלהם לדברים אחרים.
  • 5:09 - 5:12
    והתחלתי קודם כל לעבוד בתרבית תאים, גידול תאים
  • 5:12 - 5:14
    ואז השתמשתי בדגמים מנצחים של עכברים --
  • 5:14 - 5:16
    עכברים שלא יכלו לייצר את הגן.
  • 5:16 - 5:21
    פיתחנו מנגנון, אשר - NO (תחמוצת חנקן) עזר לתאים לשרוד.
  • 5:21 - 5:24
    ואז שבתי לאדינבורו.
  • 5:24 - 5:27
    ובאדינבורו חיית הניסוי שהשתמשנו בה היא הסטודנט לרפואה.
  • 5:27 - 5:29
    זהו זן שקרוב למין האנושי,
  • 5:29 - 5:31
    עם כמה יתרונות בהשוואה לעכברים:
  • 5:31 - 5:35
    הם חופשיים, אינך מגלח אותם, הם מאכילים את עצמם,
  • 5:35 - 5:37
    ואף אחד לא חוסם את משרדך כדי לומר,
  • 5:37 - 5:39
    "הצילו את סטודנט המעבדה."
  • 5:39 - 5:42
    אז הם באמת מודל אידאלי.
  • 5:42 - 5:44
    אך מה שגילינו
  • 5:44 - 5:49
    היה שלא היינו מסוגלים לייצר באדם את הנתונים שהראינו בעכברים.
  • 5:49 - 5:52
    נראה היה שלא יכולנו להפסיק את יצירת
  • 5:52 - 5:55
    תחמוצת החנקן בעורם של בני אדם.
  • 5:55 - 5:58
    מרחנו את הקרמים שחסמו את האנזים שיצר זאת,
  • 5:58 - 6:02
    הזרקנו דברים. לא יכולנו לבטל את יצירת חומצת החנקן.
  • 6:02 - 6:06
    והסיבה לכם, מתברר, לאחר 2-3 שנות עבודה,
  • 6:06 - 6:10
    היתה שיש לנו בעור מחסנים ענקיים
  • 6:10 - 6:13
    לא של חומצת חנקן, כי חומצת חנקן היא גז,
  • 6:13 - 6:16
    והיא השתחררה .. (פוף) -- ובכמה שניות היא נעלמת,
  • 6:16 - 6:19
    אבל היא יכולה להפוך לצורות אלו של חומצת חנקן.
  • 6:19 - 6:23
    ניטראט, NO3; ניטריט,NO2; (תחמוצות חנקן), ניטרוסוטיול,
  • 6:23 - 6:24
    ואלו הן יותר יציבות,
  • 6:24 - 6:28
    ובעור שלכם יש מאגרים ממש גדולים של NO.
  • 6:28 - 6:31
    וחשבנו אז לעצמנו, עם מאגרים גדולים אלה,
  • 6:31 - 6:35
    אני תוהה אם אור השמש עשוי להפעיל מאגרים אלה
  • 6:35 - 6:36
    ולשחרר אותם מהעור,
  • 6:36 - 6:40
    שם המאגרים גדולים פי 10 ממה שיש במחזור הדם.
  • 6:40 - 6:43
    האם השמש יכולה להפעיל מאגרים אלה לתוך מחזור הדם,
  • 6:43 - 6:48
    ושם במחזור הדם לעשות את הדברים הטובים שלהם למען המערכת הקרדיו-וסקולרית?
  • 6:48 - 6:50
    טוב, אני דרמטולוג ניסיוני,
  • 6:50 - 6:52
    אז מה שעשינו זה, ..חשבנו
  • 6:52 - 6:55
    שנצטרך לחשוף את חיות המעבדה לאור השמש.
  • 6:55 - 6:59
    וכך מה שעשינו היה שלקחנו קבוצת מתנדבים
  • 6:59 - 7:02
    וחשפנו אותם לאור אולטרה סגול.
  • 7:02 - 7:04
    אז, אלו הן "מנורות שמש".
  • 7:04 - 7:06
    כעת, מה שנזהרנו לעשות,
  • 7:06 - 7:09
    ויטמין די נוצר על ידי קרני B אולטרה סגולות
  • 7:09 - 7:13
    ורצינו להפריד את הסיפור שלנו מסיפור הויטמין D.
  • 7:13 - 7:17
    אז השתמשנו בקרני A אולטרה סגולות, שאינן מייצרות ויטמין D.
  • 7:17 - 7:19
    כאשר שמנו אנשים תחת מנורה
  • 7:19 - 7:25
    למשך זמן שמקביל ל-30 דקות של אור שמש בקיץ באדינבורו.
  • 7:25 - 7:27
    מה שייצרנו היה, ייצרנו עליה
  • 7:27 - 7:29
    במחזור תחמוצת החנקן.
  • 7:29 - 7:32
    אז שמנו חולים עם נושאים אלה תחת ה-UV.
  • 7:32 - 7:34
    ורמות ה-NO שלהם עולות,
  • 7:34 - 7:36
    ולחץ הדם שלהם יורד.
  • 7:36 - 7:39
    לא בהרבה כרמה אינדיבידואלית
  • 7:39 - 7:41
    אבל מספיק ברמת האוכלוסייה
  • 7:41 - 7:45
    כדי לשנות שיעורים של מחלת לב באוכלוסייה שלמה.
  • 7:45 - 7:47
    וכאשר הקרנו עליהם UV,
  • 7:47 - 7:51
    או כאשר חיממנו אותם לרמת המנורות,
  • 7:51 - 7:54
    אבל לא איפשרנו למעשה לקרניים לגעת בעור, זה לא קרה.
  • 7:54 - 7:58
    אז נראה שזהו המאפיין את קרני האולטרה סגול שפוגעות בעור.
  • 7:58 - 8:00
    כעת, אנחנו עדיין אוספים נתונים.
  • 8:00 - 8:01
    מעט דברים טובים כאן:
  • 8:01 - 8:05
    נראה שזה בולט יותר באנשים קשישים.
  • 8:05 - 8:06
    איני בטוח בדיוק עד כמה.
  • 8:06 - 8:08
    אחת מהמקרים כאן היתה החותנת שלי,
  • 8:08 - 8:11
    וכמובן איני יודע את גילה.
  • 8:11 - 8:14
    אבל מובן שבאנשים שהם מבוגרים מאשתי,
  • 8:14 - 8:17
    נראה שישנה השפעה בולטת יותר.
  • 8:17 - 8:19
    ודבר נוסף שעלי להזכיר
  • 8:19 - 8:21
    היה שלא היה שינוי בויטמין D.
  • 8:21 - 8:23
    זה נפרד מויטמין D.
  • 8:23 - 8:24
    אז ויטמין D הוא טוב בשבילכם -- הוא מונע רככת,
  • 8:24 - 8:27
    הוא מוונע מטבוליזם של סידן, דבר חשוב.
  • 8:27 - 8:30
    אבל זה מנגנון נפרד מויטמין D.
  • 8:30 - 8:32
    כעת, אחת הבעיות כשמסתכלים על לחץ דם
  • 8:32 - 8:34
    האם גופכם עושה כל מה שהוא יכול
  • 8:34 - 8:35
    לשמור על לחץ הדם באותו מקום.
  • 8:35 - 8:37
    אם רגלכם נקטעה ואתם מאבדים דם,
  • 8:37 - 8:40
    גופכם יילחץ, יגביר את קצב הלב
  • 8:40 - 8:42
    יעשה כל שביכולתו לשמור את לחץ הדם למעלה.
  • 8:42 - 8:45
    זהו עיקרון פיסיולוגי בסיסי.
  • 8:45 - 8:47
    אז מה שעשינו לאחר מכן
  • 8:47 - 8:51
    הוא שעברנו להסתכל על התרחבות כלי דם.
  • 8:51 - 8:52
    אז מדדנו - זה שוב,
  • 8:52 - 8:57
    שימו לב שהוא נטול זנב ואינו שעיר, זהו סטודנט לרפואה.
  • 8:57 - 9:00
    בזרוע, אפשר למדוד זרימת דם בזרוע
  • 9:00 - 9:03
    עד כמה היא מתנפחת כשזרם דם עובר דרכה.
  • 9:03 - 9:07
    ומה שהראינו הוא שאם מבצעים הדמיית קרינה --
  • 9:07 - 9:08
    זהו הקו העבה כאן --
  • 9:08 - 9:11
    זה הארת UV על הזרוע כך שהיא מתחממת
  • 9:11 - 9:13
    אבל שומרים עליה מכוסה כך שהקרניים לא פוגעות בעור.
  • 9:13 - 9:17
    אין שינוי בזרימת הדם, בהתרחבות כלי הדם.
  • 9:17 - 9:19
    אבל הקרינה האקטיבית,
  • 9:19 - 9:23
    במשך זמן ה-UV ושעה לאחריה,
  • 9:23 - 9:25
    יש התרחבות של כלי הדם.
  • 9:25 - 9:27
    זהו המנגנון שבעזרתו מנמיכים את לחץ הדם,
  • 9:27 - 9:30
    שבעזרתו מרחיבים גם את העורקים הכליליים,
  • 9:30 - 9:31
    כדי לאפשר את אספקת הדם ללב.
  • 9:31 - 9:36
    אז כאן, נתונים נוספים שלאולטרה סגול -- דהיינו, שלאור השמש
  • 9:36 - 9:41
    יש יתרונות לגבי זרימת הדם והמערכת הקרדיו-וסקולרית.
  • 9:41 - 9:43
    אז חשבנו שנדגום פשוט --
  • 9:43 - 9:49
    כמויות שונות של UV שמכות בחלקים שונים של כדור הארץ בעונות שונות של השנה,
  • 9:49 - 9:53
    כך שניתן לחשב כיצד מאגרים אלה של תחמוצת החנקן --
  • 9:53 - 9:55
    הניטראטים, הניטריטים, ניטרוסוטיולים שבעור --
  • 9:55 - 9:58
    נקשרים כדי לשחרר NO.
  • 9:58 - 10:02
    לאורכי גל שונים של אור יש אופני פעילות שונים כדי לעשות זאת.
  • 10:02 - 10:04
    אז אפשר להתבונן באורכי גל של אור שעושים זאת
  • 10:04 - 10:08
    ואתם יכולים להסתכל -- כך, שאם אתם חיים באזורי קו המשווה, השמש קורנת ממש מעל לראש,
  • 10:08 - 10:10
    היא מגיעה דרך פיסה דקה מאד של אטמוספירה.
  • 10:10 - 10:13
    בחורף או בקיץ, זו אותה כמות של אור.
  • 10:13 - 10:15
    אם אתם חיים כאן, בקיץ
  • 10:15 - 10:18
    השמש מגיעה כמעט ישר למטה,
  • 10:18 - 10:21
    אבל בחורף היא מגיעה דרך כמות עצומה של אטמוספירה,
  • 10:21 - 10:24
    והרבה מהאולטרה סגול מתחסל.
  • 10:24 - 10:27
    וטווח אורכי הגל שמכים בכדור הארץ
  • 10:27 - 10:29
    משתנים מהקיץ לחורף.
  • 10:29 - 10:31
    אז מה שניתן לעשות זה להכפיל נתונים אלה
  • 10:31 - 10:33
    ב-NO שמשתחרר
  • 10:33 - 10:36
    ניתן לחשב כמה תחמוצת חנקן
  • 10:36 - 10:39
    תשתחרר מהעור למחזור הדם.
  • 10:39 - 10:41
    כעת, אם אתם על קו המשווה כאן --
  • 10:41 - 10:45
    אלה שני הקווים כאן, הקו האדום והקו הסגול --
  • 10:45 - 10:49
    כמות תחמוצת החנקן שמשתחררת היא האזור שמתחת לעקומה,
  • 10:49 - 10:51
    זה האזור שבתחום הזה כאן.
  • 10:51 - 10:54
    אז אם אתם על קו המשווה, דצמבר או יוני,
  • 10:54 - 10:57
    יש לכם מסות של NO שמשתחררות מהעור.
  • 10:57 - 10:59
    אז, וונטורה היא בדרום קליפורניה.
  • 10:59 - 11:02
    בקיץ, אזה כמו להיות באזור קו המשווה.
  • 11:02 - 11:04
    זה מצוין. הרבה NO משתחרר.
  • 11:04 - 11:08
    ונטורה באמצע החורף, טוב, עדיין ישנה כמות נאותה.
  • 11:08 - 11:12
    אדינבורו בקיץ, האזור שמתחת לעקומה הוא טוב למדי.
  • 11:12 - 11:16
    אבל אדינבורו בחורף, הכמות של NO שיכולה להשתחרר
  • 11:16 - 11:20
    קרובה לאפס, כמויות זעירות.
  • 11:20 - 11:21
    אז מה אנו חושבים?
  • 11:21 - 11:23
    אנו עדיין עובדים על הסיפור זה,
  • 11:23 - 11:25
    אנחנו עדיין מפתחים את זה, אנחנו עדיין מרחיבים את זה.
  • 11:25 - 11:27
    אנחנו חושבים שזה מאד חשוב.
  • 11:27 - 11:30
    אנחנו חושבים שזה כנראה מתייחס לפער הבריאות בצפון - דרום בתוך בריטניה,
  • 11:30 - 11:32
    זה רלוונטי לנו.
  • 11:32 - 11:34
    אנו חושבים שהעור -
  • 11:34 - 11:36
    טוב, אנחנו יודעים שלעור יש מאגרים גדולים מאוד
  • 11:36 - 11:39
    של תחמוצת החנקן בצורות שונות אלו.
  • 11:39 - 11:41
    אנחנו משערים שהרבה מהם נובעים מהתזונה,,
  • 11:41 - 11:43
    בירקות עליים ירוקים, סלק, חסה
  • 11:43 - 11:46
    יש הרבה מאד מתחמוצות החנקן האלה שאנחנו חושבים שהולכות לעור.
  • 11:46 - 11:48
    אנחנו חושבים שהם לאחר מכן מאוחסנות בעור,
  • 11:48 - 11:51
    ואנחנו חושבים שהשמש משחררת זאת
  • 11:51 - 11:53
    היכן שיש להן השפעות מועילות בדרך כלל.
  • 11:53 - 11:56
    וזוהי עבודה שוטפת, אך רופאי העור-
  • 11:56 - 11:58
    זאת אומרת, אני רופא עור.
  • 11:58 - 12:00
    עבודת יומי היא לומר לאנשים, "יש לך סרטן עור,
  • 12:00 - 12:02
    זה נגרם על ידי אור השמש, אל תלך בשמש."
  • 12:02 - 12:05
    אני חושב בעצם שמסר חשוב הרבה יותר
  • 12:05 - 12:08
    הוא שישנם יתרונות, כמו גם סיכונים באור השמש.
  • 12:08 - 12:14
    כן, אור השמש הוא הסיכון העיקרי בר-השינוי הגורם לסרטן העור,
  • 12:14 - 12:17
    אך מקרי מוות ממחלות לב גבוהים פי מאות
  • 12:17 - 12:19
    ממקרי מוות מסרטן העור.
  • 12:19 - 12:21
    ואני חושב שאנחנו צריכים להיות יותר מודעים,
  • 12:21 - 12:23
    ואנחנו צריכים למצוא את יחס הסיכון-תועלת.
  • 12:23 - 12:25
    עד כמה אור השמש הוא בטוח,
  • 12:25 - 12:29
    וכיצד אנו יכולים לתמרן זאת בצורה הטובה ביותר לבריאות הכללית שלנו?
  • 12:29 - 12:31
    אז תודה רבה באמת.
  • 12:31 - 12:38
    (מחיאות כפיים)
Title:
ריצ'ארד וולר: האם השמש יכולה להיות טובה לבריאות הלב שלכם?
Speaker:
Richard Weller
Description:

גופנו מקבל ויטמין D מהשמש, אבל כרופא עור ריצ'ארד וולר מציע, שאור השמש עשוי עשוי להעניק יתרונות מפתיעים אחרים גם כן. מחקר חדש שנערך על ידי הצוות שלו מראה שתחמוצת החנקן (NO), מוליך כימי שמאוכסן במאגרים גדולים מאד בעור, יכול להשתחרר על ידי אור אולטרה סגול, באופן שיש בו תועלת רבה ללחץ הדם ולמערכת הקרדיווסקולרית. מה זה אומר? טוב, זה יכול להתחיל להסביר מדוע הסקוטים יותר חולים מהאוסטרלים ...
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
12:59

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.